בתי המשפט

 

 

 

החלטה

 

א.  מהות הבקשה

 

במהלך שמיעת הראיות של היום, ביקשה עו"ד פורת ב"כ צד ג' 5, ואליה הצטרפו שאר הצדדים, למעט ב"כ התובעת, שהדיון יהיה בדלתיים סגורות, וכן שלא יתר לפרסום כל פרט מזהה בקשר לצד ג' 5.

שאר הצדדים הצטרפו,כאמור לבקשה זו לענין מרשיהם.

 

מאחר וטענות חסיון, חיסוי או פגיעה בפרטיות כבר עלו בעבר, ולצורך שלימות התמונה, ניתנת בזאת החלטה כוללת בנושא.

 

 

 

ב.  עובדות רלבנטיות

 

כנגד הנתבעים הוגשה תובענה אזרחית בגין הירצחו של נהג המונית דרק רוט.

הנתבעים 1 ו - 2 הורשעו בביצוע הרצח, דינם נגזר,ובית המשפט העליון אישר את ההרשעה וגזר הדין. הנתבעים היו בעת ביצוע המעשה קטינים.לאחר מכן הוגש נגדם כתב אישום על ביצוע שוד, שנעשה בעת שהיו בחופשה מבית הסוהר, בגין עבירת הרצח.

ב-בש"פ 2794/00 דן בית המשפט העליון בסוגיה האם יש להתיר פרסום שמם של הנתבעים 1 ו – 2 כאן, שהורשעו בעבירות רכוש חמורות שבוצעו בהיותם בגירים, כאשר פרסום שמותיהם יגלה גם את זהותם כמי שהורשעו ברצח בהיותם קטינים.

בית המשפט העליון התיר את פרסום שמם של הנתבעים 1 ו – 2.

הוא הגיע למסקנה זו , בין היתר, לאור העובדה שמאחר ומדובר בביצוע מעשה עבירה שני, תוך תקופת ריצוי מאסרם ובהיותם בגירים, דוחה אינטרס הציבור המעונין בפרסום שמות עבריינים כדי לדעת להיזהר מהם,את אינטרס הפרט בדבר נסיון שיקום.

הנתבעים 3 ו – 4 הינם הוריו של הנתבע מס. 1.

הנתבעים 5 ו – 6 הינם הוריו של הנתבע מס. 2.

לגביהם בוודאי שלא קיים כל חסיון או צורך בסגירת הדלתות.

הנתבעים 7,8,9 הינם מוסדות ממשלה לסוגיהם.

גם לגבם לא קיים צורך או חריג לאי פרסום או לנעילת דלתות בית המשפט.

 

צד ג' מס. 1 היה הבעלים של אקדח שנגנב, ושבאמצעותו בוצע הרצח.

המדובר באדם בגיר, לגביו עקרון פומביות הדיון תקף.

צד ג' 2 ו – 3 הינם הוריו של הקטין )(בזמנו ) צד ג ' 4. גם הם אנשים בוגרים ועקרון פומביות הדיון חל לגביהם.

צד ג ' 4 הועמד לדין בזמנו, בהיותו קטין, בגין גניבת אקדח. הוא הורשע ודינו נגזר.

צד ג 5 הועמד לדין בזמנו, בהיותו קטין, בגין החזקת תחמושת חיה ומסירתה לאחרים. הוא הורשע ודינו נגזר.

 

 

 

 

ג.  ד י ו ן

 

הן בפלילים והן בתחום האזרחי חל העקרון של פומביות הדיון.

חשיבות עקרון זה מרובה מאחר והוא מגן על זכות הציבור לדעת ובעזרתו נשמר אמון הציבור ברשות השופטת השוקדת על עשיית הצדק קבל עם ועדה. ( ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444).

 

"משנה תוקף ניתן לעקרון זה לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת תחולתו של עקרון זה אינה בלתי מוגבלת, ורשאי בית המשפט להורות על סגירת הדלתיים, אם ראה צורך בכך, בהתקיים אחד החריגים שברשימת החריגים הסגורה המנויה בסעיף 68 (ב) לחוק בתי המשפט. הלכה פסוקה היא, כי את היוצאים לכלל הפומביות יש לפרש על דרך הצמצום, שכן סטיה מעקרון הפומביות תעשה רק לאחר שקילה זהירה ולעולם תטה הכף אל עבר פומביות הדיון". ( בש"פ 2794/00 דברי השופטת טובה שטרסברג – כהן והציטוטים המובאים שם).

 

לעניננו, האפשרות של סגירת הדלתות או אי פרסום פרטים מזהים עשויה להיטען אך ורק לגבי צד ג', כמפורט לעיל.

 

קרי:

אותם נתבעים שבתקופה הרלוונטית היו קטינים.

הדיונים לגביהם התקיימו בבית המשפט לנוער. דיוני בית המשפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות, עקב גיל הנשפטים בפניו.

לא נטען בפני כי המדובר באנשים שעברו עבירה נוספת.

הדיון בתובענה האזרחית הינו למעשה המשך "הדיון" במובן הכללי של המושג, הנובע מההליך הפלילי.

כפי שראינו אחד הטעמים לאיסור הפרסום של שם הקטין הוא שלא למנוע ממנו את אפשרות השיקום:

אינטרס השיקום עשוי להיות שיקול משמעותי, אם מדובר בקטין שבגר, חסר עבירות נוספות, שהדיון בתחום האזרחי, הינו למעשה המשך צפוי נורמטיבי אפשרי של הדיון בתיק הפלילי, שנערך בדלתיים סגורות.

אם אותו קטין ייחשף ותיחשף עבירתו לאחר שנים, אזי עשוי הדבר אכן לפגוע בשיקומו, ובכך למעשה לאיין את הוראות הדין הפלילי בדבר אי פרסום ודלתיים סגורות.

לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה הבאה:

שמותיהם של צד ג' 4 ו – 5 יהיו חסויים.

כמו כן יהיו חסויים שמות צד ג ' 2 ו – 3 , וכן כל פרט או מסמך מזהה שיכול להשליך על זיהוי צד ג' 4 ו – 5.

אני מפנה להחלטת בית משפט זה לענין החסיון ממועד היום, והן ממועד 9.4.02  שהינן חלק בלתי נפרד מהחלטה זו.

 

שאר הדיונים יהיו פתוחים לקהל.

 

ניתן היום 4.12.02, בהעדר.

 

המזכירות תמציא עותק החלטה זו בהמצאה כדין לב"כ כל הצדדים.