אולם אם ההסכם אושר בבית המשפט בהליך שהוקדש אך לכך אין לבטל תוצאותיו

בית משפט לענייני משפחה

מחוז תל אביב

בפני:

תאריך:

בעניין:	1 . ח. ד. 2 . ח. א. 3 . ח. ש.
	ע"י ב"כ עו"ד	עו"ד קניר פסח	תובע
נ ג ד
	ח. ר.
	ע"י ב"כ עו"ד	הלוי יצחק משה	נתבע

1. התביעה אשר בפני הינה להגדלת מזונות, אשר הוגשה בשם הקטינים כנגד אביהם, ואשר הוגשה ביום 15.4.01.

2. בני הזוג נישאו זל"ז כדמו"י ביום 12.8.85, ומנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים:

3. בשנת 1997, פנו הצדדים לחבר משותף, אשר ערך ביניהם הליך של גישור, ואשר בעקבותיו נחתם ביניהם הסכם ביום 29.3.98, ההסכם הינו הסכם לשלו"ב ולחילופין לגירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד בפני בימ"ש זה ביום 7.4.98.

בסע' 9 מוסדרים תשלומי המזונות בהם יחוייב האב, וכדלקמן:

"9(א). הבעל ישלם לידי האם למזונות הילדים... סך של 1,000 ₪ עבור כל אחד מהילדים, עד לגיל 18 או עד לסיום בית הספר...

9(ד). ...ישא האב במחצית כל הוצאה חריגה של הילדים לרבות: הוצאות רפואיות... טיפולי שיניים", וכו'

10(ה) התמורה נטו (ממכירת הבית) תתחלק בין הצדדים כדלקמן:

10(ו). האשה תשא לבדה בכל הוצאות אחזקת הבית, לרבות..."

5. ביום 13.10.99 נחתם חוזה מכר בין הצדדים על פיו תרכוש האישה את חלקו של הנתבע בדירת המגורים, ובסך היחסי של 40% מערכה.

"הוסכם בין הצדדים כי ר. ימכור את חלקו בדירה לס. , עפ"י הסכם מכר שיחתם בין הצדדים תמורת הסך של 95,000$, הסך הנ"ל נקבע לאחר שנוכו , מחלקו של ר., כל דמי המדור לילדיהם של הצדדים.

בתשלום התמורה בסך 95,000$ של ס. לר. בגין חלקו בדירה, יצא ר. ידי חובתו בכל הנוגע לעניין מדור ילדיהם של הצדדים.

ס. מתחייבת בזאת, בהתחייבות בלתי חוזרת כלפי ר., כי בכל מקרה שבו ידרש ר. לשלם ו/או שר. ישלם דמי מדור לילדי הצדדים, לרבות ולא רק, במקרה שבו תועלה תביעה מצד ילדי הצדדים לדמי מדור, תשלם ס. לר. כל סכום שר. ידרש לשלם ו/או יחוייב בתשלומו עבור דמי מדור. בנוסף, ס. מתחייבת שלא לתבוע את ר. לדמי מדור עבור ילדיהם.

מר י. ס., אביה של ס., חותם בשולי הסכם זה, כערב לכל התחייבויותיה של ס., כאמור בסע' זה."

6. עוד יצויין, כי התובעת נמנעה מלחקור את הנתבע על תצהירו, (אשר הוגש כתצהיר עדות ראשית). אין בכך כדי לקבל את תוכן התצהיר כמשמעו, אלא שיש בכך כדי לקבוע כי זו גרסתו, והמשקל המתאים יילקח בחשבון.

7. בפן המשפטי, טוענת האם כי מדובר בתביעת הילדים למזונותיהם, ועל פי הפסיקה אין הם כפופים להסכם שנכרת בין הוריהם.

כותרת התביעה הנה, כאמור: "תביעה להגדלת מזונות", אם כי במהותה ובתשתית המפורטת בה, מדובר בתביעה ראשונית. בפרק ה' בכתב התביעה, אשר כותרתו: "שינוי נסיבות" מתוארת יכולתו הכלכלית של האב, אשר עלתה באופן משמעותי מיום כריתת ההסכם ועד הגשת התביעה: ביום חתימת ההסכם הרוויח האב כ-8,500 ₪ לחודש נטו, ואילו כיום הוא מרויח כ 13,000 ₪ נטו לחודש. כמו כן, לאור פיצויי הפיטורין שקיבל בסך של כ-80,000 ₪, הכספים ממכירת הדירה, וחבילת אופציות מחברת אמדוקס (2000 במספר, על פי סיכומי האב מיום 13.2.03) אשר יש בהם כדי להגדיל את יכולתו הכלכלית, לצורך תשלום מזונות.

האם מרוויחה כ-6,000 ₪ נטו לחודש מעבודתה כמורה, לאחר שהגדילה את הקף משרתה לצורך פרנסת הילדים.

האם נטלה משכנתא בגובה של 90,000$, על מנת לרכוש את חלקו של האב בדירה, אשר תשלומיה החודשיים הנם כ-2,800 ₪ לחודש וכיום עומדים על הסך של 3,100 ₪ לחודש, (ראה סיכומי התובעת).

לטענת האם, חלוקת תמורת הדירה אינה שיוויונית (וכפי שקבעו הצדדים: 60% לנתבע ו-40% לתובעת) מפאת השקעתם הכספית הרבה יותר מצדם של הורי האישה, ולטענת האב, משקפים את הסדרת מדורם של הילדים.

לד.- תכנית מחוננים בסך 137.5 ₪ לחודש, וכן שיעורי עזר בפסנתר (75 ₪ לשיעור). כמו כן מבקש ד. להירשם לחוג למוסיקה. כן, סובל התובע מס' 1 מבעיית הרטבה בלילה, אשר החריפה, לטענת האם, לאחר הגירושין. בעיה זו דורשת טיפולים ועלויות גבוהות.

לא.- אשר מצוי במשבר קשה מאז הגירושין, נדרשו שיעורי עזר, חוג אליו הוא מבקש להירשם, טיפולים פסיכולוגיים (אשר הומלץ, בחוו"ד שצורפה, על ידי פסיכולוגית קלינית) וכן טיפול תרופתי.

עבור ש., פורטו עלויות הגן , וכן נאמר בסיכומים כי כיום, משעלתה לכתה א', קיימת הוצאה של מטפלת המביאה את ש. מביה"ס ונשארת איתה עד 16:00, בעלות של 1,000 ₪ לחודש (האם לא צירפה לכך קבלות).

סה"כ פורטו צורכי הילדים בכ-9,668 ₪ לחודש, לא כולל רכיב המשכנתא.

לטענת האישה, לא ניתן להתקיים מסכום המזונות כפי שהוא עומד היום, והסעדים המפורטים בכתב תביעתה "מובילים" לבירור התביעה כתביעת מזונות ראשונית, למרות קיומו של הסכם מאושר, ופסק דין שמאשרו.

בתצהירה ובסיכומי האישה, הועלתה הטענה כי מדובר בתביעה ראשונית ולא בתביעה להגדלת מזונות, וכי יש לבחון את התביעה מבחינה לשונית ולא מבחינה מהותית. בתצהירה מיום 3.3.02 עתרה האם לשינוי כותרת כתב התביעה ל"תביעת מזונות ולחילופין הגדלת מזונות", וכן עתרה לתיקון הרשום בתביעה.

עוד נטען כי לב ההסכם הנו שלום בית, ולכן לא עמדה האם על מלוא השיקולים וזכויות הילדים, וכי עו"ד ריגלר לא הסבירה לצדדים את השיקולים לטווח ארוך אלא רק ערכה למסמך משפטי את ההסכמות שהובאו בפניה על ידי בני הזוג.

כן נטען כי, לא נערך בבית המשפט דיון לגופו, בתביעת מזונות, לא נפתחה תביעת מזונות, לא היו לנגד עיני ביהמ"ש הכנסות הצדדים, כתב הגנה או הרצאת פרטים.

כטענה חלופית, נטען בסיכומים, שוב, קיומו של שינוי נסיבות מהותי, וכמפורט לעיל, ובנוסף, לטענת האם, רמת החיים בה חיה המשפחה טרם הגירושין היתה גבוהה. כיום, לטענתה, על כל הוצאה בה חייב האב, מתעורר ויכוח, ולדבריה "גם אם בסופו של דבר הוא משלם חלק מעלויות הבריאות, הדבר נעשה לאחר ויכוחים" (ראה סע' 53 לסיכומים), לכן, לטענתה, יש לגלם את כל צרכי הקטינים בסכום מזונות חודשי.

כן, נטען כי בעקבות עבודתו החדשה בחברת אמדוקס, לא מקיים האב את הסדרי הראייה, דבר המביא להוצאות טיפול, קייטנות ובייבי סיטר.

פה המקום לציין כי לטענת האם: "מדור הילדים לא נתבע בתביעה זו כרכיב נפרד, אך ביהמ"ש מתבקש להתחשב בתוצאה זו לעניין יכולתה של אם התובעים לממן את צרכיהם" (ראה סע' 57(א) לסיכומי האם).

האם טוענת כי ויתורה על סכום מדור לילדים נעשה תחת השפעה בלתי הוגנת של הנתבע, אשר העמיד את הויתור כתנאי לרכישתה את הדירה.

לטענתה, האב מתגורר בבית הוריו, ואין לו כל הוצאות, משלא הוכח כי הוא משלם להוריו שכ"ד.

8. כטענה מקדמית, טוען האב כי הימנעות ב"כ התובעת מחקירה על תצהירו, מהווה משום קבלת גירסתו באופן מוחלט.

האב צרף תלושי משכורת בסך 11,000 ₪ נטו לחודש, כולל ניכויי רשות.

לטענת האב, מדובר בתביעה להגדלת מזונות, ומשום שכך, יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי. לטענתו, לא חל כל שינוי שלא יכולה היתה האם לצפות טרם חתימה על ההסכם.

עוד טוען האב כי על פי הסכם המכר, הוסדר עניין המדור (באופן בו החלוקה הנה 40%-60%), ועל כן אין לחייבו בכך. מהות ההסכם הנו במדור כחלק ממזונות הקטינים, ואף נקבע ערב מטעמה של האישה, וכמפורט בסעיף 5 לפסק הדין.

האב טוען כי נערך מו"מ טרם החתימה על ההסכם ובו לקחו הצדדים בחשבון את מכלול הנתונים. לטענתו, האם היא זו שיזמה את עריכת ההסכם. בתחילה פנו לנעמ"ת ולאחר מכן עו"ד ריגלר, אשר ייצגה אותם, הבהירה את כל הסוגיות המשפטיות, ובכך יש כדי למלא את התנאי של קיום דיון לגופם של מזונות. ההסכם נעשה בסיועם של יועצים שונים.

עוד נטען, כי כיון שמדובר בהסכם "שלום בית" ורק לחילופין גירושין, חזקה שצרכי הילדים נשקלו.

כן טוען האב, כי נשא ונושא במחציתה של כל הוצאה רפואית חריגה שאינה מכוסה על ידי הביטוח הרפואי, כאמור בהסכם, וכן התחייב לשאת במחצית עלות שיעורי העזר והטיולים במסגרת החינוכית.

גם הגדלת הכנסתו אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי, וודאי שיכולה היתה להיצפות מראש, ואף הכנסתה של האישה גדלה.

האב טוען כי הילדים אינם נזקקים לשיעורי עזר, ואף לגבי בעיותיהם הפסיכולוגיות- לגבי א.- שילם האב מחצית מן הטיפולים הנדרשים, ואשר היטיבו עמו.

לעניין בעיית הרטבת הילדים (ד. וא.), טוען האב, כי בעיה זו היתה ידועה לאם בעת עריכת ההסכם, ואם יזקקו לטיפול פסיכולוגי (אליו אינם נדרשים כעת, לטענת האב), ישלם האב את מחציתו. גם לדברי האם, משתתף האב בהוצאות הרפואיות הנדרשות. (ר' עמ' 10 לפרוטוקול).

האב טוען כי משגדל הבן הגדול, אין עוד צורך בבייבי סיטר.

האב טוען כי התובעת לא תבעה מדור, ולכן אין לחייבו ברכיב זה.

9. ראשית לכל, יש לדון בשאלה המקדמית, האם מדובר בתביעה ראשונית או בתביעה להגדלת מזונות.

אכן, הלכה פסוקה היא כי הסכם למזונות, הנחתם בין ההורים אינו מחייב את הקטין.

לעניין זה ראה: ע"א 404/70 עברון נ' עברון פד"י כה(1), 373

הטעם לכך, כדבריו של השופט שמגר בע"א 411/76 שר נ' שר פד"י ל"ב(1) 449, 452 453 הוא:

"אמנם חזקה על הורה שהוא דואג לילדו. אבל, כאשר, כמו במקרה של גירושין, עיקר מעיינם של הורים נתון לסידור הענינים האישיים שלהם, הם עלולים - ולו מבלי דעת או בהיסח הדעת - לא להקפיד במידה מספקת על הבטחת האינטרס של הילד. הכל יודעים והכל מודים, כי בענין הנוגע לילד, האינטרס שלו והאינטרס שלו בלבד צריך לעמוד לנגד עיני העוסקים בו. כאשר הוא נכרך בתביעת הגירושין של ההורים ומאבד את ייחודו, קיימת סכנה ממשית שהוא יתקפח. לדעתי, במקרה כזה הצהרת ההורים שהם פועלים גם בשמו של הילד אינה מעלה ואינה מורידה. ההורים מנסים לעשות בעת ובעונה אחת שני דברים שאינם מתיישבים... במקרה כזה, יש סיכוי סביר, שענין הילד לא יידחק לקרן זווית כדבר טפל יחסית לעיקר. אז יש סיכוי סביר שהוא יידון כענין בפני עצמו לפי העקרונות המקובלים בתביעת מזונות ולא יסמכו על דרך השיגרה על הסכמת ההורים."

בפסיקה קיימת מגמה, לפיה, המבחן לשאלה האם תביעה היא תביעה ראשונית או תביעה להגדלת מזונות, הוא האם התקיים קודם לחתימת ההסכם בין ההורים דיון ממצה לעניין מזונות הקטין, כפי שנקבע בע"א 413/85 רוט נ' רוט פ"ד מ(1), 835, 839-840:

"הסכם בין ההורים אין בו אמנם כשלעצמו כדי לחסום דרכו של הקטין התובע מזונותיו ממי שחייב... אולם אם ההסכם אושר בבית המשפט בהליך שהוקדש אך לכך אין לבטל תוצאותיו של ההליך, אלא אם יש אינדיקציה כלשהי לכך שבית המשפט המחוזי שדן בענין, לא נתן דעתו עובר למתן אישורו להסכם, לשאלה שבפניו ולא בחן שאלת המזונות כדבעי. אין הצדקה לביטולו של פסק דין אשר אישר הסכם למרות שאין סימנים לכך שבית המשפט התעלם מחובתו לבדוק את הנסיבות שסבבו עריכתו של ההסכם ותוכנו. הווה אומר, צריך להיות טעם עניני כלשהו לביטולו של פסק הדין שניתן אחרי בחינה ענינית של הנושא".

לבחינת מהותו של הדיון שצריך להתקיים בנושא המזונות והיקפו, קיימת פסיקה שונה.

בפס"ד אחר, הביע דעתו חברי כב' השופט גייפמן כי:

"כאשר בית המשפט מפקח ובודק את תניית המזונות בהסכם הגירושין, נשמר עיקרון טובת הקטינים, ויש ליתן נפקות משפטית לפסק הדין שאישר את הסדר מזונות הקטינים בהסכם הגירושין. בנסיבות אלה, תביעת הקטינים לאחר הגירושין לא תיחשב כתביעה ראשונית למזונות קטינים, וכדי להתגבר על כלל של "מעשה בי"ד" יהיה צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי".

חברתי, כב' השופטת רוטשילד, סייגה את הדברים וקבעה בתמ"ש 74501/99 דדון נ' דדון דינים משפחה, כרך א, 978, כי רק כאשר נפרשה בפני ביהמ"ש, טרם ההסכם, תמונה המשקפת את צרכי הקטין, כגון תביעה קודמת, או הרצאת פרטים, ובמצבים בהם סכום המזונות שיקף את סכום המזונות, ולו המינימלי, הקבוע בפסיקה, או כי מוברר שסכום המזונות נקבע תוך שקילת צרכי הקטין, רק אז לא יוגדל שיעור המזונות, אפילו לא היה בסכום כזה כדי לשקף במדוייק את צרכי הקטין.

וכן, ראה החלטתי בתמ"ש 52360/00 פרצמן נ' פרצמן (טרם פורסם).

בתמ"ש 76060/97 פלדמן נ' פלדמן דינים משפחה, כרך א, 651, נדון עניין דומה. ביהמ"ש העליון קבע כי הדיון יוחזר לביהמ"ש למשפחה בכדי שיכריע בתחולת הלכת רוט לגופה, ויתן טעם לגופו של עניין לקביעתו לפיה יש לראות במקרה דנן תביעה ראשונית ועצמאית למזונות ולא תביעה להגדלת מזונות.

חברתי, כב' השופטת פלאוט קבעה, כי בשונה מנסיבות פס"ד רוט (בהן קדמה להסכם תביעת מזונות, היו בפני ביהמ"ש נתונים לעניין הרקע לסכסוך, וההסכם היה רק לגבי מזונות), נסיבות, בהם נתן ביהמ"ש דעתו לעניין המזונות, אולם כאשר לא התקיימו נסיבות אלו, יש לראות בתביעה, תביעה ראשונית.

10. יחד עם זאת, ולמול טובתו של הקטין, אין להתעלם מהעיקרון של חופש החוזים, כיבוד הסכמים וקיום התחייבויות, אשר גם הוא עיקרון מרכזי בשיטת המשפט בישראל.

התייחסות לכך, ניתן לראות ב ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין, תק-על 94(2), 855.

"כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט".

ברוח דומה, כותב נשיא ביהמ"ש העליון, כב' השופט ברק:

"הקמתם של בתי המשפט למשפחה משקפת תפישה חדשה לפיתרון שיפוטי של סיכסוכים בתא המשפחתי. תפישה זו מבוססת על הצורך לפתור את הסכסון המשפחתי כולו... ההכרעה השיפוטית היא השלב האחרון בפיתרון הסכסוך, וקודמים לו שלבים שונים של גישור. אכן, לא כל סכסוך במשפחה צריך למצוא את פתרונו השיפוטי על פי דין".

"פיתרון בדרכי גישור- בין כתלי ביהמ"ש או מחוצה לה- הוא מסגרת ראויה לפתרונם של מרבית הסכסוכים במשפחה".

"המשפחה יקרה לכולנו, נעשה הכל כדי שיישוב הסכסוך המשפחתי בדרכי הגישור, יהיה אנושי, יעיל וצודק".

ומכאן אתה למד כי לא על נקלה יפתח ביהמ"ש פתח לדיון מחודש, בנושאי המשפחה (לרבות מזונות) לאחר שהצדדים עברו דרך ארוכה ופתלתלה טרם גיבשו הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין.

(ראה: א' ברק, הגישור בענייני משפחה- גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין הדין הדתי, דיני משפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה, חלק ג' (ינואר 2000), 1149).

11. כיום, בעידן בית המשפט לענייני משפחה, אישור הסכם אשר נוהל ונערך מחוץ לכתלי בית המשפט, הינו עניין שבשגרה. הדבר מונע התדיינויות רבות, וסכסוכים המנוהלים לאורך שנים, ובסופו של דבר מביא למיקסום היעילות והצדק, ולטובת כל הצדדים.

הרכבי בתי המשפט למשפחה מאשרים הסכמים מדי יום ביומו. עם זאת, למרות השגרה, מבהיר בית המשפט לצדדים את משמעות ההסכם, ומוודא עם הצדדים כי היו מיוצגים והבינו את משמעות ההסכם, ויש בכך כדי להוות ראיה לדיון כלשהו שנערך בנושאים הכלולים בהסכם, לרבות, ובעיקר כאשר מדובר בפסיקת מזונות לקטינים אשר אינם מודעים להליך המתקיים בין הוריהם.

על כן, התערבות ופתיחה מחדש של הסכם אינו הדבר הרצוי, ולא צריך להיעשות כדבר שבשגרה, על ידי מתן זכות מחודשת לתביעה ראשונית.

כמו כן בענייננו,כותרת התביעה הנה "הגדלת מזונות", ולא התבקש תיקון של כתב התביעה, ואף בחלק מהתשתית אשר הונחה, נעשה ניסיון להוכיח שינוי נסיבות מהותי כנדרש בתביעה להגדלת מזונות.

ועל כך יש לומר: אין האישה יכולה כפי שעשתה בכתב התביעה ובדרך ניהול הליך זה, לאחוז את החבל בשני קצותיו.

באיזון הראוי, אני קובעת כי מדובר בתביעה להגדלת מזונות, כפי שאף הוגדר על ידי התובעת עצמה, בכותרת תביעתה.

תביעה להגדלת מזונות- האם הוכח שינוי נסיבות מהותי?

12. כפי העולה מכתב התביעה,יש לציין מספר נימוקים המעידים יחדיו ובמצטבר על שינויי נסיבות החל בענייננו:

א. הגדלה משמעותית בהכנסות הנתבע, מאז, ולאחר אישור ההסכם: פיצויי פיטורין בסך 80,000 ₪, ובעיקר, משכורת חודשית של כ-13,000 ₪, ביחס ל-8,500 ₪ במועד אישור ההסכם.

ב. ביום חתימת ההסכם לא היה צורך בהסדרת המדור לקטינים, הצדדים ייחדו פרק שלם בהסכם, בדבר הסכמות בתקופת שלום הבית, ורק לחילופין ציינו את ההוראות אשר תחולנה לגבי גירושין. לימים, רכשה האם את זכויות האב במדור, ולצורך כך נטלה משכנתא שהחזריה החודשיים עומדים, נכון ליום הגשת הסיכומים על 3,100 ₪ לחודש.

ג. גידול בצרכי הילדים ובעיקר בטיפולים פסיכולוגיים, כאמור.

כבר עתה יאמר, כי לאור דברי האב כי הוא משלם וישלם מחצית מהטיפולים הרפואיים והפסיכולוגיים, ואי הכחשתם על ידי האם, אין לפסוק סכום המגלם הוצאות אלו.

ראה, בדברי כב' השופט זמיר בת"א (תל-אביב) 2125/91 יעקב נ' יעקב תק-מח 91(4), 46 ,עמ' 47:

"אכן הכלל הוא, שמזונות "סופיים" הנפסקים בפס"ד, אינם בבחינת סוף פסוק, וישנם מקרים בהם יהא ניתן לשנות את שיעור המזונות שנפסק, אם וכאשר מתקיימות נסיבות חדשות המצביעות על קיומו של שינוי מהותי שנוצר מאז מתן פסה"ד ועד למצב העכשווי. רק נסיבות חדשות כאלה, היורדות לשורשו של פסה"ד הקודם, דהיינו היכולות להשפיע בצורה ממשית על עצם החבות של החייב במזונות, או כאלה הפוגעות או היכולות לפגוע בגובה החיוב, כאשר פגיעה זו היא אכן שורשית וענינית שאין להתעלם ממנה, רק נסיבות חדשות כאלה תהוונה את "השינוי המהותי" הדרוש כדי שלביהמ"ש תהיה האפשרות שבדין לבחון ולשקול מחדש את ענין שיעור המזונות שנפסק בזמנו".

ביהמ"ש יתערב בפס"ד שהינו חלוט רק במקרים חריגים ונדירים, אשר הם בבחינת "אל תאטום אזנך מזעקת דל" (אוצר המדרשים עמ' כז).

ככל שמזונות הילדים שנפסקו רחוקים מהסף המינימלי שנקבע בבר"ע 1895/02 בן עמי נ' בן עמי (טרם פורסם) (להלן: "הלכת בן עמי"), ולפיו הסכום המינימלי למזונות ילדים הנו 1,150 ₪ לחודש, עבור קטין אחד, לא כולל הוצאות מדור והוצאות גן, כך סף הכניסה להוכחת התביעה, ובעקבותיה הגדלת פסיקת המזונות, יהיה קל יותר.

14. עיון בפסיקה מאיר מהם המקרים בהם נקבע כי הוכח שינוי נסיבות מהותי, ואזי התביעה להגדלת מזונות נעתרה.

בפסק דינו של כב' השופט זמיר, ת"א (תל-אביב) 2294/90 גחטן נ' גחטן תק-מח 91(3), 182 ,עמ' 183, נקבע:

"שינוי זה בהכנסותיו של הנתבע מסך של -.200 $ לחודש לסך של 425 $ לחודש מהווה שינוי נסיבות מהותי שיש להתחשב בו לצורך הדיון בתביעה זו".

גם אם גידול בהכנסת הנתבע, כשלעצמו, אינו עילה להגדלת מזונות, יש להתחשב בכך לצורך הקביעה כי יש מקום להיעתר לתביעה. (ראה תמ"ש 34960/97 ש.ל נ' מ.ל תק-מש 98(4), 322, 328).

כך גם נכות שפגעה באם, ויש לכך השלכה לצורך כושר השתכרותה (ראה: ע"א 5348/92 טויק נ' טויק, תק-על 94(3), 523), הוכרה כשינוי נסיבות מהותי.

15. בענייננו, אין לקבל את התביעה ככל שהיא נוגעת לשינוי נסיבות במצבם הבריאותי של מי מהקטינים, משלא הוכח בפני כי מדובר בעניין אשר לא היה ידוע בעת עריכת ההסכם, וכמו כן, האב מודה במחוייבותו למחצית התשלום ככל שמדובר בהוצאות הרפואיות החריגות, ולא הוכח על ידי האם כי האב אינו משתף פעולה, ככל שמדובר בתשלומים אלו.

מנגד, יש מקום לקבל את התביעה ולהגדיל את מזונות התובעים, וזאת מכמה טעמים מצטברים:

ראשית, כאמור בכתב התביעה, ביום אישור ההסכם לא עמדה על הפרק שאלת מדורם של הקטינים, והבטחת מדורם מהווה שינוי נסיבות מהותי כשלעצמו. אמנם, מעידה האם בחקירתה:

ת: חלק מהבעיות שלי שאני לא עומדת בתשלומי המשכנתא (ראה: עמ' 5 לפרוטוקול).

אין ספק כי האם חוששת לומר כי היא תובעת מדור עבור הילדים, וזאת בשל הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, אשר מחייב במסגרתו לשפות בגין תביעת מדור בשם הילדים, אולם יש לראות בכך שינוי נסיבות, מאחר וקטנה הכנסת האם, לאור תשלומי משכנתא שוטפים, בגובה של 3,100 ₪ לחודש.

יובהר: ההסכם הנ"ל לא אושר בפני ערכאה שיפוטית, אולם הוא מחייב (בהיבט החוזי) את הצדדים.

כמו כן, התביעה שלפנינו הנה בשם הקטינים, הקטינים הם אלו הדורשים מדור, ולא אמורים להיות כפופים לויתורים שהוריהם עשו מטעמם.

הסכם המכר, אשר בעקבותיו חוששת האם מתביעת מדור, לא אושר בבימ"ש, ועל כן אינו מחייב את הילדים שאינם מנועים מלתבוע את מדורם. אינני מקבלת את גישתו של האב אשר בויתורו על 10% מהדירה יש בכך כדי לספק את מדורם של הילדים.

16. סכום המזונות אשר נקבע בהסכם, 1,000 ₪ לילד (אשר עומד לאחר הצמדה על הסך של כ-3,500 ₪ לחודש), אינו עומד בפסיקת המזונות המינימלית המקובלת, ואף רחוק מהסכום הכולל מדור והוצאותיו.

בית המשפט צריך לשקול בראש מעיינו את טובת הילד, שלא יקלע למצוקה כלכלית קשה עקב נסיבות חיצוניות, משלא כל צרכיו הנוכחיים והעתידיים נשקלו דיים ביום חתימת ההסכם על ידי הוריהם. אין ספק כי על ביהמ"ש לדאוג כי מעל ראשו של הילד תיוותר קורת גג, שיהיה לו בגד ללבוש ואוכל לאכול. זאת במיוחד ובפרט שלאביו האמצעים הכלכליים הדרושים לכך, ולאימו לא. כאמור, הגדלת הכנסת האב, בלמעלה מ-3000 ₪ נטו לחודש, בעוד שהוא כנראה חי אצל הוריו ומשלא הוגש הסכם שכירות, כך שהוצאותיו קטנות, מהווה שינוי נסיבות מהותי. הרציונל לכך הוא כי שיקולים אשר לא נשקלו, או שלא היו קיימים (דוגמת צרכי המדור) ולאור הכנסתו דאז, צריכים להישקל לאור הנסיבות החדשות.

17. גם אם, לצורך העניין, נבחן מה הם הגור.ם אשר ילקחו בחשבון לצורך פסיקת מזונות קטינים (כתביעה ראשונית) הרי יהיו אלה: צרכי הקטינים לאור הלכת בן עמי, אשר אינם צריכים הוכחה, בגובה של 1150 ₪ לחודש, ומנגד, הכנסת החייב במזונותיהם, אשר בענייננו גדלה באופן משמעותי, הרי שנגיע למסקנה כי יש מקום להגדיל את פסיקת המזונות עבור הקטינים.

18. יובהר, הגדלת המזונות אינה ברכיב המדור דווקא, כי אין לקבל כמוכתב וכמחייב את האב את גובה תשלומי המשכנתא החודשיים (כ- 3,100 ₪ לחודש) אשר בחרה האם לשלם, כנגזרת לסכום המשכנתא אשר נטלה. אולם, יש מקום בנסיבות ענייננו לפסוק מזונות גבוהים יותר עבור הקטינים במסגרת הוכחת שינוי נסיבות מהותי במצטבר (והדגש הוא על המצטבר) אשר חל, מיום שאושר הסכם שלום הבית לחילופין גירושין, בין הצדדים, על המשמעות אשר יש ליתן לכך במובן שאינו הסכם גירושין "קלסי", ואשר "פניו" לא צפו בהכרח גירושין, למועד הגשת תביעה זו.

ההסכם אשר אושר (שלום בית ולחילופין גירושין) נבחן ככזה על-ידי בית-המשפט, גם לעניין מזונות הילדים, והיתה אפשרות/חלופה, כי אם הצדדים ימשיכו לחיות תחת קורת גג אחת עם ילדיהם, יסופקו צרכי הקטינים במלואם, ועל כן גם סכום נמוך שאינו משקף לאשורה את כיסוי צרכיהם (והוא מתחת למינימום, על-פי הפסיקה) אושר, בנסיבות אלה, אולם בפועל, הצדדים הפעילו את החלופה השניה, האשה רכשה את זכויות הנתבע בדירה (ביחס של 60% לה, ו-40% לו) ולצורך הרכישה נטלה משכנתא, אשר החזריה גבוהים, והצדדים התגרשו זמ"ז.

ברור כי לאור האמור ובתוספת של למעלה מ-40%, בהכנסתו של הנתבע, יש לראות את שינוי הנסיבות המצטבר, המצדיק הגדלת המזונות, עבור הקטינים.

19. לסכום, ובאיזונים הראויים, נקבע כי התקיים התנאי של שינוי נסיבות, ובענייננו, סכום המזונות עבור כל אחד מהקטינים יעמוד על הסך של 1,700 ₪ לחודש, ובסך הכל על 5,100 ₪ לחודש, ומיום הגשת התביעה.

א. האב ישלם לידי האם ובכל 10 לחודש, למפרע לאותו חודש, והחל מיום הגשת התביעה, את הסך של 5,100 ש"ח לחודש, כדמי מזונות קבועים, אשר פירוטם: 1,700 ₪ לחודש עבור כל קטין, עד הגיעו לגיל 18, או עד תום לימודיו התיכוניים (המאוחר מבין השניים).

ב. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא הפרשים למפרע.

ג. המדד הבסיסי לצורך חישוב עליית דמי המזונות יהיה מדד חודש מאי 2001 אשר פורסם ביום 15.5.01.

ד. סכום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ה. קצבת הילדים של המל"ל תשולם לידי האם ותיווסף לדמי המזונות החודשיים.

ו. הפרשי מזונות העבר מיום הגשת התביעה ישולמו בחמישה תשלומים חודשיים רצופים ושווים ויוספו לסכומי המזונות שישולמו החל מה-10.8.03

ז. הפרשי מזונות העבר ישאו ריבית והצמדה כחוק, מהמועד שנקבע לתשלומם כאמור בהחלטה זו, ועד לתשלומם בפועל.

ח. מסכומי המזונות יופחתו הסכומים ששילם האב לידי האם בעבור המזונות מיום הגשת התביעה ועד היום.

21. הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד התובעת בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

23. המזכירות תשלח את עותקי פסק הדין בד.ר. לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ג באב, תשס"ג (11 באוגוסט 2003) בהיעדר הצדדים.