|
הצעות חוק
כ' באדר התשס"ב
3085
4 במרס 2002
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002
הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 2) (סיום כהונת שופט)
מתפרסמות
בזה הצעות חוק מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
|
|
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על
שופטים, התשס"ב-2002*
|
|
הגדרות
|
1.בחוק
זה -
"הנציב", "נציב תלונות הציבור על שופטים" -
|
|
נציב
תלונות הציבור על שופטים, שמונה לפי סעיף 3;
|
|
|
|
"שופט" - כל
אחד מאלה:
|
|
(1) שופט
כהגדרתו בחוק-יסוד: השפיטה(1);
(2) דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955(2);
(3) קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ"א-1961(3);
(4) קאדי מד'הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962(4).
|
|
|
|
"השר" - שר
המשפטים.
|
|
נציבות תלונות
הציבור על
שופטים
|
2.(א)
מוקמת בזה נציבות תלונות הציבור שתבדוק, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על
שופטים.
(ב) בראש הנציבות יעמוד הנציב.
|
|
מינוי הנציב
|
3.(א)
רשאי להתמנות לנציב מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון.
(ב) הנציב יתמנה על ידי ועדה (להלן - הועדה), ברוב דעות; וזה הרכבה של
הועדה:
|
|
(1) השר
והוא יהיה היושב ראש;
(2) נשיא בית המשפט העליון או שופט של בית המשפט העליון שהוא מינה;
(3) מבקר המדינה;
(4) יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(5) ראש לשכת עורכי הדין;
(6) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שייבחר בידי הדיקנים של
הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה
המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד
שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958(5).
|
|
|
|
|
דברי הסבר
הצעת חוק זו באה
להסדיר את מינוי נציב תלונות ציבור על שופטים ולהקים נציבות תלונות ציבור לענין
זה. מטרת הצעת החוק היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה או מחדל של שופט,
דיין או קאדי מד'הב, כתובת שאליה יוכל להפנות את טענותיו. כיום אין גוף סטטורי
המטפל בתלונות נגד שופטים והציבור פונה לנשיאי בתי המשפט, לשר המשפטים או לחברי
הכנסת.
קיומה של נציבות כזו חיוני למערכת המשפט, ולקביעה כי שופט, כנושא משרה, אינו
עומד מעל הדין.
בהצעת החוק קיימים איזונים שמטרתם לשמור על כבוד המערכת, כך למשל הנציב הוא בעל
כשירות של שופט עליון והוא יברר תלונה באופן שימצא לנכון.
|
|
|
|
|
4.(א)
מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים
ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; נתפנה מקומו של הנציב לפני
תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה
מקומו.
(ב) הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות.
|
מועד בחירת
נציב
|
|
| |
|
|
|
|
|
5.הנציב
יכהן תקופת כהונה אחת בלבד, של שבע שנים.
|
משך הכהונה
|
|
6.כהונת
הנציב פוקעת -
|
|
(1) בתום
תקופתה;
(2) בפטירתו או בהתפטרותו;
(3) בהעברתו מכהונתו;
(4) בהגיעו לגיל 70. |
|
|
|
|
|
|
|
תום כהונה
|
|
7.(א)
הועדה רשאית, בהחלטה פה אחד של חבריה, להעביר את הנציב מכהונתו, בהתקיים
אחד מאלה:
|
|
(1)
הורשע בפסק דין בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2)
לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994(6) (להלן - חוק הכנסת);
(2) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
|
|
|
|
(ב) הועדה לא
תעביר את הנציב מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו
בפניה.
|
העברה מכהונה
|
|
8.מי
שהיה נציב לא יתמנה לשופט אלא בתום שנה מהיום שסיים את תקופת כהונתו
כנציב.
|
תקופת צינון
|
|
9.(א)
הועדה רשאית ברוב דעות להשעות את הנציב, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים
כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת או אם מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי
להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או
החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הנציב ראוי
לשמש עוד בתפקידו, תשעה הועדה את הנציב לתקופה האמורה.
(ב) הועדה לא תשעה את הנציב, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את
טענותיו לפניה.
(ג) בתקופת ההשעיה ימלא את תפקידי הנציב על פי חוק זה אחד מעובדי הנציבות
שהועדה מינתה לכך.
|
השעיה
|
|
10.הנציב
ועובדי הנציבות לא יהיו פעילים בחיים הפוליטיים ולא יהיו רשאים -
|
|
(1) לשמש
בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר;
(2) להיות חברים בכנסת, במועצה של רשות מקומית, בגוף בוחר של
מפלגה, או מועמדים לחברות כאמור, או להיות חברים בממשלה;
(3) להיות חברים בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת
רווחים.
|
|
ייחוד משרה
|
|
עובדי הנציבות
|
11.(א)
עובדי הנציבות דינם כדין שאר עובדי המדינה, אולם בקבלת הוראות ולגבי
פיטורים יהיו נתונים למרותו של הנציב בלבד.
(ב) הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדו אם ראה
צורך בכך.
|
|
חובת סודיות
|
12.הנציב,
עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו חייבים לשמור
בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם ולהתחייב על כך בכתב עם תחילת
עבודתם.
|
|
הגשת תלונה
|
13.כל
אדם רשאי להגיש תלונה אל הנציב.
|
|
דרך הגשת
התלונה
|
14.תלונה
שהוגשה בכתב ותלונה שהוגשה בעל פה ונרשמה מפי המתלונן תיחתם בידי המתלונן
ויצוינו בה שם המתלונן ומענו.
|
|
תלונה של
אסיר
|
15.תלונה
של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971(7),
תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירה - בלי
שיפתחנה, אל הנציב.
|
|
התלונה
ועילותיה
ופתיחת הבירור
|
16.(א)
תלונה ניתנת להגשה על כל שופט.
(ב) משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירורה, זולת אם ראה כי
התקיים אחד מאלה:
|
|
(1)
התלונה אינה על שופט;
(2) התלונה אינה ניתנת לבירור מהסיבה המנויה בסעיף 17;
(3) התלונה קנטרנית או טרדנית;
(4) ענינה של התלונה בפסלות שופט כאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט
[נוסח משולב], התשמ"ד-1984(8);
(5) התלונה היא בענין הנתון לערעור על פי כל דין.
|
|
|
|
(ג) החליט
הנציב לא לפתוח בבירור תלונה, יודיע הנציב על כך למתלונן בכתב, ויציין את
הנימוקים להחלטתו.
(ד) החליט הנציב לפתוח בבירור התלונה, יודיע על כך לשופט הנילון, לנשיא
בית המשפט שבו מכהן אותו השופט ולשר; לא היה נשיא באותו בית משפט, תימסר
ההודעה למי שממלא תפקיד מקביל לו.
|
|
תלונות שבירורן
מצריך סיבה
מיוחדת
|
17.תלונה
שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת
התלונה נודעה למתלונן, או מיום מתן פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת
התלונה, המאוחר מביניהם, לא יפתח הנציב בבירורה אלא אם כן מצא שיש סיבה
מיוחדת המצדיקה את בירורה.
|
|
דרכי הבירור
ומשכו
|
18.(א)
הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה והוא אינו כפוף לסדרי דין או
לדיני הראיות.
(ב) לצורך הבירור רשאי הנציב לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו בתוך
תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב,
לסייע
|
|
|
בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב
למלא אחר הדרישה והוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968(9),
יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
(ג) בירור התלונה ייעשה לכל היותר בתוך שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.
(ד) החלטת הנציבות תהיה מנומקת.
|
|
|
19.(א)
הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות
שלא לפתוח בבירורה, או שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את
תלונתו או מטעמים מיוחדים שיירשמו; הופסק בירור התלונה לפי סעיף זה יודיע
הנציב בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את
הנימוקים לכך.
(ב) החליט הנציב להפסיק את בירור התלונה יודיע הנציב על כך בכתב לכל מי
שמנוי בסעיף 16(ד).
|
הפסקת הבירור
|
|
20.(א)
מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן ולכל מי שמנוי בסעיף
16(ד) בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו
ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד
לתיקונו.
(ב) התקבלה הודעה על ליקוי כאמור בסעיף קטן (א) יודיע השופט הנילון
לנציב, בתוך מועד שקבע הנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא עשה כן
או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את הענין לפני
השר, לפני נשיא בית המשפט כאמור בסעיף 16(ד) או לפני ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת.
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב, בצירוף החלטתו
למתלונן ולכל מי שמנוי בסעיף 16(ד), ורשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו.
(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת
היועץ המשפטי לממשלה; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב
את הענין לידיעת השר.
(ה) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לפני הועדה
לבחירת שופטים כמשמעותה בחוק-יסוד: השפיטה, לסיים את כהונתו של שופט על
פי סמכותה לפי סעיף 7(4) לאותו חוק יסוד; החליטה הועדה שלא לקבל את המלצת
הנציב - תנמק את החלטתה.
|
תוצאות הבירור
|
|
21.הנציב
יהיה פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו -
|
|
(1)
כשהחומר או הראיה עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת
המתלונן;
(2) כשיש לדעתו בגילוי החומר או הראיה משום גילוי סוד מקצועי או
ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. |
|
|
|
|
|
|
|
סייגים לנימוק
וגילוי ממצאים
|
|
22.(א)
החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה -
|
|
(1) אין
בהם כשלעצמם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית
משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן;
|
|
|
|
|
זכויות וסעדים
|
|
|
|
|
(2) אין
בהם כשלעצמם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש
סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד
על ידי הגשת התלונה או בירורה.
|
|
|
|
(ב) לא ייזקק
בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין
תלונה.
|
|
שכר ותנאי
כהונה
|
23.שכרו
ותנאי כהונתו של הנציב יהיו כשל שופט בית המשפט העליון.
|
|
דין וחשבון
|
24.(א)
הנציב יגיש לכנסת, לשר ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על
פעולותיו שיכיל, בין השאר, סקירה כללית ותיאור הטיפול בתלונות.
(ב) הנציב רשאי להגיש לכנסת, לשר ולנשיא בית המשפט העליון דין וחשבון
מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.
(ג) הונח דין וחשבון על שולחן הכנסת, תדון בו ועדת החוקה חוק ומשפט של
הכנסת.
(ד) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יפורסם לפני הנחתו על שולחן הכנסת.
|
|
תקציב הנציבות
|
25.תקציב
הנציבות ייקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת, על פי הצעת הנציב, ויפורסם
יחד עם תקציב המדינה; ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת הנציב, לאשר שינויים
בתקציב משרדו.
|
|
תקנות
|
26.השר
אחראי על חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו.
|
|
הנציב הראשון
|
27.הנציב
הראשון יתמנה לא יאוחר מתום תשעים ימים מיום פרסומו של חוק זה.
חבר הכנסת
יוסף-יצחק פריצקי |
|
|
הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס'
2) (סיום כהונת שופט)
|
|
תיקון סעיף 7
|
1.בחוק-יסוד:
השפיטה(1), בסעיף 7(4), במקום "יושב ראש הועדה" יבוא "יושב
ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים".
|
דברי הסבר
בהתאם לסעיף 20(ה) להצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים,
התשס"ב-2002, ולפיו הנציב רשאי, בעקבות ממצאיו, להמליץ לפני הועדה לבחירת
שופטים כמשמעותה בחוק-יסוד: השפיטה (להלן - הועדה), לסיים את כהונתו של שופט על
פי סמכותה לפי סעיף 7 (4) לאותו חוק-יסוד, יש להוסיף את הנציב לרשימת המציעים
האפשריים לועדה לסיים כהונתו של שופט, לצד נשיא בית המשפט העליון ויושב ראש
הועדה.
להערכת הועדה אין לחוק עלות תקציבית.
|
