מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

 

 

בית משפט השלום חדרה

א  002442/04

 

בפני:

כב' השופט חננאל שרעבי

תאריך:

27/10/05

 

בעניין:

עבד אלקדר אטרש ת.ז. 54432836

 התובע

 

 

 

 

 

- נ  ג  ד -

 

 

הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת 

 

 

 

 

 

ב"כ התובע: עו"ד שריף אכתילאת

ב"כ הנתבעת: עו"ד גב' חני ברוך

 

 

פסק דין חלקי

 

1.         בפניי תביעה כספית בסך של 21,580 ₪.

 

2.         התובע, היה בכל המועדים הרלבנטים לפסה"ד, הבעלים של משאית וולבו עם נגרר, בעלת מספר רישוי 63-371-15 (להלן: "המשאית").

 

3.         הנתבעת היא חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה בכל המועדים הרלבנטים לכתב התביעה את המשאית בפוליסת ביטוח מקיף מספר 80091762/02, שתקופת הביטוח בה היתה מיום 1.2.02 ועד ליום 31.1.03 (להלן: "הפוליסה").

 

4.         א.         ביום 27.1.03 היתה המשאית מעורבת בתאונה, שכתוצאה ממנה נגרם נזק לה

                        ולנגרר.

 

ב.         ביום 24.3.03 הוציאה הנתבעת שיק על שם הנתבע, והעבירה אותו לסוכן הביטוח של התובע, מר ח'יר אלדין מסאלחה (להלן: "הסוכן" או "סוכן הביטוח"), על סך של 36,895 ₪, לשם מסירתו לתובע (להלן: "השיק").

 

ג.          לשם השלמת התמונה ייאמר כי סכום שיאושר לתשלום ע"י הנתבעת היה סך של 41,439 ₪, אך לאחר ניכוי השתתפות עצמית הועמד סכום השיק על סך של 36,895 ₪.

            בכל מקרה, לתובע אין טענות נגד ההורדות או הניכויים שביצעה הנתבעת במסגרת תשלום השיק.

 

            ד.         על גבי השיק הודפס כדלקמן:

 

"אני(ו) הח"מ מאשר(ים) שקבלתי(נו) מאת הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, את הסכום המצויין בהמחאה, וזאת בהתאם לפרטים הרשומים בספח המצורף לה.

 

התשלום הנ"ל הינו לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותי(נו) ואין לי(לנו) כל דרישות ו/או תביעות נוספות מכל מין וסוג שהוא בקשר למקרה הנ"ל ובגין הפוליסה הנ"ל.

 

סכום הביטוח הרשום בפוליסה יופחת במקרה נזק לרכוש בסכום התביעה הנ"ל בכפוף לאי קיום סעיף השבה אוטומטית בפוליסה.

 

ולראייה באתי(נו) על החתום:

 

_____     _______       _____

תאריך      מס' זהות         חתימה".

 

ה.         התובע חתם על גבי השיק במקום המיועד לכך, ביום 7.4.03, תוך שהוא מוסיף את מס' תעודת הזהות שלו.

 

5.         לו באמצעות השיק, לא כיסה את מלוא נזקיו. על כן הוא תובע בתובענה זו את יתרת הנזקים שנגרמו למשאית כתוצאה מהתאונה.

 

6.         הנתבעת לעומתו טוענת כטענה מקדימה, כי חתימתו על גבי השיק היא חתימה על כתב ויתור אשר מונע ממנו או חוסם את דרכו, לתבוע תביעות נוספות בגין אותה תאונה. על כן, טוענת הנתבעת, כי דין תביעתו להידחות על הסף מכח החתימה על כתב הויתור.

 

7.         התובע לעומת הנתבעת טוען כנגד כתב הויתור הנטען כדלקמן:

 

א.         עובר לקבלת השיק לידיו מידי סוכן הביטוח, וחתימתו על גבי השיק, הוא התלונן בפני הסוכן כי סכום השיק אינו משקף את הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה. בעקבות תלונותיו אלה בפני סוכן הביטוח, שוחח סוכן הביטוח עם השמאי שבחן את נזקי התובע בעקבות התאונה מטעם הנתבעת, וזה הסכים לאשר לתובע סכום פיצוי נוסף של 2,000 ₪, ואף הבטיח לבחון את יתר טענותיו של התובע ולהגדיל את סכום הפיצוי במידה ויש הצדקה לכך.

            לאור כך ובהמלצת הסוכן הסכים התובע לקבל את השיק לידיו ולהפקידו בחשבונו. אולם, לצורך הפקדה בחשבונו היה צורך בחתימתו על גבי השיק לצורך הסבתו לבנק. על כן, התובע חתם על גבי השיק, לשם הסבתו לבנק ולצורך כך בלבד. היינו - התובע לא חתם על גבי השיק כעל כתב ויתור או כתב סילוק.

 

ב.         לא הובהר לו ו/או הוסבר לו ע"י הנתבעת או מי מטעמה, כי חתימתו על גבי השיק מהווה חתימה על כתב סילוקין. כשחתם על גבי השיק הוא לא ידע, ואף לא התכוון, לחתום על כתב סילוק.

 

ג.          בנסיבות המפורטות בסעיפים קטנים א-ב לעיל, התובע ציין כי לא קרא את המודפס על גבי השיק וגם לא ראה צורך לקרוא אותו.

            התובע גם מציין כי הנתבעת לא החתימה אותו על כתב סילוקין נפרד.

 

ד.         הנוסח המודפס על גבי השיק נגוע בפגמים מהותיים, שכן לא ניתן ללמוד ממנו מיד בראשיתו, כי מדובר בכתב סילוק.

 

ה.         הנוסח המודפס על גבי השיק הוא בעצם חוזה אחיד, כאשר כתב הויתור שבו מהווה תנאי מקפח.

 

ו.          לא נכרת חוזה בין הנתבעת ובינו, שכן לא היה מצידו קיבול וגמירות דעת ביחס למודפס על גב השיק.

 

ז.          הוא חתם על גבי השיק תוך טעות או הטעייה.

 

דיון והכרעה.

 

8.         כאמור, השאלה המקדמית שבמחלוקת היא - האם חתימתו של התובע על גבי השיק, מהווה חתימה על כתב ויתור, אשר מונע או חוסם את דרכו של התובע לתבוע מהנתבעת את יתרת נזקיו בגין התאונה?

 

9.         טרם שאכריע בשאלה זו, אסכם בקצרה את העולה מחקירותיהם הנגדיות של התובע והסוכן, כפי שנשמעו בפניי ביום 26.10.05.

 

תמצית חקירתו הנגדית של התובע.

 

10.       בחקירתו הנגדית ציין התובע, בין היתר, כדלקמן:

 

א.         הוא עובד כנהג משאית בחברת הובלות, ואינו יודע לקרוא טוב עברית (עמ' 6 לפרו' ש' 18; עמ' 7 לפרו' ש' 3).

 

ב.         גם על תצהיר עדותו הראשית הוא חתם רק לאחר שעוה"ד קרא לו את התצהיר בעברית (עמ' 7 לפרו' ש' 3-4).

 

ג.          הוא לא קיבל מעולם שטר סילוקין מהנתבעת (עמ' 7 לפרו' ש' 25-27).

 

ד.         את כתב הסילוק על גבי השיק הוא לא קרא עובר לחתימתו (עמ' 7 לפרו' שורות  28-29).

 

ה.         סוכן הביטוח שלו הודיע לו לבוא לקחת את השיק. כשהוא ראה את סכום השיק הוא אמר לסוכן שהסכום לא מתאים לו, כיוון שנזקיו גבוהים יותר. הסוכן בנוכחותו הרים טלפון לשמאי הנתבעת, ודיבר איתו על ההפרשים. השמאי אמר לסוכן כי סכום השיק הוא רק על חשבון, ואף יאשר לו 2,000 ₪ נוספים על הגרירה ויבדוק את יתר טענותיו לגבי הנזקים הנוספים.

            לאחר דבריו אלה של השמאי, המליץ לו הסוכן לקחת את השיק ולהכניס לחשבונו, ושמדובר רק בסכום על חשבון.

            לנוכח דבריו אלה של הסוכן הוא נטל את השיק, וחתם עליו מאחור לצורך הפקדתו בחשבונו בבנק, ולצורך זה בלבד (עמ' 7-8 לפרו'; עמ' 11 לפרו' ש' 9).

 

ו.          גם היום הוא איננו מסוגל לקרוא את כתב הסילוק שעל גבי השיק, כיוון שהוא חלש בעברית (עמ' 10 לפרו' ש' 3-5).

 

ז.          טרם שהסוכן שוחח עם השמאי ואמר לו לקחת את השיק על חשבון, הוא סירב לקבל את השיק לידיו, כיוון שחשש שלא יקבל יותר כסף מחברת הביטוח (עמ' 10 לפרו' ש' 8-14).

 

ח.         אם הסוכן היה אומר לו כי חתימתו על דפי השיק מהווה חתימה על כתב סילוק סופי ומוחלט, הוא לא היה חותם על השיק (עמ' 10 לפרו' ש' 22-23).

 

תמצית חקירתו הנגדית של הסוכן.

 

11.       גם סוכן הביטוח נחקר חקירה נגדית, וממצאיה כדלקמן:

 

א.         הוא לא עיין בגב השיק ובנוסח כתב הסילוק, עובר למסירת השיק לידי התובע (עמ' 11 לפרו' ש' 28-29).

 

ב.         הוא מאשר את דברי התובע כי עובר לקבלת השיק, טען בפניו התובע כי סכום נזקיו גבוהים מסכום השיק. על כן, הוא שוחח עם שמאי הנתבעת שהסכים להגדיל את סכום הפיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין הגרירה ולבדוק מחדש את נושא הנזקים (עמ' 11 לפרו' ש' 30-31; עמ' 12 לפרו' ש' 1-2).

 

ג.          במקרה הנדון לא התקבל כתב סילוקין בנפרד מהשיק, והיו מקרים שחברת הביטוח שילמה סכומים נוספים גם לאחר ששלחה שיק למבוטח (עמ' 12 לפרו' ש' 9-12).

 

ד.         הסוכן מאשר כי המליץ לתובע ללכת ולהפקיד את השיק בחשבונו, ואף אמר לו כי יקבל הפרשי פיצוי על יתרת נזקיו לאחר מכן מחברת הביטוח (עמ' 12 לפרו' ש' 15-16).

 

ה.         הסוכן מאשר כי התובע סירב לקבל את השיק לידיו, טרם שנאמר לו על ידו כי יקבל הפרשי פיצוי (עמ' 12 לפרו' ש' 27-29).

 

ו.          לאחר פרעון השיק ע"י התובע, שלח הסוכן מכתב לנתבעת בו רשם כי הוא רואה בסכום השיק כסכום שאינו שנוי במחלוקת ועל חשבון סכום הפיצוי הכולל (עמ' 13 לפרו' ש' 7-9).

 

12.       כאמור, השאלה המרכזית שעומדת בפנינו היא האם ניתן לראות בחתימת התובע על גבי השיק, כחתימה על כתב ויתור או כתב סילוק סופי?

            לאחר ששמעתי את עדויות התובע והסוכן (הנתבעת לא העידה עדים מטעמה), עיינתי בתצהיריהם ושמעתי את סיכומי הצדדים בפניי, אני סבור כי לא ניתן לראות במקרה הספציפי שלנו, בחתימת התובע על גבי השיק, כחתימה על כתב ויתור או כתב סילוק סופי, כיוון ששוכנעתי שלתובע לא היתה גמירות דעת, עובר לחתימתו על גב השיק, כי חתימתו תהווה חתימה על כתב סילוק.

 

13.       על מנת שהחתימה על גבי השיק תהווה ויתור או סילוק סופי, יש צורך שלחותם תהיה גמירות דעת מלאה ומוחלטת לתוכן האמור והסכמה לכך.

            כאמור, במקרה דנן לא שוכנעתי כי התובע היה מודע לתוכן האמור על גב השיק, ועל כן איני סבור כי היתה לו גמירות דעת כי חתימתו על גבי השיק תהווה ככתב סילוק סופי.

            נימוקיי הם כדלקמן:

 

א.         התובע במקרה דנן לא קורא עברית על בוריה, כפי שציין באוזני ביהמ"ש במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 7 לפרו' ש' 3). ביהמ"ש גם התרשם בעצמו כי התובע מתקשה בקריאת תצהירו שלו עצמו (עמ' 7 לפרו' ש' 19-21).

            יותר מזה - העד אף התקשה לקרוא את התוכן המודפס בגב השיק במהלך עדותו (עמ' 10 לפרו' ש' 3-5), ואני מאמין כי כך הוא הדבר.

            לנוכח מצב זה הרי אף אם קרא התובע את התוכן המודפס על גב השיק, הוא לא הבין לאשורו את משמעותו, כיוון שהוא מתקשה בקריאת השפה העברית. משכך, גם לא היתה לו גמירות דעת לתוכן המודפס בגב השיק, היינו - כי חתימתו תהווה חתימה על כתב סילוק.

 

ב.         חיזוק למסקנתי כי לא היתה לתובע גמירות דעת לחתום על כתב סילוק, ניתן למצוא בגירסתו ובגירסת הסוכן, גירסה לה אני מאמין, כי עובר לקבלת השיק לידי התובע וחתימתו על גבו, התקיימה שיחה בין הסוכן ושמאי הנתבעת, אשר הבטיח לתובע סכום נוסף של 2,000 ₪ בגין גרירה (נזק שלא הכיר בו בדו"ח המקורי על בסיסו הוצא השיק), הבטחה שקויימה בסופו של עניין ע"י השמאי (דו"ח השמאי המקורי מטעם הנתבעת הוצא ביום 30.1.03 וסכומו היה 41,439 ₪. השמאי האמור, מר משה פסו, הוציא תוספת לחווה"ד ביום 15.5.03, תוספת שהוגשה עם יתר ראיות ההגנה, ובה הכרה לזכאות התובע לפיצוי נוסף בסך של 2,000 ₪ בגין גרירה. היינו - חיזוק לגירסת התובע כי לא התכוון בחתימתו על השיק לחתום על כתב סילוק סופי, לנוכח הבטחת השמאי לבדוק את נזקיו הנוספים הנטענים).

 

ג.          התובע איננו אדם משכיל, אלא למד רק עד כיתה ח' (עמ' 7 לפרו' ש' 3-4). הוא עובד כנהג משאית בחברת הובלות, אולם המסמכים שעליו הוא חותם במסגרת עבודתו מסתכמים בחתימה על חשבונית פעם בחודש (עמ' 7 לפרו' ש' 1-2). ככזה יש סבירות כי לא הבין את המודפס על גבי גב השיק, וסוכן הביטוח, כגירסתו (כמפורט לעיל), לא טרח להסביר לו זאת. משכך, קיימת סבירות (בדרגה של 51% לפחות - היינו רמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי) כי כשחתם על גב השיק, לא הבין לאשורו על מה חתם.

 

ד.         סבירה בעיניי יותר הגירסה כי חתימתו של התובע על גב השיק נועדה בעיקרה להיות חתימת היסב לצורך הפקדת השיק בחשבונו.

 

14.       אכן, בד"כ חתימה על כתב סילוק יש בה כדי לחסום את החותם מלסגת מהסכם הפשרה (ראה לעניין זה ע.א. 226/87 זועבי נ' ניקולא ואח', פד"י מג (1), 714. בפס"ד זה מדגיש כב' השופט בך את חשיבותם של הסכמי פשרה כגורמים ליציבות וודאות בדבר סופיותם). יחד עם זאת, במקרה בו מוכיח המשופה כי כוונת הצדדים היתה אחרת על אף קיומו של הסכם הסילוק, ישנה הצדקה לאפשר למשופה לתבוע את יתרת נזקיו (לעניין זה ראה ת.ק. 946/05 שרון שלם נ' ביטוח ישיר ואח' - פסק דינו של כב' השופט אנגל מיום 23.8.05 -  פורסם באתר האינטרנט של נבו). 

במקרה דנן סבורני כי התובע הוכיח כוונה זו, לפחות בכל הקשור לו עצמו. הראייה - עצם התוספת של שמאי הנתבעת שאישר נזק נוסף בסך של 2,000 ₪ כמפורט לעיל.

לטעמי, אף ניתן לומר כי עצם הוצאת התוספת ע"י שמאי הנתבעת, מלמדת כי אף הנתבעת עצמה לא ראתה בעצם החתימה של התובע על גב השיק כסילוק סופי. הראייה - היא איפשרה לשמאי מטעמה להכין ולהגיש לה את התוספת לדו"ח השמאות המקורי, ביום 15.5.03, למעלה מ- 4 חודשים לאחר חתימת התובע על כתב הסילוק הנטען.

בנסיבות אלה, בוודאי יש לומר כפי שגם ציינו לעיל, כי לא היתה גמירות דעת מצד התובע, בחתימתו על גב השיק, לסלק סופית את תביעתו, וישנה סבירות כי גם הנתבעת לא ראתה בחתימה כאמור כסילוק סופי.

 

15.       כאמור, כפי שציינו לעיל, התובע טוען כי חתימתו על גב השיק כוונה להיות חתימת היסב בלבד, ולא חתימה על כתב סילוק סופי, לשם הפקדת השיק לחשבונו.

            טענה זו סבירה בעיניי, והאמנתי לה.

            ראוי לציין כי בת.א. 50378/88 (שלום ת"א), בי.אר.אל מחשבים בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פס"ד שהוגש לי ע"י ב"כ התובע במהלך סיכומיו), ציינה כב' השופטת רנה משל (שוהם) במקרה דומה, כי חתימה על גב השיק משרתת גם את מטרת ההיסב, ואולי אותה בלבד. על כן, ספק אם ניתן לראותה בגדר גמירות דעת לצורך ההתקשרות נשוא כתב הקבלה ושחרור.

 

16.       בנדון גם ראוי לציין את דבריו של כב' השופט לבנוני בת.א. (שלום חיפה) 18085/97, הס נ' א.ג. אפעל חברה לבניין בע"מ ואח' כדלקמן:

"... ביום 13.5.97... נתתי דעתי לנוהגן הנפסד של חברות הביטוח להתיימר ולהחתים את מבוטחיהם על שטרי קבלה ושחרור השוכנים כבוד על גבו של שיק.

... ציינתי את האינטרס הלגיטימי של חברות הביטוח באשר לכתב קבלה ושחרור. הטעמתי כי כתב קבלה ושחרור הוא מסמך חוזי שאין ערוך לחשיבותו. מפאת חשיבותו ראוי כי כתב קבלה זה יהיה נפרד ומפורש. לעתים נדרש כי חתימתו של מקבל התשלום תאומת, אם ע"י עו"ד או ע"י פקיד חברת הביטוח. פרקטיקה זו ראויה ורצויה היא.

... כאשר נערך כתב קבלה ושחרור בדרך זו אות וסימן הוא, לכאורה, כי מעמד החתימה היה שקול ורציני כראוי לחשיבותו של המסמך...

מקום שעסקינן בכתב סילוק על גב השיק, הדעת נותנת כי כל הדרישות האמורות מתנדפות כעשן. במרבית המקרים יתחוור למקבל השיק רק בדלפק כספר הבנק, כשיתבקש לחתום חתימת היסב על השיק, כי לאמיתו של דבר השלה עצמו כי הוא עושה פעולה טכנית גרידא של הפקדת שיק. רק אז יתחוור לו, שלא לטובתו, כי הוא נוקט פעולה משפטית מפליגה וגורלית במשמעותה. או-אז, כשכספר הבנק לפניו ותור דוחק מאחוריו, אין לצפות ממנו להפעיל שיקול דעת זהיר...

הצפנת חוזים בגבו של שיק, אינה בחינת דרך מקובלת ותמת לב. חוזה בכלל, וכתב סילוק בוודאי, אמור להיות גלוי וברור, מפורש ומובהק. אל לו להיות נסתר וגנוז, משתמע ומוסק..." (פסק דינו של כב' השופט לבנוני מיום 12.4.01, פורסם באתר האינטרנט של נבו).

 

על אף דבריו של כב' השופט לבנוני, סבורני כשלעצמי, כי חתימה על כתב סילוק, המצוי על גב השיק, יכול להוות כתב סילוק סופי ומוחלט. אולם, במקרה כזה, לנוכח החששות בדבר גמירות הדעת של החותם כפי שבאו לידי ביטוי בדבריו של כב' השופט לבנוני, יש לומר כי גמירות הדעת של החותם, לחתום על כתב סילוק סופי ומוחלט, צריכה להיות ברורה. כל ספק שיישאר קיים בדבר גמירות הדעת של החותם (המבוטח) יפעל לחובת חברת הביטוח. לו רוצה חברת הביטוח ללכת על קרקע בטוחה, מן הראוי כי תשלח למבוטחיה כתב קבלה ושחרור נפרד, שלא על גבי שיק, ואף תחייב את המבוטח לחתום בפני עו"ד, או סוכן הביטוח, או נציג חברת הביטוח, אשר יסביר לו את תוכנו ומשמעותו של כתב הסילוקין עליו הוא עומד לחתום.

 

סבורני כי דבריי אלה עולים בקנה אחד עם הוראות המפקח על הביטוח בדבר טפסי קבלה ושחרור, מיום 17.8.05 (חוזר ביטוח 1-37-2005), שיכנסו לתוקף ביום 1.12.05, שם צויין, בין היתר, כדלקמן:

"

1.         ... בהתאם למצב הדברים בפועל, תובע (מבוטח או צד ג') אשר חותם על טופס קבלה ושחרור, או על הצהרה דומה המופיעה בגב השיק (להלן - טופס קבלה ושחרור), מצהיר כי קיבל תשלום מחברת הביטוח וכי הוא משחרר אותה מתביעות נוספות. בד"כ תובע אינו יכול לפדות שיק או לקבל פיצוי מחברת הביטוח מבלי שיחתום על טופס קבלה ושחרור, ואינו יכול לתקן את הכתוב בטופס.

            מתלונות מבוטחים עולה כי לעתים טופס הקבלה ושחרור מנוסח באופן גורף ובלתי מאוזן. ניסוח זה של הטופס עלול לפגוע בזכויות של תובעים...

 

2.         טופס קבלה ושחרור ינוסח באופן מאוזן ולא יכלול תנאים גורפים, וכן יחולו לגביו ההוראות הבאות:

א.         מבטח לא יחתים תובע על טופס קבלה ושחרור, אלא אם כן המבטח אישר לתשלום את מלוא תגמולי הביטוח המוסכמים לסילוק סופי של התביעה, או את חלקה הניתן לתביעה בנפרד מיתר התגמולים, הכל לפי העניין. סילק המבטח חלק מסויים מהתביעה כאמור, ינוסח טופס הקבלה והשחרור באופן שיבהיר כי אין בכך לגרוע מזכותו של התובע לתבוע את יתרת תביעתו, אשר לא סולקה בהסכמה כאמור...

ב.         ...

ג.          בתשלום תגמולי ביטוח שלא מתוך הסכמה עם התובע על סילוק מלוא התביעה או חלקה, רשאי מבטח להחתים תובע רק על טופס קבלה, המציין כי התובע קיבל לידיו תשלום כאמור. טופס הקבלה ינוסח באופן שיבהיר כי שמורה לתובע הזכות לתבוע את יתרת תביעתו...".

 

17.       במקרה הנדון לא קיבלתי כל הסבר מטעם הנתבעת מדוע התובע לא הוחתם על כתב סילוקין נפרד מהשיק, באופן שלא היינו נותרים בספק כי התובע גמר בדעתו לסלק באופן סופי ומוחלט את תביעתו בגין נזקיו הנובעים מהתאונה, בסכום כתב הסילוק והשיק שהוצא בעקבותיו. 

            נותרנו רק עם חתימתו של התובע על גב השיק, אשר הכתוב בו אף אינו נושא את הכותרת "כתב סילוקין" או "כתב קבלה ויתור ושחרור".

            יותר מזה, וכפי שעולה מהנוסח המודפס על גב השיק, הרי ראשיתם של הדברים הכתובים בגב השיק מהווים אישור על קבלת סכום ההמחאה, ורק הפיסקה השניה מהווה את כתב הסילוק.

            לטעמי, כתב סילוק כנ"ל, עלול להיות לא ברור דיו למבוטח, ועשוי אף להטעותו.

 

18.       הנתבעת מסתמכת בנדון, בין היתר, על פסק דינה של כב' השופטת פלינר מבימ"ש השלום בת"א (ת.א. 25456/04), שהוגש לביהמ"ש ע"י ב"כ הנתבעת, שם ציינה השופטת כי חתימה על גב השיק, כמוה כחתימה על שטר סילוקין (ולכן דחתה שם את התביעה של המבוטח).

            אין המקרה דנן דומה למקרה שם משני טעמים עיקריים:

 

א.         שם דובר על תובע משכיל, מהנדס במקצועו (ראה סעיף 15 לפסה"ד), בעוד שבמקרה דנן מדובר על תובע אשר איננו משכיל, בוגר 8 כיתות בלבד, ואף אינו קורא היטב בשפה העברית בה נרשם הנוסח המצוי בגב השיק.

 

ב.         שם התובע חתם על כתב הסילוק שבגב השיק, לאחר התייעצות ברורה בנדון עם סוכן הביטוח מטעמו בדבר משמעויות כתב הויתור ואפשרות חסימת תביעות עתידיות עקב חתימתו האמורה (סעיף 10+15 לפסה"ד), ואילו במקרה דנן לא רק שהתובע לא התייעץ עם סוכן הביטוח מטעמו, אלא הסוכן עצמו (כגירסתו בחקירתו הנגדית) לא היה מודע לנוסח המופיע על גב השיק.

           

במילים אחרות, כב' השופטת פלינר במקרה שם, שוכנעה כי היתה לתובע גמירות דעת לסלק סופית את תביעתו, כשחתם על גב השיק. לעומת זאת במקרה דנן, לא שוכנעתי כאמור כי לתובע היתה גמירות דעת כזו.

 

19.       מסקנתנו על כן היא כי החתימה על גב השיק במקרה דנן לא מהווה חתימה על כתב סילוק סופי, והתובע רשאי לתבוע על יתרת נזקיו הנובעים מהתאונה.

            האם מסקנתנו זו מחייבת את התובע להשיב את סכום השיק שפרע?

            לטעמי, התשובה שלילית.

 

            סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, קובע כי - "תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים".

            סעיף זה מקים את חובתה של חברת הביטוח לשלם למבוטח את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת, הגם שיתכן וקיימים סכומים נוספים ששנויים במחלוקת.

            בזיקה לסעיף זה ניתן לומר כי את תשלום השיק, בהסתמך על דו"ח השמאי מטעם הנתבעת, ניתן לראות כתשלום של הנתבעת את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת. משכך, אין על התובע כל חובה להשיב סכומים אלו לנתבעת, הגם שקבענו כי אין בחתימתו על גב השיק משום חתימה על כתב סילוקין.

            בסיכומיה טענה ב"כ הנתבעת כי אם הנתבעת היתה יודעת שבכוונת התובע להגיש את התובענה האמורה, היא לא היתה מסכימה לשלם לו את סכום השיק (עמ' 17 לפרו' שורות 24-25).

טענה זו יש לדחות משני נימוקים:

 

א.         הנתבעת לא הביאה לעדות נציג מוסמך מטעמה שיעיד על עובדה זו, ואין די בהצהרת ב"כ הנתבעת בסיכומיה לעניין זה.

 

ב.         אין כל סיבה הגיונית ו/או סבירה, שלא לראות בסכום השיק כסכום שאינו שנוי במחלוקת, שהרי שמאי מטעם הנתבעת אישר סכום זה. אם הנתבעת לא רואה זאת כך, אלא מתנה את קבלת סכום השיק בחתימה על שטר סילוקין סופי ומוחלט, יש לראות זאת בחומרה.

            במקרה דומה אמר על כך כב' השופט אנגל (ת.ק. 946/05 - שמוזכר לעיל) כי:

            "... כאשר חברת הביטוח לא פועלת כך אלא מתנה גם את קבלת הסכום שאינו שנוי במחלוקת בכך שהמבוטח יחתום על שטר סילוקין, פועלת חברת הביטוח בחוסר תום לב והיא אינה ראויה לבנות ולהיבנות מהטענה בדבר סופיות החתימה על כתב הסילוק".

 

סוף דבר.

 

20.       לאור כל האמור לעיל, אינני רואה בחתימתו של התובע על גב השיק, כחתימה על כתב סילוק סופי ומוחלט.

            משכך, אין כל מניעה כי התובע ימשיך בתביעתו הנדונה, להוכחת נזקיו הנוספים.

 

21.       הנתבעת תישא בשכ"ט עורך דינו של התובע בגין הליך זה, בסך של 4,000 ₪ ומע"מ כדין.

 

22.       אני קובע את התיק להמשך הוכחות, בשאלת הנזקים הנוספים, ליום 17.1.06 בשעה 08:30.

 

המזכירות תשלח עותק פס"ד חלקי זה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה לפי כתובת משרדיהם.

 

תשומת לבה של המזכירות כי כתובתו העדכנית של ב"כ התובע היא כדלקמן:

דבוריה 16910, ת.ד. 991.

 

ניתן היום כ"ד בתשרי, תשס"ו (27 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

 

חננאל שרעבי,  שופט

ה. זיוית

 

 

 
 
Hit Counter