בשם המבקשים:                     עו"ד שלומית ארליך

 

 

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' קלינג) לפיה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו לגילוי ועיון במסמכי המשיבות.

 

           כל אחד מהמבקשים הגיש בקשה לבית המשפט קמא לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, כל אחד כלפי משיבה אחרת- והכל בקשר לאותה מסכת עובדתית. לאחר שהמשיבות הגישו תגובות מפורטות לבקשות להכיר בתובענות כתובענות יצוגיות, ולאחר שהמבקשים הגישו תגובות לתגובות אלה, הגישו המבקשים בקשות למתן צו לגילוי ועיון במסמכי המשיבות. בית המשפט קמא דחה את הבקשות.

 

2.        בית המשפט קמא מצא כי אין זה ראוי ורצוי להתיר הליכים מקדמיים של גילוי ועיון במסגרת ההליך לאישור תובענה כייצוגית. את מסקנתו זו ביסס בית המשפט קמא על שני טעמים. נימוקו הראשון היה שאין לאפשר קיומם של הליכים מקדמיים במסגרת הליך מקדמי אחר, שכן הדבר יביא לסרבול ועיכוב ההליך המקדמי של אישור תובענה כייצוגית. טעמו האחר של בית המשפט היה החשש מפני ההכבדה על הנתבע הכרוכה בקיומם של הליכי גילוי ועיון כבר בשלב זה של הדיון בתובענה. בית המשפט דחה לפיכך את הבקשות, תוך שהוא מוסיף, בהדגישו כי אין הוא נדרש לשאלה זו לאור קביעתו העקרונית, שהבקשות לגילוי מנוסחות באופן כוללני וגורף וכי על כן הן לוקות בחוסר תום לב. כנגד החלטתו זו של בית המשפט הוגשה הבקשה שבפניי.

 

3.        המבקשים טוענים כי בקובעו שאין לאפשר גילוי ועיון בשלב של אישור תובענה ייצוגית, התעלם בית המשפט קמא מפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774 (להלן: פרשת טצת). עוד סוברים המבקשים, בניגוד למסקנת בית המשפט קמא, כי המדיניות המשפטית הראויה מחייבת הענקת זכות לקבלת צו לגילוי מסמכים כבר בשלב שטרם אישור תובענה כייצוגית. לבסוף, משיגים המערערים על קביעות בית המשפט קמא ככל שהן מייחסות לבקשותיהם חוסר תום לב - קביעות אשר לטענתם אינן מבוססות אלא על מספר המסמכים שגילויים התבקש ועל אורכן של תגובות המבקשים.

 

4.        בתשובותיהן, תמכו המשיבות בהכרעת בית המשפט קמא. המשיבות נסמכות על לשונה של תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן התקנות), הקובעת כי בעל דין יהא רשאי לבקש צו לגילוי מסמכים רק במועדים מסויימים אשר ייספרו מיום המצאת "כתב הגנה" או "כתב תשובה". מניסוח זה של התקנה עולה כי בהליך ביניים, בו אין להגיש לא כתב הגנה ולא כתב תשובה, אין מקור בדין המאפשר הוצאת צו גילוי מסמכים. מוסיפות המשיבות וטוענות, כי המבקש שתביעתו תאושר כתובענה ייצוגית, חייב כבר בעת הגשת בקשתו שיהיה בידו כל הדרוש לצורך עמידה בתנאים הנדרשים לאישור תובענה כייצוגית. לכן אין הוא רשאי להגיש בקשה ורק אז לנסות ולתמוך את טיעוניו במסמכים שיבקש מאת הנתבע. 

 

           באשר לפסק דין טצת, סבורות המשיבות כי המבקשים אינם יכולים להבנות ממנו, זאת, כיוון שבאותה הפרשה נידונה חובת הגילוי החלה על המבקש להיעשות תובע ייצוגי, ולא על המשיב לבקשה שכזו. 

 

           לחלופין, טוענות המשיבות כי אם ייקבע כי קיימת זכות לגילוי ועיון כבר בשלב אישור התביעה כייצוגית, קביעה עימה חלק מהמשיבות נכון להסכים, כי אז אין המסמכים המבוקשים דרושים לצורך אישור התובענה כייצוגית, וכי הבקשה אינה בקשה לגילוי ספציפי, ומכאן שדינה להדחות. המשיבות מדגישות את חוסר תום ליבם של המבקשים, ואת ההכבדה שיוצרת בקשת הגילוי הגורפת והכוללנית שהגישו.

 

5.        לבסוף, העלו חלק מהמשיבות את הטענה כי, מכל מקום, לא עומדת למבקשים זכות לבקש מבית המשפט צו לגילוי ועיון במסמכים, מטעמים שבסדרי דין. זאת כיוון שהמבקשים לא הקדימו לפנייתם לבית המשפט פנייה בכתב אל המשיבות בבקשה שתאפשרנה להם עיון במסמכיהן, כמתחייב מכוח הוראת תקנה 120(א) לתקנות.  בהודעה שהעבירו המבקשים, בהתאם להחלטה בה ביקשתי את תגובתם לטענה זו, הם הודו כי העבירו פנייה בכתב כנדרש רק למשיבה 1. ליתר המשיבות, הועברה הבקשה בעל פה, ולמותר לציין כי אין לכך, לכן, כל תיעוד. הואיל והמשיבות סירבו לבקשות בעל פה, לא מצאו המבקשים לנכון להעלותן על הכתב. יתר על כן, לשיטת המבקשים, הם לא חבו בפנייה מוקדמת בכתב למשיבות, שכן תקנה 120(א) אינה חלה על עניינם, מפני שבשלב זה של הדיון כלל לא הגיע המועד להגשת כתבי הגנה או תשובה, שהם, כאמור, תנאי, לפי הוראת התקנה, להגשת בקשה לצו לגילוי ועיון. לחלופין טוענים המבקשים, כי על בית המשפט להפעיל סמכותו מכוח תקנה 113 לתקנות, המאפשרת לו להורות על גילוי מסמכים בכל עת.

 

6.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו, החלטתי ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

 

           בבקשה זו נדרשים אנו להכריע בשאלת התקיימותה של זכות לגילוי ועיון כבר בשלב של הגשת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית. בית המשפט קמא השיב לשאלה זו בשלילה. נראה כי אין לקבל קביעה זו.

 

7.        הליך אישור תובענה כייצוגית הוא הליך תלוי ועומד, והוא מציב משני צידי המתרס שני בעלי דין. לכן אין תחולה בעניין זה לכלל, לו טענו המשיבות, הקובע כי אין לבקש גילוי ועיון ממי שהוא בגדר "יריב פרוספקטיבי" בלבד (כלל שנקבע בע"א 358/88 בלס נ' בנק דיסקונט (לא פורסם)). זאת ועוד, אין מקום לעריכת ההשוואה שעשה בית המשפט קמא, בין הליך אישור תובענה כייצוגית, להליכים מקדמיים ולהליכי ביניים אחרים. התביעה הייצוגית הינה תופעה מיוחדת בדיני הפרוצדורה האזרחית (ג' לוטן וא' רז תובענות ייצוגיות (כרך א', תשנ"ו) 27-29, מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה (כרך ב', מהדורה 13, 2002) 890). כפועל יוצא, גם ההליך לאישורה של תובענה כייצוגית שונה הוא מהליכים מקדמיים אחרים. שוני משמעותי הוא שבניגוד להליך ביניים רגיל, הליך זה עשוי לסתום את הגולל על אפשרות הגשתה של התובענה.

 

           ביטוי בולט להבדל שבין ההליכים הוא שהחלטה על דחיית בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית היא פסק דין, ולא החלטה אחרת (כהחלטות בעניין הליכי ביניים), הניתן לערעור בזכות (ש' לוין פרוצדורה אזרחית- סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (2003) 122).

 

           גם בהקשר הרלוונטי לענייננו בית משפט זה היה ער להבדל שבין הליך לאישורה של תובענה כייצוגית להליכי ביניים אחרים. משום כך נפסק בהלכת טצת האמורה כי הנתבע בתובענה שמגישה מבקש כי תאושר כתובענה ייצוגית, זכאי לבקש צו לגילוי ועיון במסמכי התובע. קביעה זו הותנתה בכך שהמסמכים שגילויים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות להליך אישורה של התובענה כייצוגית. בית משפט זה טרם נדרש למצב ההפוך, בו עוסקת בקשה זו ואשר בו מבקש אישור התובענה כיצוגית הוא זה העותר לגילוי המסמכים (בבתי המשפט המחוזיים כבר עלתה השאלה, ראו במיוחד ת"א (ירושלים) 2376/00 קיבוץ אורים נ' מדינת ישראל, פ"מ תש"ס (2) 397).

 

8.        לכאורה, שיקולי הגינות מחייבים להחיל את כללי הגילוי והעיון באופן הדדי, כך שאם נקבע כי התובע נדרש לאפשר גילוי ועיון במסמכיו, חלה אותה החובה גם על בעל הדין שכנגד. אך מפאת ייחודיות הליך אישורה של תובענה כייצוגית, אין להסתפק בשיקולי ההגינות, ויש להידרש לאינטרסים המתנגשים בעת שעומדת, בהליך זה, על הפרק בקשה לגילוי ולעיון במסמכי הנתבע.

 

           מצבו של המבקש להכיר בו כבתובע ייצוגי אינו פשוט. בינו לבין הנתבע קיים פער מידע הפועל לרעתו. הנתבע מחזיק בידו תכופות את מירב המידע הדרוש לתובע על מנת להוכיח את התקיימות תנאי הסף לאישור תובענתו כייצוגית. לו המידע בדבר התקיימותה של קבוצת תובעים פוטנציאלית ובדבר גודלה, כמו גם המידע הנדרש לקביעה אם השאלות המהותיות והעובדתיות משותפות לקבוצה וניתנות להכרעה בתובענה אחת. מבלי שיהא מידע זה זמין לתובע, ייקשה עליו להביא לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית. משום כך אין לומר כי בעצם בקשתו לגילוי מסמכים, מגלה המבקש כי תנאי הסף לשם ההכרה בתביעה כיצוגית אינם מתקיימים, כטענת המשיבות. לאור מצב דברים זה, ניתן לטעון כי משניתנה זכות גילוי ועיון לנתבע,  בפרשת טצת, הרי שמכוח קל וחומר יש לתתה גם לתובע.

 

           ברם, קיים גם שיקול שכנגד כבד משקל, שאין להתעלם ממנו: התביעה הייצוגית, על יתרונותיה הרבים, טומנת בקרבה גם חסרונות וסכנות לא מבוטלים (ראו למשל: רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת ניהול פרוייקטים וכוח אדם (טרם פורסם) פסקה 8 לפסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן ופסקה 3 לפסק דינה של השופטת ד' ביניש). הסכנה המשמעותית ביותר היא של שימוש לרעה בזכות התביעה הייצוגית בידי תובעים, ולכן אין חולק על הצורך במנגנוני בקרה ופיקוח שיגבילו את זכות התביעה הייצוגית (שם, פסקה 2 לפסק דינה של השופטת ד' ביניש). סכנת השימוש לרעה בתובענה הייצוגית מתעצמת ככל שהדבר נוגע להליך של אישור התובענה כייצוגית, שכן בשלב ראשוני זה, טרם הוברר כלל, אם עומדת לזכות התובע עילה כלשהי. אי לכך נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובת התובע בשלב דיוני זה.

 

9.        משנמצא כי לשני הצדדים יש אינטרסים לגיטימיים, הרי שיש למצוא את האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים. איזון זה אסור שיקפח את הזכות לגילוי ועיון. זכות זו היא זכות חשובה, שכן היא מאפשרת לצדדים להגדיר ביתר יעילות את גדר המחלוקת ביניהם, ובכך תורמת היא לגילוי האמת. אף בשלב המקדמי של אישור תובענה כייצוגית, יש חשיבות לעמידה על גדר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים. הגדרה מדוייקת של גדר המחלוקת, מסייעת לבית המשפט להכריע נכונה בשאלת התקיימות תנאי הסף לאישור תובענה כייצוגית.

 

           מן האמור עולה כי יש להחיל את הלכת טצת גם במהופך - קרי יש לאפשר גם למבקש שתובענתו תאושר כתובענה ייצוגית לקבל צו לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד. כדי למנוע הכבדה יתרה ולא מוצדקת על הנתבעים, ראוי להתנות זכות זו במספר תנאים. ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך - דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילויים מבוקש על ידו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא, עובר למתן צו הגילוי, כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע, ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים.

 

           בענייננו, העלו הצדדים טענות מטענות שונות בדבר התקיימות התנאים האמורים. הואיל ובית המשפט קמא לא נדרש לרובם, ולמקצת מאלה להם נדרש, נדרש הוא כבדרך אגב, בשל ההכרעה אליה הגיע, ראוי כי הדיון יושב אליו על מנת שייקבע מהו היקף הצו לגילוי ועיון שהמבקשים זכאים לו.

 

10.      בהיות הבקשה שהגישו המבקשים בקשה למתן צו גילוי ועיון, יש להחיל עליה גם את הדרישה למשלוח בקשה לצד שכנגד טרם שמופנית הבקשה לבית המשפט. אף אם תקנה 120(א) לתקנות אינה חלה ישירות על מצב הדברים נשוא בקשה זו, הרי שהיא חלה עליו מכח היקש, ומכח ההגיון שמאחוריה - הרצון לחסוך בזמן שיפוטי. משום כך, משלא הפנו המבקשים בקשות בכתב לחלק מהמשיבות, הרי שעל מנת שיינתן להם צו לגילוי ועיון, צריך בית המשפט להפעיל את סמכותו מכוח תקנה 113 לתקנות. בהפעלת סמכותו זו, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו, כפי שנקבע ברע"א 2362/90 הלבור תעשיות בע"מ נ' מיליקובסקי פ"ד מד(4) 285. לפיכך, בענייננו, יידרש בית המשפט קמא להחליט האם, לאור טענות המבקשים, נכון הוא להפעיל שיקול דעתו זה בכל הנוגע לבקשות מהמשיבות 2 עד 7.

 

11.      אשר על כן, הערעור מתקבל. הדיון יושב לבית המשפט המחוזי על מנת שזה יקבע הסדר לגילוי ועיון במסמכי המשיבות בהתאם לעקרונות האמורים. המשיבות יישאו בהוצאות המבקשים בסך 10,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ג' בסיון תשס"ג (3.6.2003).

 

                                                                                                  ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   02100520_P04.doc/אמ

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il