מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

 

   

בית משפט השלום עכו

 פ  001352/02

בפני:  כב' השופטת רונית יצחקי

 

 

תאריך:  06/10/2005

       

 

 בעניין:

פרקליטות מחוז חיפה

המאשימה

 

נ  ג  ד

 

 

חוסיין עבד

 הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד

יוסף עאמר

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד יחיאל ליפשיץ מפמ"ח

הנאשם -  נוכח

הסניגור - נוכח, מתמחה מר עאמר ממשרדו של עו"ד יוסף עאמר

 

 

פרוטוקול

 

באי כוח הצדדים:

התיק קבוע היום למתן גזר דין.

 

גזר דין

 

מבוא

 

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בתיק זה ובעובדות כתב האישום בת.פ. 7142/02 בבית משפט השלום בת"א, שצורף לתיק זה, בעבירות הבאות:

 

            שתי עבירות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 (3) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר לפי סעיף 414 וסעיף 418 לחוק העונשין, עבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין ועבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

 

עובדות כתבי האישום

 

2.         בכתב האישום בתיק זה נטען, כדלקמן:

 

במהלך שנת 1998 פנתה הגב' שמחה בדוק (להלן: "המתלוננת") לנאשם, שהינו עו"ד במקצועו, על מנת שתיוצג על ידו בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים.

 

ביום 21.02.99 נחתם הסכם בין המתלוננת לבין חברת הביטוח, באמצעות הנאשם, לפיו ישולם למתלוננת, לסילוק תביעותיה, סכום של 6,500 ₪.

הסכום שולם לידי הנאשם בדרך של מתן המחאה.

הנאשם לא העביר את ההמחאה הנ"ל או סכום כסף בשווי ההמחאה למתלוננת, ותחת זאת הפקיד את ההמחאה בחשבון הבנק שלו ביום 17.03.99, ובכך ביצע עבירה של גניבה בידי מורשה.

 

3.         מכתב האישום בתיק שצורף לתיק זה - ת.פ. 7142/02 בבית משפט השלום בת"א (להלן: "התיק המצורף"), עולה התמונה העובדתית הבאה:

 

            ביום 03.10.95 היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים שארעה לרכבו בו נהג הנאשם.

            יחד עם הנאשם ברכב נסעו מוחמד עאבד (להלן: "מוחמד"), חליל עאבד (להלן: "חליל") ואחמד עאבד (להלן: "אחמד").

            כל ארבעת הנוסעים ברכב פונו לבדיקות בבית החולים בנהריה.

            חליל ואחמד הביעו בפני הנאשם את הסכמתם כי יתבע את חברת הביטוח בשמם, ואילו מוחמד לא עשה כן.

            ביום 19.12.95 תבע הנאשם מחברת הביטוח "אריה" (להלן: "חברת הביטוח") פיצויים בגין תאונת הדרכים הנ"ל בשמו ובשם הנוסעים האחרים.

            חברת הביטוח הציעה ביום 21.10.96 לנאשם לסלק את התביעות תמורת סכום של 5,500 ₪ לכל תובע.

            הנאשם חתם על טפסי קבלה וויתור, שהומצאו לו ע"י חברת הביטוח, במקום המיועד לחתימת התובעים, חתימות הנחזות להיות חתימותיהם של מוחמד, חליל ואחמד, זאת תוך מצג שווא לחברת הביטוח כאילו נחתמו הטפסים הנ"ל ע"י מוחמד, חליל ואחמד בפני הנאשם שהינו עו"ד.

            ביום 07.11.96 קיבל הנאשם במרמה מחברת הביטוח שלוש המחאות על סך 5,500 ₪, כל אחת, עבור מוחמד, חליל ואחמד.

            הנאשם לא מסר למוחמד את הסכום הנ"ל, שקיבל במרמה בשמו, וכן גנב את הסכום הנ"ל שנתקבל ע"י הנאשם עבור אחמד.

 

            על פי כתב האישום בתיק המצורף הורשע הנאשם בביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר, עבירה של שימוש במסמך מזויף ועבירה של קבלת דבר במרמה (ראה ת/1).

 

תסקיר שירות המבחן

 

4.         שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם בתיק זה, וממנו עולה כי הנאשם הפיק את הלקח מעצם העמדתו לדין ומהאיום הרובץ על המשך עיסוקו במקצוע עריכת הדין.

 

            מהתסקיר גם עולה כי הנאשם הביע חרטה בגין מעורבותו בפלילים בתיק זה וכי הינו חש השפלה נוכח הסיטואציה המשפטית בה הינו נתון.

 

שירות המבחן הבהיר כי עסקינן באדם בן 49 שנה, שהינו המפרנס היחידי למשפחתו, וממליץ להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור.

 

עמדת המאשימה

 

5.         ב"כ המאשימה, בטיעונה לעונש בפניי בדיון מיום 13.07.05, הדגישה את היות הנאשם עו"ד, אשר ניצל את מעמדו ואת האמון שרכשו לו אחרים.

            עוד הדגישה ב"כ המאשימה את הקשר ההדוק בין תיק זה לבין התיק המצורף, אשר בא לידי ביטוי בכך שהנאשם מקבל לחזקתו כספים המיועדים ללקוחותיו, מועל בתפקידו כנאמן ומשלשל לכיסו את הכספים.

 

            ב"כ המאשימה הבהירה כי עברו של הנאשם נקי, אולם טענה כי אין מדובר במעידה חד פעמית, זאת לנוכח היקף העבירות שביצע הנאשם.

 

6.         המאשימה מתנגדת לאימוץ המלצת שירות המבחן, לפיה יוטל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, ועותרת להטלת מאסר עונש חמור על הנאשם, אשר ניצל את מעמדו כעו"ד לביצוע העבירות בהן הורשע.

 

            ב"כ המאשימה ביקשה מבית המשפט להטיל על הנאשם את רכיבי הענישה הבאים: מאסר בפועל מרתיע, מאסר על תנאי, פיצוי משוערך למתלוננים בשני התיקים, בקיזוז סכום משוערך ששילם הנאשם למתלוננת בתיק זה בחודש דצמבר 2002, בסכום נומינלי של  6,000 ₪, וכן קנס כספי.

 

עמדת ההגנה

 

7.         הסניגור, מאידך, ביקש ליתן את הדעת לעברו הנקי של הנאשם, להודאתו בעובדות כתבי האישום, לעובדה כי הנאשם השיב בגין תיק זה למתלוננת את רוב הסכום שנגנב (סכום של 6,000 ₪).

 

            הסניגור הדגיש את מצבו הכספי הקשה של הנאשם ואת העובדה כי בעצם ההרשעה בדין בתיק זה יש על מנת לפגוע קשות בפרנסת הנאשם לנוכח השעייתו הצפויה מלשכת עורכי הדין.

 

            עוד ביקש הסניגור ליתן משקל לקולא לחלוף הזמן, תוך ציון כי במהלך השנים מאז ביצוע העבירות לא נפתחו כנגד הנאשם הליכים פליליים נוספים, דבר המלמד על כך שלא צפויה מצידו של הנאשם חזרה על אותן דפוסי התנהגות.

 

            בסיפא של טיעונו ביקש הסניגור לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על מתן צו שירות לתועלת הציבור בעניינו של הנאשם, זאת בנוסף לפיצוי המתלוננים בסכומים ריאליים.

 

דיון ומסקנות

 

8.         לחומרה יש לציין בתיק זה את העובדה, כי הנאשם ניצל את מעמדו כעו"ד ושלח יד בכספי אחרים, לרבות לקוחותיו,  תוך ביצוע שתי עבירות של גניבה בידי מורשה, עבירה של זיוף, עבירה של זיוף במסמך מזויף ועבירה של קבלת דבר במרמה.

 

תודגש לחומרה העובדה כי הנאשם הפר אמון מוחלט שניתן בו על ידי גורמים שונים (ראה האישום בתיק זה וראה ת/1), אך בשל היותו עורך דין על כל הכרוך מכך.

 

            להמחשת האמור לעיל יובאו דבריו הבאים של כב' השופט ג. בך בע"פ 696/82 מדינת ישראל נ' דוד לאלו:

 

"אולם, מעל הכל, מן הראוי להחמיר בדינו של המשיב בהתחשב בתפקידו ובמעמדו בתור עו"ד. זאת לא רק בשל הנזק שעבירות כאלה גורמות לשם הטוב וליוקרה של מקצוע עריכת הדין - אם כי אינני מזלזל אף בגורם זה - אלא בראש ובראשונה, משום שרואה אני באמון המוחלט ביושרם של עורכי הדין משום נכס ציבורי רב ערך, אשר הפגיעה בו ראויה להענשה משמעותית". (פד' לז' (4), עמ' 533, בעמ' 537)

 

            במסגרת הטעמים לחומרה יש אף לציין כי אין מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם, כי אם בשני אירועים שונים, אשר במסגרתם ביצע הנאשם עבירות, שעניינן שליחת יד בכספים של גורמים שונים.

            בנקודה זו יובהר כי האישום בתיק זה מתייחס לעבירה של גניבה בידי מורשה אשר בוצעה בשנת 1999 ואילו האישום בתיק המצורף עניינו עבירות, כאמור לעיל, אשר בוצעו בשנת 1996.

 

9.         לקולא אציין בראש ובראשונה את הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה הן בעובדות כתב האישום בתיק זה והן בעובדות כתב האישום בתיק המצורף.

 

            עוד אוסיף לטובת הנאשם את עברו הנקי ואת העובדה שבמהלך השנים האחרונות, מאז האירוע נשוא כתב האישום בתיק זה, לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים במשטרת ישראל, זאת על רקע העובדה שהנאשם המשיך בתפקידו כעו"ד.

 

            מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הביע חרטה בגין מעשיו וכי למד את לקחו מעצם העמדתו לדין בהליך זה.

 

            לדידי, יש ליתן את הדעת, במסגרת הטעמים לקולא, גם לעובדה שעסקינן במקרה דנן בעבירות שבוצעו ע"י הנאשם לפני הרבה שנים.

 

            יובהר, כי העבירות נשוא התיק המצורף (ת/1), בוצעו לפני כ -  9 שנים וכי העבירה נשוא כתב האישום בתיק זה, בוצעה לפני יותר משש שנים.

 

            בחלוף פרקי זמן כה ארוכים, כאמור לעיל, יש, לעניות דעתי,  על מנת להביא לאי מיצוי הדין עם הנאשם.

 

            בשולי סעיף זה המונה את הנימוקים לקולא, אציין גם כי הנאשם השיב למתלוננת בתיק זה את מירב הסכום שגנב (סכום של 6,000 ₪).

 

10.        איזון בין הטעמים לחומרה לבין הטעמים לקולא, כמצוין לעיל, מביאני לידי מסקנה כי ראוי במקרה דנן להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה המרבית הניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות, היינו למשך 6 חודשים, עונש של מאסר על תנאי מרתיע, בצירוף רכיבי ענישה של קנס ופיצוי כספי למתלוננים.

 

11.        שירות המבחן אומנם המליץ, כאמור לעיל, על הטלת צו שירות לתועלת הציבור כנגד הנאשם.

 

            ברם, שירות המבחן בוחן בעיקרו של דבר את האינטרס הצר של הנאשם, בהביאו את המלצתו בפני בית המשפט, ואילו על בית המשפט, בבואו לגזור את הדין, לבחון את מכלול שיקולי הענישה (חומרת העבירה ונפיצותה, הרתעת העבריין ועבריינים בכוח, הפן התגמולי וכיוצא באלה).

 

            אשר על כן, אין בית המשפט מחוייב לאמץ את המלצת שירות המבחן במקרה בו גובר אינטרס הציבור על האינטרס האישי של הנאשם (ראה ע"פ 344/81, ע"פ 359/81 מדינת ישראל  נ' שחר ואח', פד' לה' (4), 313).

 

סוף דבר

 

12.        לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

 

למאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, זאת בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות אשר תוגש לתיק בית המשפט.

 

למאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך שלוש שנים  והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה לפי סימן א' לפרק יא', לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, וכן עבירה לפי סעיפים 415, 418 ו - 420 לחוק הנ"ל, ויורשע בגינה.

 

כמו כן, אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 30,000 ₪  או  150 ימי מאסר תמורתו.

 

הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, בסך 3,000 ₪ כל אחד , זאת החל מיום 30.11.05 ואילך.

 

            בנוסף, הנני מחייבת את הנאשם לפצות את המתלוננים, כדלקמן:

 

א.         המתלוננת בתיק זה, שמחה בדוק, תפוצה ע"י הנאשם פיצוי בסכום של 2,655 ₪, המהווה את הסכום הריאלי שנגנב ע"י הנאשם מכספי המתלוננת, בניכוי הסכום המשוערך שהושב ע"י הנאשם למתלוננת, כאמור בחישוב שערכה ב"כ המאשימה ואשר הומצא לתיק זה, בדרך של הודעה בכתב ביום 19.07.05.

            הסכום הנ"ל יופקד ע"י הנאשם בקופת בית המשפט עבור המתלוננת הנ"ל, זאת עד ליום 06.03.06.

            על המאשימה להמציא לתיק בית המשפט, תוך 7 ימים, הודעה בכתב המבהירה מהו מענה של המתלוננת הנ"ל.

 

ב.         המתלוננים בתיק המצורף, מוחמד (עד תביעה מס' 1) ואחמד (עד תביעה מס' 3), יפוצו, כל אחד,  ע"י הנאשם פיצוי בסכום של  10,178 ₪,  המהווה את הסכום הריאלי שקיבל הנאשם עבור המתלוננים הנ"ל מחברת הביטוח ושלשל לכיסו, זאת על פי החישוב שערכה ב"כ המאשימה ואשר הומצא לתיק זה, בדרך של הודאה בכתב ביום 19.07.05.

הסכומים הנ"ל יופקדו ע"י הנאשם בקופת בית המשפט עבור המתלוננים הנ"ל, עד ליום 06.03.06.

 

נדחה לשם קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות - לתאריך  09.11.05 בשעה  09.30.

 

המזכירות תפנה לממונה על עבודות שירות בשב"ס על מנת שיחווה דעתו בעניינו של הנאשם.

 

מובהר כי כתובתו של הנאשם - היא: ת.ד. 301 מיקוד 20189 כפר בענה.

 

פלאפון: 050540074.

 

ניתנה היום ג' בתשרי, תשס"ו (6 באוקטובר 2005) במעמד הנוכחים.

רונית יצחקי, שופטת

001352/02פ  114 נטלי אלגרבלי

 
 
Hit Counter