החלטה

1.         המבקש בתיק זה עותר לקבלת בתו הקטינה, (כבת 3.5 שנים), לשהות משותפת עמו מיום 29.7.04 ועד ליום 1.8.04 לשם בילוי משותף עמה, בחופשה באילת.

2.         בין הורי הקטינה  נחתם ביום 4.5.03  הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.5.03 בבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ.

בחודש ספטמבר 2003 התגרשו הצדדים זמ"ז בגט פיטורין.

3.         בהסכם הגירושין נקבעו הסדרי ביקורים של המבקש עם הקטינה אשר כללו בין             היתר סידורי לינה של הקטינה בבית המבקש בכל סוף שבוע שני לסירוגין  ובמחצית החופשות והחגים.

4.         בעת שהצדדים התגרשו זמ"ז ובעת שנחתם הסכם הגירושין וסוכמו הסדרי  הראיה, חששה האם, כפי שמסתבר כיום, שהקטינה אינה בתו הביולוגית של  המבקש, אלא בתו של אדם אחר, שהנו כיום בעלה של המשיבה.

            עובדה זו, לא מנעה בעדה ליתן הסכמה לסדרי הראיה האינטנסיביים שהוסכמו ושקיבלו תוקף של פס"ד.

5.         כיום תלויה ועומדת בפני כב' ביהמ"ש בראשל"צ תביעה לאבהות שהגישה האם יחד עם אותו אדם בתמ"ש 36003/02 בה נטען כי בעלה הנוכחי של האם הנו אביה הביולוגי של הקטינה.

6.         במקביל לבקשתו של המבקש לקיום חופשה עם הבת באילת, הודיעה האם כי    בדעתה ליטול את הבת בעוד ימים ספורים לטיול בחו"ל.

            על פי החלטות בימ"ש זה, אופשר ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הקטינה  (בכפוף להמצאת בטחונות להשבתה לישראל) כל זאת על מנת לאפשר לקטינה ליהנות בחברת אמה בטיול בחו"ל.

7.         האם המשיבה מתנגדת נמרצות ובטענות שונות לאפשר למבקש את השהות עם  הקטינה במשך ארבעה ימים בחופשה באילת.           

8.         על פני הדברים, בשלב זה של הדיון וכל עוד לא נתקבלה החלטה אחרת אין כל   מקום להגביל את זכויותיו וחובותיו האבהיות של המבקש ואין כל מקום להמנע  מבצועם של סדרי הראיה אשר הוסכמו ע"י הצדדים בהסכם הגירושין.

            הקטינה רואה במבקש את אביה והמבקש רואה בקטינה את בתו.

סדרי הראיה  המוסכמים בהסכם הגירושין כללו אף שהות של הבת עם המבקש  בתקופת חופשת הקיץ  והטענה כי חופשה זו מתחילה מבחינת הקטינה רק בתאריך 8.8.04 אין בה בעיני כל ממש.

שהות של קטינה בחברת אביה חשובה לאין ערוך משהותה במעון בימים אלה,    וההתיחסות ל"חופשת הקיץ" אינה מכוונת למעון זה או אחר.

9.         לטענת המשיבה, אין להיענות לבקשת המבקש משום שלא כלל כמשיב את  האפוטרופוס לדין שמונה לקטינה ע"י כב' ביהמ"ש בראשל"צ כצד לבקשה.

            האפוטרופוס מונה על פני הדברים במטרה לסייע בידי ביהמ"ש לשקול מטעם הקטינה, באופן בלתי תלוי בצדדים, את מאזן האינטרסים האישיים של הקטינה ככל הנוגע לקביעת האבהות.

כשם שאין צורך בעמדת האפוטרופוס לדין לענין נסיעתה של הקטינה לחופשה בחו"ל בחברת אמה ובחברת בעלה הנוכחי, כך אין לדעתי צורך בשלב זה בקבלת עמדת האפוטרופוס לדין לענין החופשה שמתכנן המבקש לבלות בחברת הקטינה באילת.

10.       לטענות המשיבה כי הקטינה תהא נתונה כביכול לסיכון כלשהו אם תהא בחברת המבקש אין כל בסיס עובדתי והא ראיה כי חברתי, כב' השופטת שטיין לא מצאה לנכון עד לרגע זה, כפי שהנני למד מנספחי התגובה, להורות על הפסקת סדרי הראיה שבין המבקש לבין הקטינה.

11.       גם העובדה שהוזמן תסקיר מפקידת הסעד לסדרי דין אין בה כמובן כדי מניעת המפגשים שבין המבקש לבין הקטינה.

12.       לביהמ"ש נראה כי התקשורת בין הצדדים הנה לקויה וקשה וכי תיאום מועדים בין הצדדים בכוחות עצמם- אינו אפשרי, נוכח חילוקי הדעות הקיצוניים ביניהם.

            אין לאפשר לקשיי תקשורת אלה לפגוע בזכותה של הקטינה ליהנות מחופשה

באילת בחברת המבקש שהינו מבחינתה אביה לכל דבר וענין, ואשר מן הראוי כי  יוסיף להראות בעיניה כאביה לכל דבר וענין כל עת שלא יוחלט אחרת, בפס"ד  חלוט של ערכאה שיפוטית מוסמכת.

13.       טענה נוספת בפי המשיבה היא, כי הוראות הסכם הגירושין הנן "הוראות  שלובות" וכי משהמבקש מפר הוראות ממוניות של הסכם הגירושין אין להיעתר  לבקשתו לבלות זמן עם הקטינה.

            בטענה זו אין כל ממש באשר יש בה משום ערבוב תחומים בלתי ראוי.

            ענין קיום סדרי הראיה של הקטינה עם מי שהינו ככל הידוע וככל הפסוק  אביה, הנו בגדר צורך עליון של הקטינה אשר אין כל מקום לפגוע בו.

14.       המשיבה עתרה לחלופין כי שהות הקטינה בחברת המבקש תיעשה כאשר המבקש נתון ל"פיקוח" של אחד מילדיו הבוגרים יותר.

            אף "הצעה" זו אין לקבל. אין להטיל בשלב זה כל ספק במסוגלותו ההורית של המבקש ואין כל מקום להעמידו תחת "השגחה" של מי מילדיו.

            המבקש הנו בשלב זה בחזקת אב טוב, אוהב וראוי לילדה ואיש לא קבע עדיין אחרת.

15.       היה והמבקש יחפוץ ליטול עמו לחופשה באילת את בנו בן ה-16 רשאי הוא כמובן לעשות כן, אולם הענין מצוי בשיקול דעתו בלבד ואין לאכפו לעשות כן.

            יתכן כי טוב יעשה המבקש אם יטול גם את בנו לחופשה באילת שכן בכך יסב הוא ודאי שמחה יתרה הן לקטינה והן לאחיה ואולי אף לעצמו.

אולם ענין זה יושאר כאמור להחלטתו הבלעדית של המבקש.

16.       טרם מתן הצו האופרטיבי, ומבלי להטיל כל ספק בכשוריו ההוריים של המבקש הנני מוצא לנכון להתרות במבקש לבל ישמיעו הוא או מי מהסובבים אותו בנוכחות הקטינה כל אמירה בגנותם של  האם או של בעלה הנוכחי ולבל תעורב הקטינה בכל דרך שהיא בסכסוך המשפטי הניטש בין הצדדים.

17.       נוכח כל האמור לעיל, הנני נעתר לבקשת המבקש ומורה כי הקטינה תימסר לידי            המבקש בין התאריכים 29.7.04 שעה 09:00 ועד ליום 1.8.04 שעה 20:00.

המשיבה תמסור את הקטינה לידי המבקש במועד האמור, כשהיא מוכנה ומאורגנת כיאות לקראת היציאה לחופשה באילת.

18.       המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ תוך 30 יום מהיום.

            פיגור בביצוע התשלום יחויב בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום י' באב, תשס"ד (28 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

ההחלטה מותרת לפרסום, ללא פרטים מזהים.