|
בבית
המשפט המחוזי בחיפה
בר"ע 1654/97
בפני:כבוד
השופט ס. ג'ובראן
המבקש:
בר-נוי שאול
נגד
המשיבה:
בר-נוי עליזה
פסק
דין
בפני
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של ראש
ההוצל"פ חיפה (מר מ.קבאני) מיום 21.9.97,
5.10.97, 6.10.97, 7.10.97 ו-25.11.97, אשר ניתנו
במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02-01517-95-8.
העובדות
הצריכות לענין כפי שבאו לידי ביטוי
בבקשה הן כדלקמן:
ביום
1.10.95 נפתח תיק הוצל"פ ע"י עו"ד ש.אולמן
בתוקף תפקידו ככונס נכסים מטעם ביה"ד
הרבני בחיפה, לצורך פינוי המבקש מדירת
מגורים ברח' חפצי-בה 44 בקרית-חיים.
בדיון
שהתקיים ביום 21.7.97 בתיק ההוצל"פ הנ"ל,
פסל עצמו ראש ההוצל"פ (מר מ. קבאני)
מלדון בתיק.
ביום
3.8.97 דחה ראש ההוצל"פ (מר מ. קבאני) את
בקשתו של המבקש למחיקת החלטות שניתנו
על ידו מהסיבה שהוא פסל את עצמו מלדון
בתיק ההוצל"פ הנ"ל.
בעקבות
בקשה שהגישה המשיבה ביום 29.9.97 לעיכוב
יציאתו מן הארץ של המבקש, ניתן ביום
5.10.97 צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקש,
ע"י ראש ההוצל"פ (מר מ. קבנאני).
ביום
7.10.97 ניתן צו ע"י ראש ההוצל"פ (מר מ.
קבאני) המורה לרשם המקרקעין לרשום את
כל הזכויות בדירה על שם המשיבה. עפ"י
הצו, העברת הזכויות תיעשה ישירות משם
מוכרי הדירה לצדדים.
טענות
הצדדים:
המבקש
טען, כי ראש ההוצל"פ מר מ. קבאני טעה
כאשר חזר לדון בתיק לאחר שפסל את עצמו
מלדון בו ביום 21.7.97.
המבקש
טען, כי אין ההחלטות נשוא הבקשה יכולות
לעמוד על כנן, משום שעם פינוי המבקש לפי
צו פינוי שניתן בהחלטת ביה"ד הרבני
הושגה המטרה לשמה נפתח תיק ההוצל"פ,
ולכן אין סמכות לפעול בתיק לגבית כספים
למעט הוצאות הפינוי בלבד.
המבקש
טען עוד, כי יש לבטל את החלטת ראש ההוצל"פ
מר מ. קבאני מיום 7.10.97 בהתייחס למכירת
הדירה למשיבה נוכח פגמים מהותיים בכל
שלבי הליך מכירת הדירה.
המבקש
טען, כי אין מקום להעברת הזכויות בדירה
על שם המשיבה, שכן לא נתקבל מן המוציא
לפועל דו"ח על קבלת כספים תמורת
הדירה, דבר המהווה פגם מהותי אשר מספיק
כדי לבטל את הצו שנתן אותו ראש ההוצל"פ
מר מ. קבאני ביום 7.10.97
המבקש
טען עוד, כי ביטול החלטה (לאחר הפסלות)
של "תיקון טעות הסופר" אינה יכולה
לעמוד על כנה, כי התיקון הינו שינוי
מהותי במקור היסטורי שאינו ניתן
לשכתוב.
ב"כ
המשיבה טען, כי ראש ההוצל"פ מר מ.
קבאני פסל את עצמו לאור היחס של זלזול
ובזיון של המבקש שעמו נבצר מראש ההוצל"פ
להמשיך את הדיון בתיק.
ב"כ
המשיבה טען, כי לענין ההחלטה מיום 21.9.97
המבקש לא צרף את עותק ההחלטה, וכי אין
בדו"ח המחשב כדי לצאת ידי חובת
התקנות בדבר צירוף עותק מאושר של
ההחלטה.
ב"כ
המשיבה טען עוד, כי המשיבה לא הפנתה את
בקשתה לעיכוב יציאה מהארץ של המבקש
מיום 29.9.97 דווקא אל ראש ההוצל"פ מר מ.
קבאני, ונראה כי היא ניתנה בהיסח הדעת
בלבד.
ב"כ
המשיב טען, כי להחלטה מיום 7.10.97 קדמו
הליכים, בקשות והחלטות שבחלקן ניתנו ע"י
ראש ההוצל"פ מר סעיד עיסא, וכי ניתן
לראות בהחלטה כהמשך מנהלי של החלטות
קודמות שבדין ניתנו ובכלל זה אישור
המכירה מחודש 9/96.
ב"כ
המשיבה טען, כי לענין ההחלטה מיום 25.11.97,
אין המדובר אלא בתיקון טעות סופר,
דהיינו תאריך פסה"ד שנתן ביה"ד
הרבני, ולכן אין כל מקום לדון בביטולה
על יסוד העובדה שראש ההוצל"פ מר מ.
קבאני פסל את עצמו מלהמשיך ולדון בתיק.
עוד
טען ב"כ המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה
לרשות ערעור מאחר והיא הוגשה באיחור
וללא בקשה להארכת מועד.
דיון:
החלטתי
לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה
כבערעור לגופו.
לאחר
עיון בבקשה, בהחלטות ראש ההוצל"פ
ובסיכומי טענות שני הצדדים, הגעתי
למסקנה, כי יש מקום לקבל את הערעור.
אתייחס
תחילה לטענתו של ב"כ המשיבה, כי יש
מקום לדחות את הבקשה לרשות ערעור מאחר
והיא הוגשה באיחור וללא בקשה להארכת
מועד.
ראה
ע"א 430/74 בוסמן נ' גזית, פד"י כ"ט(א)
עמ' 228: "הפרוצדורה היא מסגרת רחבה
וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל
דין
את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו
בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להשאר כך
גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה
שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי
לגרום עוול
לבעל הדין האחר ועל בית המשפט להרשות
תיקון כזה בנדיבות וברחבות. בדרך כלל
יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל
המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל
האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך
להיהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר
הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה
של עשיית משפט צדק ואין להפוך את
האמצעי למטרה בפני
עצמה".
השופט
ברנזון, באומרו כך בע"א הנ"ל, חזר
בעצם על מה שאמר בע"א 189/66, ששון נ'
הדמה בע"מ, פ"ד כ(3) בעמ' 479:
"הפרוצדורה
אינה מיטת סדום שבה מהדדים את רגליו או
מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו
לתוכה בנכה או כבר-מינן..."
ראה
ב"ש 230/86, עוזי עצמון נ' מדינת ישראל, פ"ד
מ (2) בעמ' 353:
מקובל
עלי שבהליכים אזרחיים ראוי להקפיד
יותר בנושאים
של סדר הדין. על אחת כמה וכמה כאשר
מדובר בשלב שני של דיונים, דהיינו
בתהליך הגשתו של הערעור ובעת הדיון בו.
זהו ההגיון הטמון גם בכלל הקפדני יותר
שבתקנה 528 הנ"ל. אולם גם במקרים אלה
ראוי שהמגמה הבסיסית של השגת ההכרעה
הצודקת במחלוקת שבן בעלי הדין תהיה
לנגד עיניו של בית המשפט וישקלו בתשומת
לב הנסיבות שבעטיין חלה סטייה מכללי
סדר הדין התקין".
מן
האמור לעיל, ולאור הסכמתו של ב"כ
המשיבה בעצמו להצעת ביהמ"ש בדיון
שהתקיים בפני ביום 15.1.99, כי הבקשה למתן
רשות ערעור תישמע לגופה, תמוהה בעיני
העובדה שב"כ המשיבה, מעלה את הטענה
כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור שהגיש
המבקש מהסיבה שהוגשה באיחור וללא הגשת
בקשה להארכת מועד.
גם
לגופו של ענין יש לקבל את הערעור.
ראש
ההוצל"פ מר מ. קבאני פסל את עצמו,
מיוזמתו, מלדון בתיק ההוצל"פ בישיבה
שהתקיימה ביום 21.7.97 והורה כי התיק יובא
בפני ראש הוצל"פ אחר להמשך הטיפול.
ראש ההוצל"פ מר מ. קבאני קבע בהחלטתו
ביום 21.7.97:
"לאור
עמדתו העוניית של החייב, ועל מנת שהצדק
יראה ולא רק יעשה, אני קובע שאין
ביכולתי להמשיך ולדון בתיק זה, על כן
הינני פוסל את עצמי מלדון, ו/או להמשיך
לדון בתיק זה ומורה להעבירו לראש הוצל"פ
אחר...".
יתרה
מזאת, ראש ההוצל"פ מר מ. קבאני חזר על
החלטתו זו ביום 3.8.97 וקבע באופן חד
משמעי כי הוא איננו יכול להמשיך ולדון
בתיק זה. וכך נקבע בהחלטתו מיום 3.8.97:
"פסלתי
את עצמי לדון ולהמשיך לדון בתיק זה
באופן חד משמעי תוך המלצות לחייב, הבעל
ובכלל. על כן אינני נזקק לבקשה זו
ואינני רואה מקום לדון בה".
למרות
שתי ההחלטות הנ"ל של ראש ההוצל"פ
מר מ. קבאני, הוא שב ונתן החלטות באותו
תיק בתאריכים - 5.10.97,
6.10.97, 7.10.97 וב-21.9.97.
נחה
דעתי, כי לאור העובדה כי ראש ההוצל"פ
מר מ. קבאני, פסל את עצמו מלהמשיך ולדון
בתיק והעבירו לראש הוצל"פ אחר, מר
זיאד סאלח, היה עליו להמנע מלהמשיך
ולטפל בתיק ולתת בו החלטות.
טענתו
של ב"כ המשיבה כי ההחלטה מיום 05/10/97,
שעניינה עיכוב יציאתו מן הארץ של המבקש,
ניתנה כנראה בהיסח הדעת ע"י כב' ראש
ההוצאה לפועל, מר מ. קבאני,
אינה
מקובלת עלי. שכן, וכפי שקבעתי לעיל,
משהחליט כב' ראש ההוצאה לפועל, מר מ.
קבאני, לפסול את עצמו - הוא היה מנוע
מלהמשיך ולתת החלטות כלשהן בתיק.
ב"כ
המשיבה הציע בסיכומי טענותיו בכתב, כי
חלק מההחלטות נשוא ערעור זה ייבחנו ע"י
ראש ההוצאה לפועל מר זיאד סאלח.
אי
לכך, מחליט אני לקבל את הערעור, לבטל את
החלטות ראש ההוצל"פ נשוא הערעור.
התיק יוחזר לראש ההוצל"פ מר זיאד
סאלח להמשך טפול בו.
בנסיבות
הענין אין צו להוצאות.
ניתן
היום, 24.06.99, והודע.
|
