|
פסק דין
1. בפני תביעות
להגדלת מזונות קטינים, ולהקטנתם.
2. את התביעה
להגדלת מזונות הגישו שני קטינים באמצעות אמם, בתמ"ש 68121/99 ביום
6.1.02. את התביעה להקטנת המזונות הגיש האב בתמ"ש 68122/99 ביום
21.2.02, ככל הנראה בתגובה לתביעה שהוגשה להגדלת המזונות.
3. יאמר מייד
כי ההליך כולו, אשר תחילתו, כאמור, היה ביוזמת אם הקטינים, הינו הליך
סרק מיותר, דין שתי התביעות להדחות, וכל שנותר הוא להצר על כך שזמנו של
ביהמ"ש הושחת לריק.
4. סכום
המזונות המקורי נקבע בהסכם גירושין, אשר ניתן לו תוקף של פס"ד ע"י
ביה"ד הרבני, ביום 14.7.97. על פי ההסכם הועמדו מזונות שני הילדים
(ילידי 10.11.86 ו-29.7.91) ע"ס 2,800 ₪ (קרן). כיום עומד הסכום ע"ס
3,600 ₪.
5. לטענת
הקטינים יש להגדיל את סכום המזונות שכן חל שינוי מהותי בנסיבות,
כדלקמן: דמי המדור גדלו פי חמישה, הוצאות הבית גדלו (וזאת לנוכח מעבר
ממגורים מסובסדים ע"י מקום עבודתה בביה"ח, למגורים בדירה שנרכשה בסיוע
משכנתה גבוהה), וכך גם לגבי הצרכים השוטפים שגדלו לנוכח התבגרותם של
הקטינים. התביעה הועמדה ע"ס 13,107 ₪ לחודש (!) בתוספת סכום חד פעמי
לטיפולים אורדוטנטיים בסך 3,000 ₪.
במהלך הדיונים הועלתה טענה נוספת לפיה
הכנסות האם פחתו במידה ניכרת.
6. הנתבע
(להלן "האב") טוען, כצפוי, כי לא רק שאין להגדיל את סכום המזונות, אלא
שיש להפחיתו, לנוכח השינוי המהותי אשר חל בחייו, לאחר שנישא מחדש
ונולדו לו עוד שתי בנות (ילידות 26.2.98 ו-11.8.01). האב מוסיף וטוען
כי אם הקטינים משתכרת יותר ממנו, וגרה בבית פרטי מפואר ויקר.
7. דיון
- ההלכה היא כי ביהמ"ש יתערב בסכום המזונות שנקבע בפס"ד רק
כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. דהיינו, סכום המזונות לא ישונה אם חלו
שינויים קלי ערך, או שינויים שנעשו ביוזמת הצד היוזם את שינוי המזונות,
או שינויים שחלו והיו צפויים מראש, כגון שינוי בצרכי ילדים שבגרו.
8. אין צורך
להכביר במילים, ולא היה צורך בדיונים ארוכים או סיכומים מרובי סעיפים,
עמ"נ להגיע למסקנה כי לא חלו שינויים מהותיים המצדיקים את הגשת התביעה
להגדלת המזונות.
9. דווקא מצידו
של האב חלו שינויים המצדיקים דיון בשאלת הפחתת המזונות, אלא שהתביעה
הראשונה הוגשה ביוזמת האם, אשר, כאמור, גררה את הצדדים להליך ארוך
ומיותר.
10. כאמור,
הקטינים טוענים לשינוי נסיבות בשני תחומים: המדור והצרכים המשתנים
לנוכח גילם.
11. מן הראוי היה
לדחות טענות אלה על הסף. אם הקטינים בחרה על דעת עצמה, לרכוש בית יקר
ולקחה על עצמה תשלום משכנתא גבוהה על פי כל קנה מידה (סך כ-3,800 ₪
לחודש). אין עניין זה צריך לבוא על חשבון האב. האם ידעה מהו סכום
המזונות העומד לרשותה, וכל עליה ברמת החיים שהיתה ביוזמתה אינה אמורה
להיות ממומנת על ידי האב, שאיש לא התייעץ עמו קודם לשינוי.
12. כך גם השינוי
בגילם של הקטינים, היה ידוע וצפוי מראש, ואין בו לכשעצמו כדי להוות
שינוי מהותי בנסיבות. מה גם שעל פי הדין האישי החל על הצדדים, חובת
תשלום המזונות לקטינים מעל גיל 15 מצטמצמת, ולא מורחבת- כפי שמנסה האם
לטעון.
13. באשר
לשינויים בהכנסות האם, אני סבורה כי המדובר בשינויים זמניים שחלו
במקומות העבודה של האם, ואין המדובר במצב סטטי שבו פחתו הכנסותיה באופן
משמעותי ולצמיתות, כטענתה. כפי שנראה בהמשך, הכנסות שני ההורים שוות,
בעוד שלאב שני ילדים נוספים.
14. המסקנה היא,
כי אין כל בסיס לתביעה להגדלת מזונות, והיא נדחית לפיכך.
15. האם יש מקום
להפחית את המזונות?
16. אף שהולדת
שני ילדים נוספים יכולה להיחשב כשינוי מהותי בנסיבות, אני סבורה כי אין
מקום לשנות את סכום המזונות העומד היום, כאמור, על סך כ-3,600 ₪.
17. כאמור,
התרשמותי היא כי התביעה להקטנת המזונות הוגשה רק בתגובה לתביעה
להגדלתם, למעלה משנה לאחר הולדת בתו השניה מנישואיו השניים של האב,
ומכאן כי האב עצמו לא ראה בהולדת שתי בנותיו עילה להפחתת המזונות.
18. כאשר מתחשבים
בהולדת שני ילדים נוספים, יש להביא בחשבון גם את הכנסת אשת האב, אמם של
הילדים, אשר בעניינינו משתכרת 4,500 ₪ לחודש.
19. בין לבין,
זכה האב בפס"ד המחייב את האם בתשלום למעלה מ-60,000 ₪ בהתאם להסכם
הגירושין שביניהם, ובכך גדלו נכסיו, גם אם לא באופן משמעותי.
20. הקטינים
בגילאים 17 ו-13 והחיוב אמור להיות מופחת באופן משמעותי בתוך זמן קצר.
21. דומני, כי יש
בכל האמור לעיל כדי לנמק היטב את דחיית שתי התביעות, ואולם עמ"נ לסבר
את האוזן יפורטו להלן הכנסות ההורים ורכושם ביחס לסכום המזונות שאותו
מבוקש לשנות - העומד היום ע"ס 1,800 ₪ לחודש לכל ילד.
22. האב הינו
מהנדס שכיר, נשוי, יש לו סה"כ ארבעה ילדים - שניים מאשתו הראשונה,
התובעים כאן, ושניים מאשתו השניה. האב מתגורר עם אשתו השני ועם שתי
בנותיהם בדירה שנרכשה תמורת 115,000 דולר ועליה משכנתא בשווי 150,000
₪. ההחזר החודשי הינו בסך 2,200 ₪ לחודש. האב משתכר כ- 8,000 ₪ נטו.
אשת האב משתכרת 4,500 ₪ לחודש.
23. האם הינה
רופאה, עובדת במס' מקומות עבודה ומשתכרת בסה"כ כ-7,800 ₪ לחודש. היא
גרושה ומתגוררת עם שני ילדיה, התובעים, בבית פרטי בשוהם אשר נרכש
תמורת 260,000 דולר, נלקחה משכנתא בסך 155,000 דולר, החזר
המשכנתא עומד ע"ס כ-3,800 ₪ לחודש.
24. המסקנה
מנתונים אלה הינה כי כושר ההשתכרות של שני ההורים דומה, ואולם בעוד האם
מטופלת בשני ילדים, על האב לפרנס ארבעה ילדים (אם כי כאן יש להתחשב
בתוספת הכנסתה של אשתו בסך 4,500 ₪). בעוד שהאב מסתפק בדירה צנועה,
רכשה האם לעצמה בית פרטי יקר. מילים אחרות, שני הצדדים התגרשו ופתחו,
כמצופה וכראוי, דף חדש בחייהם. כל אחד השקיע מהכנסותיו בנכסיו על פי
שיקול דעתו. בעוד שהאב לקח בחשבון את חיוביו, נראה כי האם הסתמכה על כך
שאת העליה ברמת חייה יממן האב- גישה זו אין לקבל.
25. בנסיבות אלה,
סכום המזונות הקיים היום הינו סביר: תואם את צרכי התובעים מחד, ואת
הכנסות ונכסי ההורים מאידך.
26. לפיכך,
כאמור, שתי התביעות נדחות.
27. עניין
ההוצאות - אני סבורה כי יש לחייב את האם בהוצאות בגין הליך
הסרק שיזמה, הדיונים הארוכים שניהלה, הסיכומים הארוכים ללא צורך
שהגישה.
בנוסף - סכום התביעה מלכתחילה - מופרז ביתר.
בשל כל אלה אני מחייבת את אם התובעים-הקטינים בהוצאות
משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין
מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן היום ט"ו
בכסלו, תשס"ד (10 בדצמבר 2003) בהעדר הצדדים.
העתק פסה"ד ישלח
לב"כ הצדדים בד.ר עם אישור מסירה.
|
