האבא תמיד צודק

פורסם בעיתון מעריב

האבא תמיד צודק / אסתר הרצוג

תיאוריית "תסמונת הניכור ההורי" משחקת לידי אלה

הרוצים להוציא ילדים מאמותיהן

בית המשפט העליון עומד בימים אלו להכריע על דרכה של המדינה בסוגיית סכסוכי

משמורת על ילדים. מפסיקות שונות מתברר כי מערכת המשפט בארץ נוטה ללכת בעקבות

בתי המשפט של ארה"ב, ולפגוע באמהות ובילדיהן על בסיס טענת "תסמונת הניכור

ההורי", המיוחסת בדרך כלל לאמהות שבחזקתן נמצאים הילדים. השלכותיה של מגמה

זו הן הרות אסון לילדים, לאמהות ולחברה בכלל. במספר מקרים שהתפרסמו לאחרונה

פסק בית המשפט כי "האם מסיתה" את הילדים כנגד אביהם, ולפיכך יש להעניש אותה

ואת הילדים המתנכרים "בגללה" אל האב.

תסמונת הניכור ההורי (PAS), המשמשת יותר ויותר את רשויות הרווחה ובתי המשפט

בישראל, היא המצאה של פסיכיאטר ילדים אמריקני בשם ריצ'רד גרדנר. הטיפול

ב"הפרעה" כולל הפרדת הילד מאמו והענשת שניהם. מספר נשים אפילו הפסידו משמורת

על ילדיהן מפני שפסיכולוג טען שהן עלולות להפוך למנכרות בנקודה כלשהי

בעתיד.

התאוריה של גרדנר זוכה לקיתונות של ביקורת הולכת וגוברת בארה"ב, באשר לחוסר

האמינות המדעית שלה, הנטייה שלו להאשים נשים בניכור ילדיהן כנגד אביהם

והלגיטימציה שהוא מקנה לפדופיליה. למרות זאת, בישראל אומץ גרדנר בשנים הא

חרונות, וההסתמכות עליו, של משרד הרווחה ושל בתי המשפט, הולכת ומתרחבת.

במסמך שהוציא השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה לגבי ,PAS מובאים

עיקרי תורתו של גרדנר והנחיות מעשיות לשימושם של עובדי המשרד. בהמשך

לתיאורים של ה"אם המתכנתת והמסיתה", מפרט המסמך את "המניעה": ב"מקרים

בינוניים", "הגישה צריכה להיות סמכותית - גישה דיקטטורית ומאיימת... אם

המשמורן לא מביא את הילדים - צריך לאיים עליו בהשלכות (קנסות, מעצר בית,

מעצר). אם האמא לא משתפת פעולה - גישה ישירה של המטפל לבית המשפט כדי להטיל

סנקציות מיידיות".

על רקע זה, ראוי שחוות דעתה של השופטת איילה פרוקצ'יה בפסיקה שנקבעה בבית

המשפט העליון לאחרונה (25.6) תובן כאזהרה קריטית לבאות. בפסק דין תקדימי

שהתקבל כנגד דעתה של פרוקצ'יה, אישר בית המשפט העליון להוציא שני ילדים, בני

שמונה ועשר, מרשות אמם, ולהעבירם למרכז חירום לילדים בסיכון, בשל היחס העוין

שגילו כלפי אביהם. אין חולק על כך שהילדים מטופלים למופת בידי האם. בחוות

דעת של מומחה מטעם בית המשפט הומלץ להעבירם למוסד בטענה של "ניכור הורי" מצד

האם. פרוקצ'יה מתחה ביקורת על רשויות הסעד, והזהי רה מפני השתרשות נורמה

חדשה, שתאפשר הוצאת ילדים ממשמורת הורה והעברתם למוסד במצבים של קושי עם אחד

ההורים. בחוות דעתה קבעה פרוקצ'יה כי רשויות הסעד מבקשות להפעיל אמצעי

קיצוני של הוצאת ילדים רכים מהבית, במסגרת הליך מזורז, בלי להתייחס לרצון

הילדים עצמם.

הפסיקה המסוכנת שהתקבלה בבית המשפט העליון צריכה להרעיד את אמות הספים של

החברה, ובוודאי של ארגוני הנשים, התנועה הפמיניסטית בישראל וארגונים

המעוניינים באמת בטובת הילד.

אסתר הרצוג