מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

מ"י - א' פלדה ואח',ליום 8.10.02

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 001231/01

בפני: כב' השופט בעז אוקון תאריך: 18/12/02

בעניין: מדינת ישראל המאשימה

נ ג ד
1. אברהם פלדה
2. דני קליין
3. אשר ביטון
4. אליהו אפרתי
5. העמותה לקידום הכדורסל בירושלים הנאשמים

נוכחים: ב"כ המאשימה: עו"ד אורי קורב
ב"כ הנאשם מס' 1: עו"ד לוי
ב"כ הנאשמים מס' 2 ו-5: ד"ר וינרוט ועו"ד רון
ב"כ הנאשם מס' 4: עו"ד טננבלט
הנאשמים: בעצמם

פרוטוקול


ב"כ הצדדים: מוסכם שעו"ד וינרוט יפתח את סיכומי הנאשמים.

ד"ר וינרוט: נוכח הסיכומים הכתובים אני אהיה קצר מאוד. דברים שאבחר לומר אותם לא חשובים יותר מדברים שכתבתי אותם. ארצה להתייחס במיוחד לדבר אחד אחרי שאומר את הדברים הבאים: כפי שפתחתי בפתיח של הסיכומים, כשעושים רדוקציה לתיק הזה אז רואים שגירסת הזיוף איננה יכולה לעמוד באיזו שהיא רוח מצויה. גירסת הזיוף לא יכולה לעמוד, לא בכתב אישום פלילי, אלא כסיפור קוהרנטי, כסיפור שיש בו תחילה, אמצע וסוף, עם סיפור סוריאליצי, עם כל מיני אמרות נטולות תסריט. אני אראה לאדוני בכמה נתונים פשוטים עד כמה הדברים הללו נפרכים בצורה חסרת תקנה. הרי התביעה מנסה לחדור לקופסת המוח של הנאשמים, לקופסת המוח של קליין, והיא מייחסת לו בדרכה שלה את הכל. היא מייחסת לו גם ידיעה קשה וגם עצימת עיניים והינה ניקח את כל האלטרנטיבות ונבחן אותן על פני 5 נקודות מבחן פשוטות. כמובן שחמש נקודות המבחן יכולות להיות כאלה רק אם ההנחה היסודית היא שקליין הוא איש רציונלי, כי אם הוא איש לא רציונלי ואם ההתנהגות שלו בכלל לא יכולה להיות נתונה להסבר, אז אין כלום, אז לתביעה אין כלום, לאף אחד אין כלום. אבל בהנחה שהוא איש רציונלי וזו הדרישה היחידה שלי, אזי אין צורך לחדור לקופסת המוח שלו. אפשר לראות את ההתנהגות הפשוטה בכמה נקודות זמן. נקודת הזמן הראשונה שאני רוצה להפנות את אדוני אליה היא הנקודה שבה יוצאים לחוץ לארץ, האיש קיבל את הדרכון, הוא היה רשום, המזימה צלחה, ונוסעים לחו"ל. לויליאמס יש דרכון אמריקאי, לכל הדיעות דרכון טוב יותר מדרכון צ'כי, ככל שהדבר נוגע למעברי גבולות. והינה לא יעלה על הדעת שאנשים שחושדים, אני לא אומר יודעים כפי שחברי טוען, יודעים, עוצמים את עיניהם מפני זיוף, לא יעשו את המינימום ויאמרו לויליאמס "במסעך השתמש בדרכון האמריקאי", ואפילו לעשות דבר יותר פשוט: האיש נרשם. מכאן ואילך יהיה דרכונו מופקד אצל דני כהן או אצל מישהו אחר. נותנים לאיש לנסוע עם הדרכון והדרכון הזה עובר משטרה אחר משטרה, תחנה אחרי תחנה, והאיש חוזר לביתו בשלום. קליין לא העלה על הדעת שבאיזו שהיא תחנה יראה איזה שהוא שוטר אדם בגובהו של ויליאמס, בשיעור קומתו, שלא מזכיר בדיוק בן דוד שני של האשק, עם דרכון צ'כי, והוא יקרא לו אחר כבוד, הרי יש שם לפי טענת התביעה לפחות סממן אחד שאמור להזעיק את כל הפעמונים, וזה החותמת שמצויה שם לפני שהדרכון הוצא. לטענת התביעה אנחנו גם ראינו את זה. יבוא איזה שהוא שוטר ויסתכל שם מתוך שוטרים רבים וישאל אותו "והיכן דרכונך הצ'כי", הוא לא חשב להגיד שזה קליין והפועל ירושלים, הרי מי לוקח סיכונים מטורפים כאלה. שאלנו את השאלה הזו, ומה שמדהים זה לא המישור המשפטי אלא המישור הלוגי, ומה שמדהים זה התשובה שנותנת המדינה, והיא שקליין לוקח סיכונים מטורפים, ושקליין מטורף. אני מפנה את אדוני לעמוד 1297, לאיזה מרחקים צריך להגיע כדי לתמוך בתיזה ההזויה הזאת של הזיוף או של ידיעת הזיוף. בעמוד 1297 בסיכומי חברי הוא טוען שלוש טענות: א' – בשורות 1-3, מבקשים לקבוע לא לנסות להבין את קליין כי קליין הוא משוגע, קליין הוא אדם ששום דבר לא מעניין אותו, ואת זה אני לא מבין. הטענה השלישית שקליין ניסה להשיג אליבי. אז איך משיגים אליבי? אני רוצה לדעת אם למישהו שמחזיק מזרק ביד יש מזרק רגיל או שיש לו שם חיידקים. מה הוא עושה? מה זה אליבי? אני הולך למשטרה ומראה דרכון, אם יתפסו אותי אז הדרכון מזוייף ונתפסתי ואם לא אז יש לי דרכון. אני מדבר על מישור לוגי ולא משפטי. זו נקודה שצועקת את עצמה ומחייבת את התביעה להגיע למרחקים האלה.
נניח שקליין לא בודק. יש הבדל עצום, ההבדל הוא אלמנט הסיכון. אלמנט הסיכון זהו ההבדל הגדול של מר קליין. אם היה נתפס ויליאמס מה הוא היה מספר במשטרה? הוא לא היה מספר שבאה אליו הפועל ירושלים והציעה לו את הסיפור? אדון ויליאמס לא נמצא במסיבת העיתונאים באיזה שהוא סיכון. הסנריו הפשוט שקורה בסיטואציה הזו של משטרת הגבולות זה שאדון ויליאמס מובא לאחר כבוד למשטרה, אמרו לו שהוא בעל דרכון מזויף. ויליאמס לא מעניין אותו הדרכון הצ'כי, ויליאמס אם היו לוקחים את הדרכון הצ'כי בכלל ולא היו נותנים לו, ומשתמשים ברישום באיגוד, ומשאירים אותו במגירה בהפועל ירושלים באיזה שהוא מקום אז לויליאמס זה לא היה משנה. כשהוא יגמור בהפועל ירושלים הוא היה יכול לקחת את דרכונו. לא היה שום הגיון שבעולם לקחת את הדרכון. מישהו שיש לו אפילו 20 אזרחויות אף אחד לא ישאל אותו למה הוא משתמש בדרכון אמריקאי ולא בדרכון צ'כי.
הנקודה הנוספת היא נקודה שמה בעצם חשבו שיקרה? מה בעצם יקרה? כיצד הדבר הזה ימצא את פתרונו? אני פוגש את קסטן שבוע לפני כן ואני מספר לו את הסיפור. למה אני מספר לו את הסיפור אם אני אפוף בתודעת חטא? אם אני אפוף בתודעת חטא אני אתפוס את קסטן ואספר לו סיפור? מה שהתביעה טוענת בכתב האישום ובסיכומים שלא יעלה על הדעת שאקסימוסי יושב עם דרכון צ'כי. זו הרי התיזה, אז אני אלך לספר את זה לקסטן, ויש אחת משתי ברירות, או שהוא שותף שלי כי אני אומר לו שאני הולך לתת דרכון צ'כי שיושב באיגלו באיזה שהוא מקום, למה שאספר לו את הדבר הזה?
הנקודה הנוספת היא צורת ההתנהגות שבה אני מתנהג לאחר מעשה בשלוש נקודות של זמן. הנקודה הראשונה של הזמן היא שכשאני פונה, וכאן אין בכלל שום מחלוקת ושוני בין הגירסאות, שאני פונה לפלדה ולאפרתי, וכאן פלדה ואפרתי וכולם מספרים את אותו דבר, ואני שואל אותם אחרי הפרסומים בעיתונות מה יהיה? שניהם, גם פלדה וגם אפרתי, אומרים שהם יביאו אישור של משטרת הגבולות הצ'כית לפיו הדרכון הזה כשר. הדבר הזה הרי שוב מלמד על סיטואציה הזויה. אם אני בשלב מסויים כבר יודע שפלדה מוכר לי דרכון מזוייף, אני יודע, או למצער ניקח אפילו את הגירסה הרכה יותר – אני שומע סיפור כל כך הזוי שלא יעלה על הדעת שזה לא מזוייף, אז מה פשר הפניה הזאת? מה פשר השיח הזה לאפרתי ולפלדה?
נקודת זמן נוספת זאת הפניה לשגרירות. אני פונה לשגרירות הצ'כית ושואל אותה האם יש איזה שהוא מרשם שבו אפשר לראות האם אדם מסויים הוא אזרח צ'כי או לא אזרח צ'כי. בעניין הזה יש לחברי שתי תשובות: תשובה אחת היא שהוא לא מאמין לסיפור הזה. התשובה השניה היא לא תשובה, במקום אחר הטענה היא שאני פניתי והפניה הזאת מלמדת שאני חשדתי. ובכן, ברור שאני פניתי, וכשפניתי לא פניתי בעלמה. הפניה שלי הרי נעשית אחרי שיש את כל הפרסומים בכלי התקשורת. כשכל הפרסומים מבליטים את כל מגרעותיו של הדרכון, אז ברור שיש לי על מה לפנות, זו הרי נקודת זמן שונה, אבל אם אני כבר לפני מעשה, הייתי במצב הנפשי שאני שרוי בו, מה יש לי לפנות לשם? מה אני מצפה לקבל משם?
נקודה נוספת זו הפניה לז'קי אלבוכר. זאת שוטרת. מה יש לי מהפניה אליה? מה אני מצפה שהיא תעשה לי? היא תכשיר את השרץ הזה שאני יודע שהוא קיים? מה אני מחפש שם בכלל? כל הנקודות האלה, גם בנפרד וגם במצטבר, אינן יכולות לעמוד עם איזה שהיא תיזה של תודעת חטא. אני רוצה בנושא הזה שאדוני הפנה אותי אליו של הפגישה של דני כהן הייתי רוצה לומר כמה מילים, למרות שכתבנו מה שכתבנו, הייתי רוצה להתמודד עם האתגר שאדוני זרק לי. בעניין הזה אני רוצה לפתוח ולומר את הדבר הבא: יש הבחנה יסודית שצריך להבחין בין מצב שאני רוצה לעשות מעשה נועז ונרגש ואני רוצה לפתוח מלחמה עם הסורים, אז אתן רשימת משימות ומטרות להשגה, והסיבות והמטרות יצטרכו לעמוד מול יחס רציונאלי ביניהן. כשאני קם מהחדר בשעה עשר וחצי ויוצא החוצה, פעולה בנאלית יכולה להגיד שאני כבר החלטתי לפגוש מישהו שעובד איתי, זה יכול להיות גם בגלל שנמאס לי לשבת הרבה זמן ועוד דברים. זאת לא היתה החלטה לקחת את דני כהן ולמנות אותו כבודק. לא היתה החלטה כזו. אני רוצה להגיד מה הקונטקס הנכון שבו התערב דני כהן. יש כאן סידרה של אירועים.
אני רוצה להתחיל בעובדות, במישור העובדתי. קודם כל מה התביעה טוענת בהקשר הזה? אני לא יכול להתמודד עם דברים שהתביעה לא טענה. התביעה טוענת עד לרגע זה בסיכומיה שאני שלחתי את דני כהן לבדוק, זאת הטענה, שאני לא קשרתי איתו בקשר קושרים שיעשה בדיקת, התביעה לא טוענת את זה. אדוני ראה את דני כהן בקטע מסויים של חייו, ואני חושב ששנינו רואים שני דני כהן, היה דני כהן של חקירה ראשית שם הוא היה איש סביר. התביעה אומרת שמה שהוא אמר בחקירה ראשית זה נכון. יראה אדוני את הרלבנטיות של דני כהן. לפי מה שהתביעה טוענת ולפי ההנחיות שאדוני נתן לנו, אנחנו צריכים להתמודד עם התיזה שהנקודה בה אנו חושבים שמתעוררת במוחו של דני קליין בעיה, שמתעורר אצלו חשד, וזה נקודת הסיכון הכספי. ברגע שמגיעים לסיכום הכספי, אז אנחנו מתחילים לחשוד שמשהו לא בסדר, שמשהו מסריח בממלכה הזאת. אם כך הדבר, אז לא יכולה להיות משמעות מפלילה איזושהיא לבקשה שלנו מדני כהן לעשות משהו, כי אנו מבקשים את זה לפני כן. אנחנו מבקשים מדני כהן להיפגש עם אפרתי לפני הסיכון הכספי. אם אחרי כל הסיכומים האלה אדוני אמר לנו בשלב הסיכומים של התביעה שעלינו להתייחס לנקודת הזמן הרלבנטית שבה מתעורר החשד לסיכום הכספי, כי אפשר לשחק עם נקודה כזו כשמדובר באישום, אז דני כהן אמר כבר קודם.
אני אקח עוד פאזה שהיא לא פאזה מפלילה. אפשר להגיד שכשמיניתי את דני כהן לא מיניתי אותו לשום דבר, אלא בגלל שזה בגלל שנדחפתי לכיוון עם ויליאמס. אתה דחפת אותו לכל התמונה הזאת כדי שתהיה שם, ואחר כך אתה בא למשטרה ומשתמש בזה כאיזה שהוא טיעון שמלמד על החפות שלך, בה בשעה שזה לא נכון, זה מקסימום מה שאפשר לומר לוגית על הדבר הזה. אי אפשר להגיד שאני עשיתי משהו רע במינוי של דני כהן, יצרתי אליבי והסתרה וכל הטיעונים הסותרים האלה, יצרתי פסאדה של בדיקה, כי אין לי באותו צורך ליצור פסאדות, אני לא חושד בכלום כשאני ממנה אותו. אי אפשר לבוא ולהגיד את שני הדברים ביחד, אי אפשר להגיד שנקודת הזמן שאתה מתחיל לחשוב היא נקודת הזמן הכספי.
אגב, אחד הדברים שאנחנו מצויים בתיק הזה, זה מצב שאנו נמצאים במצב של ניידות של נקודות, התביעה בונה תיזה מסוימת, ואני נכון לקחת את האתגר של אדוני ולהתמודד עם מה שאדוני זורק לי כרגע, אבל זו לא הנקודה שנטענת על ידי התביעה. אחרי כתב האישום יש נאום פתיחה ויש סיכום וחוקרים עדים. יש גבול למה שאפשר לזרוק להגנה. אי אפשר לזרוק להגנה.
קודם כל צריך לראות את מכלול הדברים. מכלול הדברים הוא שדני כהן זה אחד מתוך קבוצת אנשים שכנראה מצוי בכל קבוצת ספורט וכדורסל. זה קבוצה שמכונים גרופיס, שנמצאים ואוכלים וחיים את הקבוצה, זה מה שיש להם עלי אדמות. דני כהן הזה הוא אדם שלוחץ מלכתחילה להביא את ויליאמס לקבוצה, הוא זה שמביא לקבוצה את הבשורה שהינה המחיש הזה הולך להשתחרר בטורקיה והוא יכול לגאול את הפועל ירושלים מהמצב בו היא נמצאת והוא מפעיל את הלחץ מהרגע הראשון, זה לא שאני קורא למישהו חיצוני, זה מצב של מישהו שנמצא בפנים, ולא רק שהוא נמצא בפנים אלא שהוא גם מכיר את ויליאמס בהיכרות אינטימית, עד כדי כך שהוא מטפל לו לא רק בעניינים יום יומיים, אלא גם מטפל לו בעניינים כספיים ובעניינים האישיים שלו, עד העניינים האישיים הדקים ביותר. יותר מזה, האיש הזה היה ממונה בכלל על כל מה שנוגע לטיפול בזרים, כל מה שנוגע לטיפול הפרוצדורלי בזרים, הוא היה מאז ומעולם איש המועדון, הוא האיש שעוסק בפרוצדורה. גם במקרה הזה מי שמטפל בסופו של דבר בכל הפרוצדורה הרישומית והדרכונית זה דני כהן. הוא האיש שממלא את השאלונים, מקבל את הדרישה לשאלונים וממלא אותם, הוא ממלא את הבקשות לדרכונים, הוא האיש שמטפל בכל הפרוצדורה הרישומית כי זו מלאכתו, והוא מאז ומעולם עושה בזאת בהפועל ירושלים. כל הפרצודרה של רישום זרים זה דני כהן, והוא עשה זאת במשך שנים.
אני, כדני קליין, שומע סיפור גם משרף וגם מפלדה, יש לי תקדים של סיימון, שיש איזה שהוא טריק, יש איזו שהיא דרך להפוך אדם לשחקן בוסמן, אדם שלא היה אף פעם באירופה מקבל מעמד של שחקן בוסמן, אני יודע שזה טריק, אני יודע שיש תורת הנסתר כי אנשים עושים מזה כסף מהיכולת הזאת להפיק את הטריק הזה, אני יודע שהטריק הזה עובד, אני יודע שהוא עובד כי באירופה יש כאלה ולא רק באירופה יש כאלה, אלא גם בארץ יש שחקן בקבוצה שאני מתחרה איתה והוא עשה את זה, ולא רק עשה את זה, אלא עשה את זה עם פלדה, אבל אני יודע שזה טריק ודבר לא פשוט, אני יודע שיש בו משהו שאפשר להיכשל בו, מה זה להיכשל בו? הרי אני צריך בין ה יתר להביא לרישום הדרכון תוך זמן מסויים, אני צריך לאזרח אותו בזמן מסויים כדי לרשום אותו בזמן מסויים, ואני יכול ליפול בכך שאני אתן כסף, אני בגלל איזה שהוא פאול טכני אמצא במצב שעורבים לפתחי, יש קבוצת מכבי ת"א והיא יריבה שלי, ויש תודעה שהקבוצה הזו תנסה לבוא ולהפליל אותו במקום שבו היא תרצה להפליל אותי, לא במובן של דרכון מזוייף, היא תמצא שהוא התאזרח לא בזמן ויש בעיה עם הדבר הזה, אני יודע שזה דבר לא פשוט, וזה הפחד שלי, הפחד שלי זה להיכשל בדבר הזה, להפסיד את הכסף, להפסיד את השחקן ואז יש לי את כל אותה קבוצה של אוהדים שעומדת מאחורי, אותם גרופיס, שגם הם מתנפלים עלי ונושפים בעורפי. אני צריך את דני כהן, זה לא שאני קורא לו ממרחקים, אני צריך את דני כהן, כדי לשכנע את קני ויליאמס, אני צריך לשכנע אותו בכמה דברים: לשחק כמה עונות בקבוצה, כי אם הוא לא משחק כמה עונות בקבוצה מה אני אעשה איתו? אני בכלל צריך לשכנע אותו לבוא לקבוצה. אני צריך אותו, זה לא שאני קורא לו, אני צריך אותו, הוא צריך להיות בתמונה הזאת והוא זה שיקח את ויליאמס, הוא יצטרך לעשות את הפרוצדורה הרישומית, אני יודע שהוא האיש שיצטרך לשכנע אותו לא להיות בגבעת שמואל אלא לבוא אלי. במסגרת הזאת מה שאני אבקש זה לא החלטת גורל שלי, לא החלטה הרת עולם שלי, אני רוצה בסך הכל עוד אדם ששייך להנהלה של המועדון, היה צריך בצורה כזו או אחרת להנהלת המועדון, שישמע את הסיפור ייפגש עם האיש הטכני ויתן לי את הרושם שלו וכל מה שהוא אמור לעשות זה להיות עוד זוג כתפיים שיכנס לתוך אותו עולם שבו אני לא חושד בזיוף, אבל אני יודע שיש פה איזה שהוא נסתר. ויותר מזה, הוא הרי יצטרך לעשות את הפעולות הרישומיות, אני לא יודע לעשות את כל הפרוצדורות של זרים, הוא יצטרך לוודא כמי שעתיד בסופו של יום לעסוק בפרוצדורה הרישומית, שהאיש שהוא נפגש איתו ועומד מולו, וזה האיש הטכני של פלדה, הרי פלדה מציג את אפרתי כאיש שהוא מטפל בכל הטכנולוגיה הזאת, בכל תורת הנסתר הזו, החוכמה המיוחדת הזו נמצאת אצל אפרתי, הסוד המקצועי הזה נמצא אצלו. אני לוקח את האיש שלי ומבקש ממנו לטפל בפן הטכני ואני מבקש ממנו לפגוש את האיש הזה, כדי שלא יוכלו לספר לי אחר כך שיש בעיה שצפויה להתעורר כאן. יש אחר אנשים שיערבו אחר כך, וזה מכבי ת"א. אני רוצה שיהיה ברור שהאיש שאתה הולך להיפגש איתו יידע שאנחנו נמצאים במצב של מעקב מתמיד מצד מכבי ת"א, שהפאול הכי קטן, הדבר הרישומי הכי קטן, ייחשף ויגרום לכך שהאיש לא יוכל לשחק, ואני שולח את האיש הטכני שלי ונפגש עם האיש הטכני של פלדה, אני קורא לזה טכני ואדוני יודע למה אני מתכוון, כדי שהוא יחזור ויגיד לי אם הדברים אכן בסדר. אם הוא היה אומר לי שהוא היה רואה חמש דקות אדם בקרן רחוב המסגר, הוא היה מספר לי את זה, הכוונה לקליין, היה מספר את זה לקליין, אז באמת יש בעיה, אבל הוא לא מספר את זה, הוא לא חוזר ואומר שראה מישהו ברחוב המסגר. הוא אמר שראה איש מאוד מכובד, אדם שיודע את הבעייתיות, ולא רק שהוא יודע את הבעייתיות, הוא מספר לקליין שאפשרתי אמר שהוא יודע איך יבדקו את זה, הוא יודע שמכבי תיקח את הדרכון הזה ותנסה להראות שיש פאולים כאלה ואחרים ברישומים, ואני אומר לך שזה יעמוד במבחן, וזה מה שמספר דני כהן שהוא חוזר לקליין, זה מה שהוא מספר לו, ואפרתי מאשר את זה. בנקודה הזאת את תוכן הדברים מאשר את אפרתי. מה שחסר לקליין זה מה שאדוני יודע כאן, שהפגישה הזו היתה פגישה חטופה באיזו קרן רחוב. שאלת החוקיות במובן של זיוף לא עומדת בראשו של אף אחד, כי אף אחד לא חושב בפלדה. אפרתי אומר שהוא לא אמר לדני כהן דבר וחצי דבר על שוחד. כאן יש אולי סיפור שונה. כשאני מדבר על המילה חוקי, המילה חוקי משחקת בכל ים המשמעויות שלה. אני יודע שבסופו של יום אני צריך לרשום את האיש הזה. אני יודע שיש פרוצדורה רישומית, מי שטיפל מאז ומעולם בהפועל ירושלים בכל מה שמדובר בזרים זה דני כהן. אני לא חושד בזיוף, אבל אני יודע שאם אני לא עושה פעולה פשוטה אני יכול להיכשל. אני יודע שדני כהן בדברים האלה יותר טוב ממני, הוא יודע יותר ממני. אני מפנה לעמוד 30 שורות 17-1.
לקליין יש מנטליות של אמירת תשובות, וזה המנטליות שאני אפילו במיעוט הבנתי בספורט, זה שחקן שהשופט מוציא לו כרטיס צהוב, והוא רוטן ובסופו יוצא. הוא היה מתדיין עם התובע, וכשהמשטרה שאלה אותו הוא בסוף אמר את התשובה הפשוטה. יראה אדוני לדוגמא בעמוד 30 לפרוטוקול בשורות 1-17 (מצטט). אני אומר מה שאפרתי אומר לי שהוא עושה. אפרתי זה האיש של פלדה שתפקידו לטפל בפן הטכני בצ'כיה, את זה אמר פלדה לקליין. אני מפנה לעדות של אפרתי בעמוד 90 שורות 9-10 "אני מציג את עצמי כמי שמוציא את הדרכון, כמי שמביא לו את הדרכון" (מצטט). סימן האמת של מה שדני קליין אומר זה נכון, שכך הוצג לו אפרתי. הוא צריך להעמיד אותם על הרצינות והקושי של הבעיה כאן, עד כמה הדבר ייבדק בהרבה עינים. יתאר אדוני שהוא לא מספר שהוא ראה אותו באיזו קרן רחובות, נניח שהוא אומר שהוא ראה אותו באחד ממשרדי עורכי הדין או רואה החשבון המכובדים בישראל? הוא אמר שהוא ידע בדיוק מה מחכה לו והוא יודע איזה סיכון הוא נוטל ומה אורב לו בפינה, והוא אומר לא לדאוג והוא יביא אישור מהשלטונות הצ'כים שהכל בסדר. איפה נמצאת הגירסה הזאת? קליין העיד כיצד הוצג לו אפרתי על ידי פלדה בעמוד 70 שורות 9-10 (מצטט). בעמוד 78 הוא אמר "הוא בפירוש אמר..." (מצטט). בעמוד 277 הוא אמר "יש מישהו מטעמי..." (מצטט). הוא אומר בעמוד 105 "אני הבנתי שפלדה ואפרתי עובדים כגוף אחד", אז אני שולח לשם אדם ואפרתי אומר "אני הצגתי את עצמי בפני כהן כמי שמטפל בדרכון בהשגת הדרכון", אני שולח את האיש שלי שיודע בפרוצדורה ובדרכונים לאיש הטיפול בפרוצדורה והדרכונים של פלדה והוא חוזר חזרה ואומר לי לא בצורה שהוא אמר את זה בבית משפט, כי בבית המשפט בחקירה ראשית הוא לא אמר את מה שאמר לעו"ד טננבלט. לראשונה אנחנו שומעים על הפגישה במסגר לראשונה בחקירה של עו"ד טננבלט, ועד אז אף אחד לא ידע על כך. אי אפשר להחליף את הידיעה שיש לאדוני היום בידיעה של דני קליין בזמן אמת. מה שדני קליין שומע מדני כהן, אולי ברשלנות, אבל מה שדני קליין בדרכו שלו, עם צורת העבודה שלו, מה שהוא שומע זה שדני כהן שמאז ומעולם טיפל בשחקנים זרים, הוא אומר לו שהוא נפגש עם האיש והוא רציני ויודע לאיזה בעיות אפשר להיכנס כאן והוא התרשם מהשיחה שלו שזה בסדר. אסור לעשות את ההחלף הזה שדני כהן סיפר לדני קליין את מה שאמר לעו"ד טננבלט בחקירה נגדית. מה שאני אומר זה שאם דני קליין שואל את דני כהן והוא חוזר אליו ואומר שדיבר עם אדם רציני וסיפר את הבעייתיות, והוא עושה רושם של אדם רציני. זה מה שהוא אומר לי. ניקח את מה שאפרתי אומר: "סביר מאוד להניח שבפגישה הזאת הוא שאל אותי שאלות נוספות..." (מצטט). אני הרי לא יודע מה הם מדברים שם בכל רגע, אבל אני יודע מה היה אפשר לדבר עם אפרתי ומה בסוף דיברו איתו. אני מפנה לעמוד 9 (מצטט). מה שדני כהן בא ומספר לי, הוא לא מספר שהיתה פגישה חטופה, הוא בהחלט יכול היה לעשות את הדברים האלה שהוא עשה בסוף עם אפרתי, לא משנה באיזה שהוא שלב, הוא יכל לעשות זאת בשלב הראשון? לא משנה לי באיזה שלב הוא אומר את זה. אני מציין את הפגישה השניה כדי להראות מה יכול היה להיעשות.
אני מפנה לעמוד 35 שורות 12-13 לפרוטוקול (מצטט). מה שמעניין אותם באותו רגע זה שבסופו של דבר מה שקליין יודע שהוא צריך להביא שחקן שיירשם בסוף באיגוד ושמכבי ת"א לא תוכל לשים לו רגל, והוא יודע שהוא הולך לעשות דבר שהוא אומנות, זה דבר שלא כל אחד יכול לעשות אותו, וזה לא דבר פשוט, זה מורכב, הוא לא יודע שזה מזוייף, אבל הוא יודע שזה דבר מורכב. אדוני שאל למה אפשר לשלוח את דני כהן. בפגישה שנפגשים, כשנפגש אדם עם אדם יש דברים שהוא יכול ללמוד, הוא יכול להתרשם מהאיש, הוא יכול לשאול אותו שאלות חכמות ולקבל תשובות, זה במישור של מה שאפשר לעשות. דני כהן אולי לא אומר אמת, אבל הוא לא ילד בן 5. אם מכירים אותו, נניח שאני מכיר אותו, ואני מכיר אותו, אז אני מכיר אותו בתור מה שיש כאן. מה שאני אומר, זה שהיה הגיון בשליחתו של דני כהן, היה הגיון ודני כהן יכל לעשות שליחות נאמנה, דני כהן במפגש הזה יכל ללמוד דברים ולעשות דברים, ולי היתה מטרה במשלוח של דני כהן, וזה לא לבדוק אם זה מזוייף, אלא היה דבר פשוט, זה היה מורכב ודבר מורכב זה בעייתי, אני אומר לדני כהן לבדוק אם הוא ער למורכבות הזאת, לבדוק אם הדבר הזה הוא דבר שבסופו של דבר הוא לא מורכב שאני אכשל בו בסוף היום? אני נתתי לו את כל האינפורמציה שיכולתי לתת. פלדה ביקש ממני לא להיות בחזית עשיתי זאת. את הנתונים הנוטריילים הוא ידע.
אני מפנה לעמוד 113 לפרוטוקול (מצטט), בנקודה זאת הוא אמר ביושר שאני צודק, אולי הייתי צריך להגיד לו אלי אפרתי. נניח שאני רוצה לעשות בדיקת אליבי, זאת אומרת בדיקה שאוכל לנפנף ביום מצוא, למה שאני לא אגיד לו פלדה? בקו ההגנה שאנחנו מבססים היום, ואדוני קרא את הסיכומים שלנו, אנחנו על הבדיקה לא בנינו כלום. אני לא באתי ואמרתי לאדוני שאני בדקתי. כל מה שאמרנו לאדוני, אמרנו לשיטתה של המדינה. בעמוד בסעיף 54 לסעיף של הסיכומים שלי אני כותב את זה: "על מנת להסיר ספק..." (מצטט). אין לי טענה כזו ולא היתה לי טענה כזו. אם יש טיעון בעולם שאדוני חושב ממני או מדני קליין שהבדיקה הזאת היתה בדיקה ששווה את הנייר שהיא כתובה עליו לצורך ביסוס הגנה, אז לא היה ואין כדבר הזה. כל מה שאני אומר שהבדיקה הזאת לא יכולה לעלות עם כל תיזה מפלילה. גם קליין שהוא עמד פה על הדוכן הוא גם לא נצמד בזה. הוא לא אמר את זה. לכן בנקודה הזאת אני תמים דעים עם אדוני. להגיד שהיתה בדיקה ודני כהן בודק מוסמך, זה דבר שאנו לא טוענים פה.
אדוני חושב שאני צריך להתמודד עם הטענה של השוחד. אני רוצה לעמוד על הטענה הזו בקצרה. לגבי קבלת דבר במרמה – נניח לרגע שאני חושב שזה שוחד, והכוונה לדני קליין, דני קליין חושב שזה שוחד, עדיין שוחד עבור מה? אולי השוחד הוא עבור זירוז ההליכים. צריך להוכיח לבית המשפט את הדברים הבאים: שהליך כזה מביא בצ'כיה מבחינת הדין הצ'כי שהדרכון לא תקף. זאת אומרת, שאם בצ'כיה יעמידו אותי לדין, נגיד שתפסו אותנו בצ'כיה ולא פה, התוצאה של הדין הצ'כי שאם ניתן שוחד לזירוז הליכים הדרכון לא תקף, ואם הדרכון תקף אני לא חושב שמוטלת עליה כל חובה שבעולם של גילוי.
צריך להתקיים קשר סיבתי לעניין קבלת דבר במרמה, ולא די שמרמים אלא שיש צורך בקשר סיבתי בין קבלת הדבר לבין המרמה שנעשתה אגב קבלתו. נניח לרגע שזה המצב שהוא היפוטתי, שההתאחדות באה ואומרת שאם יש עבירות שיעמוד שם לדין, אנחנו רושמים את השחקן, אם הדרכון חוקי לא מעניין אותנו אם נעשו עבירות להשגתו, נניח שזה המצב, אז אין בעיה. ההתאחדות בודקת זיוף. צריך לראות באיזה מצב אני נמצא, אני במשפט פלילי ולא במשפט אזרחי או משמעתי. המשפט המשמעתי מחכה לגורלו של המשפט הפלילי. מה שאני רוצה לומר זה כך – מה שקליין אומר, קליין אומר שהוא יודע דבר אחד, שאת הנכונות של הדרכון בודקים, אם האיש לא צ'כי לא יתנו לו לשחק. קליין יש לו תחכום. התיזה שאנו מעמידים כרגע - מה יהיה אם אני מבין להתאחדות דרכון שהושג ובדרך נעשו עבירות אבל הוא תקף, הוא חשב על זה ברמת החשיבה? אם הוא היה אומר שהוא עשה את זה אני הייתי מבקש לא להאמין לו. אנחנו מתמודדים עם בעיה תיאורטית, וחבריי מהתביעה לא יכולים לעשות כל מה שהם רוצים בתיק הזה.
התשובה הראשונה שלי לדבר הזה שהיה צריך לקחת את ההתאחדות ולהעמיד אותה על הדוכן, היו ארבעה אנשים, ולשאול אותם שאלה אחת, את השאלה שאדוני שאל עכשיו, תארו לכם לרגע שהדרכון הוצא בשוחד, הזירוז של הדרכון נעשה בשוחד, יש בצ'כיה אנשים שמקבלים כסף ומזרזים את הדרכון, מה תגובתכם? יותר מזה, השאלה היתה צריכה להיות יותר קיצונית - מה היה קורה אם היו באים אליך ואומרים שהדרכון הוא בסדר, אבל יש לנו חשד, ולא צריך לפרט יותר מזה. אנחנו מדברים על חשד בזירוז הליכים, והוא ידע דבר אחד, שמה שאומרים לו זה השקעות. עדיין היה צריך לשאול את איש ההתאחדות מה קורה כשאדם בא ומספר לך סיפור לא נכון, אבל אתה יודע ומגלה אחר כך את הסיפור האמיתי, אבל יחד עם זה כשאתה שומע את הסיפור האמיתי אתה יודע שהדרכון הוא אמיתי בסופו של דבר, מה היית עושה? אי אפשר לקבוע כאן שיש מרמה וקשר נסיבתי.
אם יש לנו תיזה ברורה אז יכול להיות שבאיזה שהוא שלב שאלות מסויימות צריכות להשאל על ידי ההגנה. מה אדוני מצפה שאני יעשה? שאני אנחש מה שהתובע יטען בסיכומים ואשאל את השאלות את האיש שעומד על הדוכן מטעם ההתאחדות? רק בגלל הדבר הזה אדוני אי אפשר לעשות כלום. יש שלב מסויים שההתאחדות יודעת את כל מה שאנחנו יודעים כרגע, זה השלב שזה מתפרסם בעיתונות. מה שמתפרסם בעיתונות קורא כל חבר התאחדות.
אנחנו יוצאים מהנחה שבכלל לתת כסף בצ'כיה לזרז הליכים זה עבירה בצ'כיה, כי אם זה חוקי בצ'כיה השאלה איך היתה מגיבה ההתאחדות היא שאלה שמקבלת משנה תוקף, ואני מדבר רק על קשר סיבתי. אני רוצה להניח את ההנחות הבאות: שיש אדם שאם אני אומר לו השקעה ובסופו של דבר מתברר לו שהשגתי את זה באמצעי לא חוקי במדינה זרה, שבסופו של דבר גורם לכך שהדרכון פסול ולא תקף זה דבר שהוא אומר שרימו אותו. אם זה לא עבירה שם בכלל או לחילופין גם אם זו עבירה הדרכון תקף, הוא יגיד שאם כך זה לא נורא. לכן, בקונטקסט הזה אני טוען את הטענה שמה שצריך להוכיח שזה עבירה בצ'כיה, שהעבירה בצ'כיה מביאה לבטלות. התביעה צריכה להוכיח ולא אני. וודאי שאדוני צודק שיכולה ההתאחדות להגיד לקליין שאולי המדינה עד כדי כך המדינה הזו, צ'כיה, מושחתת שהיא מוכנה לכך ושבישראל לא מוכנים לעשות את זה.
לשאלת בית המשפט האם משחקי הכדורסל הנוספים ששוחקו לאחר הרגע שבו פונה קליין אל השגרירות או אל השוטרת הן בבחינת קבלת דבר במרמה, כל משחק לגופו – תשובתי שזה לא מופיע בכתב האישום. בכתב האישום מופיע קבלת הדבר במרמה בהתייחס לעצם הרישום.
מה דורשים ממני לעשות? דורשים ממני בעצם לספר להתאחדות בשלב הזה את מה שאני יודע. הרי בשלב הזה מה פער הידיעה שלי לבין ידיעת ההתאחדות? הרי הכל כבר חשוף וגלוי.
מה שקורה הרי באותה תקופה, מה שהוא כותב שפלדה כתב ואמר לו שהוא מקבל את הכסף עבור השקעות, אבל אי אפשר להגיד שיושבים שם אנשים נאיבים לחלוטין, האם זה הסיפור ששינה אצלם את המחשבה?
אנחנו יוצאים מתוך הנחה, שהיא לא פשוטה, אנחנו יוצאים מתוך הנחה, ואני לא מבין דבר וחצי דבר בספורט ואני מסתכל על זה בצורה העיונית, אני בכלל לא בטוח, אדוני יוצא מתוך הנחה שבכל משחק ומשחק אני מקבל איזה שהוא דבר כי כביכול יש איזה שהוא שיקול דעת לפני כל משחק ומשחק, ואני מציג מצג ביחס אליו ואני מקבל משהו כזה, אבל אני חושב שהמצג היחיד בכל המשחקים זה שויליאמס הוא שחקן רשום באיגוד הכדורסל. אין סיטואציה כזו שלפני כל משחק ומשחק אני מקבל רישיון לשחק, זו תיזה מלאכותית.
מה שאדוני מציג לי – האם לא קיבלת המשך הנחת דעת של המרמה בכך שלא גילית לו את המשך הרישום – התשובה שלי היא כזאת שהתיזה של ההנחה היא בעייתית. יש פסק דין של אבני, שם טענו כנגד אבני שהוא עשה שתי מרמות, מרמה אחת זה שהוא רצה להיות דירקטור, ומרמה שניה שהוא המשיך לקבל את הנחת הדעת של הדירקטוריון, אמר בית המשפט שהוא מרשיע אותו בשני ולא בראשון בהנחת הדעת כי זה לא היה בקופסת המוח שלו. בקופסת המוח של קליין אפשר להעמיס הרבה דברים, אבל אי אפשר להעמיס על קליין בפן התיאורטי הזה את כל ההעמסה הזאת שאנחנו עושים כאן.
המכתב מיום 27.2 לאיגוד הכדורסל, ת/114, הוא לאחר שהשגרירות זועקת שזה מזוייף, אז איך קליין אמר שלא ידע שזה מזוייף? המכתב הזה שכותבים אותו זה אחרי שהשגרירות הצ'כית מודיעה שהדרכון מזוייף. קליין יודע באותו רגע שמה שהוא יודע זה מה שמונח לו בראש, שכל העולם כבר יודע.
אנחנו נמצאים במשפט פלילי ויכולתי לטעון טענת הסתמכות, ולהגיד שאת כל האינפורמציה מסרו לעורכי הדין.
בנוסף לכך שהעניין אינו מופיע בכתב האישום ברצוני להעיר שלא היתה לנו אפשרות להתגונן נגד השאלה האם במכתבים עצמם שנשלחו להתאחדות יש יסודות של קבלת דבר במרמה, בין היתר מהטעם שלא היתה לנו אפשרות להעלות את טענת ההסתמכות שהיינו טוענים אותה, אילו טענה כזו היתה נכללת בכתב האישום.
בנאום הפתיחה ב-18.2 בעמוד 11 התובע אומר (מצטט). לאחר מכן כבוד השופט אומר לעו"ד קורב (מצטט). אני מפנה לנאום הפתיחה של התביעה, שם נאמר במפורש כי שאלת ההשתקה איננה חלק מכתב האישום. אומר עו"ד קורב "זה נכון שזה לא חלק מכתב האישום..." (מצטט). זה לא הצהרה, זה לא מצב שהוא לא טען.
אני מפנה לת/6 שזה המכתב של קני ויליאמס. אנחנו צריכים להניח שקני ויליאמס לא היה מיוצג באותו רגע על ידי עורך דין משלו. אם הדבר הזה היה מגיע לפתחנו בצורה מסודרת, חותנו של ויליאמס הוא עורך דין, אשתו היא סטודנטית למשפטים, אז איך אפשר להגיד בצורה וודאית במשפט פלילי כשלא טענו שבת/6, אני דני קליין, אני מכתיב לו. אפשר לראות את האנגלית הזו.
לא יעלה על הדעת שאני אצטרך להתמודד היום עם דבר, שבנאום הפתיחה התובע מצהיר, חברי הצהיר בהצהרה פוזיטיבית, וזה לא השמטה, וזה לא מחדל, שעל זה הוא לא מאשים אותי.
לכן, מכל הדברים הללו, אני מבקש לחזור לתיזה של המשפט הפלילי שבו נמצאים במגבלות, מה שאנו מבקשים מהמדינה שלפני שהיא חותמת על כתב אישום היא תעשה בירור מעמיק ויסודית ולא ספקולציות שמתקנים בהמשך הדרך. לשאלה או אי שאלה שסניגור שואל או לא שואל, זה חשוב לפעמים יותר מהשאלות שאנו כן שואלים. הדברים שמנחים אותנו הם כללי משחק ברורים, שזה זכות חוקתית של נאשם, זה לא עוד זכות אחת, זו זכות שנוגעת בזכות היסוד שלו. אני חושב שבתיק הזה את התיזה הפשוטה של הזיוף אי אפשר לתמוך בשום צורה שהיא. יקח אדוני לנגד עיניו כמה טענות וכמה הגנות וכמה חקירות וכמה קווים, היו יודעים ויכולים לפתח אם התיזה הזו היתה עומדת. אי אפשר לעשות את זה על גבו של הנאשם דני קליין, הוא מקופח, אלו דברים שהוא באמת מקופח בהם.
בגין כל זאת, אני חושב שצריך לתחום את הגבולות האלה ואי אפשר להרחיק ולהגיד מה היה קורה אם היו טוענים נגדכם, אלו שאלות מעניינות אבל אסור להכניס זאת לתוך תיק פלילי.
צריך להניח מחשבה של ההתאחדות על סיטואציה שלא הוצגה בפניה מעולם, צריך להניח בוודאות מה היה המחשבה של קליין ברגע שהוא כתב את המכתב בנקודת הזמן הזו, ולשאלות נורא קשות, ואת כל זה אנחנו עשינו. המצב שאדוני מדבר עליו זה מצב שהיה כתב אישום, הוא התנהל בדרך א' ובמשך הזמן הוכח כ-ב'. המצב אצלנו שונה. אצלו התובע אומר בתחילת הדרך שזה לא כך וזה שונה. אדוני נמצא במצב שעד לרגע זה אין תיזה אחידה, התובע היה היה צריך לתת לי תיזה אחידה – אין תיזה אחידה – אני צריך להתמודד עם משהו שאי אפשר לעשות אותו.

לאחר הפסקה.

עו"ד וינרוט: המכתבים של הפועל ירושלים ושל ויליאמס נשלחו בסוף פברואר. הודעת השגריר נמסרת לעיתונאים ולהתאחדות ב-27.2 וב-28.2 היא נמסרת בצורה רסמית. ההתאחדות אחרי ה-27-28.3 פונה להפועל ירושלים ואז היא מקבלת את התגובה של ויליאמס והפועל ירושלים. מאז הוא לא משחק באף משחק. אני מפנה לת/26. היה הליך משמעתי והשעו אותי. כמשעים אותו כבר יודעים הכל. כבוסמן הוא לא שיחק יותר בכלל, הרשו לו לשחק כזר אחרי עונש של הרחקה. אפשר לראות את טופס המשחקים, בצד ימין בשורה השלישית כתוב 25.2 וזה המשחק האחרון שלו. יש משחק שלו גם ב-11.2. אחרי ההודעה של הצ'כים משעים אותו על המקום. אני אומר לאדוני שביטלו את הרישום שלו כשחקן בוסמן ורשמו אותו מחדש. יראה אדוני באיזה מצב אנו נמצאים כשבהליך פלילי התביעה יכולה ללכת מרחקים כאלה. אחרי ה-25.2 הוא לא שיחק כבוסמן. אם יש איזו שהיא הגינות, אז אלו דברים שניתנים לבדיקה בנקל. השיחה עם אלבוכר היתה בערך ב-15.2, היא אומרת שזה היה בחלק השני של חודש פברואר, ואז עדיין אין הודעה של הצ'כים.

עו"ד לוי: אני ארצה להוסיף מעבר למסוכם בכתב. לעניין גירסת פלדה שהדרכון הוא לא חזות הכל ונדרש אישורה של פיב"א. פלדה מדבר על הפרוצדורה הנדרשת מפיב"א לא כתירוץ להימלט, אלא כדי להסביר הן במשטרה, ואת זה הוא אומר מידע אישי, והן בבית המשפט, שמלכתחילה הגישה היא כזאת שהאזרחות הכדורסל תקיפה אם פיב"א מאשרת. זו הגיסה. זו המחשבה של פלדה. הניגוח של פלדה כאן בבית המשפט היה את האמירה כאילו הדרכון הוא חזות הכל ואם נמסר הדרכון ומועבר הדרכון ונמצא מזוייף או נמצא תקין בזה מסתיימת הפרשה, לכן גם פלדה נשמע אומר בקלטת - אם אדוני יחליט להתייחס לקלטת - הוא נשמע אומר "אל תדבר על דרכון תדבר על אזרחות". הגישה מוטעית כשמדברים על דרכון צריך לדבר על אזרחות. מבחינת הידע האישית של פלדה כיו"ר הארגון תקופה מסויימת, רישום שחקן בפיב"א מחייב את ההצלבה של הרישום בהתאחדות הכדורסל של המדינה המאזרחת. אותה מדינה צריכה לקבל את תעודת ההתאזרחות, להעביר אותה לפיב"א מאושרת ומתורגמת, בהצלבה עם פיב"א ועם המדינה, במקרה הזה ישראל, שמגישה את הבקשה יחד עם צילום הדרכון. אדוני שאל את התובע למה הוא אומר שהדרכון הוא רק לזיהוי, אבל אלו לא דברים שקבע פלדה, זה התקנון, התקנון הוגש לבית המשפט והפרוצדורה היא פרוצדורה של התקנון. אנשי האיגוד, הן שיקמה, הן רחל טל והן גושן מתארים את אותה פרוצדורה, אך הם אומרים שהם לא יודעים איך זה בצ'כיה אלא שהם יודעים רק איך זה בישראל. אלו דרישות התקנון של פיב"א. אומר פלדה שיש להם תקנון, הוא אומר שאולי זה יכול להניח את הדעת בשלב הראשון, משום שהם מקבלים את הדרכון, מעבירים את צילומו לפיב"א, את הדרכון הם לא מתייחסים בדיקת מעבדה, ובמסגרת המצומצת הזאת זה לא מתחיל ולא נגמר, זה הצלבה של שלושת הגורמים. בצ'כיה מספרים שיקמה גושן וטל בקשר למדינת ישראל, ואנחנו לא צריכים את זה כי יש את התקנון שמסביר את הכל במפורש. לכן אומר פלדה כבר בהודעה שלו מיום 13.8 בגליון 8 שאי אפשר לקבל אישור פיב"א מבלי קבלת אישור התאזרחות. הוצג התקנון והוא נשאל כבר בחקירה והוא אמר שהוא היה יו"ר האיגוד תקופה והוא יודע מה החובות, יש עדויות שאני מפנה לעדות של שיקמה שמפרט את ההליך בארץ שהאיגוד שולח לפיב"א, שרף מדבר כמו שהוא הגדיר את זה "ממרומי 25 שנות מול פיב"א", הוא מפרט שזה דרכון פלוס התאזרחות, למעשה זה מחייב מעבר לדרכון את תעודת ההתאזרחות ותעודת הזהות. תעודת ההתאזרחות המתורגמת נשלחת מצ'כיה במקרה הזה אל פיב"א, וללא האישור של המדינה, ואני הבנתי מאדוני שאולי צ'כיה לא בודקת, אבל צ'כיה צריכה לאשר, ללא האישור של צ'כיה ו הפניה של צ'כיה אל פיב"א, לא תרשום פיב"א את השחקן.
לעניין רחל טל, אני מפנה לעמוד 124 שורה 16.
לעניין שיקמה – גם החוזה עם ביטון, החוזה שנעשה בין פלדה לביטון, משקף בדיוק אותם דברים. אנחנו לא מדברים רק בדרכון. דרכון הוא החזות במדינה שלנו, אבל מבחינת פלדה והידע שלו הדברים הם תהליך של התאזרחות, שקשור בין שלוש מדינות, צ'כיה, פיב"א וישראל.
אני הפרדתי בין התהליך. ועכשיו לשאלה של אדוני האם פיב"א בודקת – התהליך לפי התקנון כך הוא צריך להיות.
אני מפנה גם לעדות ביטון בעמוד 16 שורה 23, שאומר "מה שעניין את פלדה לאורך כל הדרך..." (מצטטת). ביטון אומר בעמוד 17 בשורות 22-23 (מצטטת). לכן אני מסכימה עם התובע שיתכן שפלדה נשמע שהוא אומר שזה מהדהד באוזניו למה מדברים על דרכון ולא על אזרחות.
לגבי בדיקת פיב"א – טוען התובע כמובן שפלדה כיו"ר האיגוד אמור לדעת שפיב"א לא בודקת. אנשי האיגוד מניחים, ואדוני גם סיכם באחד הפעמים את עדות מאנשי האיגוד, הם מניחים ומסיקים שפיב"א לא בודקת, הם מסיקים מהמהירות בה שחקנים נרשמים ומסיקים מרמת או כמות הפניות אליהם לוידוא, לאישור, התאזרחויות, ומאלה הם מסיקים שפיב"א לא בודקת. אף אחד לא אומר שהוא יודע מידע אישי שפיב"א לא בודקת.
אני לא ארצה לומר שעדים משקרים או לא משקרים, במיוחד לא בנקודה הזאת, אבל בקונטקסט של כל מה שאומר נדמה לי שיש אפילו שקיפות מסויימת. האנשים שהעידו פה הם אנשים, שכל אחד יודע שהוא בא לרצות פה איזה שהוא עניין, כי היה כפסה בינם לבין אחריות שהיתה יכולה להיות מוטלת עליהם, וזה לאו דווקא מהבטן שלי אלא מהמחשבה שלי איך הם משיבים לשאלות שנשאלו כאן הנאשמים, האם אותם זה לא מכניס למצוקה?
צביקה שרף בחקירה נגדית לעו"ד וינרוט בעמוד 64 מסביר שלפיב"א יש עניין באזרחות השחקן, היא מעוניינת לעשות סדר. זה יהיה מלאכותי וצבוע להגיד שהיה עד אובייקטיבי ולא מנוע, אבל אני מנסה לפלס את הדברים שאפשר לעגן אותם למשל בידע הרב ובבקיאות שיכול לגלות אדם כמו צביקה שרף שהוא 25 שנה מאמן נבחרות בחו"ל ובישראל. אלה גם דברים שהוא עצמו יודע שהוא יכול להבדק עליהם. זה לא עובדות מסויימות מה היה מאחורי הדלת מה אמר לי מישהו וכו', אלו דברים שניתן לבדוק את צביקה שרף, אלו דברים שה וא אמור להיות אחריהם וניתנים לבדיקה ולאימות. כולנו התרשמנו מהגלריה ומהמונעות של אחד ומהאינטרסים והתמונה ברורה. אני מנסה לפלס את הדרך מה יכולה להתפס כעדות שניתנת לאימות.
אני מפנה לעמוד 72 לפרוטוקול.
צביקה שרף העיד בתשובה לחקירה נגדית של עו"ד וינרוט, ואמר שבבדיקות ובביקורים שלו, הוא נוכח לדעת שלפיב"א מאגר מידע לגבי שחקנים בקהיליה האירופית, והוא התרשם שלפיב"א התרשמות דרך מאגרי מידע במחשב, והוא קיבל את זה כנתון שיש לפיב"א את האפשרות לבדוק. בשלב זה קם התובע והתנגד לעדות עד התביעה, והתשובה באה לשאלה של עו"ד וינרוט ואני לא סבורה שיש אופן להתנגד בנסיבות כאלה. משהתנגד ושאל מאיפה מקור הידע, אמר העד מידע אישי.
בעמוד 72 הוא מספר שהיה במשרדים במינכן במסגרת גביע אירופה לא לצורך רישום שחקנים, ובית המשפט העיד לעו"ד קורב בעמוד 65 שיש פה החטאת הדברים, משום שבית המשפט הבין שאין השאלה מה פיב"א עושה, אלא מה שנמסר להם ומה הם יודעים. בעמוד 65 מפרט שרף את התקנון, והוא מדבר על 25 שנות ניסיון.
לפלדה יש את הידע האישי. פלדה מדבר על התקופה שהיה יו"ר ומדבר על הידע האישי שלו, אני מפנה לת/1 גליון 5 והוא גם פירט בבית המשפט. התובע שביקש להזים את זה, אני מניחה שהדברים האלה היו ידועים לשרף ולפלדה, שאלו דברים שהם אובייקטיבים, עובדות אובייקטיביות לגבי מוסד ואלו דברים שניתנים לבדיקה. הביא התובע את רחל טל כדי שתזים את העובדה שפלדה ביקר במשרדי פיב"א.

בית המשפט מעיר שאין צורך לסכם בשאלה האם אכן פלדה ביקר או לא ביקר במשרדי פיב"א.

עו"ד לוי: באשר ליכולות של פיב"א העיד, ועל כך כולנו נוכל לסמוך שהוא לא מאוהדי פלדה, זוהר הלפרין. הוא מעיד בעמוד 7 ובעמוד 53 ובעמוד 59 לגבי היכולות של פיב"א, ואיך שהוא רואה את הדברים מבחינת הבדיקה ויכולת הבדיקה של פיב"א.
אדוני העיר לי לגבי שיקמה. שיקמה לא יכול להעיד לגבי פיב"א, הוא לא יודע. שיקמה מדבר לגבי הפרוצדורה. שיקמה לא יכול להעיד לגבי פיב"א משום שהוא לא יודע.
נפתלי גושן אומר שפיב"א לא בודקת. כל אנשי האיגוד פה אחד אומרים שפיב"א לא בודקת, והם מציינים למה היא לא בודקת. נפתלי גושן מציין את מקור האינפורמציה שלו בעמוד 100 שזה לא נראה לא הגיוני כי אם זה היה קורה שחקנים היו נאלצים להמתין. אני גם מפנה לעדותו בעמוד 101 (מצטטת). במפורש הוא אומר בעמוד 101 שורה 12 (מצטטת). הוא לא בקיא בנוהל של פיבא. אני גם מפנה לעמוד 102 שורות 17-18. אין לעד גושן שום תרומה עניינית, כלומר הם מסיקים.
אני יודעת שהדברים מאוד ייחודיים לתיק הזה, צריכים לראות את העדויות לאור המונעות של העדים, ולהבין שהם באו פה כעדים שבאים כמתלוננים, הם נדרשו להתלונן, בשלב כלשהו הם התלוננו, ולצורך מסויים הם באים לשרת את המטרה הזאת.
מכל מקום, אנשים שאינם חברי האיגוד, ופה אי אפשר להגיד שהם חברי איגוד ומכוח זה הם צריכים לדעת, לנו יש את כל הידע.
התובע אמר שיביא עדות הזמה ועדות לגבי פיב"א שהיא לא בודקת, בסוף הוא נמלך בדעתו ואמר שאנו צריכים להביא את הדברים. אני סבורה שהראנו מה שידוע לנו, ואני לא מקלה ראש עם זוהר הלפרין.
יש מספיק דוגמאות שהביאו העדים על מנת לאמת את העובדה שהם גם מכירים מקרים שפיב"א אכן לא מאשרת. כלומר, הם נתקלו, בעוד שאנשי האיגוד לא נתקלו בכך שפיב"א לא מאשרת, אותם עדים ידעו להביא דוגמאות עם מקרים ושמות ספציפיים.
בשאלה הזאת שכמובן כמו שהגדיר אותה אדוני לעניין הכוונה – ניסיתי להבהיר את גירסת פלדה שכמובן שלדרכון יש משמעות, אם הוא תקף אז הוא תקף ואם הוא מזוייף, אבל מבחינת פלדה הוא יודע שצריך הצלבה, והוא יודע שהיא נעשית בפועל, הוא יודע שפיב"א שמה מכשלות ולכן הוא לא רואה בדרכון חזות הכל.
לגבי האישום השלישי שקצת קיצצתי בו בסיכומים בכתב – אני ארחיב. הדברים ברורים. תנאי הקבילות, ולא אחזור על ההלכות, תנאי הקבילות להוכחת הקלטת, הם תנאי קבילות שקיימים בפסקי דין סניר ואחרים, ועדיין לא ויתרו במבחן הקבילות הטכני של סרט ההקלטה.
עדיין לעצם ההקלטה יש נפקות לפרטים מסוימים בעצם ההקלטה שארצה להתייחס אליהם, נניח שלא לעניין הקבילות. כך למשל אומרת עדת המז"פ שבהקלטה נשמעת נקישה ויש 4 דקות של הפסקה. בית המשפט והתובע ביררט את זה ונאמר שאולי זה יכול להיות במשגה ואולי בזדון. אני מייחסת למקרה הזה זדון, לא שאני יודעת מה קרה, אבל 4 דקות של השתקה, כשהן 4 דקות ראשונות, בהן יש משמעות רבה ביותר למי יזם את השיחה, לצורך מה מתקיימת השיחה, מה או מר ביטון בהתחלה, מה מבקש ביטון בהתחלה, כך למשל ראיתי בתמליל שביטון למשל אומר ומזכיר עוד פעם שהוא מבקש להוציא אותו. לא ראיתי זאת שוב פעם בהקלטה שהוא אומר עוד פעם. ביטון טוען שפלדה התקשר אליו וביקש ממנו להיפגש איתו והנובע מכך ברור.
פלדה למעשה מואשם בשתי עבירות, בעבירה אחת של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 ועבירה נוספת של הדחה בחקירה לפי סעיף 245, אני מאמינה שהתובע מתכוון לסעיף 245 א' למרות שהוא לא ציין זאת. דרישת הסעיף של שיבוש הליכים לפי סעיף 244 הוא דרישה לכוונה מיוחדת, כלומר על שני הרכיבים שלה, חזות מראש של התוצאה האסורה והעושה דבר כדי להכשיל (מצטטת). הודעת השקר משמעותה, ואני מפנה לאחד מפסקי הדין - ע"פ 814/78 פ"ד לד(1) 344, הודעת השקר משמעה לידיעתו של הנאשם או שלא האמין שזוהי אמת. כלומר הנאשם צריך להיות סבור שזה איננו אמת. היסוד הנפשי שנדרש הוא מניע או מנסה להניע, כלומר קיום כוונה או למסור הודעה או לחזור מהודעה או למסור הודעת שקר, ואת הכוונה אנו מסיקים מהנסיבות. אני רוצה לקחת את הקונטקסט ולומר – אם מציגים את זה כך: אל תנדב אינפורמציה, אל תזכיר עסקה מסויימת, על פניו כך זה נראה. צריך לראות את המשמעות של הקונטקסט. אני נאלצת לפנות לקלטת כי פלדה לא זוכר. הקלטת למרות שהיא תקועה וחסרה, אבל אומרת כך – זה חייב להכנס לתוך הקונטקסט ולצורך כך אני מוכנה לקחת את הקונטקסט מהקלטת, וכך אני מבינה בלי שמישהו זכר או אומר את הדברים, אומר ביטון שהוא פנה לעורך דין, ואני מפנה לתמליל (מצטטת מהתמליל). אנו יודעים מהעדות של פלדה פה בבית המשפט שהוא נועץ עם עורך דין לפני, הוא קיבל עיצה מעורך דינו, ועורך דינו, בין אלה המילים או לא, אמר לו במילים כאלה ואחרות שלא ירחיב את היריעה ולא יספר עוד סיפורים ושלא ינדב אינפורמציה שתסבך אותו ותוסיף עוד דברים ושיתמקד ויענה על מה ששואלים אותו. אומר אשר "אני התייצעתי עם עורך הדין הוא אמר לי", פלדה משיב וחסרה תחילת התשובה. לא כתוב "אני אומר לך אל...", הם משוחחים ומדברים ולחוצים. בשיחה פלדה אומר ואשר מאשר ומוסיף, מאשר ומוסיף, ולא סותר אותו, זה מעין שחזור.
חשבתי על אופציה, לשם הדוגמא, שמתיישבת בהחלט עם לשון הסעיף. אני נתפסת עם רכוש גנוב, ואני חשודה, ואני אצה רצה לדודה שלי ומספרת לה "דודה אני יודעת שאת מפחדת, אבל את הבאת לי את זה ותזכרי, אל תפחדי מהמשטרה ואל תחששי, את חייבת כי אני אמסור אותך, אני צריכה אותך להגנתי וזה לא יעזור לך וכו'", זאת שאלה אם אדוני יסתכל בסעיף, אם אדוני יסתכל בלשון הסעיף 244, אני מבקשת להגן על עצמי וזה לא עיוות דין. יש גישה כמו שאומר השופט רוזן שברגע שיש חשש כולם צריכים להיות בקומא. השופט רוזן אמר שיש קדושה תחת החקירה הפלילית. אם אני אומר לדודה שלי שהיא לא צריכה לספר על הרכישות השונות שתדבר על המקרה הזה, במקרה הזה אני אומרת שהיא נתנה לי, ואני אבקש שיפנו אליה ושתאמר את האמת, וזה מקרה של אמת.
לגבי סעיף 248 שמדבר ומתייחס כהגנה לסעיף 245 ולא לסעיף 244 (מצטטת מסעיף 248). בנסיבות האלה הכנסתי את הקונטקסט שמעלה את הספק האם כשהם נפגשים והוא אומר שהתייעץ עם עורך הדין שלו ופלדה לא מנדב אינפורמציה, זה עבר את הגבול מבחינת איך שאני רואה את הדברים וזו לא הדחה בחקירה, וכמובן שזה לא מיועד לשבש הליכי משפט.
לעניין רספר, התשובה שם יותר מורכבת, פלדה לא זוכר. התמליל הוא מאוד לא מדוייק. יכול להיות קונטקסט כמו התמליל, זה לא בהכרח לקטוע את השלוש מילים "לא לנדב אינפורמציה".
אני נוטה לקבל את הקלטת, משום שבכל אופן אני לא מתכחשת לכך שפלדה הוא הדובר. אני אבקש שאותם חוסרים באותה הקלטת יפורשו לטובת הנאשם, ולמשקל הנמוך של הקלטת בהתחשב בפגמים שיש בה ובהתחשב בעד שמסר אותה ובהתחשב בביטון, ובהתחשב בכך שלפעמים אין קשר בין המשפטים.
אני רוצה להפנות לפסק דין בע"פ 20/85 בן יעקב מא(3) 88-89, שם נדחה הערעור על הזיכוי, שנקבע שבמקרה ספק של הכוונה של המעשה, הנאשם נהנה ממנו. שם היתה אמירה שמסרו שאין מה לפחד, ואם היו מפרשים את זה כזכות לשתוק או לפרש שלא יפחדו, כזכות על פי דין, ודחו את הערעור על הזיכוי וקבעו שבמקרה של כוונה שמלווה את המעשה הנאשם יהיה הנהנה.

עו"ד קורב: אם בית המשפט ישתכנע בסוף היום שהיתה עבירה לפי סעיף 245, אין צורך בהרשעה לפי סעיף 244.

עו"ד לוי: יש הבדל בין כאשר ביטון שואל את פלדה מה אמר לה העורך דין ומה הוא אומר על כך או אחרת, ופלדה למעשה פולט, כלומר חוזר, ועומד בפני חקירה והוא חוזר על הדברים והוא אומר שלא אנדב אינפורמציה ורצה להדגיש את נושא הדרכון, הדברים מוכנים בראש וככל שהוא שואל אותו וחולב אותו, אז הוא משיב את הדברים שכך הוא מוכן לחקירה, אין את הכוונה להשפיע עליך ואני אומר לך תנהג כך או אחרת, אתה שואל וזה המצב הנפשי. פלדה לא מרגיש שהוא קיבל הנחיה שמדיחה אותו, כשפלדה אומר לא להזכיר את רספרט, זו הפרשנות שלו מנדבים אינפרומציה ומה ששואלים אותך עונה. פלדה אומר "אם הם מעלים אז טוב", ביטון שואל אותך "איך הם יכולים לעלות?", ופלדה אומר "באמצעות החוזה", החוזה הוא הסדר פשרה שמאזכר את מיילס, ואז הוא אומר לו "על פי פלדה". אפשר להבין נחקר.
חברי, ובכלל תביעה, כשהיא בוחנת נחקרים וחקירות והודעות במשטרה ועוברת אחד לאחד עם פינצטה ובודקת סתירה פה וסתירה שם, חורה לי תמיד ההתעלמות ממצב נפשי כל כך קשה, כל כך לחוץ, כשאני לחוצה אני שוכחת דברים שזכרתי בשבוע שעבר, אני לא נחקרת במשטרה ואני לחוצה ודווקא אני רוצה להזכר ואני שוכחת. צריך לראות מצב נפשי של נחקר, ולא להפוך את זה לתקנון של פיב"א, זה לא תנ"ך, זה לא מדע מדוייק. החקירה צריכה להיבחן על רקע מסויים. פלדה לא מאזכר כי אמר לו עורך דין והוא חושב שצריך לבדוק בגירסת העורך דין, זה לא משום שאתה רוצה להערים על החוקר, אתה לא תמיד נמצא במצב מתוחכם.
הפרשנות של פלדה להבנתו – פלדה אומר לביטון "אני אלך לחקירה אחר כך אני כבר לא אוכל לדבר איתך". זאת אומרת, זאת היתה הטעות.
אגב, לא הוגש ערעור על השופט רוזן.
אם אדוני שוקל או ירצה לשקול את הכוונה שמתחייבת להישקל, אז אני רוצה להעלות את הנסיבות לעניין טענתנו שהיוזמה היא של ביטון, ואם אני צריכה אז אומר שביטון בא מחיפה לרמת גן עם מכשיר הקלטה, עם הסבר לא משכנע שעורך הדין אמר לו שייקח בחשבון שהוא יקליט, ואז הוא לקח טייפ מנהלים, זו ההתגוננות שלו, מה שקרוי בפי עו"ד קורב יכולתו הדלה. פלדה בעמוד 3 באמצע אומר "יש לך עוד שאלות?" והוא ממשיך בשאלות. לביטון יש מניע להגיע. אם בנסיבות האלה נבדקת השיחה ביניהם, מקרה שהוא לא גבולי לחלוטין, זה הפניה של ביטון לפלדה, שהוא אומר לו עוד פעם "תוציא אותי מזה". בנסיבות האלה, ביטון מודה שביקש, ביטון אומר בבית המשפט בעדותו "אני ביקשתי פלדה תוציא אותי, אל תכניס אותי לזה" והוא נשמע אומר "תוציא אותי מזה, שלא תזכיר אותי בכלל", פלדה אומר שהוא לא אוהב רמאויות. ביטון זוכה בשיבוש הליכי משפט.
יש את הנסיבה שלביטון יש את המניע. הוא מודה לו בסוף השיחה ופלדה אומר "אמת, אמת הכל" וביטון אומר לו "תודה".
לגבי עדותו של ביטון ובהקשר של ההקלטה אני רוצה לציין שהקו הזה הוא קוהרנטי מכל מה שביקש להראות לבית המשפט בסיכומים שלי בכתב, זו גישה של ביטון להציג את עצמו נגרר, פסיבי, נאלץ מתוך חובות מוסריות להיות מעורב בכל הפרשה הזאת, כך הוא נגרר לספר הטלפונים של הדר, ולשיחה עם פלדה וכן הלאה.

עו"ד קורב: בכלל שבאים להתייחס להסדר טיעון של מאשימה, אני אומר בצורה הכי ברורה לשאלת בית המשפט, אם שום ראיה, לא מתחילה להיות לזה ראיה כשמגיעים להסדר טיעון. הנאשם 3 עמד לדין והוא קנה את הזיכוי מעבירה מזויפת, לכל היותר הוא יזם את הפגישה, וגם אם מקבלים את ההנחה שהוא יזם את הפגישה, ושהוא יזם את העבירה, אנחנו העמדנו את נאשם 3 לשעבר לדין רק על השיבוש ולא על עצם המפגש. אנחנו בכל הנושא של הסדר הטיעון נתקלים בבעיות גם בשלב העונש, וזה עומד גם לדיון עכשיו בבית משפט עליון בדיון עקרוני מתי יסטה בית המשפט מהסדרי טיעון. היה מקרה בתל אביב שמדגיש כמה הנושא הזה בעייתי, היו מספר נאשמים במקרה אונס, חלק מהשופטים קיבלו את ההסדרים וחלק סטו, ולבסוף המאשימה לא הצליחה להעיד את אותה עדת תביעה, וזה שלא הגיע להסדר הלך הבית, וזה מאיר באור מסויים את הנושא.
באותו סחר – מכר שיש בין מאשימה לבין נאשם, במיוחד שיש מקבץ של עבירות בתיק, אין את האשם שיש לו 3 אישומים והוא מוכן להודות ב-2 מתוכם ולקבל עונש.

עו"ד לוי: מהקלטת לא עולה אמת שונה מזו שפלדה משיב. לא נשמע ביטון מופתע או מבקש הסבר, על איזה השקעות מדובר ומעולם לא אמר השקעות, אלא ביטון מהנהן ומאשר ומוסיף על הדברים בכל מיני אופנים. אם סוקרים את הקלטת, לא עולה אמת שונה מזו שמעלה פלדה.
אני חייבת לציין שלא הבנתי את עמדתה של התביעה, ולכן אני חוזרת לנושא הזה שוב. פלדה מואשם במרמה, ובעניין האישום השני במרמה נוספת כלפי מכבי עירוני רעננה, בכך שהוא הטעה אותם לחשוב שהוא מספק להם דרכון שבדי, ובסופו של דבר נתגלה רק בהגיעו הדרכון הצ'כי. בנסיבות העדות, חלה תפנית בעדות של זוהר הלפרין שהיתה מאוחרת לעדות של שרון דרוקר וזוהר הלפרין, בחקירה נגדית, בניגוד למה שאמר בחקירה ראשית ובתחילת החקירה הנגדית הוא אמר "לא כך, ידעתי בשלב מסויים שאינני אמור לקבל דרכון שבדי" ומסייג ומתקן ואומר "חשבתי שמאיזור המשולש הצפוני...", כאילו זה אזרחות מצרית, על פניו זה לא נשמע משכנע.
הצהיר התובע בבית המשפט בסיכומיו שזה יוצר לו בעיה עם המרמה, והוא לא יכול לבקש להרשיעו במרמה וטען בבית המשפט שבנסיון הוא מבקש להרשיע. אני מכבדת את התובע, אני מבטלת את האמירה הזאת כי היא לא נסמכה על כלום, ואני לא מבקשת מהתובע להראות, וגם אם ינסה אז למה הנסיון? לא הבנתי למה חוזר התובע לסיכומים ומבקש להאמין להלפרין, שבגלל העדות הזאת הוליך שולל את המשטרה. שרון דרוקר העיד שהם הופתעו בדקה האחרונה לקבל דרכון, העיתונות לא רלבנטית, רלבנטית החקירה במשטרה, רלבנטית העדות. שרון דרוקר עמד על דוכן העדים שהופתעו בדקה האחרונה לראות צ'כים במקום שבדים. אותו דבר אמר הלפרין. התובע מבקש להאמין לעדות של שרון דרוקר? התובע מבקש להאמין לעדות של זוהר הלפרין? על העדות שהלפרין חזר בה פלדה ה ואשם בעוד אישום. נעשה במפורש בבית המשפט עוול לפלדה בנקודה המסויימת הזאת.
בנסיבות האלה, לפחות יניח התובע, אפשר גם לרדת מעץ, גם לא צריך לרדת, זוהר הלפרין הוריד אותנו מהעניין, וזה שהוא חשב ששבדיה זה אולי נורבגיה, אז הוא חשב, אבל פלדה לא אמר שהוא יתן לו משולש, הוא עומד בבית המשפט ונתפס בלשונו, ואני מבקשת לראות בכך אינדיקציה שפלדה עומד בסתירה לכל העדויות. לולא אותה מעידה של זוהר הלפרין לאחר חקירה ממושכת, היתה נשארת עדותו של פלדה, שוב פלדה המשקר מול שרון דרוקר וזוהר הלפרין, אבל זה לא כך. אז בבקשה שיתכבד או לא יתכבד התובע, אבל אני מבקש מבית המשפט לזכות את הנאשם פלדה.
אני מפנה את שימת לב בית המשפט, גם עו"ד וינרוט דיבר על זה וגם אני חייבת לציין את זה, שהגמישות והאמורפיות של כתב האישום מקשה על ההתגוננות. פלדה הועמד לדין ופלדה כפר באישום, ואני מפנה לאישום הראשון ולאישום השני, באישום הראשון בסעיף 9 פלדה הואשם בכך שבתמורה לסכום שאינו ידוע למאשימה סיכם עם נאשם 3 כי הוא ישיג מסמך מזוייף – דרכון צ'כי, וכך גם באישום השני המקביל לו גם בסעיף 9, שהוא סיכם עם אשר ביטון שיפעל להשגת מסמך מזוייף. עם קיום העסקה בין אשר ביטון עם הפרקליטות שונה כתב האישום ביחס לפלדה בסעיף 9 באישום הראשון (מצטטת). כלומר הפניה של פלדה היא לא להשגת מסמך מזוייף, הפניה של פלדה היא להשיג דרכון צ'כי. אני מפנה לעמוד 8 לפרוטוקול. בנסיבות האלה, שוב, פלדה לא הזמין אצל ביטון מסמך מזוייף, אבל התובע משנה קו ואומר שפלדה אמור היה להבין על סמך עסקה קודמת שהמסמך מזוייף, בעוד שביטון מורשע בעצימת עיניים, כלומר ביטון מספק את המסמך המזוייף בעצימת עיניים, ביטון לא יודע שהמסמך מזוייף אבל פלדה אמור לדעת.
שידרוג נוסף עשה התובעת ועליו אני מתקוממת, נאמר בסיכומים שפלדה ידע יותר מביטון. על מה נסמכת האמירה של התובע? אמר גם התובע "ולעולם לא נדע מה ידע פלדה ולמה נעזר בביטון", נתהפכו היוצרות, ואין להם שום בסיס ראייתי. אין לנו יותר מעבר לראיות. זו תוצאה בלתי אפשרית שבאותו כתב אישום עם אותם פרטים ואותם עובדות פעם פלדה מבקש מסמך מזוייף ופעם אחרת פלדה מבקש רק דרכון צ'כי. זו תוצאה בלתי אפשרית.
ציינתי את העדות של ביטון בחקירה ראשית על הכעס שהפגין כלפיו פלדה, ועל הבירורים שנעשו כפי שמעיד ביטון עם התפוצצות הפרשה. רציתי לציין עובדה שהעידו לגביה הרבה עדים, נאשמים בין היתר, לגבי שמו של פלדה כאדם ישר. אפרתי מעיד על כך בעמוד 5 לפרוטוקול ובחקירה נגדית, ולאפרתי יש הגדרה משעשעת שידו של פלדה לא היתה מעולם במים רותחים, ואפילו יש סיפור של שוחד שלא הרתיע את אפרתי, אפרתי אומר שפלדה לא היה נכנס לענייני שוחד. אני מוכנה אפילו לקזז מקדם מסויים ברור, שיש אינטרס, אבל עדיין בסופו של דבר כולם פה אחד, לרבות זוהר הלפרין בחקירתו הנגדית הוא אמר "את יודעת במי מדובר?". בהקשר הזה לצורך שהתובע מתאר את פלדה כאחד שיוצא ממארב וכו', יש מגמה להאדיר את הדברים. עדיין זה צריך להילקח בחשבון, כמו אדם עם מוניטין של פלדה, שנמצא בקהיליה הזאת ששם מקור פרנסתו, שם היחסים החברתיים שלו, הוא לא יכול לסיים את הפרשה איתם, הוא לא יכול לרמות, הוא לא יכול לעשות עוקץ ולהעלם ביער השחור, הוא לא נעלם. אדם כזה, מהסוג הזה שעדים ונאשמים אמרו עליו דברים בהיבט הזה. אי אפשר לחשוב שהוא עוסק באספקת מסמכים מזוייפים, בהונאת האיגוד, בהונאת קבוצות כדורסל והוא ישאר אחר כך נטוע שם ושרימה כלפי קולי עלמא את כולם, לפחות כך זה נטען.
אין ספק שלפלדה לא היה שמץ, שמץ של מושג או מחשבה, שהמדובר במסמכים שהתגלו כמזוייפים.
לגבי אנשי האיגוד, ואני לא מתכוונת להיבט המשפטי, אני מדברת באספקט אחר, היו פה אנשי האיגוד כמתלוננים, והתובע לא מייחס להם שיתוף פעולה. בכל אופן, נוצרת הנחת תום לב למרות שהדברים ידועים, מעיד שיקמה בחקירה שהוא יודע, שהוא זה שרשם את קני ווליאמס, הוא יודע שהוא שיחק שלוש עונות ושיחק כזר והוא נתן לו מכתב שחרור לטורקיה. עדיין יש להם הנחת תום לב מסוימת, כשהם באים בסטטוס של מתלוננת. התובע לא מייחס להם שיתוף פעולה.
מכל מקום, כשם שהסערה הציבורית היתה צפויה מבחינת העיתונות, כשם שהיא היתה צפויה וממכלול העדויות עולה שהתכוננו אליה וידעו שיבדקו וכו', ועדיין הזיוף היווה תדהמה כללית, אני לא אעיד עבור כולם, אבל מבחינת פלדה זאת היתה תדהמה. פלדה לא חשב לרגע שהוא עושה בשמונים אלף דולר או במאה עשרים אלף, ובסכומי שיקים גדולים שהפקיד אצל עו"ד בית הלחמי, הוא לא חשב לרגע שהוא עוסק במסמך מזוייף. התובע טוען שלא תתכן אפשרות שפלדה לא בדק את הדרכון ולא ראה את החותמת. הערתי הערה אחת בסיכומים הכתובים, נניח שאם הוא היה רואה בעסקת מיילס את הדרכון, כשהוא העביר את הדרכון, והיה רואה את העובדות האלה, נניח לפתחו שהוא מושחת ורוצה במסמך מזוייף, עדיין הוא היה מזדהה כי מה שהוא מגלה הוא חייב לבוא לביטון ושואל מה הדברים האלה וזה נראה זיוף. אני לא חושבת שהוא מושחת. ביטון כמובן שידע לספר שכשהתפוצצה הפרשה כמה פלדה וצעק ודניאל אמר שמקשקשים בארץ והכל בסדר וכו'. ביטון לא חסך בפרטים.
מבחינה זו שעו"ד קורב אומר שלא יתכן שפלדה לא הסתכל בדרכון – אז אני טוענת שהתובע התחיל את החשיבה מנקודת הנחה מוטעית, הוא הגיע מנקודת התוצאה. התוצאה היתה מה שהיתה, החותמת יציאה ותאריך הנפקה מוקדם, ואז מנקודת המוצא הזו כאילו בכל מסמך אם אתה רוצה לראות שהוא מזוייף תסתכל ותראה את החותמת. אני טוענת שרק אם אתה חושב שהמסמך הוא מזוייף ואתה מצפה שהוא מזוייף, אז אתה הולך לבדוק אותו. אני לא אומרת שאני מניחה את זה מההיבט הזה לטובתו, כי נניח שהוא חושב שהמסמך הושג בשוחד ותוצאת הדרכון בשוחד, לא היתה סיבה לראות בו סימנים, כי אף אחד לא חשב על זיוף הדרכון.
התובע מעלה את הטענה איך גם לאחר הבעיות ברעננה לא נבדק הדרכון. אז "הבעיות ברעננה" כפי שהוגדו על ידי התובע, הוא מגדיר אותן כבעיות ברעננה, הכתבה התחילה בקני וויליאמס, הסיפור עם מיילס נבדק לאחר מכן ואז רק התייחסו לדרכון של מיילס. זה הועלה לראשונה בדצמבר, לא הועלתה הבעייתיות. העובדה שזוהר הלפרין שאל איך זה נהיה צ'כים זו שאלה אחרת, אבל לא התעוררה שאלה במפגיע כמו שעלתה עם קני וויליאמס. שאלתי את זוהר הלפרין מה התחדש לגביו, הוא אמר שהיו כתבות עיתונאיות.
לגבי הסוויץ' שנעשה על ידי התובע, אין לו שום בסיס במציאות לגבי כך שפלדה ידע יותר מביטון.
בנסיבות האלה, מבחינת פלדה, לא יתכן מצב של עצימת עיניים. הפלדה היה מרכז, פלדה היה בצומת, פלדה לא בשוליים שהוא יכול להניח ולסגור עין כי אולי הדברים עוברים לידך. בסיטואציה שפלדה נמצא בה אי אפשר להיות בעצימת עיניים, הוא עומד כלפי אחרים.
אני לא הבנתי את עמדת התביעה עד הסוף, האם הפרשה של קונסטרוקצית ההסוואה עומדת עדיין על הפרק, משום שאדוני פנה לתובע והתובע אמר שהוא יזנח אבל אחר כך אמר שיהיה לזה השפעות, האם עדיין זו העמדה?

עו"ד קורב: טענת הפגישה הנזכרת בסעיף 7 היא טענה של המאשימה אבל היא איננה נדרשת עוד כממצא בבית המשפט. הנאשם 4 הוא נאשם בדרגת מסייע בלבד.

עו"ד טננבלט: יוצא מדברי חברי שאני כרגע נאשם בסיוע לנסיון לגבי נאשמים 2 ו-5 ולגבי האיגוד. אין סיוע לנסיון. הוא סייע לאחרים לקבל דבר במרמה מהאיגוד והשתמש במסמך מזוייף.
כתב האישום מייחס ללקוח שלי אישומים, בכך שבתקופה מסויימת, במועד מסויים, נפגש עם חברו מזה 44 שנה, על מי שהוא אמר לא ישים את ידיו ברותחין, ושברור מלשון עדותו שמעולם לא הסתבך בדברים בגינם אנו נמצאים באולם זה, ונתבקש על ידו לעשות שליחות. השליחות הזו כפי שהיא מוגדרת בכתב האישום, נולדה בעקבות פגישה שהיתה בין פלדה ונציגי הפועל ירושלים בבית מלון בירושלים, ששם הם סיכמו ביניהם עסקה של הוצאת פספורט צ'כי לשחקן קני ווליאמס בתשלום כזה שננקב בכתב האישום, ובכתב האישום נטען כלפיהם שהם גם ידעו שהם עומדים לבצע עבירות. סעיף 7, אף שבית המשפט לא מתבקש לקבוע בו כל ממצא פוזיטיבי או נגטיבי, הרי שנטען בו שהנאשמים 1 ו-2, כדי להסתיר את מעשיהם, קבעו להמשך ההתקשרות ביניהם באמצעות שני אנשי הקשר, כשמר פלדה גייס את מר אפרתי ולצורך השליחות מטעם מר דני קליין מונה דני כהן.

עו"ד קורב: אני לא אבקש להרשיע בסיוע לנסיון להסתרה. אני סבור שהוא ידע שהוא מעורב בהליך עברייני.

לשאלת בית המשפט: אם תידחה הטענה על ידי בית המשפט שמסמך שהתקבל בשוחד הוא גם מסמך מזוייף, האם אז עדיין יש טענה נגד הנאשם הזה?

עו"ד קורב: אם בית המשפט ידחה את הטענה שמסמך שהתקבל בשוחד הוא גם מסמך מזוייף, ואם בית המשפט ידחה את הטענה שמסמך שהתקבל בשוחד יוצר יסודות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מקרה זה, אני לא אבקש להרשיע.

עו"ד טננבלט: אם כך, נוכח הטענות המשפטיות שחבריי העלו באריכות רבה ואני מצטרף אליהן, אין לי מה להוסיף פרט לכך שחברי בהרצאת הפתיחה שלו הודיע כי הוא יוכיח שאפרתי ידע טוב מאוד מה קורה לאורך כל הדרך, ואז אדוני כבר נתן את החלטתו בעניין הבקשה שלי בעניין הידיעה בקופסת מוחו של מר אפרתי, ואז חברי מבקש ללמוד על קופסת מוחו של אפרתי מהקשרים שלו ואי הדיוקים שלו בעניין הסתירות בעדויות שלו, ודווקא לאור סיכומיו של חברי הרי שברור שאפרתי לאורך כל הדרך, ויש לי פה ציטוטים שחברי מבקש לקבל את עדותו של אפרתי כעדות אמת, הרי שבניתוח עדות אפרתי כמו שהוגשה לאדוני, מופיע שם סעיף שלא יכולתי לחיות איתו, ונאמר שם "שפלדה אמר לו לוודא...." (מצטט), ושם נאמר שלגירסה זו אין זכר במשטרה (מצטט). זה דבר שהפריע לי.
לעניין השוחד – הרי שמר אפרתי הבהיר במפורש למה כוונתו. אני חושב שגם לא הוכח שזה היה קיים במקרה הזה, ומעבר לכך אני מצטרף לטענותיו של ד"ר וינרוט בסיכומיו.

לאחר הפסקה.

עו"ד קורב (מוסיף בהסכמת הצדדים): אתייחס קודם לדברים שאמרה עו"ד לוי. באופן כללי, הערה כללית לכל נושא המחשבים, אני לא מאמין לנאשם ששמע את מה ששמע ושהיתה ידיעה הפוכה לכולם. אני מפנה גם לעדות של נתן אמיר שהובאה דווקא בסיכומים של ד"ר וינרוט, מה חושבים בענף הזה על אנשים עם דרכונים מזוייפים ואיך שום דבר לא קורה בהמשך הדרך. כך גם לגבי כל הטענות שאנחנו שומעים כאילו לא יתכן שאדם יפעל באופן שחייו "יתפוצצו" לו בפנים. בעצם זה כבר נאמר כאן, אבל אדם יכול לזייף דרכון, הוא יכול לזייף אישור ולכן אין בעיה, אם אי פעם היתה בעיה של פיב"א בעניין תקפות של אישור.
לעניין הנקודה השניה, העדות של ביטון וכו', וכל הנושא של הקלטת, שמעתי בין השיטים את הערות בית המשפט. אני סבור, במיוחד עכשיו, אני מבקש את המובן מאליו שיהיו קביעות לגבי מה בדיוק היו המעשים בכל מקרה. זה כיוון שאדוני חידד את הדיון עם עו"ד לוי ולא הצלחתי להבין אם יש חשיבות לקלטת או שלא צריכה להיות חשיבות לקלטת לעניין ההרשעה, ואנו טוענים שיש לה חשיבות במובן העובדות. אני חושב שצריך לדון בשאלה זו.
לעניין הטענות על כיצד המאשימה פועלת – זה גם לעניין הסיכומים של עו"ד וינרוט ועו"ד רון – אני לא מתכוון להיכנס פה לעימות, אצל עוה"ד וינרוט ורון זה עובר בכל הסיכומים כחוט השני ואצל עו"ד לוי זה נטען בנושא מסויים, והטענה היא שאנחנו חושבים מיד בכיוון הפלילי וכך מנתחים את התיק והיתה התקוממות שאנחנו לא חזרנו בנו מכל מיני עניינים, אז צריך להזכיר שבתיק הזה היו עוד אנשים רבים שהיו בחזקת חשודים, בחנו את הראיות וחלקנו בעצם על כל הקהל באולם, שם באופן מפתיע חשבו שיש יותר ממה שחשבנו, היו טענות כפולות, הנושא של רעננה עלה בשני ראשים, ראשית בכך שעו"ד לוי אמרה שהתביעה בוחנת זאת באופן פלילי, והראיה שזה לא נכון כי אנו בוחנים פה בכל תיק, והחזרות באולם זה היו רק על ידי. אי אפשר לבוא בטענות על איך עשינו.
לעניין דרוקר והלפרין, לגופו של עניין, אני סבור שאפשר וצריך להרשיע את נאשם מספר 1 בניסיון, כיוון שאין בליבי ספק שכשמספר מר דרוקר שמלכתחילה אמר לו נאשם מספר 1 שהוא יתן לו וימציא את הדרכון השבדי של הנאשם ועומדת גירסתו של הנאשם שהוא מבקש דרכון צ'כי, עולה משם שדרוקר והלפרין משקרים. אני לא נדע מתי הם שילמו מה. לכן כשמגיע מידע נוסף ואתה כבר בתוך הליך, אז המצב קשה מאוד.
הערתי לבית המשפט את שהערתי בנוגע לדרך שבה נוסחו חלק מהטענות, ואני חושב שלא נפל כל פגם בדרך בה פעלה המאשימה.

בית המשפט: מובן מאליו שהמאשימה איננה צריכה להצטדק, וזה גם לא היה נוסח הדברים שהוכתב על ידי לפרוטוקול.

עו"ד קורב: אני טוען וזה ברור שהמסמך של ניתוח העדויות והסיכומים שלי משקפים נכונה את מהלך הדברים של הדיון, ואני לא מתכוון להתייחס לכל מקום שבו יש ציטוט של דברי נאשם או עד שאין ספק שהוא אמר אותם, וכשרואים את ההקשר רואים שלא סילפתי.
לגבי עמוד 11 ו-17, לגבי טענה של מתי מתגבש החשד, לא היתה טענה שהחשד התגבש בטענה שהם טענו, זה עולה מהחקירות שלי ומנאום הפתיחה.
לגבי עמוד 23 – שואלים מה ההבדל בין הנאשם 1 לאנשים אחרים, לא אחזור על כל הרשימה, אבל רוצים לתת דברים בולטים, כמו שקני ווליאמס מעולם לא דרך בצ'כיה, ואנשים שלא יודעים על הדרכון נמצאים בפער מידע ממנו, ולא יעזור כלום, כמה פעמים שלא יגידו זאת, ואומרים זאת לגבי הרבה אנשים, כמו קסטן ואחרים, יש פער מידע בין אדם שיודע כיצד מוצא הדרכון בדיוק, ואני חוזר לדוגמא האסקימוסית, לגבי אנשים שלא יודעים את הוצאת הדרכון, הם יודעים שמוציאים דרכון, אבל הם לא יודעים שהפועל והנאשם 1 נחשבים כמשרד הפנים.
לגבי עמוד 26 – יש טענה שלא היתה להם שום מניעה להגיע לבית משפט, עו"ד בית הלחמי וגם בתרשומות זה עולה סבר אחרת לגבי "השמחה" של פלדה להגיע לדיון, וכתב לעו"ד יובל פלדה שלא יאיים עליו כיוון שפתח בהליך ביניים.
בקשר לעמוד 37 והטענה של רעננה שחיזקה בליבו של קליין את העניין – כיוון שיש עובדות שאיתן צריך הנאשם להתמודד, הדבר פועל לשני הכיוונים באותו אופן, כי הוא יכול להבין כמו כולם לעניין רעננה ש"השיטה עובדת".
לגבי עמוד 43 – הטענות לגבי מה שאני אמרתי לדני כהן, לא מדייקים בדבריי, אני רוצה שיהיה ברור שאני מפנה את בית המשפט לעניין הזה, אני התייחסתי ארוכות לעדות שלו וזה לא מה שאמרתי. נאמר מפי כאילו כל מה שדני כהן אמר זה ראה וקדש ואז עשו לימודים שהם לא ממן העניין מבחינתי לפחות. אני מבקש להסיק את מה שאני אמרתי ולא מה שהם אמרו.
לעניין עמוד 56 – הדוגמא שניתנה שם כאילו שליחתו של כהן לאותה בדיקה היא איזה שהוא סיכון מופרע היא פשוט לא נכונה, היא לא דומה לדוגמא, כאן מר כהן הולך לברר נושא ומגלה משהו, אז אתה יכול לסגת, אתה יכול לשתף אותו, אתה יכול לעשות הרבה דברים והאבסורד הגדול לכאורה הוא לא אבסורד בכלל.
העובדה של אי הסתכלות בדרכון, כולל כל מה שאנו יודעים בתיק הזה, ואי ראיית תאריך ואולי ראיית חותמת, היא בלתי מתקבלת על הדעת, בוודאי אם מקבלים את התיזה שאומרת שהושג בדרכון שהושג בשוחד לשיטתו של הנאשם. לא מדובר כאן במעשה אווילות מתוחכם, ולא במלאכת מחשבת, מדובר באדם שהניח שהעיתונות – תנבח, והשיירה תעבור, ובעניין הזה יש "כותרות" עם מבצע צבאי, זה לא הגיוני לומר דבר כזה שאדם הוא רציונאלי, אבל זו הטענה.
אחת הטענות המוזרות כיצד אפשר להסתיר הוצאת דרכון ובכל זאת לנסוע לטורקיה? מה הקשר בין הסתרת העובדה שאתה זה שהיית משרד הפנים לצורך הוצאת הדרכון לבין זה שאתה הולך לשחרר את השחקן בטורקיה, ואף אחד לא טען את זה שהפועל ירושלים מסתירה את זה שקני ווליאמס ישחק אצלה כבוסמן. לכן לא מובנת לי הטענה הזאת.

עו"ד רון: טיעון ההסתרה, גם בכתב האישום, הוא לא לעניין המעשה, להסתיר שמביאים את קני ויליאמס. את דני כהן לקחו את טענת הזהות, להסתיר את קליין והפועל ירושלים, ויגיע החוקר לחקור את מי שיחקור. לא יתכן להסתיר את הזהות של הפועל ירושלים, יגיעו לדני כהן ולא יבינו שזה הפועל ירושלים. מדובר בשלב שיגיעו לדני כהן ויגידו לו שהוא חשוד בזיוף הדרכון.


עו"ד קורב: לגבי סעיף 298 באותו עמוד, הם שואלים בתמיהה למה הנאשמים לא גלויים זה עם זה – אני לא מאמין למילה אחת של הנאשמים לגבי הרוגע בהתנהגות שלהם ומספרי הטלפונים. אני הפניתי כלפי הנאשמים כל הזמן שאלה, מה זה הסיפור הזה שהם משתמשים באפרתי, אני חוקר אותם על ההיפותזות שלהם, ושואלים אותי למה הם מסתירים, למה אפרתי מתפקד כפי שהוא מתפקד.
אני סבור שקריאת העדויות של הנאשמים לגבי ההתנהגויות שלהם לגבי מה קרה לשיטתם באותו אירוע היא מופרכת.
לא יכול להיות שהוא לא חשב על זיוף אחרי שהוא ראה את הדרכון. כיוון שאין לו הסבר, לגבי השאלה של אדוני האם הוא לא היה מוכן לקחת סיכון כזה קטן, יש לו מזה שני רווחים שאחד מהם זה אליבי, שהינה אני נתקל בו עכשיו, זה הסיפור, אני לא חושב כמו עו"ד וינרוט שזה היה סיכון גדול, אני חושב שהסיכון כאן היה מזערי. מרגע שיוצאים מנקודת הנחה, נניח שהיינו יודעים באותות ובמופתים שהדרכון מזוייף, האם זה מסייע במשהו? הדבר הזה נעשה אחרי הפרסומים בעיתונים ואחרי הרינונים וכל מה שהוא יודע, ולכן לא יתכן שלא היתה לו אפילו אפשרות מסתברת של זיוף דרכון. הוא לא חשב שזה אפשרות ממשית אמיתית. הוא חושב שהוא צריך להציג פסאדה של משתמש בדרכון. אני בקושי יכול לקבל את ההנחה שמי שחושב ברצינות עם עצמו שהם חייבים לעשות פחות מדני קליין.
בעמוד 82 מתייחסים להטעיה חמורה שלי, הטעיה חמורה והם מייחסים לסעיף 398, ואחר כך מפנים לעמוד 1269 לסיכומים שלי. אני הטחתי בדני קליין כל הזמן איך זה יכול להיות שלא יתכן שלא ראה את החותמת ואמרתי גם בעמוד 1269 את הדברים הבאים בשורות 8-11 (מצטט). סך הכל הלא לא מתייחס אליו, לא יתכן שמי שכתב על הטעיה חמורה התרשל ולא ראה מה כתוב שתי שורות אחר כך.
לגבי עמוד 85 - הודעתי לעו"ד רון מזמן שאין הודעה כזאת. אני מתייחס לסעיף 420 בסיכומים (מצטט). נשאל על זה מר שיקמה ואמר שהוא לא זוכר הודעה כזאת ואמר שאין הודעה כזאת. אני מסכים לקרוא למר שיקמה שייחקר על זה חקירה צולבת. אני אמרתי מזמן שהעד אמר שאין הודעה של איגוד הכדורסל.
לגבי עמוד 94 – הוכחת השוחד בצ'כיה היא לא עבירה נדרשת, והתיזה שלנו היא שבוודאי הייתי מקווה שתובן על ידי הסניגוריה, והיא לא שאנחנו מבקשים להאשים את הנאשמים או מי מהם בנתינת שוחד או דבר מהסוג הזה. המרמה היא לא מתן השוחד בצ'כיה.
לגבי עמוד 101 – אני סבור בכל הכבוד שיש כאן טעויות של ד"ר וינרוט ועו"ד רון בניתוח המשפטי, וודאי לא מכוונות, אבל הם בלבלו את היוצרת, כשהם מדברים שאין כוונה לשוחד וזיוף – אף אחד לא ביקש בשום שלב להעביר את הכוונה משוחד לזיוף, זה לא נטען ולכן לא ברור למה יש חמישה עמודים בעניין הזה, וזה מגיע שוב בעמוד 111 "אין כוונה לקבלת דבר במרמה", כל משפטן שקורא את פרק ל"א זה צורם לו, זה לא כל כך דומה, הוא אומר שנכון שיש ביטוי כזה ואולי היה יכול להיות מוצלח למצב כרגע, אבל הוא לא מתייחס לכוונה מועברת, כמו שאדם רוצה להרוג את איקס והורג את וואי. אתן דוגמא נוספת, נגיד שרוצים להונות את איגוד הכדורסל ובסוף ההונאה כלפי איגוד הכדורגל, ולכן הכוונה מועברת. הקונסטרוקציה של כוונה מועברת לא קשורה בכלל לענייננו. כאן לא צריך להעביר את הכוונה. רוצים להונות את איגוד הכדורסל, אין ספק סביר לגבי המרמה. יש ידיעה לגבי נסיבת המרמה לגבי אותו מסמך. הכוונה היא להונות את איגוד הכדורסל.
לגבי פסק דין טל – אני רוצה להעיר הערה אחת שיש דעת מיעוט לא מבוטלת. פסק הדין הזה קצת צורם היום.
לגבי פיסקה 561 שאני טענתי רק את האירועים שהתרחשו אחרי 29.12 – אני התמקדתי בעיקר בנאום פתיחה. לפני כן הבהרתי מפורשות למה אני מתכוון לבקש בסוף ההליך הזה, ולא אמרתי שום דבר שדומה למה שנאמר כאן.
לגבי עמוד 1231 לפרוטוקול, הם מתייחסים לזה בעמוד 150 בסעיף 721- אני אבהיר את הנקודה, שכנראה ניסיתי להבהיר בחוסר הצלחה. מה שהתכוונתי לומר שכפי אמר עו"ד וינרוט היום באולם, וזה נמצא בפרוטוקול, הגירסה של קליין כפי שהיתה בבית המשפט היא שהוא לא גילה לדני כהן את זהותו של פלדה, הדבר הזה לא מסתדר עם העדויות שלו במשטרה. זו היתה הטענה שלי.
לגבי דיון שעלה פה היום שאדוני אמר לעו"ד וינרוט ושאל אותו מה קורה לגבי המצג שהוא אומר לאנשי האיגוד שזה מושג תמורת השקעות וכו', אני חוזר על כך שהמצג היה הצגת הדרכון כמו שהוא בטענה של כשרות.



עו"ד רון: לעניין התאריך של הדרכון, מה שחברי אמר פה עכשיו זה כל מי שרואה את התאריך ויודע מה היה הוא חייב לדעת שזה מזוייף. כל פעם שאנו אומרים מי ידע, התשובה של חברי תמיד אומר שגם הם ידעו על הזיוף. אי אפשר להניח מצד אחד שהם באו לכאן ואמרו לא ראינו את זה או כשראינו את זה לא ידענו שזה מזוייף, אז המסקנה היא שהם משקרים.
אני רוצה לחלק בין הזמנים, יש לפני הפרסום בעיתון ויש אחרי הפרסום בעיתון. אחרי הפרסום בעיתון דני קסטן רואה תאריך בעיתון, הוא יודע מתי פנה אליו דני קליין והוא לא יודע שהדרכון מזוייף. אופיר כץ עורך דין של הקבוצה ניסח טיוטה של חוזה. לא הביאו אותו להעיד. כי יש מוצג שהגיע ממשרד, נד/17, שבו הוא כותב בפתח החוזה קני וויליאמס ממתין לשחקן בוסמן וההסכם מותנה לשחקן בוסמן. ב-29.12 בעיתון הופיע תאריך דרכונו של קני ויליאמס. עורך הדין של הקבוצה לא הגיע להעיד, הוא אמר במשטרה שהוא לא ידע כלום ושהוא לא יודע שום דבר, והוא אמר שהוא ידע רק שקני ויליאמס נמצא בטורקיה, וזה לא נכון כי הוא כותב בחוזה שקני ויליאמס ישחק כשחקן בוסמן. צבי שרף יודע מתי הוא הגה את הרעיון. צבי שרף הגיע בתור עד התביעה הראשון או השני. דבר אחד בטוח, שצבי שרף ידע בוודאות מתי התחילו ההליכים בנושא בוסמן כי הוא יזם אותם והוא ראה את הכתבה בעיתון ולא ידע שהדרכון מזוייף. מה שהיה ברור מהעדות שלו שעד שהוא עמד על הדוכן לא חשב שהדרכון מזוייף, ולכן לא יכול להיות שבאותו רגע שהוא ראה את העיתון הוא יחשוב שהדרכון מזוייף.

החלטה

לעיון.

הכרעת-הדין תינתן בתוך 30 יום, והודעה על כך תימסר לצדדים פרק זמן נחוץ מראש.

ניתנה והודעה היום, י"ג בטבת, תשס"ג (18 בדצמבר 2002), במעמד הנ"ל.

בעז אוקון, שופט

 
Hit Counter