<%@ Language=JavaScript %> מהי אם כן, תכלית חקיקתו של סעיף 53א לחוק לשכת עוה"ד

מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

בבית המשפט המחוזי בירושלים

פ  343/04

לפני:

כב' השופט יוסף שפירא

 

15/12/2005

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י פרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית    

                            המאשימה

 

 

- נ  ג ד -

 

 

 

1. אהרון אייל (ירון) כהן

2. "כהן ירון פיננסים בע"מ"

3. "שירה שרותי המרת מט"ח בע"מ"

4. יצחק כהן

5. מרדכי כהן

ע"י ב"כ עו"ד נבות תל צור

 

6. אבנר לארי 

ע"י ב"כ עו"ד פנחס מרינסקי

 

הנאשמים

 

 

החלטה

 

 

לפני בקשתו של נאשם 6, עצמו, לדחיית מועדי דיונים, לאור הודעתו של בא כוחו עו"ד פנחס מרינסקי, שנבחר לשמש כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, המפנה לסעיף 53א לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 (להלן: "החוק"), בדבר ייצוגו בהליך זה המתנהל לפני.

 

הרקע העובדתי

1.         כתב האישום נשוא תיק זה חובק אמנם 11 פרטי אישום, אולם לנאשם 6 מיוחסים שני אישומים בלבד. בתיק היו אמורים להעיד למעלה מ 150 עדים, אולם לאחר דיון על פי סעיף 144 לחסד"פ הרשימה הצטמצמה. ב"כ נאשם 6 פנה יותר מפעם אחת בבקשה להפריד את הדיון של נאשם 6 מיתר הנאשמים, אולם בקשתו נדחתה לאור הקורלציה בין האירועים והעדויות. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להודיע לב"כ נאשם 6 על ישיבות שבהן יעידו עדים שאינם נוגעים כלל לנאשם זה.

 

2.         ביום 13.7.05 ביקש ב"כ נאשם 6 "בקשה נוספת מטעם נאשם 6 להפרדת דיון או לתחימת חומר הראיות נגדו". בבקשה זו מציין הוא, בין היתר כדלקמן:

 

"ביום 2.11.04 קיבל ב"כ נאשם 6 את רשימת חומר החקירה בתיק ללא הבחנה בין חומר חקירה הנוגע לעניינו לבין כלל חומר החקירה בתיק. המדובר בעשרות אלפי מסמכים, אשר לדברי ב"כ המאשימה עצמה מתויקים בכ-40 ארגזים". (ההדגשות במקור)

 

ובהמשך:

 

"מצב דברים זה, מחייב את הנאשם 6 להעתיק, לצלם וללמוד עשרות אלפי מסמכים שכלל לא נוגעים לאישומים המיוחסים לו, רק משום שהמאשימה עלולה להחליט בכל רגע נתון, כי המסמכים כאלו או אחרים או עדים כאלו או אחרים נוגעים לעניינו". (ההדגשות במקור)

 

ב"כ הנאשם צירף לבקשתו רשימה ובה פירוט של 40!! ארגזים, כשבכל אחד מהם קלסרים מספר.

 

עמדת המאשימה

3.         ב"כ המאשימה, עו"ד ע' לוי, הגיבה על גבי הבקשה, כדלקמן:

 

"תגובת המאשימה:

1. בנסיבות העניין נראה כי אין מנוס מלהסכים לבקשה עמ"נ שלא תיפגע הגנתו של הנאשם.

2. טוב יעשה הנאשם אם יודיע תוך הזמן בו נקב על זהותו החדשה של בא כוחו.

3. באשר לסעיף 6 – הרי שאינו מדויק אולם אין בכך להשפיע על ההסכמה לעיל."

 

דיון

4.         המשפט עתה בעיצומו. התקיימו ישיבות רבות והפרוטוקול הגיע לעמוד 1573! וכן הוגשו כבר כ 800 מוצגים. יוצא אפוא, כי עו"ד שייאות לייצג את נאשם 6 ייזקק לפרק זמן ניכר על מנת ללמוד את החומר, דבר שלא זו בלבד שישבש את לוח הזמנים והצפי לסיומו של המשפט, אלא יגרום עיוות דין הן לנאשם 6 והן לנאשמים אחרים.

 

על אף כל האמור לעיל, אין אני מקבל את בקשתו של הנאשם לדחיית הדיונים, מאחר שאינני רואה לנכון לשחרר את בא כוחו מתפקידו. אנמק.

 

בהודעתו, ב"כ נאשם 6 אינו מבקש שאשחרר אותו מן הייצוג, אלא מביא את הוראת סעיף 53א לחוק, שלהלן. אביא את מודעתו במלואה:

 

"                                          מודעה

הח"מ מתכבד להודיע לבית המשפט הנכבד, כי ביום 6.12.2005 המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בחרה בו כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.

 

למען הסדר הטוב נזכיר כי, בהתאם לסעיף 53א לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961: "עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים או בועדה למינוי חברי בית דין דתי לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי או בבית דין לעבודה שהשופטים המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה;הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.""

 

פרשנות החוק

5.         פרשנותו הנכונה והראויה של סעיף 53א לחוק, בנוסחו החדש (תיקון תשס"ד), טרם נדונה, ודעתי היא כי היא אינה פשוטה כלל ועיקר. השאלות הדורשות הכרעה הינן האם סעיף זה יחול גם על משפטים תלויים ועומדים, וכן, מהי פרשנותו הראויה של סעיף זה לאור חוק יסוד חופש העיסוק וזכויותיהם של בעלי הדין. שאלות אלו שלובות זו בזו.

בעניין הפגיעה בזכויות יסוד, כבר נקבע כי חוקי היסוד של מדינת ישראל הינם חוקתה (א' ברק, פרשנות תכליתית במשפט, נבו הוצאה לאור, עמ' 436 (להלן: "פרשנות במשפט")), מכאן שהם הנורמה החוקתית העליונה במדינה, ראש המדרג הנורמטיבי, ועל כן, יש לפרש כל חוק לפי הפרשנות העומדת בתנאי חוקי היסוד (ראו: ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי. פ"ד מט(4), 221; בג"ץ 1384/98 גלעד אבני נ' ראש הממשלה - בנימין נתניהו. פ"ד נב(5), 206; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר. פ"ד נא(4), 367 (להלן: "פרשת לשכת מנהלי השקעות")).

כמו כן, פרשנותו הראויה של החוק מוגבלת היא. על בית המשפט לפרש טקסט שנוצר על ידי המחוקק ולא ליצור טקסט חדש (ראו: בג"צ 9098/01 ילנה גניס נ' משרד הבינוי והשיכון. תק-על 2004(4), 1390; פרשנות במשפט, עמ' 55). וכלשון הנשיא א' ברק בע"א 3622/96 חכם נ' קופת חולים "מכבי", פ"ד נב(2) 638:

 

"כל פרשן חייב להתחשב במגבלות הלשון. המשמעות המשפטית של הלשון, אשר נועדה להגשים את התכלית המונחת ביסודה, חייבת להתיישב עם אחת המשמעויות הלשוניות של הטקסט. אמת, המרכיב הלשוני אינו תנאי מספיק לפרשנות, אך הוא תנאי הכרחי לה" (שם, 646).

 

6.         מהי אם כן, תכלית חקיקתו של סעיף 53א לחוק, אשר לאורה יש לפרשו? יש לבחון את הסעיף בהקשר של מיקומו בחוק. סעיף 53א הינו אחד מסעיפי הפרק השישי של החוק אשר עוסק ב"אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת". מכאן שמטרתו של הסעיף הינה שמירת האתיקה המקצועית של עורך הדין אשר מונה לוועדה למינוי שופטים. את השאלה האתית העומדת בבסיס הסעיף ניתן להסיק אף מהסעיף העוקב, סעיף 53ב, הדן בסייג לייצוג בשל עילת פסלות שופט. מדברים אלו עולה כי תכליתו של הסעיף המדובר הינה למנוע מצב שבו עורך דין יופיע בפני שופט כאשר בידו ההחלטה על מינויו, מחשש למשוא פנים במשפט.

 

7.         גם אם אין אני מתיימר להציג את עמדת עורך הדין, בסיטואציה אליה נקלע, מרצונו, מן הראוי לבחון הנושא, לאור השלכתו על המשך הדיון שלפני.

 

הסעיף הנ"ל, המונע מעורך הדין לממש את זכותו וחובתו לייצג לקוחות בפני בית המשפט, עומד בסתירה לזכותו החוקתית לעסוק בתחום המרכזי במקצוע עריכת הדין, תחום הליטיגציה.

סעיף 20 לחוק קובע את תחומי העיסוק ואת ייחודו של מקצוע עריכת הדין. זו לשונו:

 

"הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

 

(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית

(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני -

...

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. "

 

לאור כך שסעיף 53א מגביל את יכולתו של עורך הדין לעסוק במקצועו, ולאור העובדה כי ענייננו במינוי אשר אין תגמול בצידו, אשר יכול לאזן את הפגיעה בעיסוקו של עורך הדין, דעתי היא כי ראוי לפרש את הסעיף באופן מצומצם, כמובן במגבלת הפרשנות העולה מלשונו.

 

8.         זוהי לשונו של סעיף 53א:

 

"עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים או בועדה למינוי חברי בית דין דתי לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי או בבית דין לעבודה שהשופטים המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה".

 

ראשית יש לבחון, האם הקביעה לפיה "לא ייצג" הינה קביעה עתידית, משמע, שמאותה העת ואילך אין עורך הדין יכול להתחיל בייצוג (תחולה פרוספקטיבית, ראו: פרשת לשכת מנהלי ההשקעות הנ"ל, שם, סעיף 51), או שמא מדובר בלשון ציווי, משמע, עורך הדין לא ייצג בפועל אף בתיקים תלויים ועומדים (תחולה אקטיבית, שם). דעתי היא כי אין להכריע בעניין זה באופן כללי, אלא, בכל מקרה לגופו יהיה על בית המשפט לאזן בין זכויות כל בעלי הדין השותפים להליך התלוי ועומד. ברי, כי כאשר מדובר בהליך אשר טרם החל להישמע ומדובר בהליך בו מדובר בנאשם (או בעל דין) בודד, אזי ייטה בית המשפט לקבל את הפרשנות המרחיבה. אולם, כאשר מדובר בהליך רב משתתפים, העומד בעיצומו של שלב הראיות או אף לאחר מכן, ייטה בית המשפט שלא לפגוע בייצוגם של בעלי הדין המעורבים בהליך. דברים אלו מקבלים משנה תוקף, כאשר מדובר בהליך פלילי, בו יש להקפיד הקפדה יתירה על זכויות הנאשמים.

 

שנית, יש לבחון את משמעות הקביעה "שהשופטים המכהנים בו נבחרים או מתמנים". האם האיסור לייצג הינו מוחלט, בפני כל שופט שהוא, ויחול בכל הליך אשר בו מייצג עורך הדין, או שמא יש לפרש את האיסור כיחסי, ולקבוע, כי יש להחילו רק בייצוג אל מול שופטים העתידים להיבחר או להתמנות, ולהותיר בידי בית המשפט את שיקול הדעת האם להחיל את האיסור בכל מקרה לגופו.

גם בעניין זה, דעתי היא כי יש להותיר את שיקול הדעת בידי בית המשפט. דעתי היא כי לאור תכליתו של הסעיף, כפי שפורט לעיל, יש לראות בו מקרה פרטי של טענת פסלות, על פי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בנושא זה, הלכה היא כי כדי שתתקבל טענה בדבר פסלות, על בעל הדין להוכיח כי ישנו חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים. החשש כי יתקיים חשש ממשי למשוא פנים, כאשר אין מדובר בשופט אשר עתיד להתמנות בעתיד הנראה לעין, הינו חשש רחוק אשר אין ראוי כי יפגע הן בזכויותיו של עורך הדין והן בזכויות בעל הדין.

על אף זאת, אף אם נאמר כי ראוי לקבוע קביעה שרירותית אובייקטיבית בעניין זה, הרי שיש לצמצמה רק לגבי השופטים הכלולים ברשימת המועמדים למינוי, שהינה רשימה פומבית, או למצער לגבי הכלולים במאגר המועמדים, שאינו פומבי.

 

מן הכלל אל הפרט

9.         המאשימה, כמצוטט לעיל, מסכימה לבקשה ומציינת כי "אין מנוס מלהסכים לבקשה עמ"נ שלא תיפגע הגנתו של הנאשם", ואולם הגנת הנאשם לא תיפגע אם עו"ד מרינסקי ימשיך בייצוג.

 

ככלל, משפט פלילי אמור להתנהל מיום ליום, אולם בימינו ובמקומותינו, כאשר משפטים, במיוחד כלכליים, הינם מורכבים ועתירי מסמכים, אין מנוס אלא לאפשר הכנה ראויה על מנת להעניק לכל נאשם הגנה ראויה.

 

והיא הנותנת, דחיה ארוכה, ובמקרה הנדון, חודשיים למזער, תביאנו לדחיה מצטברת שעלולה להביאנו אל מעבר לפגרת בתי המשפט והחגים שאחריה, דבר שאינו ראוי ואינו רצוי, מבחינת תקינות ההליך.

 

תוצאה

10.       די לי בכך, על מנת לקבוע כי מפרשנותו הראויה של סעיף 53א עולה שאין צורך כי ב"כ של נאשם 6 יסיים עתה את תפקידו. כאמור לעיל, השלב שבו מצוי ההליך, סוג ההליך וריבוי הנאשמים בו, מביא למסקנה כי פרשנות רחבה של הסעיף תפגע יתר על המידה בזכויותיו של נאשם 6 וביתר הנאשמים בתיק זה. זאת אף מבלי לבחון האם סעיף זה עומד בתנאי סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק ("פיסקת ההגבלה").

 

למעלה מן הצורך, ובלי פן אישי אי אפשי, ובמלוא הצניעות, אעיר כי זה לא מכבר מוניתי לכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, ואינני מועמד לתפקיד בערכאה אחרת, בוודאי לא בטווח הזמן שהמשפט דנן אמור להסתיים. על כן, מינויו של ב"כ נאשם 6 לוועדה לבחירת שופטים אין בו כדי להוות חשש ממשי למשוא פנים מצידי, ואין בו כדי להשפיע על עמדתי ועל ניהול הליך זה.

 

לפיכך, הבקשה לדחיית המועדים נדחית בזאת. יחד עם זאת, אין מניעה לחילוף ייצוג בהמשך, באופן שעו"ד אחר ילמד, במקביל, את התיק, ובבוא העת, ישוחרר עו"ד מרינסקי מייצוג.

 

ניתנה היום י"ד בכסלו, תשס"ו (15 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

 

_______________

יוסף שפירא - שופט

 
 
Hit Counter