|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
|
|
|
המבקשת
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
מחאג'נה זיאד |
|
|
|
|
|
|
המשיב
|
|
נוכחים: |
ב"כ המבקשת: עו"ד סיגל אלפר
המשיב: בעצמו - מובא באמצעות הליווי
ב"כ המשיב: עו"ד אניס ריאד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרוטוקול
ב"כ המשיב:
אני מבקש לטעון כי בפנינו בקשת מעצר עד תום ההליכים. בקשה זו מוגשת לאחר הגשת
כתב אישום.
כתב האישום שהוגש בתיק זה הוגש ע"י רנ"ג ציגלר ניסן, שהינו תובע משטרתי עפ"י
סעיף 12 א
(2) לחוק סדר הדין הפלילי (נ"ח), תשמ"ב – 1982.
עפ"י תיקון לחוק החסד"פ שנעשה ביום 7.8.01 למעשה לא הוכנסה
המחוקק לפני פחות מחודש ימים קבע שבעבירה עפ"י תקיפת בת זוג המיוחסת למשיב הינה
עבירה שרק תובע יכול ומוסמך להגיש כתב אישום.
עם כל הכבוד לפרקליטת המדינה מדובר במטריה של דיני עונשין.
בתי המשפט נדרשו להחמרה וגם התביעה נדרשה להחמרה הן בפתיחת וסגירת תיקים בנושא
של אלימות במשפחה ולכן טבעי שהתביעה ותובע עפ"י הגדרתו כפי שטענתי לעיל הוא
שיטפל בסוג זה של תיקים.
בהעדר כתב אישום לא ניתן לעצור את המשיב עד תום ההליכים.
לכן מבלי להכנס לחומר הראיות אני מבקש לשחרר את המשיב בלא תנאים.
אני אסכים שהוא יורחק מא.א. פחם למרות שהוא צריך להיות משוחרר בלא כל תנאי אבל
כדי שכולנו נוכל להיות רגועים אני אסכים להרחקתו.
ב"כ המבקשת:
הפרשנות של הפרקליטות בחוק סדר הדין הפלילי היא שאמנם סעיף 60 א' לחוק שקובע
שחומר בעבירות מסוג פשע יועבר לפרקליטות בסעיף זה אין כל הוראה הקובעת מי יגיש
את כתב האישום.
בהמשך בסעיף 60 ג' לחוק נקבע מה יעשה פרקליט המדינה בעבירות המנויות בתוספת
הראשונה.
אך לא נקבע שם מה יעשה בשאר העבירות מסוג פשע.
החומר מועבר קודם כל לפרקליטות המדינה ואז פרקליט המדינה יחליט מי יגיש את כתב
האישום.
לטענתם יש בעייה בתיקון יש איזה שהוא עניין בפרשנות.
על סמך הטענות האלה החליטה פרקליטת המדינה להעביר את התיקים בנושא אלימות
במשפחה ללשכות התביעה בכל הארץ.
יכול להיות שבעבירות אלימות חמורות שהן קשות ביותר, ובמקרים של אלימות במשפחה
שהם פחות חמורים מעבירים אלינו.
צריך לשאול את המחוקק לצורך מה נעשה השינוי בחוק.
החלטה
בפניי כתב אישום אשר הוגש לביהמ"ש ביום 4.9.2001 המייחס למשיב עבירה של תקיפה
בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
כתב האישום נערך ונחתם ע"י תובע מכוח מינוי מפכ"ל וגם בפניי היום כמו בישיבה
קודמת מופיעה תובעת מכוח מינוי מפכ"ל.
טוען ב"כ המשיב, שלאור תיקון 33 לחוק סדר הדין הפלילי (נ"ח), תשמ"ב – 1982, כתב
האישום הוגש ע"י תובע שאינו מוסמך וגם בביהמ"ש מופיע תובע שאינו מוסמך בכתב
אישום זה, ועל כן דינו של כתב אישום זה להתבטל, ובהתאם לכך כל ההליכים הנלווים
דהיינו הבקשה למעצר עד תום ההליכים, ובהתאם לכך יש לשחרר מיידית את המשיב.
אכן, צודק ב"כ המשיב שביום 7.8.2001, התקבל בכנסת תיקון לחוק הנ"ל, ועפ"י
התיקון במקום סעיף 60 לחוק הנ"ל, יבוא סעיף מתוקן על פיו נקבע בסעיף 60 (א) כי
חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, המשטרה תעבירו לפרקליט המחוז.
סעיף 60 (ב) מאבחן את העבירות האחרות שאינן עבירות פשע וקובע שבעבירות אלה חומר
החקירה יועבר לתובע המוסמך לנהל את התביעה.
סעיף 60 (ג) לחוק הנ"ל, מסייג את הכלל שבסעיף 60 (א) לפיו למרות האמור בסעיף זה
פרקליט המדינה רשאי להחליט כי חומר שהושג בחקירה בעבירות פשע, המנויות ברשימה
סגורה שבתוספת ראשונה א', כולן או חלקן יועבר לתובע מוסמך. אין לי ספק שהעברת
החומר לתובע עפ"י סעיף זה היא לצורך החלטה האם יש מקום להגיש כתב אישום, ואם
אכן כך הוא יגיש את כתב האישום. חומר החקירה לא יכול להיות מועבר לתביעות
לצורך אחר.
אין כל מחלוקת שסעיף 382 (ב) ויש לומר גם סעיף 382 (ג) אינם מנויים ברשימה
שבתוספת. עפ"י האמור לעיל אין ספק שצודק ב"כ המשיב שכתב אישום זה היה צריך
להיות מוגש ע"י פרקליט, ופרקליט היה אמור להופיע בכל הדיונים בביהמ"ש בגין כתב
אישום זה.
ב"כ המבקשת אינה מקבלת פרשנות ברורה ובלתי משתמעת זו, ומציגה בפניי מצב שלמעשה
היה קיים לפני תיקון החוק ולפיכך לא ברור, וגם ב"כ המבקשת לא יכלה ליתן הסבר,
מדוע היה צורך לתקן את החוק.
יש לומר, שאני מחזיקה מול עיני מכתב חתום ע"י פרקליטת המדינה, הגב' עדנה ארבל
מיום 6.8.2001, המופנה לכל פרקליטי המחוזות לפיו היא מציינת בצורה חד משמעית
שעפ"י פרשנותה שהיא כאמור הפרשנות הראוייה לעניות דעתי, עבירות לפי סעיף 382
(ב), (ג) לחוק הנ"ל, אינן מנויות בתוספת לחוק, ולפיכך אין באפשרותה להחליט על
העברתן לתביעה המשטרתית. פרקליטת המדינה מציינת בהמשך למכתבה הנ"ל, שהיא ערה
לקושי הרב בטיפול הפרקליטות בתיקים אלה כתוצאה מכך, ושבכוונתה ליזום בדחיפות
תיקון חקיקה שיביא לתיקון המצב.
יש להוסיף ולומר עוד שממכתבה הנ"ל עולה שמדובר למעשה בטעות שכן הסעיפים הנ"ל
הושמטו מהתוספת, אך היא מוסיפה כאמור שעל מנת לשנות את המצב יש צורך לתקן את
החקיקה.
בנסיבות הנ"ל אני קובעת שאכן צודק ב"כ המשיב שכתב האישום הזה הוגש שלא ע"י תובע
מוסמך, ובהתאם לכך התוצאה היא שאני מבטלת את כתב האישום, מבטלת את הבקשה למעצר
עד תום ההליכים ומורה על שחרורו של המשיב בתנאים כפי שהסכים ב"כ המשיב ברוב
הגינותו בטיעוניו.
אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלהלן:
1. אני מורה על הרחקתו של המשיב מתחומי העיר אום אל פחם למשך 3 חודשים
מיום שחרורו.
2. אני אוסרת על המשיב ליצור קשר בין במישרין ובין בעקיפין עם אשתו
למשך 2 חודשים מיום שחרורו.
3. להבטחת האמור לעיל תחתם ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך של 3,000 ₪ כל
אחת.
ניתנה היום כ"א באלול, תשס"א (9 בספטמבר 2001) במעמד הצדדים.
ב"כ
המבקשת:
אבקש עיכוב ביצוע על מנת להגיש ערעור.
החלטה
לאור הבקשה המנומקת ובמיוחד לאחר עיון במכתבה של פרקליטת המדינה, אני דוחה את
הבקשה.
ניתנה
היום כ"א באלול, תשס"א (9 בספטמבר 2001) במעמד הצדדים.
|
