<%@ Language=JavaScript %> מאחר ובית המשפט אינו רק חותמת כמבוקש ועליו לבקש גם את תגובת הצד השני

מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

לדעתי יש טעות בין המבקשים למשיבים בכותרת

 
בית משפט השלום קריות     בש 000276/05
בפני: כב' סגן הנשיא השופט א. מגן     בתיק עיקרי: פ  001880/04
       תאריך: 10/10/2005

 

 בעניין:

מדינת ישראל

המבקשת

 

 

 

 

 

- נ  ג  ד -

 

 

1. מילועוף ושות'

2. מכס כהן

3. תעשיית שמן מילומור בע"מ

4. ג'רי שליידר

5. מילובן אם.סי.פי בע"מ

6. אהרון שבתאי

7. מילואות-חב' לפיתוח משקי מפרץ חיפה בע"מ

8. יובל אורן

9. רמי רז

 

 

גיורא מיכאלי בשם משיב 2

אריה נייגר בשם משיב 4

אורית מרום אלבק בשם משיב 6

גיורא מיכאלי בשם משיב 9

ע"י ב"כ עוה"ד

המשיבים 

 

החלטה

בפני שלוש בקשות אשר הראשונה שבהן הוגשה ע"י מילועוף בתאריך 22/09/05 ושתי האחרות הוגשו ע"י מילומור ומילובן ב-27/09/05. יש הבדלים שונים בין הבקשות, הן מבחינת העילות והן מבחינת הזמן המבוקש, אך נשואן הינה החלטה שניתנה על דעת הצדדים ב-24/02/05 (להלן: "ההחלטה"). בשל הזהות בנשוא, ראיתי לכרוך אותן בהחלטה אחת, אם כי כמובן, התייחסתי לכל אחת לגופה.

 

בהחלטה הוריתי על דעת הצדדים כי החל מ-30/09/05 נאסר על המבקשות הנ"ל ואחרות להמשיך להזרים שפכים לנחל הנעמן בניגוד לצו שהוצא לפי חוק המים. צויין בהחלטה כי המבקשות תוכלנה לבקש ארכה אם יתברר שקו המים המתוקים לא הושלם כמתוכנן או שנוצרו נסיבות אוביקטיביות שאינן תלויות בהן המונעות עמידה בלוח הזמנים.

 

בבקשתה עותרת מילועוף לדחית תחולת ההחלטה ב-4 חודשים נוספים. משלא הזדרזתי כראוי לתת מיידית צו כמבוקש, זכיתי לתזכורת ב-10/10/05. אומר לבא כוחה המלומד של המבקשת כי הצדק עמו ומאז הגשת בקשתו ועד משלוח התזכורת, חלפו שמונה ימי עבודה ואין ספק כי ניתן לכתוב כמבוקש משך זמן קצר יותר. מאחר ובית המשפט אינו רק חותמת כמבוקש ועליו לבקש גם את תגובת הצד השני, איני רואה צורך להתנצל על כך שטרם ניתנה החלטה. אומר רק שלאחר העיון בבקשה מפתיע שהצורך בארכה התגלה רק ימים ספורים לפני תחילת המועד שבו נאסר על המבקשת להמשיך בהזרמת שפכיה לנעמן.

 

לגופו של ענין, הרי שבבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, מוסבר כי נמנע מהמבקשת להזרים את מה שכונה המים המתוקים לבריכות הטיהור האזוריות ונמנע ממנה להזרים את מה שכונה המים המלוחים ללב ים בשל כוח עליון ומעשי רשויות.

 

די בעיון בבקשה עצמה, אף ללא עיון בתגובה, כדי להגיע למסקנה שהמבקשת לא פעלה בשקידה סבירה או בכלל כדי להפריד את המים המלוחים מהמים המתוקים ולהחזיקן בבריכות שונות. היה ברור לה כי בכך היא יוצרת תערובת של שני סוגי המים והסירוב של המועצה האזורית לקלוט מים אלה, היה צפוי כליל. כעת התגלה לה כי אם תאחסן בנפרד את המים המתוקים ולא תערבבן עם המים המלוחים, הרי שתוך מספר חודשים תרד רמת המליחות בבריכת הטיהור של המים המתוקים וניתן יהיה להזרימם למאגר כפר מסריק. לא צריך להיות מומחה מים כדי להבין זאת מראש.

 

מהמסמכים עולה כי המבקשת שקטה על שמריה או נחה על זרי הדפנה של הדחיה שהשיגה ורק סמוך לכניסת ההחלטה לתוקף, נזכרה להתחיל לפעול וכך רק ב-04/08/05 (באיחור של מספר חודשים מהמועד בו יכלה להזרים את המים המלוחים לים) פנתה בבקשה לעשות כן. העובדה שציפתה כי מסוף מסוים, שלא פעל מעולם יתחיל לפעול, או טביעת האוניה עליה בנתה, אינן נסיבות אוביקטיביות שאינן תלויות בה המונעות עמידה בלוח הזמנים. כאמור, המבקשת לא טרחה לצרף תצהיר וממילא אין התיחסות לשאלה אם אין, כטענת המשיבה, אוניה חדשה שנחכרה ע"י החברה שהפעילה את האוניה שטבעה ואין מניעה להשתמש בשירותיה החל מ-02/10/05 כעולה מנספח ז' לתשובה. לא ראיתי להאריך בהנמקה, הואיל ונראה בעליל כי המבקשת לא פעלה בשקידה סבירה על פי ההחלטה. הבקשה נדחית.

 

בקשת מילובן תופסת את המרובה. לגבי רכיבים מסוימים כגון קולי צואתי היא מבקשת ארכה נוספת של 8 חודשים ולגבי רכיבים אחרים, לא די בפחות מארכה של 16 חודשים נוספים. דומה שהפער בין ההסכמה הראשונית וההארכה המבוקשת, מדברות בעדן. בקשה זו לפחות נתמכה בתצהיר, אולם עיון בו מעלה שפע שבחים עצמיים ("לתוצאות אותן השיג המפעל אין אח ורע בעולם כולו"-סעיף 6 לתצהיר) אך הוא דל בעובדות ובתאריכים. כך למשל סתם ולא פירש מתי התגלו הנסיבות האוביקטיביות החדשות. קשה לי לקבל ברצינות את תדהמתה ופליאתה מכך שבבריכה שקיבלה ממפעל מילואות יש בוצה מזוהמת. האם בכנות ובתום לב היו בטוחים כי בבריכה המשומשת לא ימצאו אלא בושם ושמן המור? שוב עגום לראות כי הפניות למשרד לאיכות הסביבה ובקשות לשינויים, באו רק ערב כניסת ההחלטה לתוקף. כדי לדחות את הבקשה די לי בעיון בכתוב בבקשה עצמה, אך המסקנה מתאשרת ומתאששת אחרי עיון בנספחים לתגובת המשיבה. סוף דבר, בקשת מילובן נדחית על הסף.

נותרה עוד בקשת תעשיות שמן מילומור (2000) בע"מ-להלן: "מילומור". בקשתה ראויה לציון בשל צניעותה. כל שהיא מבקשת הינה הארכה בחודשיים בלבד. בקשתה נתמכת בתצהיר, אך, שוב, מדובר בתצהיר שדל בעובדות וחסר תאריכים. כך למשל נאמר בסעיף 6 לתצהיר: "המבקשת ביצעה כמעט את כל הדרוש לביצוע ההפרדה אולם מסיבות שאינן תלויות בה, התעכבה הגעתו של חלק מהציוד שהוזמן אף שהוזמן מכבר". מה נעשה ומה טרם נעשה נותר סתום. מה הסיבות שאינן תלויות בה נותר כמסקנה ותו לא. מתי הוזמן הציוד נותר תעלומה. "מכבר" אינו תאריך מדויק ביותר. עוד הסתמכו על טביעת האוניה גליה ועל העלויות הגבוהות של סילוק המים המלוחים לאתר השפד"ן. אשוב ואומר כי נראה שלא אלמן ישראל ובמקום האוניה גליה מנוחתה עדן על קרקעית הים, נחכרה אוניה אחרת שבאה להחליפה החל מ-02/10/05. מי שאבל על אובדן הגליה, ראוי היה שיתייחס למחליפתה. כמעט למותר לציין כי, כמו שאר העותרות, פנו בבקשה להיתר הזרמה לים רק ב-12/09/05 ורק ב-26/09/05 ביקשו לראשונה להתחבר לתשתיות המועצה האזורית מטה אשר. סוף דבר גם בקשה זו כקודמותיה, נדחית על הסף.

 

לפני סיום, ראוי להוסיף משהו לגבי מהות הבקשות. לכאורה מדובר בבקשות טכניות לאורכה בלבד, כאשר האיום הסמוי הינו כי דחיית הבקשה משמעה פיטורי עובדים רבים ונזק לאוצר המדינה. איום זה פעל בהצלחה זמן רב מדי, והפך את כל נחלי ארצנו לתעלות ביוב פתוחות ואת קרקעותיה למצבורי חומר רעיל. רק השם יודע כמה זמן ידרש כדי לנקות את נחלי ארצנו ולהשיבם לקדמותם, אפילו אם יעשה מאמץ רציני להשיג תוצאה זו.

 

שאלה נוספת הינה מתי נשוב ונראה שם חיים פרט לזחלי יתושים. עד עתה היינו עסוקים ב"בנית הארץ" ולא התפנינו לקטנות כגון הטיפול במוצרי הפסולת וניקוי הזיהום שנוצר. כעת, כשמפרץ חיפה מכוסה בענני פסולת רעילה שנפלטת מארובות המפעלים בסביבה, כאשר הנחלים ספוגים חומרים רעילים, כאשר האדמה מלאה חומרים מסוכנים (אזכיר רק את שאריות האסבסט בסביבות נהריה) וכאשר הים מלא חומרים מסוכנים, הגיעה העת לומר עד כאן שבת הגדול. כל עוד ניתן להציל לפחות חלק מארצנו ולהחזירה למצב שיאפשר חיים בריאים, ראוי לפעול. ברור שיש לכך מחיר, כשם שיש מחיר לטיפול בזיהום. אם בחיים רצוננו, אין מנוס מלהתחיל לפעול ולו בשעה מאוחרת זו.

 

איני רוצה להטיל דופי במבקשות ואומר רק כי לעתים קרובות מדי אנו רואים מתכונת של סחבת ודחיות בדיונים עם הרשויות ולבסוף, כשתמה סבלנותן ופונים לבית המשפט, מגיעים להסדר באמונה שאחרי ההסדר הסופי, תנתן דחיה אחרונה ואחריה דחיה אחרונה שבאחרונות וכן הלאה עד ביאת המשיח.

 

אני סבור כי, כשמדובר בגופים כלכליים רציניים, המגיעים להסדר בבית משפט, ניתן להניח שעשו זאת ברצינות ובתום לב, אחרי התיעצות עם המומחים הטכניים שלהם והם לא קיבלו על עצמם דבר שאינם מסוגלים לעמוד בו. לכן יש צורך בנימוקים כבדי משקל כדי להצדיק מתן ארכות והמשך זיהום ארצנו.

 

אי לכך וכאמור לעיל, נדחות שלוש הבקשות.

 

המזכירות תעביר לצדדים את העתק ההחלטה.

 

ניתנה היום ז' בתשרי, תשס"ו (10 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

                                       

 

מגן איתן, שופט

סגן נשיא

 

קלדנית: איה ב.

 
 
Hit Counter