מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

ההחלטה נושא הערעור דנן  בש"א 8378/02

פסה"ד בסופה של תביעת הנזיקין

בבית המשפט העליון                                                                                                   ע"א 8511/02

בפני:  כבוד השופט ת' אור

 

המבקש:

פלוני

 

נ ג ד

 

המשיבים:

1. חברת הביטוח "המגן" בע"מ

2. אבנר- איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

3. נהג הרכב

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א

בתיק בש"א 8378/02 ת"א 3107/98 שניתנה

ביום 4.8.02 על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל

 

 

בשם המבקש: עו"ד אלי ביטון

בשם המשיבים: עו"ד אמיר סילש

 

החלטה

 

1. המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 7.6.1996, בעודו חייל בשירות סדיר, ותבע את המשיבים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לפצותו על נזקיו בתאונה. בית המשפט המחוזי מינה מספר מומחים רפואיים לבדיקת המבקש, ואלה בדקו אותו והגישו את חוות דעתם לבית המשפט. בשלב זה טענו המשיבים כי נודע להם שהמבקש נבדק בעבר על ידי וועדה רפואית מטעם קצין התגמולים. עוד נודע להם, שהוועדה קבעה למבקש נכות זמנית, וזאת זמן רב לפני הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי. על סמך מידע זה, ביקשו המשיבים מבית המשפט המחוזי לבטל את מינוי המומחים, שנעשה בהסכמתם, ולהורות על הוצאת חוות הדעת של המומחים מתיק בית המשפט. ביום 4.8.02 החליט בית המשפט, כי לאור העלמת העובדה שהמבקש נבדק בעבר על ידי מומחים מטעם קצין התגמולים, וכי נקבעה לו נכות זמנית על ידי הוועדה הרפואית, יש לבטל את מינוי המומחים, ולהוציא את חוות דעתם מתיק בית המשפט. כן נפסק שהמבקש ישלם למשיבים הוצאות בסך 12,000 ש"ח. על החלטה זו מוגשת הבקשה לרשות ערעור שלפני.

 

החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור עצמו.

 

2. על פי הראיות שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי, ביום 8.7.1997 נקבעו למבקש 13% נכות זמנית על ידי קצין התגמולים. בהחלטת קצין התגמולים מצוין, כי דרגת הנכות תהא בתוקף מיום 28.11.1996 ועד ליום 9.3.1998, שאז נקבעה למבקש בדיקה חוזרת אצל קצין התגמולים. ביום 3.8.1997 שלח המבקש למשיבה 1 אישור לפיו הוא מוותר על תביעה כנגד משרד הביטחון בקשר לתאונת הדרכים. ניתן לראות, כי אישור זה נשלח למשיבה 1 עוד קודם המועד לביצוע הבדיקה החוזרת אצל קצין התגמולים, וכי במועד זה נזנחה התביעה נגד משרד הביטחון. תביעתו של המבקש לבית המשפט המחוזי הוגשה ביום 15.11.1998 (כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 1.2.1999). התביעה הוגשה, אם כן, לאחר חלוף המועד לקיום הבדיקה החוזרת, ולאחר זניחת התביעה נגד משרד הביטחון. עולה מן האמור, כי ביום הגשת התביעה קביעת הנכות שהיתה בעניינו של המבקש היתה קביעה של נכות זמנית על ידי קצין התגמולים, שתוקפה פג כשמונה חודשים קודם הגשת התביעה. קביעה זמנית אינה מחייבת, כידוע, בהליך לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק). בסעיף 6ב בחוק נאמר, כי קביעת דרגת נכות על פי דין לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי החוק מחייבת באותה תביעה. ההלכה קובעת, כי המדובר בקביעה של דרגת נכות יציבה, להבדיל מדרגת נכות זמנית (ראו: א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מה' 3, תש"ס) 451). הלכה נוספת קובעת שלעיתים יימנע בית המשפט ממינוי מומחה כאשר צפויה קביעה קרובה של נכות צמיתה על פי דין (רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89, 96). במקרה הנוכחי, כל שהיה בפני בית המשפט המחוזי היא, כאמור, קביעה זמנית של נכות במסגרת הליך שנזנח, ולפיכך לא צפויה קביעה של נכות צמיתה במסגרתו. על כן, אין כל ראיה על קיומה של "קביעה על פי דין" בעניינו של המבקש, ולא היתה כל עילה למנוע את מינויים של המומחים על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף 6א בחוק. לפיכך, גם לא היה מקום להחליט על ביטול מינוי המומחים ועל משיכת חוות דעתם מתיק בית המשפט.

 

3. המשיבים מפנים את בית המשפט לתשובות לשאלון שהגיש המבקש במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי. בתשובה לשאלה: "האם נקבעה לך נכות כלשהי - זמנית או צמיתה - בגין התאונה נשוא כתב התביעה?", משיב המבקש: "הוגשה תביעה של הרופאים לצהל (כך במקור - ת"א) בדבר הורדת הפרופיל מפרופיל קרבי לפרופיל 24. מאוחר יותר המשכתי במספר וועדות עד שנקבע לי פרופיל קבוע 31 לצמיתות". אין ספק, כי תשובה זו אינה חושפת את הנכות הזמנית שנקבעה למבקש על ידי קצין התגמולים. בכך יש, כמובן, טעם רב לפגם, ובצדק סבר בית המשפט שתשובה זו ראויה לביקורת. אך גם לאחר שהמשיבים חשפו את עובדת קביעת הנכות הזמנית על ידי קצין התגמולים, אין בכך, כמבואר לעיל, להצדיק את ביטול מינוי המומחים או את ביטול חוות דעתם. יכולה להיות לכך השלכה על ההוצאות שייפסקו בסיומו של ההליך על ידי בית המשפט המחוזי.

 

4. המבקש מבקש את התערבותנו גם בהוצאות שנפסקו נגדו על ידי בית המשפט המחוזי. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה, כי ההוצאות נפסקו בגין שתי בקשות שהגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי, ולא רק בגינה של הבקשה בה ניתנה ההחלטה לביטול מינוי המומחים. כיוון שבהחלטתו השניה של בית המשפט המחוזי אינני מתבקש להתערב, ובהחלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי הוחלט להתערב, אני מחליט לבטל את פסיקת ההוצאות בבית המשפט המחוזי, וכל צד ישא בהוצאות הן בבית המשפט המחוזי והן במסגרת דיון זה.

 

5. לסיכום, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי לבטל את מינוי המומחים ואת חוות דעתם מבוטלת בזה, וההליך ימשיך להתנהל בהתחשב בכך. בעניין ההוצאות, ההחלטה היא כאמור בפיסקה הקודמת.

 

ניתנה היום, ב' בשבט תשס"ג (5.1.2003).

 

ש ו פ ט

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02085110_E04.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

 

 

 

Hit Counter