|
בתי המשפט מחוזי תל אביב-יפו
א 003107/98
בש"א 8378/02
בש"א 8840/02
בפני: כב' השופטת גרסטל הילה
בעניין: פלוני
התובע
נ ג ד
1. המגן - חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
3. נהג הרכב
הנתבעים
החלטה
1. שתי בקשות שהוגשו ע"י ב"כ הנתבעים: האחת,
בש"א 8378/02, למחיקת התביעה עקב הפרה חוזרת ונשנית של צווי בית המשפט
בעניין מענה לשאלון ועיון במסמכים. השניה, בש"א 8840/02, להורות על ביטול
מינוי המומחים הרפואיים ומשיכת חוות דעתם מתיק בית המשפט.
2. בש"א 8378/02
(א) התובע הגיש ביום 15.11.98 תביעת פיצויים בגין נזקי
גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 7.6.96.
(ב) ביום 21.1.02 ניתן במעמד צד אחד ובהעדר ב"כ התובע,
צו למענה על שאלון שהופנה אל התובע ולעיון במסמכים שגולו; והכל תוך 30
יום.
(ג) ביום 22.1.02 הודיע ב"כ התובע לבית-המשפט, שהנתבעים
קיבלו את מבוקשם עוד בשנת 2000.
(ד) בישיבת יום 17.3.02 הודיע ב"כ הנתבעים שלא הומצא לו
תצהיר מענה לשאלון ולא התאפשר עיון במסמכים. לאחר שמיעת תגובת ב"כ התובע,
ניתנה החלטתי לפיה יומצא תצהיר מענה לשאלון כדין וישלחו צילומי כל
המסמכים המופיעים בתצהיר גילוי המסמכים תוך 30 יום.
(ה) ביום 23.4.02 הוגשה הבקשה דנן בה נטען שעד מועד
ההגשה לא התקבל במשרדי ב"כ הנתבעים מאום. לבקשה זו לא צורף תצהיר.
(ו) בתגובת ב"כ התובע לא נמצאה הישועה. אמנם, נטען ע"י
ב"כ התובע שנמסר מענה לשאלון והודע לב"כ הנתבעים לבוא לעיין במסמכים,
אולם, אין בה כל תשובה עניינית לאי מילוי החלטתי מ- 17.3.02, לא צורף לה
תצהיר ואף לא צורף המענה לשאלון שלכאורה נשלח, ואשר, לית מאן דפליג, שהיה
פגום.
(ז) ביום 1.5.02, ביום הדיון בפני, נמסר ע"י ב"כ התובע
לב"כ הנתבעים תצהיר כמענה לשאלון, וכן, אסופת מסמכים, אלא שאליבא דב"כ
הנתבעים, אסופת המסמכים אינה עונה להוראתי מ- 17.3.02, שכן אינה כוללת את
כל הנדרש.
גם תגובה זו אינה נתמכת בתצהיר.
(ח) צר לי שהצדדים הגיעו לידי עימות מיותר זה, אך אין
ספק שב"כ הנתבעים, לא בכדי התרעם על התובע ובא-כוחו, כעת, משהוסדר נושא
המענה לשאלון, רק ביום 1.5.02, נותר נושא צילומי המסמכים בלתי פתור.
לפנים משורת הדין, אני מאריכה המועד להמצאת צילומי המסמכים מב"כ התובע
לב"כ הנתבעים, תוך שהצילומים מסודרים וממוספרים בהתאם לסדר המופיע בתצהיר
גילוי מסמכים. כל הנ"ל ייעשה תוך 60 יום מהיום כשהפגרה נכללת במניין
הימים.
3. בש"א 8840/02
(א) התאונה ארעה בעת שהתובע היה חייל בשירות סדיר;
והנתבעים הבהירו בתגובתם לבקשה למינוי מומחים – שיש להזדקק לה רק אם לא
נקבעה נכות ע"י קצין התגמולים שאז חל סע' 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות
דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").
(ב) ביום 26.12.99 הוסכם על מינוי מומחים בתחום א.א.ג
ופה ולסת מבלי שנאמר דבר על הליכים בפני קצין התגמולים.
(ג) ביום 16.2.00, בתצהיר גילוי מסמכים, פורט מסמך "אי
הגשת תביעה למשרד הבטחון", גם במענה לשאלון לא נזכרה תביעה לקצין
התגמולים.
(ד) הנתבעים פנו לאיסוף חומר רפואי עצמאי והסתבר שכבר ב-
14.11.96 הגיש התובע תביעה לקצין התגמולים וכבר ביום 8.7.97 נקבעו לו
נכויות שונות:
(ה) על-פי הנטען בבקשה, כל הליך מינוי המומחים היה נגוע
בחוסר תום-לב מצד התובע, שלא הביא לידיעת ביהמ"ש והצד שכנגד את דבר קיומה
של קביעה על-פי דין.
(ו) לבקשה צורף תצהירו של עו"ד סילש.
(ז) בתגובת ב"כ התובע נטען שהתובע הודיע לנתבעים עוד
בשנת 1997 שהוא לא בוחר ללכת בדרך של הגשת תביעה לקצין התגמולים, ולכן אף
קיבל מהנתבעים תשלום תכוף.
(ח) לטענת התובע, נערכה לו הבדיקה טרם שהיה מיוצג, תוך
ניצול המסגרת הצבאית בה שהה, כאילו זו היתה ועדה רפואית רגילה בעניין
פרופיל צבאי ומבלי שהוסבר לו דבר על ההליך. התובע טוען שנשלח לועדה
הרפואית ע"י הגורמים הצבאיים, ומרגע ששכר שירותי עו"ד הבהיר שהוא מעוניין
בהליך נגד הנתבעים.
(ט) בתגובת ב"כ הנתבעים עורך הוא הפרדה בין קבלת כספים
מקצין התגמולים לבין קביעת הנכות. ב"כ הנתבעים אינו עותר לדחיית התביעה
בשל קבלת כספים מקצין התגמולים, אלא להחלטה שקביעת קצין התגמולים היא
קביעה על-פי דין ויש להתעלם מחוות-דעת המומחים שהוגשו בתיק.
(י) עיון במסמכים שצורפו ע"י ב"כ הנתבעים לבקשתו – אינו
תומך בעמדת התובע.
התובע הגיש בקשה להכרת זכות (חבלה) לפי חוק הנכים
(תגמולים ושיקום) (נוסח משולב) תשי"ט – 1959 עוד ביום 14.11.96. על הבקשה
חתם התובע אישית וציין בה פרטי התאונה (נספח "ה" לבקשה).
ביום 9.2.97 עבר בדיקה נוירולוגית, ביום 9.3.97 נבדק ע"י
מומחה פה ולסת, ומאוחר יותר, ב- 17.6.97, נבדק ע"י מומחה א.א.ג (נספח "ו"
לבקשה).
ביום 2.7.97 הודע לתובע (נספח "ז" לבקשה) שנקבעו לו
אחוזי נכות (13%) למשך תקופה שעד בדיקה נוספת ב- 9.3.98.
לית מאן דפליג שהחל מחודש ינואר 1997 היה התובע מיוצג
ע"י בא –כוחו. מכתב בא-כוחו מ- 7.1.97 צורף לתגובתו לבש"א. כך שעל פניו,
אין ממש בטענה שהתובע לא היה מיוצג עת נבדק ע"י הועדה הרפואית של קצין
התגמולים.
התובע נבדק ב- 3 מועדים שונים ע"י 3 רופאים שונים, והכל,
בעת שהיה מיוצג כבר ע"י עו"ד ביטון.
לא ניתן להתייחס בסלחנות לעובדה שהתובע העלים מהנתבעים
ומבית המשפט את העובדה שהוגשה על-ידיו תביעה לקצין התגמולים, שהוא נבדק
ע"י הועדה הרפואית ונקבעו לו נכויות גם אם זמניות, ולכן, בדין עותר ב"כ
הנתבעים לביטול ההסכמה הדיונית לפיה מונו המומחים מטעם בית-המשפט.
אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול מינוים של המומחים ועל
הוצאת חוות-הדעת שלהם מתיק בית המשפט.
בישיבה הבאה שתתקיים יטענו הצדדים בשאלת מינוי מומחים
לפי בקשת ב"כ התובע שצורפה לכתב התביעה, לנוכח קיומו של הליך בפני קצין
התגמולים, שהסתיים בקביעת נכות, גם אם זמנית, טרם מינוי המומחים, ולאחר
שמיעת הטעון תנתן החלטתי.
4. לנוכח כל המתואר, ישא התובע בהוצאות הנתבעים
בשתי הבקשות בסך 12,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים
ותזמנם ליום 1.12.02 שעה 08:30.
ניתנה היום 4.8.02 בהעדר הצדדים.
גרסטל הילה, שופטת
|
