מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

 

1

בתי המשפט

 

בש 007468/04

בית משפט השלום באר שבע

בתיק עיקרי: פ   002936/04

27/10/2004

תאריך:

כב' השופטת יעל רז-לוי

בפני:

 

 

 

 

 

 

 

המבקשת

מדינת ישראל

בעניין:

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה

בודרם לימור

 

 

זולסון מאיה

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

נוכחים:

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים  כנגדה.

 

נגד המשיבה הוגש כתב אישום  הנושא 8 אישומים .

 

האישומים מייחסים למשיבה שורה ארוכה של עבירות קבלת  דבר במירמה בנסיבות במירמה לפי ס' 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז – 1977 ,(להלן החוק " התחזות  כעו"ד- עבירה לפי ס'79 לחוק לשכת עו"ד, התשכ"א 1961 -  זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 418 סיפא לחוק , שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 20 לחוק .

 

כן מיוחס למשיבה עבירות רבות של הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי ס' 287 א' לחוק.

 

בכתב האישום מיוחס למשיבה כי במועדים שונים הציגה את עצמה  במירמה כעורך דין בטענה שאביה אף שופט .

 

לאחר שהציגה עצמה ככזב כאמור , הבטיחה המשיבה למתלוננים במקרים רבים כי תטפל בתיקם או בענין משפטי מול בית משפט וכתוצאה מכך מתלוננים מסרו למשיבה  כספים עקב מצג שווא  התחזותה כעו"ד והמירמה האמורה.

 

כך למשל באישום הראשון קיבלה המשיבה במירמה תמורת טיפולה כביכול בתיקו של המתלונן סכום כולל של 4,000 ₪.

 

באישום השני לדוגמא הציגה עצמה המשיבה כעו"ד, וטענה בפני המתלונן אשר הינו בעל עסק שביקש לגבות שיקים שלא כובדו מלקוחות , כי יש לה קשרים בהוצאה לפועל והיא יכולה לדאוג להוצאת צוי מעצר נגד חייבים  ועקב כל המצגים הכוזבים קיבלה המשיבה במרימה מהמתלונן כספים בסך 10,500 ₪.

 

עוד מיוחס למשיבה כי במס' מקרים אף זייפה  מסמכים שנשאו כותרת של "מערכת בתי המשפט  תצהיר," .

 

עוד מיוחס למשיבה באישום השישי כי במקרה מסוים הציגה עצמה כעו"ד כספים הגובה כספים עבור לקוח מסוים ועמדה על כך כי המתלונן ימסור לה כספים ואף איימה עלי כי אם לא ימסור לה את הכסף תוציא  צו מעצר בטענה שאביה שופט ולכן תוכל להוציא צו מעצר בקלות.

 

באישום הרביעי מיוחס למתלוננת כי זייפה בנסיבות מחמירות מסמך הנחזה להיות מסמך מטעם בית משפט השלום בבאר שבע שתוכנו :"קבלה למפקיד לפי החלטת בית משפט " גורם שיפוטי....".

 

גם באישום החמישי מיוחסת למשיבה זיוף בנסיבות מחמירות של מסמך נוסף הנחזה להיות מסמך  של בית המשפט.

 

 

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים  כנגדה הן משום קיומן של ראיות לכאורה לביצוען של העבירות והן משום קיומה של עילת מעצר של מסוכנות לביטחון הציבור וזאת לאור סידרת העבירות שביצעה המשיבה ועברה הפלילי .

 

 

עוד נטען בבקשת המעצר כי המשיבה ביצעה סידרת מעשי מירמה אשר הלכו והתרבו ואף החמירו תוך זיוף כרטיסי ביקור ניירות מכתבים ואף מסמכים הנחזים להיות מסמכי בית משפט.

 

בא כח המשיבה לא חלק עוד בדיון הראשון על קיום ראיות לכאורה ועילת מעצר  אך ביקש שבית משפט יבחון במקרה זה שחרור לחלופת מעצר.

 

עוד בהחלטתי מיום 9.9.04 קבעתי כי בשלב זה אין לשחרר את המשיבה אך הוריתי על הגשת תסקיר מעצר שיבדוק החלופות שהוצעו על ידי בא כח המשיבה. באותו מועד החלופה שהוצעה היתה שחרורה לביתה כאשר הערב  ימצא עימה חלק מהזמן יהא בעלה.

 

בדיון ביום  10.10.04 הוגש תסקיר מעצר ובו שירות המבחן לאחר שבחן החלופה שהוצעה \ מצא אותה כבלתי רלבנטית ולא המליץ על שחרור המשיבה.

 

לאור האמור לעיל ביקשה בא כח המשיבה שהות ובדיון שנערך  ביום 14.10.04 הציע חלופה אחרת שהינה אימה של המבקשת וביקשה שבית משפט יורה על הגשת תסקיר שיבחון החלופה שהוצעה ובהתאם הוזמן תסקיר מעצר שיתייחס לאמור, תסקיר אשר מצוי  בפני כעת.

 

 

בא כח המבקשת טענה בפני כי לאור סידרת העבירות המיוחסות למשיבה העובדה שלמשיבה הרשעות קודמות ואף ריצתה מאסרים בפועל וכל אלו לא הרתיעו אותה לשנות את דרכה מחייבת את מעצרה. עוד נטען כי העובדה שהמשיבה ביצעה את העבירות תוך שהיא מפרה את תנאי שחרורה בתיק אחר – תפ 2207/03 – אף היא מחייבת את מעצרה עד תום ההליכים .

 

בהתיחחס לחלופה שהוצעה ותסקיר שירותה מבחן טענה בא כח המבקשת אף שירות המבחון לא יכל לגבש  עמדה  ואף התסקירים השליילים והשירות רואה קושי בכך שהמשיבה תקיים את תנאי השחרור.

 

בא כח המשיבה טענה מנגד כי לא קיימת סכנה של שיבוש הליכי  משפט כי המשיבה הודתה בתיק.

 

עוד נטען על ידה כי הפרה לעצמה אינה חוסמת את שחרורה כאשר קיימת חלופה ראויה ומדבריה עולה מהתסקיר כי החלופה שהוצעה הינה חלופה ראויה אשר יכולה להציב למשיבה גבולות ועל כן ניתן להורות על שחרורה לחלופה . החלופה שהוצעה הינה חלופה ראויה אשר התגייסה ומוכנה ליטול אחריות ובמקרה זה בשקילת כל האינטרסים הנוגדים והתייחס למבחן המדיתיות, הרי ניתן להורות על שחרורה של המשיבה.

 

דיון

 הצדדים לא חלקו על קיום ראיות לכאורה והשאלה שעל בית משפט  אם קיימת במקרה זה חלופת מעצר ראויה  אשר ניתן להורות על שחרור המשיבה לאותה חלופה.

 

מצוות המחוקק לפי ס' 21 ב' לחוק הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו- 1996 הינה כי אף בקיומה של עילת מעצר ותשתית ראיתית  שומה על בית המשפט לבחון אפשרות של  שחרור הנאשם לחלופת מעצר אשר יהא בה  להשיג מטרת המעצר תוך שהפגיעה בחירותו של המשיב תהיה פחותה.

 

בעינננו כתב האישום המיוחס למשיבה נושא כאמור 8 אישומים מהן עולה כי מיוחסות למשיבה   שורה של עבירות שבוצעו בשיטתיות, בתחכום, בהיקף לא מבוטל כאשר העבירות בוצעו משך פרק זמן ארוך של מעל לחצי שנה.

 

מעשי המירמה המיוחסים למשיבה נעשו בתחכום תוך שימוש במסמכים מזויפים , כרטיסי ביקור ואף מסמכים הנחזים להיות מסמכים בית משפט .

 

אין ספק כי מעשים כמו אלו המיוחסים למשיבה פוגעים בציבור בשלומו, ואף פוגעים באמון הציבור ואף באמון הציבור בבית המשפט, וזאת בהתייחס למסמכי בית משפט שזויפו ולטענות השונות של המתלוננת כי ביכולתה "לסדר" דברים בבית המשפט ובלשכת הוצאה לפועל שהרי יש לה שם חברים.

 

זיוף מסמך הנחזה להיות מסמך ערוך על ידי שופט יש בו משום חומרה מיוחדת ומעשים כאלו מעלים חשש כאמור של נזק ופגיעה לא רק ברכוש הציבור אלא אף באמון שהוא רוכש למסמכים מסוג זה ולהחלטות בדרך כלל.

 

אכן עבירות רכוש לעצמם אין בהם חזקת מסוכנות אך במקרה זה כבר נפסק הסכנה לבטחון האדם או לבטחון הציבור שחוק מעצרים מדבר בה אינה מצומצמת לגופו של אדם או לחייו בלבד.- ראה בשפ 5431  55781/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל פד"י  4 -  268 .

 

בעניין רוסלן קבע בית המשפט כי כאשר עבירות רכוש מבוצעות באורח שיטתי או תוך שימוש באמצעים מתוחכים עלולות לפי מהותן ונסיבות מהותן לסכן את בטחון האדם והציבור.

 

שבעניננו העבירות המיוחסות למשיבה ומקרא כתב האשיום מעלה מסכת ארוכה של עבירות מרמה וזיוף תוך קבלת כספים בסכומים נכריןם במרמה ממתלוננים, כאשר מדובר בעבירות שבוצעו בהיקף ניכר, בשימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים  תוך החתחזות כעו"ד, בזיוף מסמכים  כפי שתואר וכל אלה מעידים על מסוכנות המשיבה לבטחון הציבור.

 

בעניין זה ראו י להפנות לדברי  השופט חשין בבשפ  7161/00 מ"י נגד רחלין, תק- על (3) 200, 2502 שם נאמר כהאי לישנא:

"...האם בוצעו העבירות ב"אורח שיטתי" התשובה היא בחיוב נמרץ העבירות בוצעו באורח שיטתי  האם היקפן של עבירות הרכוש "היקף ניכר" הוא? התשובה היא בנענוע ראש נמרץ :כן. האם בוצעו העבירות "תוך התארגנות של מספר עבריינים"? התשובה היא : כן תקיף. האם בוצעו העבירות "תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים"? על שאלה זו נשיב בשאלה האם היה עולה בידי המשיבים להונות כל כך הרבה לקוחות ולהוציא מהם עשרות אלפי שקלים לולא השתמשו באמצעים מיוחדים ומתוחכמים? השאלה שאלה והתשובה בה ..."

 

עוד יצויין כיי ממסכת האירועים כפי שמתואר בכתב האישום, הרי המעשים המיוחסים למשיבה יש בהם חומרה מיוחדת ותעזוה מיוחדת כאשר המשיבה לא נרתתעה מלתחזות לעורכת דיו, מלזייף מסמכים הנחזים להיות מסמכים רשמיים של ביתה המשפט. במשעים אלו, מעבר לתעזוה שיש בהם, הרי יש משום פגיעה באמון הצביור במערכת המשפט ואף באמון הציבטור בקבילת עורכי הדין.

 

מנסיבות עינינו יש לייחס חומרה מיוחדת למעשה המשיבה לאור העובדה שהמשיבה ביצעה את העבירות נשוא כתב אישום זה תוך הפרת תנאי שחרורה ממעצר אשר לפיהן היתה אמורה לשהות במעצר בית וחרף זאת יצאה פעמים רבות ממעצר בית בין היתר לצורך פגישות עם המתלוננים שפורטו לעיל.

 

עובדה נוספת העומדת למשיבה לרועץ הינה כי עבירות נשוא כתב אישום  זה בוצעו לאחר שהמשיבה הורשעה בתיק פלילי  2207/03 ובעוד הדיון נדחה טרם גזירת הדין על מנת לאפשר לה להשתלב  בקבוצה ובאותה תקופת המתנה ביצעה את העבירות נשוא כתב אישום זה .

 

למשיבה עבר פלילי בנושא רכוש, מירמה, הונאה בכרטיס חיוב ועוד, כאשר בגין עבירות אלו אף תלוי ועומד נגדה מאסר מותנה.

 

אכן  מצוותו של חוק המעצרים היא שאין לצוות על מעצרו של אדם אלא אם  לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור ותנאי שחרור שענין חבות הנאשם פחותה. נסיבות הפרשה שבפנינו מצביעות על מסוכנות הנשקפת מהמשיבה ולא ניתן למנעה אלא על ידי מעצר של ממש.

 

מעיון בשני תסקירי שירותה מבחן שהוגשו עולה  כי שירות המבחן התרשם כי לשיבה נטייה   להיוות מעורבת בעבירות מירמה וזיוף ואף  מתרשם כי בענין זה המדובר במשיבה  רציביזטית וכי קיים סיכוי של השנות ביצוע עבירות.

 

אף מהתסקיר מצטייר תמונה  שאינה מטיבה עם המשיבה. שירות מבחן התרשם  מאימה של המשיבה כאדם נורמטיבי המבינה את האחריות אשר תוטל עליה עם זאת שירות המבחן מציין בתסקירו שאף בעבר גילתה הערבה המוצעת קושי בהצבת גבולות למשיבה.

 

שירות המבחן בתסקירו מציין את הסיכון שהמשיבה תפר מעצר בית ותשוב לבצע עבירות.

 

עוד יצויין כי שירות המבחן עצמו  התרשם  כי לאורך זמן המשיבה עלולה לחזור לדפוסי התנהגותה ולהמנע לכבד את תנאי המעצר .

 

בהתייחס לנסיבות הכלליות כפי שתוארו בתסקיר , ראה פיסקה 1,2, בתסקיר הראשון שהוגש .

 

שירות המבחן לאור האמור ספקני ביחס להתאמת המשיבה  לאורך זמן לחלופה המוצעת.

 

בעניין זה יצויין כי המשיבה אף הוכיחה כי לא ניתן לתת בה אמון בכך שאכן הפרה את תנאי שחרורוה וזהו למעשה הצפי של שירות המבחן אשר מציין כי לאורך זמן הוא צופה כי המשיבה תתקשה לקיים את לנאי שחרור, היינו אף בגישה המקלה ביותר לא ניתן לאמור, אם בכלל, את פרק הזמן  בו המשיבה עשויה לעמוד בתנאי השחרור.

 

מכאן עולה כי השירות בתסקירו ולאור כל התרשמותו צופה כי אין לסמוך   על המשיבה במידה ותשוחרר.

 

שחרור לחלופת מעצר  מבוסס על האמון שרוכש בית משפט למשיב.

 

השאלה אם ניתן  להשיג מטרת מעצר בדרך של מעצר בית  מדובר בסוג של עבירות שניתן לבצען במעמצר בית

 

בעניין מזרחי הנ"ל קבע כבוד השופט זמיר כדלקמן:

 

לדפיס מבשפ נל ס' 8 ......

 

המשיבה שבפנינו הוכיחה לא אחת כי לא ניתן ליתן בה אמון. אכן הערבה שהוצעה – אימה, עשתה רשום חיובי על שירות מבחן ואף על בית המשפט, אך בכך לא סגי. השאלה שעל בית השמפט לשאול את עצמו האפ יש בחלופה כפי שהוצעה, כדי לנטרל את המסוכנות הצפויה מן השמיבה והאם ניתן לתת בהמשיבה אמון כי תקים את תנאי השחרור. עצם השחרור לחלופה מבוסס ראש וראית על אמון שבית המשפט רוכש להמשיב עצמו כי יקים את תנאי השחרור.

 לא התעלמתי מטיעוני ב"כ השמיבה כי השמיבה הינה אם לארבעה ילדים , אך אף בהתשחבה באמור לעיל, הרי לאור כל שצייינתי, אין באמור לעיל כדי להצדיק את שחרורה   ואף  בעבר כאמור כאשר בית המשפט הלך כברת דרך לקראת השמיבה ושחררה מן המעצר, הפרה את תנאי השחרור ו"ניצלה" את תקופת הדחייה לתסקיר משלים, לצורף ביצוע והשלמת העיבורת שבפנינו.

 

במקרה שבפנינו לאור עברה הפלילי של המשיבה, סוג העבירות בוצעו, האופן שבו  בוצעו, והעובדה כי שהעבירות בוצעו תול הפרת תנאי שחרור ובעוד המשיבה אמורה להשתלב בהליך שיקומי בתיק בו הודתה, כאשר אף שם הורשעה בעבירות של גניבה והונאה בכרטיסי חיוב, זיוף והתחזות לאדם אחר, הר כל אלו מצביעים על רצדיביסטיות מצידה ומסוכנות שלא ניתן לנטרלה בחלופה שהוצעה.

 

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אינני סבורה  אף בבחינת החלופה שהוצעה , כי ניתן להורות על שחרור המשיבה לחלופת מעצר  זאת לאור הערכת מסוכנות הנובעת ממנה התחכום ושטיתיות בביצוע עבירות רצף ביצוען התקופה , חומרתן, העובדה שבוצעו תוך הפרת הוראה חוקית וכל זארת כאשר הנני מביאה בחשבון את האמור בתסקיר לגבי התרמשותו מאישותה של המשיבה אופיה ודרך התנהגותה והסיכון להשנות התנהגות כאמור.

 

לאור כל האמור אני מורה על מעצר המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.

 

ניתנה היום י"גבחשון, תשס"ה(28 באוקטובר 2004) במעמד הצדדים

 

                                                                               

              =============

 יעל רז – לוי,  שופטת

 

 

 

 
 
Hit Counter