מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

פסקי דין

עיקרי הטיעון של המבקש נגד פסק הדין במחוזי ודעתו של ראש הוצאה לפועל אחיון

בבית המשפט העליון ירושלים                                                                            רע"א 4445/96 

בשבתו כבימ"ש לערעורם אזרחים                                                                              06.7.97         

            בר-נוי שאול                                                                             המערער

נ ג ד

1.         המוסד לביטוח לאומי.

2.         בר-נוי עליזה.                                                                           המשיבים

היועץ המשפטי לממשלה

יועץ עפ"י מינוי ביהמ"ש                                                                      היועץ

בפני כבוד, הנשיא, א. ברק. המשנה, ש. לוין. השופט ת. אור.

עיקרי טיעון

מטעם המערער

 לכבוד ביהמ"ש מושגים עיקרי טיעון מטעם המערער לדיון ב  6.7.97 במהותו ערעור דן בשנים, מאסר אזרחי לחייב מזונות לפי בקשה בהוצל"פ ממשיבה 1' (להלן "מל"ל"), וזכות מימוש הסכמים (חוזים) בתוקף פס"ד, בין המערער לבין משיבה ( 2' להלן "זוכה"), היא גרושת המערער ואם בנותיו.

 כבוד ביהמ"ש מתבקש להחזיר את התיק לגמר הדיון עם הנחיות ברורות בנושא מהותי כהסכמים בתוקף פס"ד, העניין שבחלק ב' בעקרי הטיעון המערער, מאחר ותוקן חוק בימ"ש, התסד"א, חוק הוצל"פ ונכנס לתוקפו החוק בימ"ש לענייני משפחה בחיפה, הוא ביהמ"ש המוסמך לדון בערעור הוצל"פ בעננין משפחה.

א.         טיעונים נגד זכות מאסר אזרחי ע"י משיבה  1 המל"ל בהוצל"פ

1.         טעה כבוד בימ"ש קמא משקבע בפסה"ד ב 14.5.96 "הגעתי למסקנה כי דין הערעורים להדחות, החלטות ראש ההוצאה לפועל נושא הערעורים מנומקים ומבוססים היטב, ולא מצאתי מקום להתערב בהם" (בעמוד 2'.)

2.         טעה כבוד השופט שקבל את טיעון המל"ל לפרוש סעיף  74 לחוק הוצל"פ. המל"ל עד לתיקון חוק הוצל"פ גבה את תשלום המזונות בבקשה מסעיף 70 לחוק, תיקון החוק חוסם את זכותה לבקש מאסר של       21 מסעיף הנ"ל.

3.         עובדתית, המל"ל בסמוך לפני בג"צ פר"ח וותר על מאסר חייב מזונות עפ"י סעיף  70 לחוק לפני תיקון, בבג"צ 5618/92 עמוס כלפו לגזיאל נ' לגזיאל שולה והמל"ל, היא היא הראיה בה נתמך המערער נגד המאסר.

4.         טעה כבוד השופט בביהמ"ש קמא שקיבל את טיעון המל"ל לפרוש המסולף לתת סעיף  14 בחוק המזונות (הבטחת תשלום). חוק דן בחובות וזכויות המל"ל וזוכה אחד כלפי השני, סעיף  14 מותיר למל"ל לגבות שכר עו"ד, ושכר עו"ד ללא עוררן אינו מזונות הזכאים בסעיף  74לחוק הוצל"פ.

        התקנות  6, 4, לתקנת המזונות (הבטחת תשלום) נאמר שאין המל "ל חייב לקיום את פס"ד למזונות, חובת לשלם כפי החוק להבטחת הכנסה. משום שמחייה היום יומית של זכאים (בסעיף  74 לחוק) מובטחת ללא עוררן.

6.         סיעף  16 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) קובע שאוצר המדינה מתקצב את התשלום החלקו מפסה"ד למזונות. ע"י הזרוע הפיננסית הכלכלי לביטוח, המשמש להעברת כספי תקציב ממשלתית לסעד. ושמה המוסד לביטוח לאומי.

7         אין עוררן, חברת ביטוח זו הנהנת משני עולמות, תקציבים ממשלתיים ודמי ביטוח חדשים מהמבוטחים, חברה כלכלית פיננסית, שאינה אישות פרטית הנכנסת לסעיף 74 בחוק הוצל"פ, לפני תיקונו ולאחר התיקונים, אינה חייה את היום יום מתשלום חלק מפסה"ד למזונות, וללא ספק אינה נכנסת לסעיף  74 לחוק, כבן זוג, ילדים קטינים, נכים או הורים.

8.         אין חברת ביטוח נכללת בן הזכאים "להנות" מסעיף  74  לחוק הוצל"פ, הביטוח הלאומי בפועל חברת ביטוח פיננסית ממשלתית וציבורית האמורה לחלק את כספי סעד עפ"י החוק והתנקותו, ולא לשמש גשר מעל חוזים.

ב.         טעונים שלא ניתן לטעון בדיון בבימ"ש קמא, ולא נפסק בהם.

א.         הסכמים בתוקף פסקי דין בערכאות שיפוט בעניין מעמד אישי.

1.         לערכאות השיפוט סמכות להקנות להסכם תוקף פס"ד. ביהמ"ש הדן בעניין המעמד האישי, סמכותו לדון בעניין קטינים, ילדי המתדיינים. ביהמ"ש לפני פסיקתי בעניין קטין חייב לדון עפ"י טובת הקטין בלבד.

2         הוגש הסכם לערכאה הכולל עניין קטין, חייב ביהמ"ש לדיון עניינית לטובת הקטין. לאחר הדיון יינתן תוקף בפס"ד להסכם, פס"ד \ הסכם שאינו ניתן לערעור, אלה לביטול באותה ערכאה מסיבות ברורות מתחילה.

3.         לא בוטל פס"ד אין להגיש תביעה חדשה לביהמ"ש באותו העניין. ביטול פס"ד מסכם אינו בשגרה, פס"ד שניתן לטובת הקטין שבסכסוך, דומים הם הנושאים בפסה"ד תמ"א  2656/84 פלוני נ' פלונית ואח', בבימ"ש מחוזי ת"א ע"י כבוד השופט שינביום (מחוזי, מו'  1 עמ' 395.)

4.         עובדה, בימ"ש דן במזונות הילדים ומדורם, הוגש תסקיר עו"ס לעניין הילדים. בסוף, בסיכום בקשה הזוכה לקבל את פס"ד הזמני כקבוע. אושר הוא בביהמ"ש בפסה"ד בת"א ( 943/89 ) 925/89  ביום .28.2.90

5.         הלכה ענפה נפסקה בבימ"ש. קבע, שפסק-דין בהסכמה לאחר דיון במזונות ודמי טיפול  לקטין הוא האחרון והקובע. ראה, כבוד הנשיא (דאז) שמגר ע"א (413/85 שכנגד ע"א )421/85 רוט נעומי (קטינה) נ' צבי רוט. ע"א  886/91 שפירא נ' שפירא. ע"א  1880/94 ר. קטן ואח' נ' א. קטן.

6.         עובדה, לביהמ"ש הוגשה תביעה "אחרת" ביום  17.7.90 למזונות קטינים.

            ביום  30.8.90 חטפה הזוכה את הילדים ממקום מגורים, בפסה"ד המוסכם.

            ביום  6.11.90 נכתב הסכם משלים בביה"ד כפשרה בתוספת מדור, הסכם זה הוצע ע"י ביה"ד בנוכחות שתי עו"ס,  הסכם מסכם שגמר את הסיכסוך.

            ביום  28.4.91 התעלם ביהמ"ש פעם נוספת מטיעון המערער לחוסר סמכות העניינית לאור פס"ד מסכם שנתן הוא חמישה חודשים לפני הגשת התביעה "האחרת" והסכם המשלים בביה"ד הרבני בתוקף פס"ד בנוכחות שני עו"ס.

            ביום  30.10.91 דחה ביה"ד את בקשת הזוכה לביטול פס"ד מוסכם וטיעון חוסר סמכות עניינית לדון בעניין ילדי הזוכה והמערער, ערעור שהוגש ע"י הזוכה לאחר תום המועד לביה"ד הגדול ונמחק ביוזמת, ללא דיון.

            ביום  3.9.92 הוגשה תביעה "חדשה" עצמאית ע"י הזוכה לביהמ"ש, בפס"ד קובע השופט ביום  3.3.94 להלן: פס"ד זה הצהרתי לפס"ד "אחר" אך קטן ממנו, מאחר ובימ"ש אינו מוסמך לפסוק מעבר לתביעה, וממליץ הוא על הפחתת המזונות בשליש מינואר  1994 כתנאי שלא תוגש תביעה נוספת.

7.         כבוד השופט ג'ובראן לא דן באמור מעלה, ליתר דיוק לא אפשר את זכות לטיעון, טיעון זה באה לפס"ד מטיעונים שבכתב המערער. סמכות ביהמ"ש לערעורים להחזיר לבימ"ש למשפחה את התיק לגמור הדיון כדין, כהלכה הפסוקה. לחליפין, להכריז שהחלטת הוצל"פ חסרת ערך משפטי, מיסודה.

ג.         מימוש "עיזבון" משועבד ומעוקל של אדם חיי בצנעה את היום יום.

1.         כבוד השופט ג'ובראן לא נתן לטעון לעניין מימוש נכס מקרקעין שאינו בבעלות בעלי הדין אצל רשם המקרקעין, לטובת פדיון תשלום המזונות.

2.         נכס נרכש בסמוך לתביעות הגט והמזונות, לצורך רכישתו נרכש משכון, אצל בנק דיסקונט למשכנתאות והלוואה פרטית מהורי המערער.

3.         המערער טוען, מזונות נפסקים לאחר דיון בערכאה, מהכנסתו חודשית של החייב המסוגל לעבוד ולפרנס ילדו בכבוד, הכנסתו נועדה לקיום הקטין ועצמו, לקטין הזכות ליום יומו, אין עוררן. אך לחייב הזכות ליום יומו הוא על מנת לספק את צורכי הקטין ליום יום, שלמחרת.

4.         מנגד עומדת לבעלי הדין להגיעה להסכמה, כאמור בפסיקה ובחוק, הסכמה לעניין קטינים מצריך בחונה בערכאה לטובת הקטין. פסיקה שבהסכמה יש לכבד ולקיים, אין המל"ל ואו הזוכה יבוא וידרוש מימוש נכס, כתמורה לתשלום מזונות העבר, שנכס זה אינו בבעלות המערער והזוכה, אלה על תנאי ובטרם שולמו כל חובות לרכישתו. מאידך, להותיר את המערער בעל חוב לבדו, לפרועה את חובות הזוכה המתעלמת ומחובת להחזרת החובות.

5.         בהערת אגב, וויתור "הזוכה" על מזונות לקטין לא היה מאושר בפס"ד. לא היה עומד בערעור או בתביעת הקטין. אין זכות להעביר זכותו של קטין למזונות לאחר, המזונות נועדו למחייתו היום יומית, ולא כדרך עוקפת חובות "הזוכה" המתחמקת מפדיון חובת מוסכמים ובפס"ד שכדין.

6.         כבוד השופט ג'ובראן לא דן באמור מעלה, ביתר דיוק לא אפשר את זכות לטיעון, לא ציון טיעון זה בפרוטוקול ופסה"ד, בהיות טיעון בערעור. סמכות בימ"ש לערעורים להורות לבימ"ש למשפחה לגמור את התיק, כהלכה הפסוקה, לחליפין להכריז שהחלטת הוצל"פ חסרת ערך משפטי, מיסודה.

 

                                                                                                                                  בר-נוי שאול