<%@ Language=JavaScript %> בבקשה, אדון מכנס, תעלה בבקשה על דוכן העדים. אם תרצה לשבת במהלך העדות שלך, הדבר יתאפשר לך

מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

 

ראה את גזר הדין שנתן נגד עוה"ד מכנס

מעבר ליום דיון מאוחר יותר ועדות הנאשם עוה"ד מכנס

 

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

פ  040001/03

בפני:  כב' השופט ג'ורג' קרא

תאריך:  01/02/2004

 

 

 

 

מדינת ישראל

                                                                             המאשימה

נגד

 

מכנס ידין

                                                                              הנאשם

נוכחים: ב"כ התביעה: עו"ד גב' קרמני

               ב"כ הנאשם: עו"ד ליבאי ועו"ד בן ארי

 

פרוטוקול

כב' השופט:           כן, מר ליבאי, אנחנו נשמע היום את פרשת ההגנה?

עו"ד ליבאי:           כן. אנחנו נתחיל היום בעדותו של הנאשם. הנאשם יעיד.

כב' השופט:           בבקשה, אדון מכנס, תעלה בבקשה על דוכן העדים. אם תרצה לשבת במהלך העדות שלך, הדבר יתאפשר לך. מר מכנס, אתה מוזהר על תוכן עדותך בבית המשפט לומר אמת. מי שלא אומר אמת, צפוי לעונש. בבקשה.

 

עה/ הנאשם בעצמו משיב בח.ר. לעו"ד ליבאי:

עו"ד ליבאי:           אנחנו נתחיל בכמה ראשי פרקים של תולדות חייך, לפי מה שאתה אמרת לי, אתה נולדת בפתח תקווה בשנת 1936?

ת.                         אכן.

ש.                         סיימת בית ספר עממי ותיכון, בית ספר אחד-העם בפתח תקווה?

ת.                         כן, נכון.

ש.                         בשנים 1954 עד 1959 שירתת בצה"ל, נכון?

ת.                         כן.

ש.                         שנה אחת מביניהן היתה שירות בצבא הקבע?

ת.                         נכון.

ש.                         באיזה דרגה השתחררת?

ת.                         דרגת סגן.

ש.                         לאחר שחרורך בשנים 1959 עד 1962, עבדת בדפוס של המשפחה?

ת.                         בפתח תקווה, כן.

ש.                         בשנים 1962 עד 1965 היית בעל משרד פרסום בפתח תקווה?

ת.                         כן.

ש.                         בשנת 1963 הוצאת את המקומון הראשון בארץ, ידיעון פתח תקווה?

ת.                         אכן, עיתון ראשון בארץ שהיה מבוסס על פרסום מודעות, מחולק חינם.

ש.                         בשנים 1961 עד 1965 למדת באוניברסיטה העברית בשלוחה בתל אביב?

ת.                         בלימודי ערב.

ש.                         לימודי ערב, פקולטה למשפטים?

ת.                         כן.

ש.                         ולאחר שסיימת את הלימודים בשנים 1965 עד 1967 עשית סטז', במשרד סלומון ליפשיץ בתל אביב?

ת.                         נכון.

ש.                         הוסמכת כעורך דין בשנת 1967?

ת.                         מדויק.

ש.                         בשנים 1967 עד 1975 עבדת כעורך דין במשרד סלומון ליפשיץ?

ת.                         בתל אביב.

ש.                         והוספת שבשנת 73' עד 75' היית גם מנהל המשרד של סלומון ליפשיץ, בתל אביב?

ת.                         כן.

ש.                         ומשנת 1975 ועד היום אתה עובד כעורך דין עצמאי?

ת.                         נכון.

ש.                         עוד שני פרטים. בשנת 1966 נשאת לאישה את נילי, ולכם שלושה ילדים שני בנים ובת?

ת.                         נכון מאוד.

ש.                         ובשנת 1986 השתחררת משירות מילואים בצה"ל בדרגת סגן אלוף?

ת.                         נכון.

ש.                         עכשיו אנחנו נעבור לקשר שלך עם משפחת סוזאייב, אולי ספר לבית המשפט על ההיכרות והקשר שלך עם משפחת סוזאייב.

ת.                         הקשר שלי החל למעשה, עם הסבא של דנה, זלמן סוזאייב, שהיה בעל מפעלי קרטון גלי ואני הכרתי אותו דרך לקוח משותף של משרדי, שאחר כך היה שותף תקופה מסוימת במפעלי הקרטון. בהמשך, אני ייצגתי אותו במפעלי הקרטון במספר נושאים וגם בתחום האישי, בנושא של טיפול בקרקעות, היו קרקעות באבן-יהודה, שהוחכרו לצורך עיבוד חקלאי. שימשתי כעורך הדין שלו בשנים האלה. כך הכרתי את גור ורעייתו, ובהמשך גור, לאור ההיכרות הזו ביקש לאחר שהאבא נפטר, ביקש שאני אטפל בענייניו.

ש.                         הבאת לידיעתי מכתב של גור סוזאייב, לעורך דין דוב ישראלי שהועבר אליך, שלפיו גור סוזאייב מבקש מישראלי להעביר, מודיע שהוא מינה אותך לייצג אותו בכל העניינים פרט לעזבונה של אישתו המנוחה. אני אראה לך את המסמך, אם תאשר אותו שזהו המסמך.

                            אם כבודו ירשה לי, אנחנו הכנו מאחר שאנחנו עומדים להגיש שורה הייתי אומר לא מועטה של מסמכים, הכנו את המסמכים בשלושה קלסרים, עם העתק לתביעה. ואנחנו מציעים במקום להגיש מסמך, מסמך, להעמיד את הקלסרים עם המסמכים לרשות כבודו, ונעבור לפי סדר. אם כבודו מבקש מסמך, מסמך,  אנחנו נוציא מסמך, מסמך.

כב' השופט:           חבל שלא עשית את זה בהסכמה, אז יכולתי לקבל,

עו"ד ליבאי:           אני חושב שאין התנגדות מצד התובעת.

עו"ד קרמני:          לא, אין לי התנגדות.

עו"ד ליבאי:           כל מסמך שיעידו עליו, או מאושר על ידי העד ובמידת הצורך  יאושר על ידי שניים, שלושה עדים נוספים, עדי הגנה. כך, שאם אגיד מסמך, מסויג שלפי דיני הראיות יש צורך לתמוך בו בנוסף, אני אודיע שאני אביא עד נוסף ובכפוף לעדותו.

עו"ד קרמני:          אין התנגדות.

כב' השופט:           בכפוף לכך, לא תהיה לך התנגדות. טוב.

עו"ד ליבאי:           כב' השופט, זה הקלסר הראשון. כבודו יוכל לעקוב מסמך, מסמך.

כב' השופט:           ויש עותק לתביעה.

עו"ד ליבאי:           כן, מיד. אלו שני הקלסרים הבאים.

ש.                         מה המסמך שלפניך? זה מסמך שנושא תאריך 8.7.81.

ת.                         זה מסמך שכתב גור המנוח לעורך דין דוב ישראלי, שבו הוא ביקש ממנו להעביר את כל החומר, כל התיקים שהיו ברשותו אלי והוא מעביר את הטיפול בענייניו אלי. בשעתו טיפל עורך דין ישראלי בענייניו של גור, גם כולל קיום הצוואה של רעייתו.

כב' השופט:           קלסר מס' 1.             אני אסמן אותו כסימון אחד, כללי וברגע שתוציאו מסמך, רק תגידו מאיזה קלסר.

עו"ד ליבאי:           אנחנו הולכים  לפי סדר. אולי כדאי לסמן כל מסמך בנפרד, כבודו.

כב' השופט:           בהמשך, אני מתכוון. אתה רוצה שאני אסמן מסמך, מסמך?

עו"ד ליבאי:           כן. לדעתי, אם כבודו יסכים, כדאי שכל מסמך יקבל את הסימון כאילו הוא הוצג בנפרד. תודה.

כב' השופט:           אז אנחנו נתחיל, אם כך, מהמסמך הראשון מיום 7.8.81 נ/ 39

עו"ד ליבאי:           שני תאריכים אינם במחלוקת, ואני אציין אותם. בספטמבר 1980 נפטרה רעייתו של גור סוזאייב?

ת.                         אכן.

ש.                         ובפברואר 1981 נפטר זלמן סוזאייב?

ת.                         אביו.

ש.                         מה היה לאחר פטירת זלמן סוזאייב?

כב' השופט:           זלמן סוזאייב הוא האבא של גור?

עו"ד ליבאי:           האבא של גור. הסבא של דנה.

כב' השופט:           כן.

ת.                         אנחנו היינו במצב שהמפעלים היו בתהליך של מגעים, להכניס שותפים. היו חילוקי דעות בין האחיות ובין גור המנוח. האבא נתן לגור שליטה גדולה יותר במפעלים, בחברות מאשר לאחיות. זאת אומרת, שתי האחיות יחד קיבלו שליטה שווה, זו של גור 50% במניות הניהול. זה יצר מתחים ואנחנו לכן היינו צריכים להיות צמודים כל התקופה הזו מאוגוסט 81' עד לפטירתו של גור, כמעט ביום-יום, לניהול העניינים במסגרת המשפחתית הזו, העסקית-משפחתית.

עו"ד ליבאי:           הוצג לבית המשפט ת/ 24. זו הצוואה של זלמן סוזאייב.

ת.                         כן.

ש.                         מי ערך את הצוואה?

ת.                         הצוואה נערכה במשרדי. זה היה כמה חודשים אחרי שגור העביר את הטיפול המשפטי למשרדי, ולאחר שרעייתו נפטרה ואביו החליט להשאיר צוואה, כדי להסדיר את נושא רכושו באחרית הימים.

ש.                         מה שכתוב בצוואה כתוב. אין צורך להתעכב. והנה, הצוואה היא מאיזה תאריך?

ת.                         הצוואה היא מיום 26.1.1982.

ש.                         והנה ביום 29.10.82 נפטר זלמן סוזאייב ז"ל.

ת.                         אכן.

ש.                         אז אתה הגשת בקשה לקיום הצוואה?

ת.                         כן.

ש.                         המסמך לפניך.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 40

ת.                         קיום צוואה ומנהל עיזבון.

עו"ד ליבאי:           זה נושא תאריך 9.11.82. ביום 17.1.83 (ת/ 25).

ת.                         כן. ניתן צו קיום צוואה ומנהל עיזבון.

ש.                         אני מציג לך הסכם מיום 23.1.83. מה הוא הסכם זה?

ת.                         זה הסכם שערכתי עם האחיות, זה הסכם שנערך ביני כמנהל העיזבון ובין האחיות של גור, הדודות של דנה, שבא להסדיר את היחסים בינינו כדי שאפשר יהיה לעבוד יחד בשיתוף פעולה, ללא מחלוקות.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 41

עו"ד ליבאי:           10.2.83 הגשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב את פרטת העיזבון, המסומנת ת/ 27.

ת.                         כן.

ש.                         ותוכנה אמת?

ת.                         בודאי.

ש.                         האם על פני הפרטא יש סיכום של הסכום?

ת.                         לא. אין סיכום של סכום.

ש.                         אתה הצגת לבית המשפט בקשה לאישור פעולה מסוימת, לפי חוק הירושה. אני מציג לך את המסמך.

ת.                         כן. זו בקשה שהגשתי בשנת 83', באוגוסט דומני, לבית המשפט בתל אביב, לקבל אישור לרכוש דירה. דנה היתה, נמצאה אצל משפחה אומנת, משפחת גולדשטיין ודירתם היתה קטנה ודנה גרה אז עם שני הילדים, שהיו גדולים ממנה בכמה שנים. וחשבנו, גם המשפחה האומנת וגם העו"ס, שנכון יהיה שלדנה יהיה חדר נפרד. ולכן, ביקשנו לרכוש דירה שבה יהיה חדר נפרד לדנה, וזו הבקשה לבית המשפט לאשר את רכישת הדירה.

ש.                         אני שמתי לב שבבקשה הזו יש הערכה שלך לגבי שווי העיזבון.

ת.                         כן. בסעיף 7 לבקשה אני מציין, שערך נכסיו לעיזבון הוא כ- 3 מיליון דולר.

ש.                         אנחנו נחזור לזה בשלב אחר, כשנטפל בסכומים. אבקש להציג את הבקשה לאישור פעולה על פי סעיף 97.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 42

עו"ד ליבאי:           ספר לבית המשפט על הקשר בינך לבין דנה בשנים 1983 עד 1993, מועד בו הגיעה לגיל 18.

ת.                         במשך השנים הללו, דנה היתה כפי שאמרתי גרה בבית משפחת גולדשטיין שהיתה משפחה אומנת ומשפחה חמה, עד כמה שיכולה להיות משפחה אומנת משפחה כתחליף למשפחה, שאין תחליף למשפחה. אז היא היתה כזו. הקשר שלי היה בעיקר עם גב' אביבה גולדשטיין בכל מה שקשור בצרכיה של דנה, אם זה טיפול רפואי, אם זה בלבוש, אם זה בהוצאות אחרות. ובכל הדברים האלה הייתי בקשר בעיקר עם גב' גולדשטיין אביבה, והייתי גם בקשר עם דנה באירועים שונים, בעיקר, לצערנו זה היה גם באזכרות מדי שנה להורים וגם בשמחות שהיו, ומדי פעם דנה היתה מגיעה למשרדי עם משפחת גולדשטיין והיינו משוחחים. לא היה קשר קבוע ביני לבינה בשנים האלה.

                            לקראת גיל 18 היה לנו שיחות יותר תכופות, הייתי אומר. אני הייתי די במצוקה בנושא הזה מפני שהייתי במין מעמד, מצד אחד מנהל עיזבון, מאידך הדמות שכאילו דאגה ביומיום לדנה, ופחדתי שמא יהיה לזה השלכות.

 

הלכתי להתייעץ עם פסיכולוגית לנוער איך לנהוג בנושא הזה, ובהתאם לכך נהגתי ועד גיל 18 אנחנו באמת שמרנו על זה שהמשפחה האומנת היתה המוסד המרכזי.

עו"ד ליבאי:           אתמול בערב, אמש ראיתי מסמך שלא הכנסתי לצרור המסמכים, לאור מה שאתה אומר. אני אבקש לקבל אותו. אני  מתנצל שאין לי צילום. רק תקראי אותו. אין לי צילום.

עו"ד קרמני:          בסדר.

עו"ד ליבאי:           מהו המסמך הזה?

ת.                         זה מסמך שנערך ביוני 93', מועד שדנה בגרה והגיעה לגיל 18 ולמעשה הגיעה לגיל 18 בינואר 83', ואז הייתי צריך להעביר אליה, סליחה ינואר 93', אבל מאחר ואנחנו חשבנו שבאמצע שנת הלימודים זה לא ראוי ולא נכון, להכניס אותה לעולם הזה, שהיא די היתה רחוקה ממנו ביקשנו את אישור האפוטרופוס הכללי, לדחות את זה משנת 93' לאחר בחינות הבגרות. וזה מכתב לאפוטרופוס הכללי שאומר את הדברים האלה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 43

עו"ד ליבאי:           אם אני זוכר נכון, אתה סיפרת לי שעניינה של דנה במקום מגוריה וגידולה, הובא גם בפני בית המשפט?

ת.                         כן. בראשית הדרך השאלה היתה היכן תהיה דנה. היא היתה -

ש.                         מתי זה התעורר?

ת.                         אחרי פטירת גור. אחרי פטירת האבא. היא למעשה, היתה אצל המשפחה האומנת באותה תקופה, ונשאלה השאלה היכן היא תמשיך להתגורר. הדודות מצד אחד ביקשו שתהיה אצלן, הדוד מצד האימא ביקש שתהיה אצלו, והתקיים על זה דיון בפני כב' השופט פורת כדי להכריע בשאלה הזו, היכן היא בעצם תמשיך להיות וגם להסדיר את מערכת היחסים של הביקורים, שאז היו במחלוקת, להסדיר את הביקורים של הדודים והדודות.

ש.                         ביוני 1993 הגיעה דנה לבגרות, והמסמך שאני מראה לך.

ת.                         זו בקשה לבית המשפט לסיים את תפקידי כמנהל עיזבון, ולהתמנות כנאמן על פי חוק הנאמנות. הצעד הזה נעשה בעקבות הצעה/דרישה של האפוטרופוס הכללי שסבר, שלא נכון להמשיך בניהול עיזבון, לאחר שהנהנית בגרה.

ש.                         על פי הצוואה, עד מתי אתה אמור היית לנהל את רכושה של דנה?

ת.                         עד גיל 21.

ש.                         לבית המשפט הוגשו המוצגים ת/ 28, ת/ 30, אני מניח אותם לפניך. אנא תבהיר אותם.

ת.                         ת/ 28 זו פרטא שהגשתי עם סיום למעשה, תפקידי או הלכת תפקידי. התאריך שדנה הגיעה בו לבגרות.

ש.                         מתי זה הוגש? באיזה תאריך?

ת.                         זה הוגש בספטמבר 83'.

ש.                         93'.

ת.                         93', סליחה וזה מסכם את התקופה שבה הייתי מנהל עיזבון. המסמך השני הוא מסמך שבו אני מודיע לדנה, על סיום התפקיד.

ש.                         הוא מסומן ת/ 30.

ת.                         ת/ 30. אני מסביר לה את המצב בעיזבון, נותן לה דיווח על מה שיש, מה הם הנכסים, מה הם התוכניות באופן כללי להמשך הניהול של הנכסים, שמשותפים לה ולמשפחה ואומר לה שאני סיימתי את תפקידי כמנהל עיזבון, ואני עכשיו הופך לנאמן. והיא אישרה לי שהיא אכן עברה איתי על תיקים שהיו במשרד, וקיבלה ממני הסברים לגבי מצב העיזבון והתוכניות. זה ת/ 30. והיא חתמה על המסמך.

ש.                         היא חתמה בפניך?

ת.                         בפני. קיבלה ממנו אפילו, למיטב זיכרוני, העתק מהפרטא.

ש.                         דנה אמרה שהיא לא זוכרת, אם היא קיבלה באותו יום העתק מהפרטא. מה אתה זוכר?

ת.                         למיטב זיכרוני, היא קיבלה באותו מעמד העתק מהפרטא, ולא בכדי אני רואה שזה גם כתוב.

ש.                         אני לא יודע אם שמעתי היטב. אתה אמרת שסיפרת לה על תוכנית להנפקת חברת סוזייאב בבורסה?

ת.                         סיפרתי לה שאנחנו נמצאים בהליכים, בין היתר, להנפיק את חברת, חברה משפחתית זלמן סוזאייב בע"מ בבורסה.

ש.                         מה עוד סיפרת לה בקשר להשקעה, או אפשרות השקעות?

ת.                         השקעות במקרקעין, לא היו אז השקעות מוגדרות נוספות. עיקר הפעילות היתה במסגרת החברות המשפחתיות.

ש.                         משהו שקשור בקרקעות בלונדון?

ת.                         כן. זה היה חלק מהפעילות שנעשתה יחד, במסגרת החברה המשפחתית, רכישת קרקעות בלונדון שהיתה בעקיפין קשורה גם בהנפקה בבורסה. מצב משפטי מסוים שאומר, שאם יש לך קרקע בלונדון, אז החברה היא לא חברת מקרקעין.

ש.                         הוגש לבית המשפט המוצג ת/ 40, בינואר 96' הגיעה דנה לגיל 21, ומה אז קרה בקשר לנאמנות?

ת.                         הנאמנות הסתיימה. דנה הגיעה לגיל 21. הודעתי לה שאני למעשה, סיימתי את תפקידי. היא ביקשה ממני שאני אמשיך לנהל את ענייניה כפי שניהלתי עד לאותו מועד.

ש.                         נעבור לפעילות שלך בתחום הספורט. מתי התחלת בפעילות בתחום הזה?

ת.                         אני התחלתי למעשה, בפעילות מאוד אקטיבית או אקטיבית בשנת 84'. בשנת 84 85 בנושא אופניים בעקבות העובדה שבני היה רוכב אופניים. הקמתי 13 מועדוני אופניים. 12-13 מועדוני אופניים ברחבי הארץ. במשך הזמן הפכתי יו"ר איגוד האופניים. בהמשך ועקב ההתוודעות שלי לאופן ניהול הספורט בארץ, הקמתי שני גופים לקבוצות ספורט שלא היה להם בית, כלומר, לא היו חברות ב'מכבי' או בה'פועל' בשם 'עוצמה', מרכז אגודות ספורט עצמאיות. הקמתי במקביל גוף שנקרא 'אייל', איגוד ישראלי לספורט לגופי ספורט, התאחדויות ספורט שלא היו חלק מהממסד, ומאחר ולא היה בהם קבוצות של מכבי והפועל. ואחרי זה ניהלתי מאבקים כדי להקנות לגופים האלה ולקבוצות האלה מעמד שווה ערך, למעמד של קבוצות שהיו במסגרות ממוסדות, וצריך שישה בג"צים, שבעה בג"צים למעשה, והגופים האלה ניהלתי אותם עד שלפני שלוש שנים, העברתי את הפיקוד, אחרי שהם הגיעו לשלב של ביסוס ופעולה סדירה, העברתי את הניהול לאחרים.

ש.                         באותה תקופה גם צורפת למועצת ההימורים?

ת.                         כן. במסגרת אותם מאבקים כדי להקנות להם זכויות, אז הגשתי, אחד הבג,צים האחרונים היה בג"צ כדי שהגוף זה יהיה לו זכות, למנות נציג במועצת ההימורים ואף שימשתי שנתיים כנציג במועצת ההימורים.

ש.                         ממתי התחלת לעסוק או להתענין במועדון הכדורגל הכוח רמת גן?

ת.                         בשנת 82' לקראת סוף 82' פגשתי אדם בשם שלום מזרחי,

ש.                         92'.

ת.                         82', 92',

ש.                         שמתי לב שהיום אתה מחליף.

ת.                         82'.

ש.                         אז בשנת 92'.

ת.                         סליחה, בשנת 92' לקראת סוף השנה פגשתי אדם בשם אבשלום מזרחי, דומני או אבשלומוב מזרחי שאמר לי שהוא מארה"ב, ניו-יורק ופנו אליו שיש קבוצת כדורגל של הכוח רמת גן שנמצאת בקשיים, ויש לה נכסים נדל"ניים שאפשר לפתח אותם כדי שישמשו את הקבוצה, והכנסה למשקיעים וביקש לענין אותי בנושא הזה. אני התחלתי לבדוק את הנושא. הוא בינתיים חזר לארה"ב ותוכניתו לחזור לישראל, לעלות לישראל לא התממשה, ואני המשכתי לעסוק בנושא הזה.

ש.                         אז סיפר לך את זה אותו אבשלום מזרחי, שיש פה אפשרויות. אבל מה אתה עשית?

ת.                         דבר ראשון, אני הלכתי לבדוק בדיקה עקרונית כללית בעירית רמת גן, מח' מינהל הנדסה, לראות אם אכן יש בסיס לידיעה הזו. גם לברר למי בעצם שייכות הזכויות הפורמליות, ואז התברר לי שאכן הזכויות, זכות החכירה שייכות למען מכבי רמת גן, שהיא החוכרת משנה של השטח, מתחם האצטדיון ומה שסובב אותו, כאשר  בעל הקרקע או המינהל, המינהל החכיר לעירית רמת גן ועירית רמת גן החכירה בהחכרת משנה לאגודה למען מכבי רמת גן בתמורה למגרש כדורגל, שהיה להם בגלי-גיל, איפה שעומדת היום הבורסה.

                            גם התעניינתי במח' הנדסה אחרי שאמרו לי שזה דבר אפשרי, התעניינתי והמליצו לי על אדריכל אסא, כמי שיכול לקדם את הנושא. פניתי אליו, היתה לנו היכרות קודמת בנושא של אופניים ופניתי  אליו.

ש.                         עבור רק כהרף עין על מסמכים שהוגשו כאן, ת/ 36 אני מניח בפניך.

ת.                         כן. זה ההסכם, חוזה החכירה בין המינהל לעירית רמת גן, על השטח שכולל גם את השטח מתחם וינטר, כולל גם את כל הפארק.

ש.                         ת/ 37?

ת.                         ת/ 37 הוא ההסכם. הסכם החכירה, הסכם החלפת המגרשים ומתן זכויות החכירה בשטח של מתחם וינטר לאגודה למען מכבי רמת גן.

ש.                         מה היה מצב קבוצת הכוח מכבי רמת גן, כשאתה התעניינת בה?

ת.                         קבוצת הכדורגל עמדה לפני קריסה, והיה חשש שתחדל להתקיים למעשה, מאחר והיו לה חובות והיא לא יכלה להמשיך ולפעול.

ש.                         מה היה אמדן החובות שלה? אתה עוד זוכר?

ת.                         אמדן החובות שלה היה בין 600 ל- 900 אלף דולר.

ש.                         לבית המשפט הוגש מסמך ת/ 33, מיום 8.4.93, שזהו הסכם בינך לבין אגודת הכוח, אגודת מכבי רמת גן ואגודה למען מכבי רמת גן. למי מבין הגופים הללו, להבנתך, היו זכויות במתקן?

ת.                         הזכויות היו לאגודה למען מכבי רמת גן. זו האגודה שקיבלה את הזכויות, על פי הסכם החכירה מעירית רמת גן, כאשר בפועל השתמשו במתקן לשימוש ספורטיבי אגודת מכבי רמת גן, ואגודת הכוח.

ש.                         איך היתה רשומה או מאוגדת אז הכוח מכבי רמת גן?

ת.                         זה היה אחד הדברים הראשונים שנאלצתי לעסוק בו. מסתבר שהאגודה הזו היתה עדיין רשומה בשנת 93' כאגודה עותומנית, למרות שלפי חוק העמותות 1980, היו צריכות כל האגודות העותומניות שרצו להמשיך ולפעול, היו צריכות להפוך לעמותות לפי אותו חוק. העמותה הזו, אני פניתי למשרד הפנים בתל אביב, לממונה על המחוז שהיה מה שהיה אז, שם היו מרוכזים תיקי האגודות העותומניות. עיינתי בתיק כדי לקבל מושג מי הם האנשים שמאחורי העמותה, ואיפה האגודה ואיפה היא עומדת. הסתבר שמאז 82', למרות שהיו פניות מרשם העמותות, הן לא הפכו לעמותה. למעשה, החברה, האגודה העותומנית לא היתה פעילה 15 או 20 שנה, מפני  שהדבר היחידי שהיה לה, זה אותו נכס והיא לא עשתה בו מאומה ולכן לא היתה שום פעילות באגודה הזו. נאלצתי לקבץ את האנשים כדי להחתים אותם על המסמך.

ש.                         לפני כן, אנחנו ביקשנו את תיק האגודה העותומנית של הכוח מכבי, או למען הכוח מכבי רמת גן.

ת.                         האגודה למען מכבי רמת גן.

עו"ד ליבאי:           כן. מרשם העמותות, וקיבלנו. אנחנו מבקשים להציג את הצילום של התיק אצל רשם העמותות. ישנו אצל כבודו?

כב' השופט:           אתה מדבר על מסמך מיום 8.5.93?

ת.                         כן. זה המסמך הראשון בקובץ.

עו"ד ליבאי:           מה יהיה מספרו?

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 44

עו"ד ליבאי:           אנחנו הצגנו בנוסף למוצג שהציגה התביעה ת/ 33, את נ/ 17 דומני.

עו"ד קרמני:          נ/ 15.

עו"ד ליבאי:           נ/ 15, סליחה. כדי שייראו גם החתימות המקוריות של המסמך. אולי תבהיר מעט מה יש במסמך ת/ 33, או נ/ 15? מה אתה התחייבת וכנגד מה?

ת.                         כפי שציינתי קודם, הרעיון להיכנס לנושא של מועדון הכדורגל והפרויקט הנדל"ני, נראה לי מאוד חדשני ויכול לשמש דוגמא לאיך אפשר לנהל בארץ קבוצת כדורגל, שנהנית מהכנסות, מנכס ששייך לה, אם כי לא מוחזק ממש על ידה אבל שייך לה. קבוצות הכדורגל בארץ נמצאות בגירעון כרוני. ההוצאות תמיד גדלות מן ההכנסות. ההכנסות הן בדרך כלל מתרומות, ממוסדות ציבור, מרשויות מקומיות וכו', והתחרות גדולה ולכן גם ההוצאות כמעט כדרך עולם, עולות על ההכנסות.

                            פה יש קבוצת כדורגל שיש לה נכס שיכול להכניס פירות, שיאפשרו לה להתקיים בכבוד מההכנסות של הנכס ולמשקיעים שיקימו את הפרויקט הזה, תהיה תשואה יפה להכנסתם. כך, שיש פה שילוב כפי שנקראת החברה שהקמתי אחר כך שילוב עסקים, ספורט. זה היה הרעיון מאחורי הנושא הזה , וזה קיבל ביטוי גם במסמך שבו אומר שאני בשם קבוצת משקיעים שלאותו ענין נקרא מאמצים באותו שלב, לוקחים על עצמנו את החובות של הקבוצה, לכסות אותם, מתחייבים להחזיק אותה במסגרת תקציבית מוגדרת וכנגד זה, אנחנו מקבלים את הסמכות לפיתוח המתקן, מתקן וינטר שלכוח האגודה למען יש את הזכויות לגביו, כדי לפתח אותו תוך כדי שמירה על היעוד הבסיסי של המתקן, לא לשנות את אופי המתקן כמגרש כדורגל ולעשות בו מסגרת, להקים בו מסגרת כלכלית שתוכל להחזיק את המועדון ולהשיב למשקיעים את השקעתם, ולתת להם גם תשואה הולמת.

                            תקופת החכירה אמורה היתה להיות ל- 25 שנים. כאשר בתום התקופה הנכס חוזר לאגודה למען מכבי רמת גן.

ש.                         מה היה להבנתך, הקשר בין התמיכה שתביא אתה לאגודה, לבין הזכויות שמוקנות על פי ת/ 33, לך או למאמצים לפי סעיף 4ב, 4ג?

ת.                         היה פסקה שדבר תלוי בדבר. כלומר, יש התחייבות לקבל את הקבוצה, לדאוג לצרכיה כנגד התחייבות של האגודה, לאפשר לנו לפתח את המתחם, ליהנות מההכנסות שלו. זו היתה מהותה של העסקה, זה היה הבסיס לכניסתי לכל פרוייקט הכוח רמת גן.

ש.                         אני מציג לך את נ/ 15, ושואל אותך מי חתם על המסמך נ/ 15 שהוא גם ת/ 33? אולי קודם כל, תשיב על כך.

ת.                         מאחר ולמעשה, האגודה לא היתה פעילה, לא היה לה פעילות שוטפת או מוסדות מוסדרים, אני נאלצתי לעבור בין השמות שהיו מוזכרים אצל רשם האגודות העותומניות כדי להחתים אותם, על המסמך בשם האגודה.

כב' השופט:           כשאתה מדבר על האגודה, על איזה אגודה אתה מדבר?

ת.                         האגודה למען מכבי רמת גן.

עו"ד ליבאי:           ואת מי אתה חתמת מטעם האגודה?

ת.                         החתמתי את משה רפפורט, את אריה רוזנבלום, את ישראל פלד ראש עירית רמת גן, היה אדם רביעי, ועורך דין רם הורביץ.         אני הלכתי אישית אליהם להחתים אותם, הסברתי להם את הנושא והם חתמו על ההסכם.

ש.                         ברשותך, עוד שני מסמכים.

ת.                         ל-נ/ 15 מצורף מסמך נוסף של גדליה רכטר.

ש.                         מי זה גדליה רכטר?

ת.                         הוא היה אז נדמה לי, ראש עירית רמת גן והוא היה חבר בעמותה. לא זוכר את התפקיד שלו. באגודה העותומנית, אני מתקן. ופניתי גם אליו מפני שהיתה חשיבות בגלל המשקל שלו, גם כבעל תפקיד ברשות העירונית וגם שהוא היה אחד מהכוחות בתוך האגודה העותומנית, להחתים אותו על המסמך הזה, והוא אמר לי תראה, אני אכין לך מסמך שמאשר את הסכמתי, וזה המסמך שהוא מסר לי. נ/ 15.

ש.                         שהוא כותב בסופו: "הנני תומך בתוכן ורוח המסמך, מאחל הצלחה למכבי רמת גן בדרכה.", הכוונה היא למסמך נ/ 15.

ת.                         כן.

ש.                         אתה פנית גם לאמנון ענבר?

ת.                         נכון. אמנון ענבר הוא אחד האנשים שהיו, לא זוכר אם בהנהלה של האגודה העותומנית, או חבר. ביקשתי ממנו לחתום על המסמך. קרא אותו, אמר שהוא מסכים לתוכנו, אבל הוא לא יודע מאחר וחלפו כל כך הרבה שנים, הוא לא יודע אם הוא מוסמך או לא מוסמך לחתום. הוא אומר, אני מסכים ואם חתימתי תהיה חסרה, אני אוסיף אותה.

ש.                         והוא נתן לך את המסמך הזה?

עו"ד ליבאי:           חשבתי שהוא חלק מ-נ/ 15. ראיתי שלא.

עו"ד קרמני:          לא, זה צורף ל-ת/ 33.

עו"ד ליבאי:           צורף ל-ת/ 33, לא צריך עוד פעם. אני חשבתי שזה חלק מ-נ/ 15, וראיתי עכשיו שלא.

כב' השופט:           כן. הוא צורף במקור ל-ת/ 33.

עו"ד ליבאי:           תודה.

ש.                         האם גם המסמך של שלמה פלס צורף שם?

ת.                         לא.

ש.                         אתה פנית גם לשלמה פלס?

ת.                         כן. שלמה פלס היה יו"ר מועדון הכדורגל, הכוח רמת גן באותה תקופה, אותו מועדון שהיה בקשיים, והוא סייע לי באיתור האנשים ובהחתמתם, ובמסגרת זאת הוא פנה גם לראש עירית רמת גן, וביקש את עזרתו כדי להשפיע על אנשים, להבהיר להם את חשיבות הענין. והוא העביר לי חומר, מסמכים שקשורים בעסקה ואמר לי שהוא פנה, שראש העיר רמת גן אמר שחשוב מאוד, שמר גדליה רכטר יחתום והוא בביטויו, נדמה לי,  ישב עליו כדי שהוא יחתום. אני במקביל, החתמתי את גדליה רכטר. קיבלתי ממנו את המסמך.

(קלטת 1 צד ב)

זה המסמך שקיבלתי ממר פלס עם מסמכים אחרים, והוא מציין בו את החשיבות, של חתימתו של מר רכטר, לקבל את הסכמתו של מר רכטר וראש העיר הבטיח שהוא ידבר עם מר רכטר, או כביטויו, ישב עליו כדי שהוא יקבל את החתימות.

כב' השופט:           אני מסמן את המסמך הזה כ-נ/ 15א

עו"ד ליבאי:           אני מציג לך מכתב שמיועד אליך, וחתום על ידי עורך דין רם הורביץ מתאריך 8.4.93. במכתב עורך דין הורביץ כותב בסעיף 1: "הנני אחד מחברי הנהלת האגודה למען מכבי רמת גן.", אולי תבהיר לי עניינו של מכתב זה? סליחה, תבהיר לבית המשפט כמובן, עניינו של מכתב זה.

ת.                         שוב במסגרת הבירור מי האנשים, שעדיין מחייבים או יכולים לדבר בשם האגודה העותומנית אמרו לי, שרמי הורביץ, עורך דין רמי הורביץ הוא האיש שמלווה את האגודה העותומנית גם מבחינה פורמלית, וכדאי לפנות אליו כדי שהוא יתן את ברכתו לענין. פניתי אליו והוא אמר לי שאכן, הוא אחד מחברי הנהלת האגודה. הוא חתם על המסמך והבטיח לי גם, לעשות צעדים פורמליים אם יהיה צורך במסגרת האגודה.

עו"ד ליבאי:           אני מבקש להציג את המסמך הזה, את מכתבו של עורך דין רם הורביץ מיום 8.4.93.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 45

עו"ד ליבאי:           מוסכם עלינו, שחתימתו של העד עורך דין רון חיימובסקי, לא מופיעה ב-ת/ 33, או נ/ 15, נכון?

ת.                         בהחלט שלא.

ש.                         אני אבקש ממך להגיב על שני קטעים מעדותו של עורך דין חיימובסקי, כאן בבית המשפט. הקטע הראשון הוא מעמ' 89, שו' 15-21, ואני מצטט: "ש: ת/ 33 אתם כן מהווים צד להסכם האגודה למען מכבי רמת גן? ת: זה מסמך מיום 8.4.93.", זאת אומרת, חמישה חודשים  לפני המסמך הזה, הוא מתיחס למסמך אחר שנגיע אליו, ואנחנו אכן צד למסמך הזה. "ש: אם אתה חתום על המסמך הזה, או שאתה תראה אם אתה חתום על המסמך הזה או שאתה מזהה חתימה של מישהו מחברי העמותה? ת: יש פה מנהלי חברי העמותה, האגודה למען מכבי רמת גן. מה שאני רואה שחתימתי בודאי לא מתנוססת על מסמך זה.", והלאה בעמ' 90 אומר העד בשו' 4-7: "העד: לא סביר להניח שעל מסמך שכזה, לא תתנוסס חתימה שלי, כי ככל מה שקשור במו"מ עם ידין מכנס, או עם הענקת זכויות של העמותה, אף אחד אחר מחברי העמותה לא היה חותם על זה בלי החתימה שלי, כי אני הייתי זה שהובלתי את כל ההליך.", עכשיו אני מבקש את תגובתך.

ת.                         אז כפי שבשורותיים האחרונות הוא אומר אני הובלתי את כל ענייני ההליך בעמותה.

רון חיימובסקי באפריל 93' לא היה בכלל מעורב בכל צורה שהיא בנושא האגודה למען מכבי רמת גן. כאשר אני סיימתי את החתמת האנשים על ההסכם ועל המכתבים הנלווים, נותרה השאלה שצריך להתחיל בהליך של רישום האגודה העותומנית כעמותה, ורק שלושה אנשים הסכימו מאלו שהיו פעילים באגודה העותומנית, הסכימו להמשיך גם בעמותה. זה היו ה"ה בורשט, ענבר ורפפורט.

ש.                         מכל מקום, אנחנו נחזור לרישום העבודה בשלב המתאים, לפי הלוח הכרונולוגי. מכל מקום, טענתך היא שעורך דין רון חיימובסקי לא היה פעיל, לא היה חבר בכלל באגודה העותומנית.

ת.                         אכן.

ש.                         ואתה טוען שזה גם הוכח מתיק האגודה העותומנית שהוגש לבית המשפט.

ת.                         כן. הוא צורף לאחר מכן, כמה חודשים לאחר מכן לעמותה.

עו"ד קרמני:          אני מבקשת שאם כבר, החקירה תהיה בשאלות לא מדריכות.

עו"ד ליבאי:           אני חשבתי שזה,

כב' השופט:           זו השאלה המסכמת.

עו"ד ליבאי:           זה היה תיקון יותר. העד השיב כבר לשאלה.

עו"ד קרמני:          לא, אבל עד עכשיו לא התנגדתי משום שלא היה חשוב, ואני מבקשת שמעכשיו השאלות לא יהיו מדריכות.

כב' השופט:           אני מניח שמר חיימובסקי נשאל על חלקו הפעיל, או לא הפעיל משנת 93'.

עו"ד ליבאי:           כבודו, אז לא היה לנו תיק העמותה. לא יכול יכולנו להציג, את תיק האגודה, לא יכולנו להציג בפניו.

כב' השופט:           אני רק מעיר את תשומת הלב להעדר חקירה נגדית בענין הזה.

עו"ד ליבאי:           לא, אני אומר לכבודו, אז לא יכולנו להציג בפניו את מה שהסתבר לנו מתיק האגודה.

כב' השופט:           כן, אבל זה לא היה צריך למנוע את השאלות בענין.

עו"ד ליבאי:           השאלות היו.

כב' השופט:           אם היו השאלות אז התמונה מלאה.

עו"ד ליבאי:           מכל מקום, העובדות והנתונים ישנם.

ש.                         אני רוצה להתעכב רגע על חשבון הנאמנות. אמרנו שמר סוזאייב נפטר באוקטובר 1982, 29.10.82,

כב' השופט:           אגב, נ/ 44 זה כל תיק האגודה?

עו"ד ליבאי:           כן. זה כל מה שקיבלתי. אני יכול רק לומר שמה שהתקבל, אני הגשתי לבית המשפט. אני אישית לא טיפלתי בצילום התיק, כמובן אבל מה שהועבר אלינו מתיק העמותה, תיק האגודה, כן.

כב' השופט:           אם הנאשם מבקש להציג לי את נ/ 44, כל התיק של רשם העמותות לגבי האגודה למען מכבי רמת גן, או שיש מסמכים שאינם נכללים באגד המסמכים, נ/ 44, שסימנתי אותו. זו השאלה שאני שואל.

עו"ד ליבאי:           כבודו, מבחינתי ולידיעתי, זהו כל התיק. נוכח שאלת כבודו אם יש איזה ספק, אני אולי אבקש אישור שהצילום הזה הוא הצילום של התיק המלא.

כב' השופט:           אני אודה לך מאוד.

עו"ד ליבאי:           אני רק אבקש שהות כדי לטפל בכך, ולהציג את זה לבית המשפט.

כב' השופט:           בבקשה.

עו"ד ליבאי:           מבחינתי, אני חוזר ואומר לפרוטוקול, מבחינתי זה התיק המלא. אני לא פסחתי לא על דף, ולא על שורה.

כב' השופט:           כמובן שאדוני לא עוסק בצילומים האלה. הוא מבקש ממי שיעשה לו את הצילומים האלה, ואתה מקבל אותם.

עו"ד ליבאי:           נכון, בדיוק. ולכן, כיוון שלא אני אישית צילמתי ולא הייתי שם במשרד, אני זהיר ואומר שלידיעתי כך הדבר, ונאמנים עלי עוזריי ואני אפילו לא יודע מי צילם את זה, כרגע. אנחנו צריכים לבדוק את הענין, ורשמתי לפני את הערת כבודו, כפי שרשמתי לפני בזמנו את הערת כבודו שהוא אמר, שהיה מועיל אם היו בפנינו התיקים של האגודה והעמותה. רשמתי בפני ואני מיד ביקשתי להשיג לנו צילום מלא של התיקים. אנחנו נציג גם את תיק העמותה המלא בפני כבודו.

כב' השופט:           תודה רבה.

עו"ד ליבאי:           נחזור לחשבון הנאמנות שהתחלתי בו, גור סוזאייב ז"ל נפטר ביום 9.10.82 ולפי ת/ 9 שזה ביום 28.11.82 כעבור כחודש פתחת חשבון מס' 72177/42 בסניף מלכי ישראל של בנק לאומי, אכן?

ת.                         אכן.

ש.                         מה הוא החשבון הזה?

ת.                         זה החשבון שבו התנהלו כל ענייני העיזבון. ריכזתי בו, העברתי אליו חשבונות של גור המנוח, שהיו בבנקים אחרים ומשנת 82' ועד לאחרונה, התנהלו כל החשבונות של העיזבון והנאמנות באותו חשבון בנק. ככלל, כל החשבונות, כל התנועות הכספיות של העיזבון והנאמנות, כולן מתועדות, כולן נעשו בצ'קים, כל הוצאה היתה בצ'ק, כל הכנסה היתה עוברת לבנק.

ש.                         הזכרתי את ת/ 9 , אני רואה שהם לא דפי החשבון כי דפי החשבון הוא ת/ 10, אז תואיל להבהיר מהו ת/ 9.

ת.                         כן. זה עם הפיכתי לנאמן, ביקשתי מהבנק לשנות את שם החשבון לעורך דין ידין מכנס נאמנות סוזאייב, כדי שזה יתאים למציאות אבל רציתי לשמור על הרצף של הניהול באותו חשבון בנק.

ש.                         מי היה מורשה חתימה באותו חשבון בנק?

ת.                         אני הייתי מורשה החתימה היחיד.

ש.                         ועד מתי שימש חשבון זה את -

ת.                         עד שנת 2002.

ש.                         את העיזבון והנאמנות?

ת.                         עד שנת 2002.

ש.                         דפי החשבון שהוצגו על ידי התביעה ב-ת/ 10, מתחילים ביום 1.11.91. בכתב האישום נטען, שאתה מעלת באמון החל משנת 1995. אתה ניהלת את החשבון כאמור, מפתיחתו בשנת 1982?

ת.                         כן.

ש.                         האם בין השנים 1982 ועד שנת 1995 הפקדת גם כספים בחשבון הזה?

ת.                         החשבון הזה היה חשבון  פעיל. כספים שנתקבלו מחברות משפחתיות, מגופים, דמי שכירות וכו', הופקדו לתוך החשבון הזה. כל כספים שנתקבלו מכל מקור שהוא, הופקדו לחשבון. כל הוצאות מהחשבון היו בצ'קים מאותו חשבון.

ש.                         איזה הוצאות, נאמר באופן כללי, הוצאת בחשבון הזה משנת 82' עד 95'? ואני בכוונה מפריד, כי 95' הוא בעצם נושא המשפט הזה. משנת 954'.

ת.                         עיקר ההוצאות היו קשורות בכל מה שקשור בטיפול בדנה ובמשפחה האומנת. וכמובן, הוצאות שקשורות בחזקת הדירות.

אנחנו מדברים על 4 דירות מושכרות, 3 דירות מושכרות והחזקת הדירה שבה גרה דנה עם המשפחה האומנת. אלו היו למעשה, עיקר התנועות של הכספים.

כב' השופט:           אתה מתיחס ל-ת/ 13? לאיזה מוצג אתה מתיחס?

עו"ד ליבאי:           ת/ 13 זה ללא דפי החשבון של הנאמנות כמובן, אלא של החברה.

כב' השופט:           שאלת אותו לגבי ת/ 10?

עו"ד ליבאי:           אני התיחסתי ל-ת/ 10 שהם דפי החשבון של הנאמנות, כפי שהוצגו כאן על ידי התביעה.

ש.                         נעצור לרגע עם חשבון הנאמנות, בשנת 95' ונעבור עכשיו לפרויקט באצטדיון וינטר. אתה העדת איך התחלת את הטיפול בפרויקט הזה בקבוצת הכוח מכבי רמת גן, וגם על הבירור שעשית בעיריה כבר העדת ראשוני, ופנייתך לאדריכל יוסף אסא.

                            אני מבקש להציג לבית המשפט בעזרת מסמכים את הפעילות שלך בשם אסא, בקשר לאצטדיון וינטר, תחילה בשנים 92', 93'. מהו המסמך מיום 25.11.92?

ת.                         כפי שאמרתי קודם, אני פניתי בעקבות המלצה שקיבלתי במח' ההנדסה של העיריה, פניתי לאדריכל אסא וביקשתי ממנו שיבדוק את ההיתכנות של בניה מתחת ליציעים באצטדיון רמת גן. המחשבה הראשונית והתפיסה הראשונית שהיתה אז, היתה לבנות מתחת ליציעים. מאחר והיציע המערבי הוא גבוה מאוד, מתחתיו יש שטחים רבים, ביקשתי ממנו שיבדוק לי את ההיתכנות של בניה מתחת ליציעים האלה, וזו הצעה שהוא הציע לי הצעה גם משורטטת של הבינוי מתחת ליציעים.

עו"ד ליבאי:           אני אבקש להציג את המסמך ביום 25.11.92 על נספחיו שהם תשריטים, וגם בענין זה ומכל שרשרת המסמכים שעניינה בתכנון, יעיד כאן כעד הבא, אותו אדריכל יוסף אסא.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 46

עו"ד ליבאי:           אני מציג לך מכתב שכתב לך האדריכל יוסף אסא ביום 5.1.93, וצירופיו.

ת.                         כן. לאחר עיון בתוכניות הקודמות של האדריכל אסא, אמרתי לו שנראה לי שניתן לדחוס לו מקום, גם קומת משרדים נוספת, ואכן הוא הגיש לי תוכניות מתוקנות שכוללת את קומת המשרדים הנוספת. זה מכתב הלוואי לתוכניות האלה.

עו"ד ליבאי:           מבקש להציג את המסמך ביום 5.1.93.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 47

ת.                         אגב, אני רוצה להשלים, אני הנחיתי גם את אדריכל אסא, שאת התוכניות האלה שהוא עשה והגיש לי , הן  יהיו אחרי שהוא יבדוק ויתאם את הנתונים עם העיריה. התוכניות האלה נעשו על ידו, אחרי ביקורים ודיונים בעירית רמת גן, מח' הנדסה בעירית רמת גן.

עו"ד ליבאי:           אני הנחתי בפניך מסמך שהוא מכתב של אדריכל אסא אליך, מיום 30.5.93 שלפי תוכנו, הוא סיכום דיון שהתקיים ביום 24.5.93 ואני מגיש זאת כפוף לעדותו של יוסף אסא כמובן. מה עניינו של מכתב זה?

ת.                         זה מכתב שכפי שאמרתי, ביקשתי ממנו שבכל השלבים הוא יהיה בתיאום עם מח' ההנדסה של עירית רמת גן, וזה סיכום פגישה שהיתה לו עם מהנדס העיר והאדריכלית שפרבר בנושא הזה, שהם מבקשים כמה דברים; מצד אחד, בדיקה כלכלית של הפונקציות שמוצעות. מאידך גם, מאשרים את הפונקציות שביקשנו, כולל אולמות קולנוע עם לובי משותף וכו'. וקומת משרדים, כאשר הם מבקשים גם אולם עבור העיריה של 40 מטר, עבור חדרי חוגים של העיריה ובשלב הזה, גם התחלנו לטפל בטריבונה המזרחית, שהיא היתה נמוכה יותר ושמה רצינו לעשות אולמות סקווש ומטווח סגור.

ש.                         אנחנו רואים שהאדריכל עובד. ואנחנו רואים שביום 19.7.93 הוא פונה אליך -

כב' השופט:           המסמך הקודם סומן נ/ 48

                            המסמך הבא זה דורית ושמעון יודקובסקי .

עו"ד ליבאי:           נכון, כבודו. והמסמך הזה מיום 19.7.93.

ת.                         זה כחלק מהדרישות של מח' הנדסה בעירית רמת גן, כבסיס להגשת תוכניות מפורטות היינו צריכים להכין מפה טופוגרפית של מתחם וינטר, והמודד יודקובסקי הכין את העבודה וזה החשבון שהוא הגיש עבור העבודה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 49, כולל המפה הטופוגרפית.

עו"ד ליבאי:           ביום 5.8.93 שלח לך האדריכל אסא את המסמך שהנחתי לפניך.

ת.                         כן. זה שלב מתקדם יותר בתכנון, כולל היציע, הטריבונה המזרחית שבה כבר החלטנו להרחיב את השימושים, להקים מילונית, אולמות סקווש, מטווח וגם מזנונים. וזו התוכנית המורחבת יותר של פיתוח הטריבונות, הבניה מתחת לטריבונות באצטדיון.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 50, כולל התרשימים.

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך מכתב אליך, שנשלח ממשרדו של האדריכל אסא ביום 23.8.93 שצורפו אליו סט של תוכניות.

כב' השופט:           אני לא רואה את זה.

עו"ד ליבאי:           אין לנו?

כב' השופט:           מצד שני צירפת פעמיים את נ/ 50.

עו"ד ליבאי:           תקלה. אני אציג את זה לבית המשפט, ונקבל חזרה. ומה שהצגנו פעמיים אפשר לקבל חזרה.

כב' השופט:           הנה, אתה יכול לקבל חזרה. זה מוצג אפילו 3 פעמים.

עו"ד ליבאי:           לא, זה דברים שונים שהאדריכל יבוא ויסביר. יש פה חלק עם רישומים ולכן אני אבקש להשאיר את הכל לעדותו של האדריכל. נכון, כבודו שזה אותו מסמך אבל מובן שפעם עם רישומים ופעם בלי.

כב' השופט:           סליחה, מצאתי את זה.

עו"ד ליבאי:           תודה לכבודו.

כב' השופט:           23/8.

עו"ד ליבאי:           23/8 מכתב עם סט של תוכניות. מה עכשיו על הפרק במסגרת התכנון של הפרויקט?

ת.                         כן. זה שוב שלב נוסף להתפתחות, כולל הוסת בריכת שחיה בטריבונה המזרחית, כאשר נוספים לה שימושים ספורטיביים כמו המטווח והסקווש, גם בריכת שחיה.

כב' השופט:           מי שלח לך את זה?

ת.                         אדריכלית ממשרדו של אדריכל אסא.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 51

עו"ד ליבאי:           אני מציג בפניך מסמכים מתאריך 5.9.93, שנשלחו אליך מאדריכל אסא.

ת.                         זה כבר תוכניות מפורטות יותר של ההצעות שהיו כשהן מגובשות יותר, עם חלוקה שכוללת פירוט כל הפונקציות שהיו על פי התוכנית.

כב' השופט:           יש כמה מסמכים פה מאותו תאריך.

עו"ד ליבאי:           כן.

כב' השופט:           אחד, זה עיבוי טריבונות ואחד זה שכר מקדמה עבור פרויקט.

עו"ד ליבאי:           כן.

כב' השופט:           את כולם אתה רוצה?

עו"ד ליבאי:           את כולם.

כב' השופט:           כסימון אחד?

עו"ד ליבאי:           כן. כסימון אחד, כבודו. כולם מאותו תאריך.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 52

עו"ד ליבאי:           אני מציג בפניך מסמך מיום 23/9 שרצופות אליו תוכניות.

ת.                         כן. זה התוכניות המפורטות של התיאור הרעיוני ושל הפונקציות שהיו במסמך הקודם. המסמך הקודם כלל תיאור מילולי של הפונקציות השונות, ופה יש כבר גם שרטוטים ותוכניות מדויקות יותר.

כב' השופט:           מוגש ומסומן ת/ 53

עו"ד ליבאי:           אני מציג לעד את המסמך מיום 19/10 עם צירופיו. אם תואיל לומר לי על מה דובר פה.

ת.                         כן. כל תוכנית כדי שתקבל תוקף, צריכה להיות מוגשת לעיריה ופה מדובר בשינוי יעוד של הקרקע, בחלק מהשימושים, צריך היה לעשות תב"ע נקודתית. תוכנית בנין עיר נקודתית למתחם האצטדיון, וזו טיוטא ראשונה של התקנון של התוכנית. התוכנית מכילה שרטוטים, תוכניות וחלק מילולי. זה החלק המילולי של התוכנית, שאומר מה אנחנו מתכוונים לעשות, מה המטרות של התוכנית, מה הגבולות שלה וחישובי השטחים השונים.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 54

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך מסמך מיום 21.10.93. מסמך שאדריכל אסא הפנה אליך.

ת.                         כן. זה בעקבות הכנת תוכנית התקנון התב"ע והתוכניות המפורטות, אסא קיים פגישה נוספת בעיריה וקיבל אישור להגשת התוכניות לועדה המקומית, כדי להעבירן לועדה המחוזית. אני רוצה לשוב אולי ולהדגיש את זה, אסא עבד בצמידות עם העיריה בנושא הזה, וקיבל סיוע ועידוד אפילו, עד כדי כך שראש העיר בא לביקור בשטח כדי להתרשם בעצמו מה התוכניות שאנחנו מכינים.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 55

עו"ד ליבאי:           המסמכים הבאים, כבודו, שהצגתי לתיק בית המשפט ומסרתי לתובעת, הם בעצם פרוטוקול שרשם אדריכל אסא בזמן שהתוכנית נבדקה באגף ההנדסה, ואני למען הסדר הכרונולוגי, צירפתי זאת כבר.

אני מבקש לסמן את זה בשלב זה, רק טכנית וכשיבוא העד א סא, הוא פשוט ילך  בסדר המוצגים ויסביר גם מה היה באותה ישיבה בעיריה.

כב' השופט:           הפרוטוקול , אתה מתכוון לפתק הזה בכתב יד?

עו"ד ליבאי:           כן. זה מה שאסא קרא פרוטוקול שרשם בזמן הישיבה, לגבי הערות שהוא קיבל במח' ההנדסה לאותה תוכנית לשינוי יעוד. להבנתי, העד כאן הנאשם לא היה נוכח לכן אני יכול להגיד זאת, רק למען הסדר וכפי שאמרתי, לסמן את זה טכנית כדי שנהיה בסדר כרונולוגי, בכפוף רק לכך שיעיד כאן אסא עצמו.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 56

עו"ד ליבאי:           מכיוון שאני עובר לנושא אחר, אני רק שואל אם כבודו רוצה לעשות הפסקה, או להמשיך.

כב' השופט:           נעשה הפסקה. עשרים דקות. אחת עשרה וחצי אנחנו נחזור.

עו"ד ליבאי:           תודה רבה.

לאחר הפסקה

עו"ד ליבאי:           עו"ד מכנס, הנחתי בפניך עוד מסמך אחד לפני שנעבור לנושא הבא. זה פקס ששלח אדריכל אסא אליך ביום 22.12.93. קיבלת את הפקס הזה?

ת.                         כן, בהחלט. זה פקס שבו הוא מוסר לי שהוא נפגש עם הגברת, שוחח עם הגברת לאה שפרבר, אדריכלית עירית רמת גן ושמסרה לו שהתיק שלנו יבוא לועדה הקרובה, והוא בבדיקת תיאום אצלה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 57

עו"ד ליבאי:           תודה, כבודו.

כב' השופט:           אחר כך אסב את תשומת לבכם לסימונים, כי אני התחלתי את הסימונים שלי מ- 38, וכנראה שאין מ- 31 עד 37 אין, ו- 38 צריך להיות שייך ל- 28, אז תתעלמו. מ- 31 עד 37 לא קיים.

עו"ד ליבאי:           כך נעשה.

ש.                         אני חוזר ליחסים שבינך לבין הכוח מכבי רמת גן, ומניח לפניך את ת/ 39 שכותרתו "הסכם אימוץ", את ת/ 38 "הסכם הלוואה" ובהקשר להסכם ההלוואה, הגשנו גם את נ/ 14 מכתבו של עורך דין חיימובסקי שצורף לטיוטת הסכם ההלוואה. עכשיו אני מבקש שתבהיר -

כב' השופט:           רק רגע, שאלת אותו על ת/ 48?

עו"ד ליבאי:           הנחתי בפני העד את ת/ 39 ואת ת/ 38.

כב' השופט:           ת/ 38?

עו"ד ליבאי:           כן. ת/ 38, ת/ 39 ואת נ/ 14. 

ש.                         אולי נתחיל ב-ת/ 39 ותבהיר לנו למה נועד או מדוע הוכן מסמך זה.

ת.                         כן. זה הסכם שנועד בעיקר להסדיר את היחסים שביני לבין הקבוצות, הגופים שניהלו את הספורט. אגודת הכוח, כדורגל, או אגודת הכוח, שתי עמותות, שתי קבוצות, שתי חברות פרטיות זה היה, שניהלו את הקבוצה עד לאותו מועד וכן עם הנהלת העל של מכבי ברמת גן, שהיא בעצם מסדירה את היחסים בעקבות ההסכם מאפריל  93'.

                            יש פה פירוט גדול יותר לגבי הנושאים השונים, והוא נחתם בחברה שבינתיים הקמתי שנקראת "עסיס - עסקים יקדמו ספורט", ש"עסיס" זה ר"ת של "עסקים יקדמו ספורט", פרויקט הכוח רמת גן.

ש.                         אני מבקש שתבהיר לי מה הענין, או מה המהות של הנהלת העל של מכבי רמת גן, שמופיעה כצד ב-ת/ 39.

ת.                         אנחנו היינו מבחינה משפטית במצב ביניים. האגודה העותומנית למעשה, לא פעלה ביומיום ,ולא היה מי שימשיך אותה. העמותה טרם נרשמה. היה מצב ביניים שלא היה גוף שיוכל להתחייב בשם בעלי הזכויות. ההתחייבות הזו נעשתה על ידי הנהלת העל, שזה היה גוף שבאותו שלב היה אחראי לחלק הספורטיבי. כאשר במהות נשאר ההסכם הבסיסי, היסודי מאפריל 93'.

ש.                         האם עורך דין חיימובסקי ואפרים דוש היו התמונה לגבי מסמך זה?

ת.                         כפי שאמרתי קודם, האגודה העותומנית למעשה לא היתה פעילה, מתוך כל השמות שהיו שם רק שלושה הסכימו להמשיך בפעילות של הפיכת האגודה לעמותה, השלושה היו אפרים דוש, משה רפפורט ואמנון ענבר. הם הסכימו להמשיך ולתפעל את הגוף במסגרת העמותה. לצורך רישום העמותה, על מנת שתהיה מלכ"ר, מוסד ללא כוונות רווח, כמו שמרבית גופי הספורט, היה צורך בשבעה חברים לפחות כדי שתוכל כמלכ"ר, והיה צורך לצרף אנשים נוספים. האיש הדומיננטי היה אפרים דוש, והוא צירף אז את רון חיימובסקי שהוא קרוב, בן אחותו, קרוב משפחתו שגם מלווה אותו כמשפטן, צירף אותו ורון, רוני הביא איתו עוד מספר חברים שלו מתחום העסקים.

זו הפעם הראשונה שבה הכרתי למעשה, את רון חיימובסקי שהוא הופיע בתמונה, קודם לא היה לו כל קשר, לא למכבי רמת גן, לא להכוח או לאגודה  העותומנית. הוא הובא על ידי דוש, לצורך רישום העמותה כאחד החברים החדשים בהיותו נאמן עליו, כקרוב משפחה שלו.

ש.                         אנחנו שמענו שכאשר נערך ת/ 33, לטענתך, עורך דין חיימובסקי לא היה מעורב.

ת.                         חיימובסקי, לא רק שלא היה מעורב בעריכה שלו, הוא בכלל לא היה בתמונה אז. בתמונה אז, כל האנשים שמופיעים בעמותה פרט לשלושת האנשים שמניתי דורשט, רפפורט וענבר בכלל לא היו מקורבים לכל הנושא הזה. לא היה להם כל קשר לנושא.

ש.                         אבל אנחנו עדיין בשנת 93', נכון?

ת.                         אכן כן.

ש.                         ואנחנו הצגנו פקס של עורך דין חיימובסקי מספטמבר. בערך בחודש יוני. האם כאן הוא פועל מטעם האגודה כשהוא שולח את הפקס הזה?

ת.                         בשלב הזה הוא כבר פועל מטעם העמותה העתידית. כלומר, האנשים שעשויים להיות עמותה עתידית שתחליף את האגודה העותומנית. אז כבר ניתנו השמות וניתנו כל האנשים המשלימים כדי שאפשר יהיה לרשום עמותה, להפוך את האגודה העותומנית לעמותה. הוא היה, בשלב הזה, כפי שאמרתי אפרים דורשט, הכניסו אותו לתמונה כדי שגם ילווה אותו וייעץ לו כעורך דין, וכל הדברים התנהלו למעשה עם חיימובסקי כעורך דין, כל המסמכים האלה עברו דרכו, חלקם הוא ניסח, חלקם הוא תיקן  והעיר הערות.

ש.                         הוא שולח את זה כפירמה של משרד עורכי דין?

ת.                         כן. זה  יורם ראבד ורון חיימובסקי. הוא היה שותף אז עם יורם ראבד במשרד, הוא היה בארלוזורוב.

ש.                         מה ההסכם השני? הסכם ההלוואה?

ת.                         הסכם ההלוואה זה הסכם מילוט, הייתי קורא לו. הסכם שאמר שאם יסתבר שיש דברים שלא התגלו לנו, או שהחובות הם הרבה יותר ממה שתואר לנו, תהיה לנו אפשרות לצאת מהעסקה ולקבל את הכסף, ואז הסכום יהפוך למה שהשקענו עד לאותו מועד, יהפוך להלוואה, שנצטרך להחזיר אותה. פורטו בה התנאים.

כב' השופט:           אולי נעשה פה פאוזה קטנה. אני רוצה פשוט להבין את המסמכים - ת/ 38, ת/ 39 אם אני שם אותם אחד מול השני, אז בהסכם ההלוואה חסר לי גוף אחד, וזה הנהלת העל של מכבי רמת גן, לאן הוא הלך בהסכם ההלוואה.

ת.                         אני אומר כך, הנהלת העל איננו גוף משפטי. זה מושג שמתאר חבורה של עסקנים, שהם היו הפטרונים והם בעצם היו אלו שעל פיהם ישק דבר בתחום הספורט, שקשור במכבי רמת גן.

כב' השופט:           מה זה הדבר הזה? מה זה היצור הזה?

ת.                         זה יצור של, האנשים שאני הכרתי בגוף הזה, זה היה משה פרנסיס ונוח קליגר, שהם היו, ונדמה לי גם בתקופה מסוימת, מייקל קואזי, שהם היו אלה שכשהיו איזה שהן שאלות או דברים שצריכים  לקבל הכרעה, מי יהיה בהנהלה של קבוצת הכדורגל, מי יהיה בקבוצת הכדורסל, הם יהיו האנשים שאליהם פנו והם נתנו את דברם.

כב' השופט:           למה הם לא מופיעים בהסכם ההלוואה?

ת.                         מפני שהסכם ההלוואה הוא הסכם עם הגופים שקיבלו למעשה, את התשלומים.

עו"ד ליבאי:           אני ממשיך שאלה שכבוד השופט שאל. אני גם רציתי להבהיר זאת, ואני רוצה עוד הבהרה לגבי הנקודה הבאה.

ש.                         ב-ת/ 33 אתה, עורך דין ידין מכנס, צד להסכם מיום 8 באפריל. זה לא מונח בפניך.

ת.                         כן. מיום 8 באפריל.

ש.                         ואילו ב-ת/ 39 וגם ת/ 38, הסכם האימוץ והסכם ההלוואה, הצד הוא "עסיס עסקים יקדמו ספורט", פרויקט הכוח רמת גן 1993 בע"מ. אתה כבר הערת משהו לגבי חברת עסיס עסקים.

ת.                         כן.

ש.                         אני מציג בפניך את המסמך הבא. אני מבקש להציג אותו.

ת.                         כן. זה תמצית מרישום משרד רשם העמותות, שמאשר שהחברה נרשמה.

כב' השופט:           מתי היא הוקמה החברה?

ת.                         ביום 14.9.93.

כב' השופט:           זאת אומרת, ב-ת/ 33 החברה לא היתה קיימת?

ת.                         לא היתה קיימת. לכן, אני מופיע שם,

כב' השופט:           לכן הופעת בשמך הפרטי?

ת.                         כן. באופן אישי, בהחלט ואני כותב שם שזה עבור גוף שיוקם.

כב' השופט:           מסמכי ההתאגדות של החברה, "עסיס עסקים יקדמו ספורט" נ/ 58

עו"ד ליבאי:           אולי רק תאמר לנו מי היו בעלי המניות בחברת,

ת.                         בעלי המניות הם שניים " עסיס, עסקים יקדמו ספורט" שזו חברה שעסקה בתחומי ספורט, שלא קשורים בפרוייקט הכוח רמת גן, וידין זו חברה שבשליטתי.

כב' השופט:           שתי  חברות?

ת.                         שתי חברות, כשהכוונה היתה שאת המניות של עסיס עסקים, להעביר לגורמים נוספים שיכנסו למסגרת.

עו"ד ליבאי:           מכל מקום, דנה איננה בעלת מניות ב"עסיס עסקים"?

ת.                         לא. איננה ולא היתה, לא ברישום ולא באיזשהו שלב שהוא.

כב' השופט:           אתה נוגע באיזושהי נגיעה בחברה הזו?

ת.                         כן, כבודו, אני קודם כל,

כב' השופט:           יד נים? איך קראת לזה?

ת.                         יד נים.

כב' השופט:           מה זו החברה הזו?

ת.                         זו חברה פרטית שלי, בשליטתי ובשליטת, יש בה מניות גם לאישתי.  אני חושב שאני מופיע פה כמנהל. כן, אדוני. מופיע פה כמנהל במשבצת השלישית, מנהלי החברה.

כב' השופט:           תמשיך.

עו"ד ליבאי:           אני מציג לך את ת/ 12, ולפי ת/ 12 אתה פתחת בחודש ספטמבר 93' חשבון בנק על שם חברת עסקים יקדמו ספורט, פרויקט הכוח רמת גן, 1993.

ת.                         אכן כן. פתחתי חשבון בחברה, וכל הכספים שהחברה העבירה למועדון הכדורגל, עברו דרך חשבון הבנק הזה

ש.                         ודפי החשבון של עסיס עסקים בבנק לאומי, הוצגו והם ת/ 13, ת/ 14. אתה הזכרת שצריך היה לרשום את האגודה כעמותה.

ת.                         כן.

ש.                         אתה רוצה עוד פעם להסביר בקיצור רב מדוע ומי טיפל ברישום האגודה ומדוע?

ת.                         המצב, כפי שאמרתי מצב שיש זכויות במקרקעין באגודה למען מכבי רמת גן, שניתנו לה שנים קודם לכן, ואין מי שבעצם מטפל בשם האגודה, או אכפת לו בכלל ממה שקורה עם האגודה, מפני שזה היה רכושה היחידי.

                            נוצר מצב שכדי שאפשר יהיה לתת תוקף בעתיד לפעולותיה של האגודה, חייבים לרשום אותה, להפוך אותה מאגודה עותומנית לעמותה, זה היה הוראות חוק העמותות שיצא בשנת 1982, ומאז לא נעשתה שום פעולה. אני הייתי זה שהיה לי ענין, שהאגודה תירשם כעמותה כדי שהיא תוכל בעתיד, להתחייב בכל ההתחייבות שתידרשנה.

(קלטת 2 צד א)       לכן, הייתי אני זה שבעצם רץ, הכין את המסמכים לרישום העמותה ודאג להחתמת האנשים, ודאג להגישם לרשם העמותות. אני הייתי בעל הענין העיקרי ברישומה כעמותה.

ש.                         בענין רישום האגודה כעמותה, הוצגו המסמכים ת/ 34, נ/ 16 ,נ/ 17. אולי נתחיל ב-ת/ 34, כי אני רואה לפי התאריך הנקוב בו הוא 19.9.93 שתוקן במקור ליום 19.11.93. מה אומר מסמך זה, ת/ 34?

ת.                         מכתב לוואי ששלחה האגודה בהרכבה החדש, או בהרכבה המתחדש לרשם העמותות, בצירוף לבקשה לרישום האגודה העותומנית לעמותה,

ש.                         שהיא מסומנת נ/ 16?

ת.                         נ/ 16, שהוא בא להסביר לרשם העמותות מה בעצם היתה השתלשלות הדברים, והוא מציין שהאגודה איננה פעילה מזה 13 שנה, אלה צעדים לחידוש הפעילות שלה ורישומה כעמותה, מבקשים להאריך את המועד לרישומה, המועד האחרון שרשם העמותות צד להם להפוך את האגודה העותומנית לעמותה, היה 1982, ואני הפעם לא מתבלבל בשנה. 1982. אחר כך נתן להם ארכה לשנת 1983, ולא נעשה מאומה. פה אנחנו מסבירים שחרף זה שהזמן חלף, אנחנו מבקשים לרשום את האגודה העותומנית כעמותה, והם נותנים את הפרטים מי שרד מהאגודה העותומנית ומי ממשיך, כפי שאמרתי קודם, אכן שלושת החברים שממשיכים הם דורשט, רפפורט וענבר, ויש פה כבר צירוף של החברים החדשים.

ש.                         בין החברים החדשים אתה רואה את עורך דין חיימובסקי?

ת.                         כן.

ש.                         אתה רואה את שמו כבר מופיע גם בנספח לבקשה לרישום עמותה, נ/ 16?

ת.                         בהחלט. הוא מופיע גם ככתובת העמותה החדשה.

ש.                         ומה עניינו של נ/ 17, אם ניתן לפענח את הפקס הזה?

ת.                         המסמכים האלה הוגשו, הוכנו באוגוסט ובספטמבר והוגשו למעשה, רק בינואר עד שהושגו כל החתימות. זה מסמך באפריל, מאחר ואני טיפלתי ברישום העמותה, שאלתי את חיימובסקי איפה זה עומד.

ש.                         זה נ/ 17?

ת.                         נ/ 17.

עו"ד ליבאי:           להשלמת התמונה, אנחנו ביקשנו לצלם אצל רשם העמותות את תיק העמותה, ואנחנו מבקשים להציג אותו כמוצג. נמצא לפני כבודו בתיק. מבקש לסמן.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 59

עו"ד ליבאי:           אנחנו עדיין בספטמבר 93', ואנחנו הגשנו לבית המשפט את נ/ 22. אני מצאתי בינתיים נ/ 22, דומני המקורי, אם אפשר לראות מה הצגנו ב-נ/ 22, אם אפשר להוסיף או להחליף את המסמך כדי שיהיה בפני בית המשפט, המסמך המקורי עם התיקונים המקוריים, על גבי טיוטת מסמך הכוונות.

כב' השופט:           זה היה נ/ 22?

עו"ד ליבאי:           כן, כבודו. השאלה אם ניתן להחליף את זה בזה, כי אם אדוני ישווה, דומני שרואים שמה שאני מחזיק בידי הוא המקור.

כב' השופט:           נ/ 22

עו"ד ליבאי:           אני רואה פקס. שעל פניו נשלח על ידי עורך דין רוני יחימובסקי אליך, מיום 12.9.93, הוא כותב לך: "בהמשך פגישתנו מהבוקר ולאחר היוועצות עם מרשי, מר אפרים דורשט, מצ"ב  טיוטא מתוקנת של מכתב הכוונות. החלטה מועברת במקביל לדורשט לקבלת הערותיו",

ת.                         כן. כפי שאמרתי קודם, מהשלב הזה של בערך חודש יולי, התחלנו לעסוק ברישום העמותה החדשה, רון חיימובסקי היה המוביל מטעם אנשי העמותה, הוא ואפרים דורשט, למעשה שהיה איתם את הקשר והוא ניסח את המסמכים ופה הוא מעביר לי טיוטא של מסמך הכוונות, אותו מסמך שאני קיבלתי ממנו והעברתי עליו תיקונים, אלו תיקונים בכתב ידי, ומעביר אלי מסמך מתוקן.

ש.                         מסמך הכוונות שהוצג הוא נ/ 13, שנראה לכאורה שכולל תיקונים, אלה שהצעת ב-נ/ 22.  אני מתעכב רגע על הצדדים למסמך הכוונות. האגודה למען מכבי ברמת גן, אגודה עותומנית וכו', עמותה בהליכי רישום וכו', לבין עסיס עסקים יקדמו ספורט. אתה רוצה להבהיר לנו את נ/ 22, מסמך הכוונות למה הוא נועד? זה מסמך שעל פני הפקס, נוסח בתיאום עם עורך דין חיימובסקי ועם אפרים דורשט?

ת.                         כן. אני אומר אחרת. כשאני רואה את המסמך הוא לא רק נוסח, הוא נוסח על ידם מפני שאם אני לוקח את המסמך שאני תיקנתי אותו, היה כתוב עסיס שילוב עסקים וספורט. לו אני הכנתי את המסמך, הייתי יודע את שם החברה הנכון, שם החברה שלי. זה רק באמת מאשר, כפי שאמרתי שהמסמך הוכן על ידי חיימובסקי ואני הערתי את הערותיי עליו, ובעקבות זה קיבלתי את המסמך השני שכולל את ההערות. הכוונה היתה שזה יהיה מסמך שישמש אותנו וייחתם על ידי האגודה למען מכבי, כאשר תירשם העמותה. זה היה בעצם ההמשך של המסמך מאפריל, שנועד להיחתם על ידי העמותה כשהענין יהיה בשל.

ש.                         אנחנו עוברים לשנת 1995. אפשר להניח את המסמכים שלפניך. בשנת 1995 נכנס לתמונה גוף ששמו יען. מהו אותו גוף?

ת.                         כן. כפי שעד עכשיו הוצג לבית המשפט, אנחנו טיפלנו, אדריכל אסא בשני צדי המתחם, בצד המזרחי ובצד המערבי. בשלב הזה יצרתי קשר עם עורך דין אייבי נאמן, ששמע על הפרויקט  וגילה ענין, ויחד עם עורך דין יוסי שגב, ניסו לקחת את הפרויקט, לא זה של אסא אלא את מגרש החניה שהיה ליד האצטדיון, ועל מגרש החניה להקים מבנה של 6 קומות שבו משולבים מסחר וחניה. הם שכרו לצורך הענין את האדריכל גודוביץ, שהגיש סקיצה ויצר מודל ועם זה התחלנו לגלגל את מגרש החניה שצמוד לאצטדיון.

ש.                         לפי נ/ 21, התקיימה ביום 23.2.95 פגישה בהשתתפות מר צבי בר, ראש העיר, מר ידין מכנס והאדריכל גודוביץ. אולי ספר לנו על פגישה זו.

ת.                         אמרתי, גודוביץ נשכר אדם כדי להוביל את הפרויקט בצד התכנוני. הוא הכין תוכנית רעיונית וגם מודל, ונפגשנו עם ראש העיר כדי לשמוע ממנו את תגובתו ולראות אם אפשר ליישם את התוכנית, שהיתה די מורכבת וחדשנית של שילוב מגרש חניה וחניון ביחד.

ש.                         פה הסיכום,

ת.                         זה סיכום של ראש העיר, שייבדק,

ש.                         הוא רשום על גבי נ/ 21?

ת.                         כן, בהחלט. שתיערך בדיקה. הוא ביקש לצמצם את גודל החניון וכו'. מדובר על שש קומות, וסוכם שתהיה, המהנדס יבדוק את התוכנית ותהיה פגישה נוספת ביני לבין ראש העיר.

ש.                         התביעה הציגה את ת/ 4, שעניינו דיון מעקב שהתקיים בלשכת מהנדס העיר, בהשתתפות, כך כתוב, עורכי הדין ידין מכנס, אברהם אייבי נאמן, יוסף שגב, איתן אורנשטיין וגם גילי או גלעד נאמן.

ת.                         כן. אכן.

ש.                         מניח בפניך את ת/ 4.

ת.                         זו פגישה שהיתה אצל מהנדס העיר כדי לערוך מעקב לגבי התוכניות, ופה הוגדרו הדברים שצריכים לבצע כדי להמשיך עם הנושא הזה ולקדם אותו. כפי שאמרתי קודם, יען פרויקט הכוח רמת גן, זה ראשי תיבות ה-י' זה חברה של יוסי שגב, ה-ע' זה עסיס, ו-נ' נאמן. ויוסי שגב ואיתן אורנשטיין זה עורך דין ממשרדו.

ש.                         הצגנו לבית המשפט את נ/ 18, שכולל חליפת או חילופי מכתבים, בין האגודה למען מכבי רמת גן לבינך, ואולי תסביר לנו את חילופי המכתבים הללו.

ת.                         מאחר והתיחום המדויק בין מתחם האצטדיון ומגרש החניה לא קיים, ביקש אז אני חושב שזה היה ראש העיר, שאני אכין מסמך שמראה שהאגודה שהיא בעלת זכויות חכירה על שטח האצטדיון, אינה מתנגדת להקמת הפרויקט, שמא הוא נוגס או פוגע באיזשהו מקום, גם בשטחים של האצטדיון מצד אחד.  האגודה למען מכבי רמת גן חשבה שזה משרת את מטרותיה משיש לה כאילו זכות, שהם יחנו שם במקום. רצתה להבטיח שזה יישאר מגרש חניה שישרת את האצטדיון. זה המסמך שאני ביקשתי אז מהאגודה שהוא מכתב, המשקל המשפטי שלו היה ממילא מסמך כוונות יותר מאשר כל דבר אחר.

כב' השופט:           אתה מדבר על נ/ 18?

ת.                         נ/ 18.

עו"ד ליבאי:           אמרנו נ/ 18א.

כב' השופט:           אני עוד לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה ששאל הסניגור, מי זה יען פרויקט הכוח.

ת.                         יען פרויקט הכוח זו חברה שמורכבת משלושה גורמים. ה-י' מייצגת את יוסי שגב. חברה של יוסי שגב. ה-ע' את עסיס, ה-נ' את נאמן.

עו"ד ליבאי:           כיצד נוצר הקשר בינך לביניהם? חבורה מכובדת.

ת.                         בהחלט. הקשר, היה לי קשר עם אייבי נאמן שעוסק הרבה מאוד בנושא נדל"ן, והוא שמע על הפרויקט כנראה, והוא החליט שהוא רוצה לנסות דווקא את מגרש החניה, להפוך,

ש.                         השאלה של היחס בין מגרש החניה לבין הפרויקט, האם התמונות האלו יכולים לעזור לך להסביר?

ת.                         אני חושב.

ש.                         אם כן, נעצור לרגע ונגיש לכבודו. תיגש אולי רק קרוב יותר ותסביר לנו.

ת.                         אני אסתפק בצד הזה בתמונה הזו לשלבים המתקדמים יותר. זהו דגם, כבודו של המתחם כולו. זה כביש הטייסים, זה דרך לוד. פה זה צומת מסובים.

כב' השופט:           אני רואה בינתיים רק מגרש חניה אחד פה.

ת.                         יש מגרש כדורגל, היציע המערבי. אנחנו מדברים על,

כב' השופט:           כן.

ת.                         וזה מגרש החניה שמדובר עליו, כאשר פה מסתיים באיזשהו מקום התחום של האצטדיון. איפה התחום המדויק זה דבר, שהוא שטח אפור. אף אחד לא ידע להגדיר אותו במדויק, ולכן היה צורך ב, מגרש החניה משרת את האצטדיון. הוא נועד לשרת את האצטדיון ובאי האצטדיון בשעת משחקי כדורגל ואירועים. הוא נועד לשרת את המתחם.

כב' השופט:           על מה דובר בתוכנית של יען?

ת.                         יען, דובר על מגרש החניה.

כב' השופט:           שאנחנו לא יודעים מה הגבולות שלו?

ת.                         אנחנו לא יודעים. אין גבולות מדויקים, שאין לגביו טענה כלשהי של האגודה שיש לה זכויות בו, זכויות חכירה. זכויות חכירה אין בהיקף האצטדיון.

כב' השופט:           אנחנו ראינו מתי שהוא את חוזה החכירה של,

עו"ד ליבאי:           כן, כן.

כב' השופט:           זה הוגש?

עו"ד ליבאי:           כן. הוגשו גם חוזה החכירה של העיריה והמינהל, וגם חוזה החכירה של האגודה מהעיריה.

ת.                         זה היה מצב שלמעשה, משני הצדדים היו אותם אנשים כשעשו את החילופין בין המגרש של גלי גיל, למגרש הזה בוינטר, דר' פלד היה בעמותה והיה ראש העיר, ועשו אז את העסקה הזו, לא דקו פורתא בגבולות. חשוב היה שיקימו מגרש חדש ואצטדיון מסודר.

כב' השופט:           אתה מדבר על החניה שהגיעה עד הטריבונות הקיימות?

ת.                         כמעט עד הטריבונות. היה שם שטח של 15 מטר בערך, בין הטריבונות לבין החניה.

כב' השופט:           התמונה מוגשת ומסומנת נ/ 60

עו"ד ליבאי:           בשלב זה של המגעים שתוארו עם העיריה ומהנדס העיר, ביום 13.7.95 הוכן או נחתם המסמך ת/ 31, שכותרתו "הסכם יזמים".  אני מבקש שתואיל להסביר.

ת.                         זה הסכם שאני ערכתי, שנועד להעלות בכתב את המסגרת שבמסגרתה, אני כנאמן בנאמנות סוזייאב מלווה כספים לחברת עסיס, לקידום הפרוייקט ברמת גן. הוא נותן פה את המסגרות הכלליות. העובדה שהחברה יוזמת בניה במתחם אצטדיון וינטר, ונותנת את האפשרות להפוך את זה למניות בחברה, או את האופציה להשאיר את זה כהלוואה.

ש.                         המסמך הזה מדבר על התמיכה, על מה הוא בעצם מדבר מבחינת המימון? מהו המימון שניתן ומהן הזכויות הנרכשות ומה הקשר שבין הענין הזה לבין הנאמנות? אולי תסביר יותר.

ת.                         שנת 95' בנאמנות היתה שנה שבה היו הכנסות יוצאות דופן. נמכר המגרש ונמכרו החלקה באבן יהודה, שהתמורה היתה, אם זכורני אינו מטעה אותי בין 1.5 מיליון,

ש.                         אולי נחזור לפרטים. תזכיר רק את העסקות ועל כל עסקה נתעכב בכמה מלים כדי שלא נצא מההקשר כרגע של ההסכם היזמי.

ת.                         היו סכומים גדולים בנאמנות, ואני חשבתי שהפרויקט ברמת גן, שאני עצמי, זה היה שלב שאני כבר התקדמתי בו, לא רק בתוכניות אלא גם במימון, חשבתי שזה פרויקט מבטיח שנותן סיכוי טוב, לתשואה טובה להשקעה וחשבתי שיהיה נכון להשקיע מכספי הנאמנות בפרויקט הזה. למען הסדר הטוב,

ש.                         מהו הפרויקט בעצם?

ת.                         אני הכנסתי את המסמך הזה. הפרויקט הוא אותה עסקה, שמצד אחד המשקיעים מממנים את קבוצת הכדורגל. כנגד זה הם מקבלים את זכויות החכירה, את האפשרות להקים פרויקט מסחרי ולקבל את ההכנסות ממנו עבורם. כאשר הכנסות אלו,

ש.                         מה העיגון שלך להתחייבות הזו, שהמממנים מקבלים את הזכויות?

ת.                         העיגון שלי הוא קודם כל מסמך מאפריל.

ש.                         ת/ 33?

ת.                         ת/ 33. והעובדה שכל המהלך כולו נעשה גם עם אלו שהפכו אחר כך, חברי העמותה החדשה. האגודה בהיותה עמותה.

ש.                         אנחנו נמצאים ביולי 95', השאלה היא כאן מדוע על המסמך הזה לא החתמת את דנה, כי אם אני מבין נכון, המסמך הזה חתום על ידך כנאמן, וגם מהצד השני.

ת.                         עסיס, נכון. מערכת היחסים שלי עם דנה היתה, שמרבית העסקאות היו כאלה שהיא גם כשסיפרתי לה עליהן היא לא התעניינה, וזה היה מסתכם בדרך כלל ב'אני סומכת עליך'. והיא אכן סמכה עלי.

במקרה הזה, מאחר וזו היתה עסקה גדולה מאוד של מכירת הקרקעות באבן יהודה, והיא היתה מלווה ברגישות מאחר ושנה קודם לכן, האחיות, הדודות מכרו את חלקן בקרקע. הקרקע באבן יהודה היתה בבעלות של הדודות ודנה כל אחת שליש. הדודות מכרו את הקרקע שנה קודם לכן, במחיר של למיטב זיכרוני 18 או 19 דולר למ"ר. אני אז סירבתי למכור לאותם יזמים שקנו את הקרקע.

שנה לאחר מכן, הם הבינו שאני איזה קוץ שמפריע להם בפעילויות, ואז הם שבו והציעו לי לקנות את החלק של דנה, ומאחר והצלחתי להוציא מחיר של 30 דולר למ"ר, 29 או 30 דולר למ"ר, חשבתי שכדאי בנסיבות שהיו אז למכור את הקרקע.

                            מאחר וזו היתה המכירה הראשונה של דבר שהיה שייך לדנה, זימנתי את דנה אלי לקראת סוף 94' כאשר התחילו המגעים לעסקה באבן יהודה, סיפרתי לה על העסקה. הזכרתי לה את הענין שהדודות מכרו שנה קודם לכן, ואמרתי לה שלדעתי, כדאי למכור את הקרקעות ומאחר וזה סכום גדול, אני מתעתד להשקיע אותו חלק בקרקעות בחו"ל, בנכסים בחו"ל ובפרויקט נדל"ני שאני שותף בו ואני חלק ממנו, ואני השקעתי בו ואני משקיע בו בעצמי, ואני מאמין בו במתחם של אצטדיון רמת גן.

ש.                         כמה אמור היה להיכנס לחשבון של הנאמנות בעסקת אבן יהודה?

ת.                         1.6 מיליון דולר. דומני.

ש.                         אמור או נכנס?

ת.                         נכנס.

ש.                         היו עוד עסקות בערך באותו זמן. אני שמעתי על מכירת הבית של הסבתא באפקה.

ת.                         הסבתא באפקה נמכר נדמה לי, שנה או שנתיים קודם ורק בשנה הזו קיבלנו את התשלומים האחרונים שלו. יחד עם זאת, היו דווקא עסקאות שאנחנו רכשנו בתמורה הזו מניות נוספות בחברת נחלת הלוי מקרוב משפחה מקנדה, שרצה למכור אותם. זה נכס משפחתי שהיה, איזה בן דוד של האבא והוא מכר לנו מניות שהיו לו בחברת נחלת הלוי, שהיא בעלת בנין ברחוב יהודה הלוי, פינת נחלת בנימין.

ש.                         מה שמו של אותו קרוב?

ת.                         אליסון.

ש.                         בענין זה של חברת הלוי, שיתפת את דנה?

ת.                         לא. דנה, כפי שאמרתי, הדברים ממש לא רצתה להיכנס לצדדים העסקיים והיא לא היתה שותפה להם, כמו לעסקאות אחרות שחלקם סיפרתי לה בהזדמנויות אבל אף פעם היא לא היתה שותפה, שישבתי איתה ואמרתי לה אלה הנתונים. המקרה החריג היה דווקא המקרה של אבן יהודה, מפני שהוא היה חריג במבנהו.

כב' השופט:           מתי נסתיימה העסקה באבן יהודה?

ת.                         ביולי 95' דומני.

כב' השופט:           ובסמוך לחתימת הסכם היזמים?

ת.                         בערך באותה תקופה.

כב' השופט:           95'?

ת.                         כן.

עו"ד ליבאי:           והיה ענין עם חברת אלמון? בקיצור. הדברים הוזכרו כבר.

ת.                         אלמון זו חברה של הדוד של דנה, הבעל של מיכל ברג, יורם ברג, והיתה לו חברה עם שותף שעסקה בייבוא של שיש ואריחים מחו"ל.

היא נקלעה לקשיים והוא פנה שנסייע לו באמצעות החברה המשפחתית. כשאני אומר החברה המשפחתית, הכוונה לזלמן סוזאייב בע"מ. ואכן, כך עשינו. נתנו לו, איפשרו לתת לו הלוואות ולרכוש ממנו זכויות של יבואנים, כך שהוקל לו הלחץ על האשראי שלו מאחר וסוזאייב בע"מ היא חברה שיש לה נכסים ששוויים עשרות מיליונים, קל היה לקבל הלוואות כנגד הבטוחות האלה ולסייע לו בעסקיו.

ש.                         מתי זה היה לערך?

ת.                         היה בערך בתקופות האלו.

ש.                         עוד הוזכרה כאן חברת קרול מייז?

ת.                         קרול מייז היתה חברה אנגלית, שהיה לה נכסים בלונדון שרכשנו אותה, רכשה אותה סוזאייב בע"מ החברה המשפחתית. כפי שאמרתי, זה היה קשור בעקיפין ליציאה לבורסה. היה צריך "ללכלך" את החברה הישראלית, שהיתה חברה נדל"נית ועד כמה שהדבר מוזר, על פי חוק מס שבח אם אתה קונה קרקעות בחו"ל, זה נחשב להשקעה שאיננה מקרקעין, ולכן החברה יכולה לצאת לבורסה, לא כחברת מקרקעין.

ש.                         אנחנו חוזרים לקשר בינך לבין הפרויקט של אצטדיון וינטר. אנחנו הולכים בסדר כרונולוגי. עברנו את שנת 95', ולפני שאנחנו נפרדים ממנה, אני רואה בדצמבר, ביום 10/12 מסמך שאני מניח אותו בפניך, שכותרתו "מלונית אגף ספורט, שכ"ט", מכתבו של האדריכל אסא אליך.

ת.                         כן. מאחר ובתקופה 95' דובר שבצד המזרחי יוקם פרויקט החניה של יען, אז התרכזתי עם אסא עכשיו בצד המזרחי. והצד המזרחי, בעקבות פגישה שהיתה לנו עם ראש העיר שהוא תמך מאוד ברעיון, הוחלט להקים מבנה של מספר קומות שבו יהיו מלונית, כל מיני שירותי ספורט ומלונית שתהיה דוגמת כפר המכביה, שתשרת גם קבוצות ספורט מחו"ל מאחר ויש גם את המתקנים, יש כדורסל ויש כדורגל וכו'. זה ההצעה שלו הראשונית לגבי פיתוח האגף המזרחי.

עו"ד ליבאי:           מבקש לקבל את המסמכים מתאריך 10.12.95 כמוצג.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 61

ת.                         קודם טיפלנו בצד המזרחי, רק מתחת לטריבונות. עם ההתקדמות של המגעים עם העיריה, ראינו שכמו שבצד המערבי מדברים על קומות, שגם בצד המזרחי נוכל לפתח הרבה יותר מאשר מתחת  לטריבונות.

כב' השופט:           רק דקה אחת. אני רוצה לחזור דקה אחת לעסקה של אבן יהודה. אבן יהודה, נכון?

ת.                         כן.

כב' השופט:           מי חתם על הסכם המכירה?

ת.                         למיטב זכרוני אני חתמתי.

כב' השופט:           בתור?

ת.                         בתור נאמן, מיופה כוח.

כב' השופט:           תמשיך.

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך פניה של אדריכל אסא אליך מיום 27.12.95.

ת.                         כן. זה הודעה שלו שיש פגישה עם ראש העיר, להציג את הפרויקט, הכוונה בפרויקט לאגף המזרחי.

ש.                         אני ביקשתי לצרף כמוצג מבחינת הסדר הכרונולוגי את התוכניות של הפרויקט כפי שהוצגו, כפי שהוכנו בדצמבר 95', לקראת הפגישה עם ראש העיר שאנו למדים עליה מהמסמך האחרון, שנועדה ליום 1.1.96. אני מבקש מכבודו מבחינה טכנית לסמן בשלב זה, כפוף לעדות ארכיטקט אסא יוסף את התוכניות והשרטוטים.

כב' השופט:           את המסמך הקודם סימנתי נ/ 61.

מכתבו של אסא יוסף נ/ 62

                            אותם שרטוטים שמתיחסים לאותה פגישה נ/ 63

עו"ד ליבאי:           תודה.

ש.                         נפסיק דקות ספורות ביותר, את מהלך הטיפול בפרויקט, באצטדיון וינטר ונראה רגע את תנועת הכספים בחשבון הנאמנות בשנת 1995. אני משתדל עד כמה שניתן לעבור במקביל, בין התנועות של הכספים, היחסים שלך מול הכוח מכבי רמת גן והטיפול בפרויקט עם העיריה, ראש העיר, מהנדס העיר וכיו"ב.

                            לפי סעיף 7 לכתב האישום, אתה משכת בשנת 1995 שלושה עשר צ'קים מחשבון הנאמנות; שני צ'קים היו לפקודת ידין מכנס ושות', אחד מיום 3.1.95 והשני מיום 15.3.95. הראשון על 84,420 ש"ח והשני זה על 14,160 ש"ח ,וזה לפי כתב האישום ושאר אחד עשר הצ'קים שמשכת בשנת 1995 היו לפקודת חברת עסיס, וזה בסך של 5,131,020 ש"ח. שאלתי, למה נמשכו הצ'קים, שני צ'קים לפקודתך, או ידין מכנס ושות', ו- 11 צ'קים לפקודת עסיס?

ת.                         צ'ק אחד הייה 84 והשני?

ש.                         114,160.

ת.                         הראשון היה, אני מתיחס לשני הצ'קים שנמשכו לפקודת המשרד. הראשון היה שכ"ט והשני היה, דומני לתשלום מס שבח. באיזה תאריך זה היה?

כב' השופט:           על איזה עסקה?

ת.                         אבן יהודה.

כב' השופט:           15.3.95?

ת.                         כן.

עו"ד ליבאי:           מה ענין 11 הצ'קים האחרים, שמשכת מחשבון הנאמנות בשנת 1995?

ת.                         הצ'קים האחרים הם כספים שהועברו במסגרת ההלוואה לעסיס, שהשתמשה בהם לצורך החזקת קבוצת הכדורגל, במסגרת אותה עסקה, של החזקת קבוצת כדורגל כנגד זכויות בניה ולמימון פעילויות שהיו לעסיס אז, כמו תוכניות למיניהן וכו'.

ש.                         אנחנו ביקשנו לברר לאן נועדו, או הועברו הכספים שאתה משכת בשנת 1995, מחשבון הנאמנות. וביקשנו את הבדיקה גם מיו"ר הרשות לבקרת תקציבים, של ההתאחדות לכדורגל, רו"ח יאיר רבינוביץ וגם מרו"ח של הכוח מכבי רמת גן, דומני, נכון?

ת.                         נכון.

ש.                         אני אבקש ברשות כבודו, למען הרצף, להציג לכבודו את המסמך שבחתימת יאיר רבינוביץ, כבר הוצג בפני כבודו.

                            אני אניח אותו גם בפניך, ובשלב זה נתעכב על שנת 1995. לפי הדו"ח וכפוף לעדותו גם של יאיר רבינוביץ, לפחות במידת הצורך, הרי שבעונת המשחקים 95-96 אתה העברת, או יותר נכון, עסיס העבירה למועדון הכדורגל הכוח רמת גן, סכום של 5,015,000. אני מזכיר את הסכום הזה מול הסכום הכולל של כ- 5 מיליון שמשכת מחשבון הנאמנות. אם אתה רוצה להוסיף דברים.

ת.                         כן. כפי שאמרתי קודם, הכספים שנמשכו והועברו לעסיס, שימשו את המטרה הזו של קבוצת הכדורגל, במסגרת העסקה של כדורגל תמורת זכויות בניה.

ש.                         אולי תבהיר לנו רק את המושג עונת המשחקים? אני שואל את זה כבר להקדים ולומר, כי ראיתי גם את החישובים, או הסיכומים של רואי החשבון של המועדון, והוא מתיחס לשנים קלנדריות. לכן, מה זה עונת משחקים?

ת.                         עונת משחקים היא מתחילה בחודש אוגוסט-ספטמבר ומסתיימת בחודש יוני של שנה לאחר מכן. הדו"חות שמגישים לרשות לבקרה תקציבית, הם דוחות עונתיים. כלומר, הם מתחילים ביום 1 ביוני של שנה אחת, ומסתיימים ביום 31 במאי של שנה אחר כך, שזה חופף עונות כדורגל. לכן, כשמדובר פה על עונת משחקים 94-95, זה אוגוסט או יוני 94' עד מאי 95', אחר כך מאי,

ש.                         כלומר, זה שנה שלמה לא חופפת שנה קלנדרית, אלא מה שנחשב כעונת משחקים?

ת.                         נכון.

ש.                         נעזוב לרגע את המשיכות וההוצאות, נחזור לזה מדי שנה. אנחנו בתחילת שנת 1996, ואדריכל אסא הודיע לך שתתקיים ישיבה אצל ראש העיר. אני מציג לך את ת/ 3, האם הישיבה אצל ראש העיר התקיימה ומה היה בה?

ת.                         כן, הפגישה אצל ראש העיר התקיימה וזה היה אחר שקודם לכן, לא זוכר את התאריך, ראש העיר היה איתי בשטח, שטח האצטדיון. הצגנו לו את החלופות. הפגישה דנה בתוכנית של היציע המזרחי. השתתפו בפגישה ראש העיר, מהנדס העיר רחמים שרם, עוזר ראש העיר מר פיליפסון שגם רשם את התרשומת הזו שנערכה על ידו, ובה אנחנו הצגנו לראש העיר את הפרויקט, שלפי התכנון שלו היה צריך להיות אולם אירועים, אולם שמחות. אנחנו ניסינו לקחת את הדגם המוצלח של כפר המכביה, ראש העיר משום מה החליט שהוא לא רוצה שם אולם שמחות, אולם אירועים, הוא המליץ להקים מסעדה עם תצפית לכיוון הספארי, ונראה אחר כך את הצילומים, היציע המזרחי, הכיוון המזרחי גובל במתחם הספארי ברמת גן, והנוף שם הוא נוף ירוק. כך, שהוא הציע מסעדה עם תצפית לספארי, ודנו בפרטים שנדרשו לצורך יישומה של התוכנית. כאשר אחד הדברים היה שיצטרכו בסופו של מהלך, גם להגיע למינהל, לשכנע אותו בנחיצותה של התוכנית וראש העיר סיכם שלאחר שיוגשו הנקודות ויבוררו עם מהנדס העיר, נקיים פגישה של ראש העיר איתי עם המינהל. הוא גם ביקש לבדוק את האפשרות לשלב את קופת חולים מכבי בפרויקט, מאחר ואנחנו חשבנו ממילא על בית אבות או דברים רפואיים, זה התאים לנו לחשיבה שלנו.

ש.                         התביעה הביאה לעדות את מנכ"ל העיריה, דוד בנימין, ושאלתי אותו לגבי אותה ישיבה, חקירה נגדית לאור עדותו ואני אצטט לך שני קטעים מעדותו בבית המשפט, ואבקש תגובתך.

הקטע הראשון בעמ' 138, שו' 19-21, תשובה לשאלתי על אותה פגישה ביום 23.1.96 הוא אומר: "אני חוזר ואומר מה שאני אמרתי לך קודם, היו דיונים על רעיונות. אני זוכר דיונים שהוצגו תוכניות וראש העיר, לא רוצה להגיד, הוציא את מר מכנס ואת התוכניות מהחדר.", מה אתה יכול לומר על הדברים האלה מול הפרוטוקול? מזיכרונך.

ת.                         אני יכול לומר שזה מאוד, הצהרה מאוד מוזרה שאני לא רוצה לחפש סיבות למה היא ניתנה בשלב הזה, שמא הם חושבים שאני אגיש תביעה נגדם, לכן אולי היתה הנסיגה הזו. על כל פנים, ראש העיר, לא רק שלא זרק אותי מהחדר עם התוכניות, ראש העיר ליווה אותי אני למעשה, מהשלב הראשון, משנת 93' עשיתי את הדברים אחרי שקיבלתי הסכמה עקרונית של ראש העיר, ואת הפרויקטים ראש העיר ליווה וכפי שעולה גם מהפרוטוקול הזה, הוא נכנס אפילו לניו-אנסים קטנים, הוא לא רוצה אולם שמחות, הוא רוצה מסעדה עם תצפית וכו'. הוא היה בשטח, הוא עודד ותמך,

ש.                         מי היה בשטח?

ת.                         ראש העיר.

ש.                         ביקר בשטח?

ת.                         כן, בודאי. הוא עודד ותמך בזה לכל אורך ה דרך. היו שני מקרים שבהם ראש העיר בסדרה של יותר מעשר פגישות בנושאים האלה, שבהם ראש העיר לא קיבל את הצעותיי. אחת היתה שאני הצעתי כאחד השימושים בצד המזרחי, שתהיה שם מכללה מאחר ויש מכללה ברמת גן, להעביר והמכללה תהיה שם וזה -

ש.                         מכללת רמת גן?

ת.                         מכללת רמת גן תהיה בצד המזרחי, ויש לזה את כל התנאים, והשניה כשבאתי אליו עם פרויקט אחר קצת יותר גרנדיוזי שהוא באמת אמר, שהוא חושב שזה לא בשל. אלו היו שני המקרים. כל המקרים האחרים ראש העיר תמך, הייתי אומר במקרים מסוימים גם היה שואל אותי, נו, איך זה מתקדם? היה דוחף את הענין. דחף את הענין.

(קלטת 2 צד ב)

 

 

ש.                         אני רוצה לצטט עוד קטע אחד מעדותו של המנכ"ל בעמ' 140, שו' 6-9, כך הוא אומר: "אני בהחלט זוכר לפחות שתי פגישות, שאחת זה היה בשעת בוקר, ויכול להיות שזה ברישומים שעושה ראש העיר, ועוד אחת בטלפון שידין ביקש שנראה איזה רעיון של שוק בראשל"צ, והוא קיבל תשובות שליליות נחרצות.", מה זה?

ת.                         כן. זה לא קשור לבניה ולא קשור לפרויקט. יש מה שנקרא שוק רמלה-לוד. זה שוק פתוח, שבו יום בשבוע מגיעים רוכלים עם מכוניותיהם, פותחים דוכנים ומציעים את מרכולתם.  יש שוק כזה בראשל"צ, יש שוק כזה ברמלה, בחולון, לאחרונה אפילו בתל אביב ואני חיפשתי לכל אורך הדרך גם מקורות הכנסה נוספים, לעסיס. אחת ההצעות היתה ששוק רמלה כזה, שוק רמלה-לוד כזה יבוא יום בשבוע למגרש החניה שליד האצטדיון, יפתח את דוכניו וישלם לעסיס איזה אחוז מהמכירות שלו, או על סמך שיטות התשלום שלהם במקומות האחרים.

                            ראש העיר, בשלב ראשון מאוד מצא חן בעיניו הרעיון עד כדי כך שהוא נסע אפילו, קבע פגישה לראות את השוק בראשל"צ, והוא נתקע בדרך בפקק, לא הגיע וקיבל תיאור מדוד בנימין על השוק, ומאחר ושנה קודם לכן באותה תקופה הוא ניסה לעשות שוק כזה בכיכר אורדע ברמת גן עם ביתנים קבועים ולא חד פעמיים וכו', ושהוא נכשל, הוא החליט שהוא לא רוצה לעשות שוק רמלה-לוד במגרש החניה. זה אירוע שלא קשור בכלל בפרויקט הבניה. זה ניסיון לגייס מקור נוסף של כספים.

עו"ד ליבאי:           אני אומר לפרוטוקול שאני ביקשתי ממר דוד בנימין, שאם יש לו איזשהו רישום, או איזשהו פרוטוקול שבו ראש העיר דחה תוכנית כלשהי שהוגשה לענין פרויקט וינטר, אצטדיון וינטר שיואיל להמציא לנו. למיטב ידיעתי, הוא לא המציא לבית המשפט ולא לנו, אף רישום כזה ואף פרוטוקול כזה.

ש.                         בעקבות הישיבה אצל ראש העיר נערכה פגישה אצל מהנדס העיר בתאריך 31.1.96, הרישום של אדריכל אסא הועבר אליך. אני מציג לך את המסמך, מבקש להציג אותו.

כב' השופט:           המסמך מיום 4 בפברואר?

עו"ד ליבאי:           כן, כבודו.

ת.                         כן. בעקבות ההערות של ראש העיר מהפגישה הקודמת, כפי שצוין בפרוטוקול שהוצג קודם, פרוטוקול הפגישה, ערך אדריכל אסא את השינויים והביא אותם, הציג אותם למהנדס העיר. יש פה פירוט של הפרויקט המתוקן איך הוא בנוי.

היתה שם תעלה שעוברת ממזרח בין הספארי ובין האצטדיון, תוספת של מרתף חניה וביטול אולם השמחות. לעומת זה, הקמת מסעדות פנורמיות בקומה העליונה. זה בעקבות הפגישה אצל ראש העיר.

כב' השופט:           מכתבו של אדון רבינוביץ נ/ 64

                            המסמך של אדריכל אסא מיום 4 בפברואר נ/ 65

עו"ד ליבאי:           לפניך מכתב של אדריכל אסא מיום 18.2.96, על המשך פעילותו.

ת.                         כן, הוא פונה אלי ומסביר לי שלצורך הכנת תב"ע, תוכנית בנין עיר מקומית הוא צריך מפה טופוגרפית ממוחשבת, והוא ממליץ שאני אזמין אותה אצל ש.י. מדידות כפי שעשיתי, ועשיתי והזמנתי את המפה כדי שזה יהיה בסיס לתב"ע שהוא יגיש.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 66

עו"ד ליבאי:           אני מבקש להציג בנפרד לבית המשפט, את המפות של חודש פברואר 96'.

כב' השופט:           מפות טופוגרפיות.

עו"ד ליבאי:           כן, ויש פה תוכנית מפורטת שמוגשת, שאמורה להיות מוגשת מהועדה המקומית.

כב' השופט:           מוגשת ומסומנת נ/ 67

עו"ד ליבאי:           אני מציג בפניך מכתב מאת אדריכל אסא, שנשלח אליך ביום 28.4.96.

ת.                         כן, הוא אומר שהוא השלים למעשה, קידם את נושא הכנת התב"ע והוא מבקש פורמלית הזמנת תכנון לפרוייקט, הזמנת עבודה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 68

עו"ד ליבאי:           אני אמור להציג בפניך מכתב נוסף ששלח לך אסא ביום 26.5.96, בענין אצטדיון וינטר, חלופה של מבנה משרדים בטריבונה המזרחית, יחד עם סט תוכניות. רק אני רואה שהוא לא מצורף בפני.

כב' השופט:           זה נמצא בפני.

עו"ד ליבאי:           זה נמצא בפני כבוד השופט.

כב' השופט:           26 במאי?

עו"ד ליבאי:           כן, כבודו. אני מבקש להציג את זה.

כב' השופט:           את המכתב עצמו?

עו"ד ליבאי:           המכתב ולאחר מכן יש מכתב מיום 13.10.96, שזה הסכם תכנון תב"ע.

כב' השופט:           אתה רוצה את שניהם בסימון אחד?

עו"ד ליבאי:           לא. בנפרד. שני דברים נפרדים.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 69, נ/ 70

עו"ד ליבאי:           ביום 6.11.96 שולח לך אדריכל אסא את המסמך שכותרתו תב"ע אצטדיון וינטר.

ת.                         כן . זה תוכנית, סט תוכניות של חישובי שטחים כבר של המבנה בצד המזרחי, שהוא ישב עליהם וקידם אותם עם מח' ההנדסה של עירית רמת גן.

עו"ד ליבאי:           מבקש לקבל את המסמך כמוצג, עם התוכניות.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 71

עו"ד ליבאי:           עד כאן הפעילות לשנת 96'. לכן, אני מבקש לראות את תנועת הכספים לשנת 1996. לפי כתב האישום, אתה משכת מחשבון הנאמנות בשנת 1996 שמונה צ'קים לפקודת עסיס, בסכום כולל של 1,769,500 ש"ח. לפי האישור של רואה חשבון רבינוביץ מהרשות לבקרת תקציבים, בעונת 96-97 הוא כותב "הלוותה עסיס למועדון הכדורגל סך של 6,850,000." ולכן גם אם אני כרגע ער לכך שהעונה לא חופפת בדיוק שנה, הפער בין משיכה של 1,769,000 לערך מחשבון הנאמנות, לבין העברה של 6,8 מיליון ש"ח מעסיס לקבוצה, או למועדון, מעורר את השאלה מהיכן ההפרש שבין הסכום שהוצאת מחשבון הנאמנות, לבין הסכום שהעברת מעסיס למועדון הכדורגל, בין אם הוא 6 מיליון או לפי חישוב אחר, סכום דומה, נגיע לזה ונגיש את המסמך. מהיכן ההפרש?

ת.                         כפי שאמרתי בראשית דבריי, אני התחלתי את הפרויקט הזה בשנת 93' בהשקעות ממקורותיי, וכך המשכתי גם הלאה. היה לי ענין להיות בעל נתח נכבד בפרויקט הזה, וגייסתי לשם כך כספים והשקעתי אותם ממקורותיי שלי. ההפרש הזה הוא כסף שאני השקעתי ממקורותיי.

עו"ד ליבאי:           אנחנו חוזרים לתכנון של הפרוייקט בשנת 1997. תחילה ביקשתי להגיש לבית המשפט את התוכניות שעודכנו ביום 26.1.97, ואני מבקש לתת להם סימון.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 72

ת.                         זה המסמך הכמעט סופי.

עו"ד ליבאי:           מה זה, זה?

ת.                         המסמך הזה, אני מיד אומר, התקנון -

ש.                         שאני מציג לך מאיזה תאריך?

ת.                         לינואר 97', זה תקנון של התב"ע של תוכנית הבנין שאנחנו מגישים, שבה יש את שינוי היעוד וכל המטרות וכן חישוב שטחים.

ש.                         המסמך הזה מופיע בתקנון שינוי יעוד משטח ציבורי פתוח, למגרש מיוחד כנדרש, כן?

ת.                         כן. מרכז רפואי,

ש.                         והתכנון כולל פה מרכז רפואי שכולל מרפאות, מעבדות, חדרי רופאים, מסעדות, בתי קפה, מזנונים, אולמות להרצאות, אודיטוריום, דיור מוגן, מלונית וחדרי אירוח וכו', כן?

ת.                         כן.

ש.                         אנחנו בינואר 97'.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 73

עו"ד ליבאי:           אני מבקש להציג מסמך שמעביר לך אדריכל אסא ביום 7.4.97, כשהוא מצרף עוד שני סטים של תב"ע לאצטדיון וינטר. רק תאשר שקיבלת מסמך זה.

ת.                         אני מאשר.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 74

עו"ד ליבאי:           אני מציג לעד מסמך מיום 7.5.97 מאדריכל אסא עם העתק, לעורך דין ידין מכנס. אתה יכול לאשר שקיבלת את המסמך הזה, ונוכל לקצר?

עו"ד קרמני:          אני מסכימה שהנאשם קיבל את המסמכים האלה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 75

עו"ד ליבאי:           אתה קיבלת גם העתק ממכתב ששלח אדריכל אסא לאדריכלית העיריה לאה שפרברג, מיום 1.7.97. והוא כולל, מצורף אליו סיכום דיון מתאריך 24.6.97 שהתקיים אצל יחידת  מהנדס העיר בהשתתפות יוסף אסא, אדריכל.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 76

עו"ד ליבאי:           כאן נזכר ענין של תחנת דלק. אולי תסביר בקיצור רב, איך תחנת הדלק נכנסה לתכנון?

כב' השופט:           תחנת הדלק זה היה במסמך הקודם?

עו"ד ליבאי:           במסמך שעכשיו לפניו.

כב' השופט:           תחנת הדלק אני מתיחס למסמך חדש מיום 3 ביולי. אני לא רואה פה תחנת דלק.

עו"ד קרמני:          כתוב שם בסוגריים בשורה האחרונה.

עו"ד ליבאי:           לא, יש בנספח מיום 1/7.

כב' השופט:           כן, בנספח.

עו"ד ליבאי:           נתבקשנו לציין בתוכנית את מיקום תחנת הדלק המוצעת בצד המערבי של האצטדיון.

ש.                         אז רק בקיצור, תסביר למה פתאום ביקשו לכלול בתוכניות מיקום תחנת דלק.

ת.                         העיריה יזמה הקמת תחנת דלק בפינה של כביש הטייסים ודרך לוד, בשטח שהוא בהמשכו של מגרש החניה. ומאחר ואנחנו מגישים תוכנית לכל השטח הזה, ביקשו שנציין למרות שאין לנו קשר לתחנת הדלק, שבתוכנית שתוגש גם יצוין ששמה מתוכננת צפויה, מתוכננת תחנת דלק.

ש.                         בהמשך, אני מציג לך גם מסמך מיום 3/7,

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/77

ת.                         גם מבקש ממני גם נספח תחבורה ודברים נוספים, שאני צריך להמציא לו.

ש.                         מה שכתוב, כתוב. אני מניח שלא על זה יהיו חילוקי דעות עם התביעה. אני מציג לך מסמך נוסף מיום 3.7.97, שנשלח מעירית רמת גן, מח' מהנדס העיר לאדריכל אסא, שוב עניינו תחנת הדלק.

ת.                         כן, זה התוכנית של תחנת הדלק, כדי שהיא תובא בחשבון בתוכנית שאנחנו מגישים.

ש.                         בסדר הכרונולוגי, הוצג לבית המשפט מסמך נ/ 23, של יו"ר האגודה למען מכבי רמת גן, מכתב שנשלח אליך עם העתק לעורך דין חיימובסקי. אולי תאמר לנו במה מדובר במסמך הזה?

ת.                         ביולי 77' או סמוך לכך, לפני כן, אני תכננתי לעשות בנוסף לתוכנית הבינוי בשני אגפי האצטדיון, גם להקים מבנה של חדרי מועדון, חדרי הלבשה, חדרי טיפולים לקבוצת הכדורגל בפאתי היציע המזרחי כפי שכתוב כאן, ובנוסף לכך, היו שם שני אולמות שהיו מוזנחים; אחד שימש מכון כושר בעבר, לנצל אותם לפעילויות שקשורות לספורט כמו חדרים לאימון הקבוצות, או משרדים שקשורים בפעילות שלנו שם וביקשנו גם את ברכתו/אישורו להמשיך את ההליכים של תוכנית התב"ע. והוא אישר לי כפי שהמסמך אומר, מאשר את ביצוע חלוקת האולם הצפוני, זה שני אולמות שקיימים מתחת ליציעים. היו קיימים מיום היוולדו של האצטדיון. הקמת המועדון שזה דבר חדש, וגם להמשיך בהליכים לשינוי התב"ע, מבקשים להיות מעורבים וכו'.

ש.                         אני מניח בפניך מסמך שטרם הוצג, מאת עוזר ראש העיר לשכת ראש העיר רמת גן, שנשלח אליך. מסמך זה הוא סיכום פגישה. המסמך הוא נושא תאריך 22.7.97, והוא סיכום של פגישה שהתקיימה ביום 22.6.97 בהשתתפות ראש העיר, והמנכ"ל ואלו שרשומים כאן, כולל עורך דין ידין מכנס ואדריכל אסא. מה היה באותה פגישה?

כב' השופט:           אתה רוצה סימון נפרד למסמך הזה, כי הגשת אותו במסגרת האסופה הקודמת של 77.

עו"ד ליבאי:           הוא אמור להיות באופן נפרד.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 78

ת.                         הפגישה הזו נועדה בעיקרה, לטפל בנושא של מגרש אימונים למועדון הכדורגל, ואנחנו רצינו לקבל שטח , להקים בו מתקן אימונים וגם  להעלות שוב את ההתפתחות של התוכניות השונות שלנו בפיתוח המתחם, אז בפגישה הזו אני העליתי את ההצעה שבין היעודים שניתן ליציע המזרחי, לפרויקט ביציע המזרחי, יהיה גם מכללת רמת גן. ראש העיר אמר שהוא אינו מוכן שתהיה שם מכללה, והוא מוכן לבחון כל רעיון שיביא הכנסה נוספת לקבוצה ומתאים לתב"ע, ובענין מגרש האימונים נעשו כל מיני החלטות חלופות בתוך שטח הפארק, או במרום נווה לקבל שטח להקים מגרש אימונים. זה היו שני הנושאים של הפגישה אצל ראש העיר.

עו"ד ליבאי:           אני מבקש להציג את תוכנית החניה ליציע המזרחי מתאריך 18.9.97, התאריך מופיע על גבי התוכנית, שהוכנה על ידי אמאב תחבורה, עבור אייבי נאמן בקשר לתוכניות שנערכו מטעם יען, והתוכנית הזו הועברה על פניה לאדריכל אסא ביום 14.10.97, שהיא תהיה לפני בית המשפט בסדר הכרונולוגי ואדריכל אסא יעיד עליה. אם אפשר לסמן אותה.

כב' השופט:           כן, אתה מתכוון ליום 14.10.97?

עו"ד ליבאי:           לא. אני מדבר על תוכנית חניה ליציע המזרחי, שעל פניה זו הוכנה עבור אייבי נאמן.

כב' השופט:           14.10.97, יש לי חותמת של אסא.

עו"ד ליבאי:           נכון, כבודו. סליחה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 79

עו"ד ליבאי:           לפי הסדר הכרונולוגי יש לפני מסמך מיום 28.9.97, ששלחת לאמאב.

ת.                         כן.

ש.                         בהמשך לתוכנית.

ת.                         כן, כפי שצוין, אחת הדרישות שקיבלנו ממח' ההנדסה של עירית רמת גן, היתה להגיש תוכנית חניה לפרוייקט המזרחי. הזמנו את זה מחברת עמאב.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 80

עו"ד ליבאי:           בהמשך, מסמך מיום 5.10.97 שלך אל ארכיטקט אסא.

ת.                         כן, זה כחלק מהדרישות הוא נדרש להמציא נסח של השטח. זה המסמך שממציא אותו.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 81

עו"ד ליבאי:           מסמך מיום 30.10.97 של אדריכל אסא אליך, רצ"ב תקנון תב"ע ונספח תנועה מעודכנים לאצטדיון וינטר, שעניינם שינוי ייעוד השטח יחד עם הקמת מבנה משולב, בעל יעודים שונים כמפורט בסעיף 10, וזה כולל קומת חניון, קומת קרקע ושש קומות וכו', מרכז רפואי, מסעדות, דיור מוגן, חנויות וכך הלאה. באוקטובר 97'.

ת.                         כן. זה אחרי כל ההערות שהיו בשלבים השונים, אז זה התוכנית שהתגבשה וכבר כוללת את הנספחים שהיינו צריכים, כמו נספח חניה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 82

עו"ד ליבאי:           אנחנו צירפנו את כל הנספחים, שאם יש שאלות לאיזה שטח זה מתיחס אפשר יהיה לבדוק.

ש.                         ועכשיו למכתב של האדריכלית של העיריה, לאה שפרברג ביום 2.11.97, שהארכיטקט מעביר אליה את תשריטי התב"ע, תקנון, נספח תנועה ונסח טאבו, מיום 2/11.

ת.                         כן, אלו שני הדברים.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 83

עו"ד ליבאי:           אחר כך פקס מיום 4.11.97 שנשלח למהנדס העיר על ידי אדריכל.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 84

עו"ד ליבאי:           ומכתב ששלח אדריכל יוסף אסא לראש העיר ביום 10.12.97, שהוא מבקש לסייע לקידום התוכנית, ולהבאת התוכנית לאישור הועדה המקומית והמחוזית בהקדם.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 85

עו"ד ליבאי:           ואחרון לשנת 97', מכתב של אדריכל אסא לעורך דין ידין מכנס.

כב' השופט:           מיום 23/12?

עו"ד ליבאי:           מיום  23/12.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 86

עו"ד ליבאי:           מה נ/ 86,מדווח פה בקיצור?

ת.                         למעשה, כשלב כמעט אחרון של אישור התוכנית נדרשנו להגיש סקר כלכלי, שמצדיק שיש הצדקה כלכלית לשימושים שאנחנו מציעים בתוכנית, ועוד שינויים טכניים שהמבקש שיהיה היוזם, יהיה אגודה שהיא בעלת הזכויות לנהל מו"מ עם המינהל לגבי התוכנית, ותוכנית סביבה הכוללת אתר חניית אוטובוסים ויש שם גם תחנת אוטובוסים, לשלב אותה בתוכנית.

ש.                         סיימנו עם המהלכים לקידום הפרוייקט בשנת 97', ואני חוזר לאישום ולתנועת הכספים. בשנת 97', לפי כתב האישום אתה לא משכת כלל כספים מחשבון הנאמנות, אותה שנה. זה נכון?

ת.                         בהחלט. זה לא אומר שלא הושקעו כספים. לא נמשכו מהנאמנות, אבל הושקעו כספים.

ש.                         אנחנו נראה אחר כך את המסמך שלפיו אנחנו יכולים, ממנו ניתן ללמוד כמה כספים הושקעו בפרוייקט בכל שנה. אבל אני רוצה רק כרגע לברר עוד ענין, שאולי יתברר שוב יותר מאוחר בפירוט. אתה אמרת לי שבשנת, אני אומר את זה אבל זה כפוף להוכחה, שבשנת 97' לא משכת כספים ואתה החזרת כספים, לחשבון הנאמנות מעסיס. 

ת.                         אכן. בשנה זו הוחזרו כספים.

ש.                         לפי דבריך, או לפי מה שהראית 367,500 ש"ח?

ת.                         אכן.

ש.                         איך אתה למד זאת?

ת.                         כך עולה כפי שאמרתי קודם, כל תנועת כספים בעסיס ובעיזבון או בנאמנות היתה נעשית בצקים, במשיכה בצ'קים, כל הכנסה היתה מופקדת בבנק והכל היה בהנהלת חשבונות מתועדת ומסודרת.

ש.                         אז אנחנו נגיע להנהלת חשבונות מעט יותר מאוחר, ואז נחזור גם לשנת 1997. אנחנו עוברים  לשנת 1998, ואני מבקש להציג באמצעותך כמה מסמכים. המסמך 6.1.98 מאת יוסף אסא.

 

 

ת.                         כן. בתקופה הזו פנו אלי יזמים שהיו קרובים לתחום החלקה על קרח, התאחדות להחלקה על קרח, וסברו שיש במטולה מגרש החלקה על קרח, ראוי שיהיה גם במרכז כזה ובדקנו את האפשרות לשלב את הפרויקט של מגרש החלקה על קרח בטריבונה המערבית שבאותה עת היתה פנויה.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 87

ש.                         אני מפנה אותך ל-נ/ 19. מסמך מיום 1.2.98 שאתה מפנה לאגודה למען מכבי רמת גן.

ת.                         כן. אני העברתי את התוכניות כפי שהוכנו בנוסח הסופי שלהם, לעורך דין חיימובסקי כדי שיחתמו במקומות שסימנתי, שצריך לחתום בעל הזכויות או היוזם.

ש.                         אתה העברת התוכניות של תב"ע?

ת.                         של תב"ע.

ש.                         ביציע המזרחי?

ת.                         כן.

ש.                         זהו למעשה התקנון?

ת.                         כן.

ש.                         נ/ 19א סומן?

ת.                         כולל סט התוכניות.

ש.                         אנחנו בהמשך הצגנו את נ/ 20, שהוא מיום 22/2, מופנה לעורך דין חיימובסקי, והפעם מהמסמך אני למד, שזהו מסמך מתוקן.

ת.                         כן.

ש.                         אולי נקבל רגע את המסמך הקודם כדי לבדוק מה היה הדבר הטעון תיקון. אתה רוצה להשוות את נ/ 19 עם נ/ 20.

ת.                         כן. ב-נ/ 19 בעל הקרקע הופיע מינהל מקרקעי ישראל ועירית רמת גן, והיוזם ומגיש התוכנית הופיע האגודה למען מכבי רמת גן. חיימובסקי רצה שיוסף שמה של האגודה גם כבעלי זכויות בקרקע, ולכן תיקנתי את המסמך והחזרתי לו.

עו"ד ליבאי:           כשהצגנו את נ/ 20, והתוכנית המפורטת רמת גן 1068, נושאת תאריך 17.2.98 כפי שתוקנה, כפי ששמענו זה עכשיו, העיר כבודו שקשה לדעת על איזה שטח מדובר, אם לא נשלים ונגיש גם את התוכניות, ולכן ביקשתי מהאדריכל את התוכניות שהן חלק מאותו תקנון, ומאותו מסמך ואני מבקש להציג אותן, שוב כפוף לעדותו של האדריכל. אלה התוכניות שהייתי מבקש לצרף ל-נ/ 20 אם כבודו יסכים.

ש.                         ביום 8.3.98 שלחת מכתב למר אפרים דורשט, וביקשת את חתימת האגודה על מסמכי התב"ע המקומית. אולי תבהיר.

ת.                         כן. כפי שצוין קודם ,העברתי לרון חיימובסקי את המסמכים לצורך חתימה. אחרי שתוקנו החזרתי אותם אליו. הוא היה אמור לחתום ולהחתים את אפרים דורשט, שהיה יו"ר האגודה. מאחר וזה לא קרה שאלתי מה, אמר אפרים יש לו עוד איזה שאלות ואז שוחחתי עם אפרים, ונפגשתי איתו ובהמשך לזה הוצאתי את המכתב הזה, לאור שיחתנו.

ש.                         הוא כבר מסומן נ/ 24, המכתב הזה. זה היה ביום 8 במרץ. אני מציג בפניך מכתב של אדריכל אסא, שהעתקו נשלח אליך מיום 9.3.98. בבקשה.

ת.                         כן. אחת מהדרישות של מינהל הנדסה היה גם לקבל סקר כלכלי, סקר כלכלי של הפרויקט להראות עד כמה הוא ישים מבחינה כלכלית. הזמנו את הסקר הזה אצל חברה שהומלצה שוב, על ידי מינהל ההנדסה, שיש להם ניסיון טוב איתם, חברת יוזמה וזה הסקר שהם הגישו לנו, ואסא מעביר אותו לאדריכלית שפרבר.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 88

עו"ד ליבאי:           כאן בעמ' 10 אני ראיתי שמופיע ערך הקרקע של הפרויקט.

ת.                         הוא מתווה את הקווים של התוכנית, וכפי שמצוין בעמ' 2, מטרת הדו"ח לבחון את הכדאיות של הפרויקט, והמלצות לגבי אופי השימושים. בעמ' 10 יש התיחסות לצד הכלכלי. בין היתר, נאמר בו שהערך, גובה ההשקעות בפרויקט הינו כ- 30 מיליון דולר,  כולל בניית יציע חדש לאצטדיון, בניה חניה תת קרקעית לפרויקט. ערך הקרקע השיורי בפרויקט עומד על כ- 14 מיליון דולר. ערך הקרקע הזה, הנו למעשה שוו הקרקע ליזם. יודגש, כי נתון זה אינו מתחשב בחישובי מיסוי או דמי היוון, או תשלום אחר החל על בעל הזכויות. במקרה זה, זה עמותה כך שהיא מלכ"ר ויש לו פטור למען האגודה למען מכבי רמת גן, כך שהנושא הזה היה יחסית לא כבד מדי. ראוי לציין, שמספר שנים, החזרת ההשקעה הוא עשר שנים.

כב' השופט:           הסקר מוגש ומסומן נ/ 88א

עו"ד ליבאי:           ראיתי במסמך הזה יש גם, ישנה כדאיות לעיריה בפרויקט.

ת.                         כן. בעמ' 12 שלו מראה שהפרויקט הזה כדאי מאוד לעיריה. ההכנסה ממסים, מארנונה ומס עסקים וכו', שקשורים לעיריה תסתכם ב- 3 מיליון ש"ח לשנה.

ש.                         אני מניח בפניך מסמך שהוא חשבונית עסקה מספר 1045, תאמר רק במשפט אחד.

ת.                         בשעתו, ביקש אדריכל גודוביץ שהתוכנית שלו במקום שרטוטים ייעשה מודל, והוא הזמין את המודל אצל ראובן גדלמן. אנחנו שילמנו לו, ועכשיו כאשר אני צירפתי את התוכנית ביציע המזרחי, ביקשתי מאדון גדלמן להוסיף לדגם הזה, גם את הצד המזרחי וכפי עולה בתמונות, אם אני ראה לבית המשפט בדיוק מה הוא עשה, מפני שזה הצילומים מהדגם.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 89

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך מסמך מיום 5.5.98.

ת.                         זה כבר חתך יותר מפורט של המבנה ביציע המזרחי, והוא נותן פתרון לכניסת אנשים ליציע בלי להפריע לזרימה לפרויקט.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 90

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך מסמך מיום 28.5.98. שוב, מכתב של אדריכל אסא אליך, עם צירוף של תוכנית או תרשים.

ת.                         קומה טיפוסית וקומת קרקע.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 91

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך מכתב של אדריכל אסא אליך מיום 2.6.98.

ת.                         זה התאמה של הפרויקט לשילוב אולם החלקה על קרח ביציע המזרחי. מאחר וזה דורש שינוי בתוכניות וכו', הוא מסביר את הדרישה לתשלום נוסף.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 92

עו"ד ליבאי:           אני מניח בפניך פקס ממשרד אסא אליך מיום 15.6.98.

ת.                         כן. פה הוא מבקש את מבחני הרגישות של הפרויקט, שדרשה הגברת שפרבר מלשכת מהנדס העיר.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 93

עו"ד ליבאי:           אני מבקש מבית המשפט לקבל סט של תוכניות, מעודכן ליום 2.6.98 של הבניה בשלבים, שכוללת הפעם גם את האופציה למשטח הקרח בקומה השישית.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 94

עו"ד ליבאי:           אני מציג לך שוב פקס של אדריכל אסא מיום 2.7.98.

ת.                         פה היה הרעיון לבצע את הפרויקט, לא בשלב אחד אלא בכמה שלבים, ובהתאם לזה אדריכל אסא התאים את התוכנית.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 95

עו"ד ליבאי:           אני מציג לך מכתב שאתה כתבת ביום 23.12.98 לאדריכל אסא.

ת.                         כן. היתה כוונה לעשות הצגה פומבית של הפרוייקט  לפרוייקט, ועם אפשרות שהצד המערבי ייכנס אדריכל נוסף, ואני הודעתי על כך לאסא.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 96

עו"ד ליבאי:           אנחנו עוברים לשנת 1999. הצגנו לבית המשפט את נ/ 25.  בבקשה.

ת.                         כן. מאחר והאגודה לא חתמה על סט התוכניות שהוגש בזמנו, של התוכנית של התב"ע המקומית בשנת 98', אני כתבתי לאפרים דורשט, שהוא יו"ר האגודה את המכתב הזה שאומר לו שאני לא יכול למשוך את הדברים הלאה, וצריך להשלים את עריכת החוזה. הוא הודיע לי, בינתיים עורך דין חיימובסקי יצא לארה"ב, להיות נספח ציר כלכלי והודיע לי שהוא העביר את הטיפול לעורך דין ברטל, שהוא גם חבר העמותה על מנת שיסכם לי את החוזה. וברטל גם הוא משך את זה. בשלב הזה הייתי צריך להיות אולי קצת יותר חשדן, כי בשנת 98' חיימובסקי משך את הדברים ולא חתם עליה.

עו"ד קרמני:          באיזה שנה היית צריך להיעשות יותר חשדן?

ת.                         סוף 98'.

עו"ד ליבאי:           לפנינו פרוטוקול של אסיפה כללית, של האגודה למען הכוח מכבי רמת גן. שהסתיימה ביום 7.7.99 והצגנו את המסמך נ/ 26.

(קלטת 3 צד א)

ת.                         כן. זה מסמך של אסיפה כללית, פרוטוקול של אסיפה כללית של האגודה. אני בעקבות מכתבי למר דורשט, דרשתי שתתכנס האסיפה הכללית של האגודה כדי שאני אציג בפניה את בקשתי להאריך את החכירה ל- 49 שנים, ומאחר ויכול להיות שתקופת 25 שנה לא תספיק, וזומנה האסיפה. אני הצגתי את הדברים. הסיכום של האסיפה היה כפי שכתוב פה וכפי שהודע לי למחרת על ידי אמנון ענבר, הסיכום היה שהם נותנים לי 25 שנים,  אבל בנוסף לזה, גם זמן הבניה של שנתיים שלוש.

כלומר, תקופת הבניה לא תהיה תוספת ל- 25 שנים. כאשר הם אישרו את הסיכום הזה, כאשר שוב הם חזרו לזה שהם רוצים לקבל תוכנית כלכלית, לדעת מי מאחורי הפרויקט, כל פרויקט.

ש.                         עד כאן נ/ 25. למדנו כבר שבערך באותה תקופה, פחות או יותר באותו זמן פנית לקבלן אורי דורי. אולי תסביר לנו למה פנית אליו ומה היה.

ת.                         דורי זה מתקופה יותר מאוחרת.

ש.                         סליחה ,אני מתנצל. אמרתי אותה תקופה בשעה שאנחנו בעצם מדברים באורי דורי כבר בשנת 2002. אני מבקש סליחה.

ת.                         אורי דורי למעשה, פנה אלי. פנה אלי אורי דורי באמצעות אבי דרקסלר, עורך דין אבי דרקסלר ואמר לי שיש לו ענין בבניית מבנה ביציע המערבי, צמוד ליציע המערבי וחלק מתחת ליציע המערבי. יש לו בעצם, סיכום עם השופר-סל לגבי שכירת המקום שייבנה בתקופה של 8 שנים עם זכות לשתי הארכות של שמונה שנים כל אחת, והשופר-סל עשה כנראה לדבריו של המתווך שהיה, אבי דרקסלר, עשה סקר ומצא שהמקום מתאים מאוד לחנות קוסמוס, ולכן הוא היה מוכן להתחייב, וגם להמתין עד שייגמרו כל הליכי האישור ורישום. והכוונה היתה להקים מבנה שבין 4,000 ל- 6,000 מ"ר ביציע המערבי. כלומר, שיגלוש עד לתחום מגרש החניה. אנחנו נפגשנו מספר פעמים, ואחר כך עורכת דין רחל כהן, דומני,

ש.                         בכר.

ת.                         בכר סליחה, מטעם דורי ודרקסלר, הכינה טיוטת חוזה.

ש.                         הצגנו לבית המשפט את טיוטת החוזה, שכותרתו "הסכם ייזום והשקעה" ת/ 35 שעל גביו יש רישומים והערות, וכן שני פקסים, שנשלחו אליך, האחד על ידי דרקסלר ביום 13.5.02, סומן נ/ 27, והשני שנשלח אליך וגם לעורך דין נמיר אריאל, אני רואה ביום 4.6.02 מאת רחל בכר. אם אתה רוצה להוסיף עוד משהו לגבי המסמכים הללו.

ת.                         על המסמך ת/ 35 יש את ההערות שלי למסמך, ואחר כך נערכה טיוטא מתוקנת, ופה זה עמד בשלב שבעצם המגעים הגיעו לקצם.

ש.                         למה? מה קרה?

 

 

ת.                         זה היה תקופה שבה מועדון הכדורגל נכנס לקשיים כספיים, ואני כדי לשמר את הזכויות, כדי לשמר את הקבוצה, פעלתי כדי לעשות כל מאמץ שהקבוצה תמשיך לפעול ולתפעל את האצטדיון. פניתי בהליכים של הקפאת הליכים לבית המשפט, ובאמצעות עורך דין איתן ארז ועסקתי בזה כולי כרובי כדי להביא להמשך פעילותה של הקבוצה. נראה לי חשוב מאוד. באותה תקופה פניתי למר חיימובסקי כדי שיוציא איזשהו מכתב שמסכם את הסיכומים שהיו לנו, ואז הוא אמר שהוא רוצה קודם לראות תוכנית מגובשת. כמה ימים אחרי זה הגיע המכתב הזה למשרדו של מר דורי. אני באתי אליו לפגישה בקשר לפרויקט, ואז הוא הציג לי את המסמך הזה שבעקבות זה שלחתי את המנכ"ל של הקבוצה,

ש.                         המסמך הזה סומן נ/ 10, שזה מסמך שכותרתו "ועד נאמני הכוח מכבי רמת גן", והוא נשלח על פי הרשום בו לקבלן דורי, ונראה שחתומים על המכתב כועד נאמני הכוח מכבי רמת גן, רוני חיימובסקי, אפרים דורשט ושמואל שדמי. זה מיום 25.8.2002.

ת.                         שהם חברי העמותה. אכן חברי העמותה. אני מוכרח לומר שלא היו שום פרסומים בעיתונים בנושא הזה, לכן המסמך על פניו נראה לי לא אמיתי.

ש.                         סליחה, אתה אומר לא היו פרסומים. במסמך נ/ 10 כתוב "לאור הפרסומים בעיתונות הארצית על מגעים שנערכים בין אגודת הכוח מכבי רמת גן לבין חברתכם", הכוונה היא לחברת דורי בנושא אימות שותפות.

ת.                         כן, לא היו פרסומים כאלה ולכן, גם לי זה נראה על פניו מופרך, ואחר כך פניתי לעורך דין חיימובסקי והוא אישר על גבי המסמך, שזה מסמך מזויף ויש עותק עם חתימותיו של חיימובסקי דומני.

ש.                         ואז אתה שלחת את המסמכים ביום 27 במרץ אל חברי הועד. נ/ 11.

ת.                         אני כמובן ראיתי בחומרה רבה את המסמך המזויף שנשלח לדורי, שגרם לו להסס אבל מאחר ואני הייתי שקוע רובי ככולי בתקופה הזו, היתה תקופה הקריטית של תחילת, ערב תחילת עונת הכדורגל, הייתי כולי ורובי בנושא הזה, לא עסקתי עם דורי אלא מיד הגשתי תלונה במשטרת רמת גן, על המסמך המזויף והיה לי חשוב לדעת מי היה הגורם שהיה לו ענין לגרום לאי קיומה של העסקה הזו, ובמשטרת רמת גן אחרי שהגשתי את התלונה, אמרו לי שלצורך טיפול בתלונה הם חייבים שאנשים שחתימתם זויפה, יבואו למסור בעצמם עדות.

פניתי בעל פה לאדונים בורשט, חיימובסקי ושדמי, וביקשתי מהם שיפנו למשטרה. אחרי תקופה פניתי למשטרה לברר מה עלה בגורל התלונה. מסרו לי שהם לא התיצבו ולא מסרו עדות. אז שלחתי את המכתב הזה, נ/ 11 ביום 27.3.2003, על כך שהם לא הגישו את התלונה. אמרתי שזה נראה לי מוזר, אני מוכרח לומר שעד היום זה נראה לי מוזר. במבט לאחור, יש פה דברים שאני אומר, יוצרים בי תחושה לא נוחה. אני הגשתי עכשיו תביעה גם נגד שלושת האנשים האלה, לחייב אותם להגיש את התלונה לפיצוי על הנזק שנגרם לי, באי הגשת התלונה.

ש.                         אתה שלחת מכתב בענין זה למר אורי דורי, הוצג כ-נ/ 30.

ת.                         כן. שלחתי לו יומיים, דומני אחרי הפגישה שלי איתו, או סמוך אחרי, מיד אחרי שקיבלתי את המסמך חתום על ידי חיימובסקי שזה מסמך מזויף, שלחתי לו את זה, את המסמך המזויף עם האישור שהוא מזויף.

ש.                         אני אוסיף ואציג לך את נ/ 12, שזה מכתב של עורך דין ערן ברטל, שהוא כותב לך: "ה"ה רון חיימובסקי ואפרים דורשט הורוני לאשר לך את קבלת מכתבך שבנדון, ובמענה לך על .. בתמציתיות כדלקמן: 1) לאדונים חיימובסקי ודורשט אין ספק, כי מהיכרותך אישית עמם ועם חתימותיהם, ברור לך כי המסמך שצירפת למכתבך הינו זיוף חובבני ורשלני שאינו מותיר כל ספק בדבר.."

ת.                         כן.

ש.                         זה המכתב שאתה קיבלת?

ת.                         זה המכתב שאני קיבלתי שהוא כותב לגבי המשטרה מתבקשים ה"ה חיימובסקי ודורשט להבהיר, כי הינם מנועים מלהתיחס בשלב זה לאמור במכתבך. בחקירת משטרה מדובר ואין להם זכות או רשות להעביר מידע בקשר לענין, לך או לכל גורם מסמך אחר." מזה הנחתי שאכן הם פנו למשטרה, שהסתבר לי שוב שהם לא פנו הגשתי את התביעה.

ש.                         אז מי יכול היה להיות מעונין לטרפד את ההתעניינות של הקבלן דורי, בפרויקט הזה, אם הם אומרים שהם לא כתבו מכתב כזה וזה לא החתימות שלהם? אז זה מישהו שבכל זאת קשור?

 

 

ת.                         כן. בהחלט מישהו שקשור. אני רק יכול לומר, זה בחוכמה שלאחר מעשה ואני עדיין לא בטוח בזה, ההתנהגות של חיימובסקי גם פה בעדות שלו לא תאמה את הדברים שהיו בינינו בפרט לא בראשית הדרך, וגם ההתנהגות לגבי המסמך הזה מאוד מוזרה, ואני מקווה מאוד שהמשטרה, בית המשפט יחייב אותם להגיש תלונה במשטרה. זה מוזר שאנשים לא הגישו.

ש.                         לגבי המסמך המזויף?

ת.                         כן, בודאי.

ש.                         שאומרים שהוא מזויף. עוד דבר אחד אני לא הצגתי, כשהיה מו"מ בינך לבין עורך דין דורי, הוגש לך המסמך שאני מראה לך עכשיו של אורבך הלוי, אדריכלים ומהנדסים בע"מ. מהו המסמך הזה?

ת.                         זה מסמך שדומני, צורף לתרשים סכמתי של הפרויקט שבוצע על ידי דורי, לבנות את השטח המסחרי לשופר-סל, והם פה מציינים, הם כאן נותנים תוכניות שטחיות של התוכנית. ונותנים את הפרטים של המבנה עצמו, אופי הבניה שלו וכו'. מתארים את הפרויקט של דורי.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 97

עו"ד ליבאי:           הוגשו לבית המשפט תוכניות של דורי, מה שסומן נ/ 38 דומני, שנפסק שם הרצף. אנחנו הגשנו את המסמך נ/ 38א, נ/ 38ב, נ/ 38ג. אם אתה רוצה להוסיף עוד משהו.

ת.                         כן.

ש.                         אתה מקשר בין נ/ 97 לבין נ/ 38א נ/ 38ג.

ת.                         אלה שלושה תשריטים שנזכרים ב-נ/ 97.

ש.                         הנחתי בפניך שלושה מסמכים. מה הם המסמכים שאני מבקש להציג ולסמן?

ת.                         אלה מסמכים שהוחלפו, למעשה, נשלחו על ידי למר רוני קוברובסקי מנכ"ל קוקה קולה, שניים מהם ואחד ל עורך דין עמרה ניו, שהיה עורך הדין של קוקה קולה. אני הגעתי לסיכום בעל פה, זו היתה צריכה להיות השנה שבה סוף כל סוף התגבשו כל הדברים החיובים, גם מי שמעונין להקים ביזמתו שטח, גם חברה כמו קוקה קולה היתה מוכנה להיכנס, הן לפרויקט והן למועדות הכדורגל, ואלה המסמכים שמציינים את פרטי הפגישות והסיכומים שהיו לי עם מר קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות קוקה קולה.

עו"ד ליבאי:           אני מבקש לסמן את המסמך מיום 9.6.2002, 23.7.2002, ויום 25.8.2002.

ת.                         עקב כניסת החברה להליכים, הדבר לא הסתיים. אולי בהקשר הזה של דורי בתקופה הזו, להזכיר גם, כשאמרתי דורי זה היה המקרה האידיאלי שפנו אלי בבקשה להקים פרויקט, ולא אני חיפשתי את המשקיעים.

כב' השופט:           מוגש ומסומן נ/ 98

עו"ד ליבאי:           מי פנה אליך?

ת.                         דורי. מסתבר שדורי פנה אלי כפי שאמרתי, בעקבות פניית השופרסל והוא הגיע אלי כאשר הוא פנה לראש העיר, והוא אמר לו תשמע, אני מעונין בשטח הזה. אז אמר לו תפנה בנושא הזה, בעל הדברים הוא עורך דין ידין מכנס.

כב' השופט:           דרך מי הוא פנה?

ת.                         דרך ראש העיר. ראש העיר כשהוא אמר לו שהוא מעונין להקים שם את,

עו"ד ליבאי:           כשדורי אמר למר צבי בר?

ת.                         למר צבי בר. הם ביחסים מאוד קרובים, גם משפחתיים, סיפר לו שהוא מעונין להקים שם יחידה לקוסמוס, הוא אמר תפנה בנושא הזה לידין מכנס שהוא בעל הדברים.

כב' השופט:           במקרה לא הייתי מתערב, אבל ההודעה של דורי מול העיניים שלי, הוא אומר שאתה הגעת אליו דרך מתווך.

ת.                         התשובה היא חד משמעית, כבודו. הקשר בינינו נוצר על ידי מתווך שבא מטעם דורי עם הרעיון. הוא הגיע אלי כבר עם הסיפור ששופר-סל מבושל.

עו"ד ליבאי:           אני את הפרט הזה, אם הוא הגיע מפה, או הגיע משם אינני יודע. אני גם לא ידעתי בזמנו. אני חושב שלא הצגתי את השאלה הזו, כי זה לא היה ידוע לי בזמנו.

כבודו, השאלה שאני מניח בפני כבודו היא, אם נמשיך או נעשה הפסקה.

כב' השופט:           השאלה כמה זמן תיקח עוד הראשית.

עו"ד ליבאי:           תיקח עוד זמן. עוד תיקח, לא הרבה אבל תיקח.

כב' השופט:           הערכת זמן.

עו"ד ליבאי:           העד אמר לי שהוא, העד לא בקו בריאות, אני לא רוצה לספר ולהוסיף.

כב' השופט:           בסדר.

עו"ד ליבאי:           קשה לו. הוא אמר לי שמתחיל להיות קשה לו, ולכן אני שואל את השאלה. יש לנו מחר המשך.

כב' השופט:           אפשר, יש לנו מחר המשך. אני מניח שמחר תהיה גם חקירה נגדית. גב' קרמני, את מעריכה שמחר יספיק לך, או תצטרכי,

עו"ד קרמני:          נראה לי שזה יספיק לי.

כב' השופט:           יספיק לך. תדלגי על כל הקטעים האלה.

עו"ד קרמני:          כן.

עו"ד ליבאי:           התובעת אמרה לי שמבחינתה, היא מוכנה לקבל שכל המסמכים שאנחנו מציגים הם אותנטיים ושתוכנם מדבר בעדם.

כב' השופט:           זה יקצר לנו משמעותית את זמן החקירה הנגדית, ואת פרשת ההגנה מהבחינה הזו שאם יהיו לכם עדים שהם בלב הענין, אז נשמח לשמוע אותם.

עו"ד ליבאי:           אדוני, הסתבר לי רק לאחרונה שאנחנו נצטרך להגיש בצורה ראויה מסמכים שעניינם בתנועות הכספים, והנכון הוא להביא לכאן את שני רואי החשבון, אבל אני לא דיברתי איתם שיבואו מחר. ולכן, אני אצטרך מחר לבקש מאדוני שיתן לנו יום אחד נוסף להשלמת פרשת ההגנה.

כב' השופט:           יש לכם יומנים פה?

עו"ד ליבאי:           כן.

כב' השופט:           מר מכנס, אתה סיימת להיום. אתה יכול לשבת. כמה זמן תצטרכו בשביל להתארגן איתם?

עו"ד ליבאי:           אינני יודע. אני מבקש מעט זמן. נצטרך לבקש מהם שיביאו את החומר האותנטי שוב.

כב' השופט:           חודש ימים זה יספיק? טווח של חודש ימים? אם אני אקבע לכם את זה בטווח של חודש?

עו"ד ליבאי:           חודש זה נראה לי סביר.

כב' השופט:           בסדר. נקבע לכם ליום 4 במרץ, יהיה לכם מספיק זמן?

עו"ד ליבאי:           אני לא יכול. אני בבית משפט עליון. אם אדוני יכול לקבוע ביום 15 במרץ. אני מחפש יום פנוי, ואין לי הרבה  ימים בתקופה הזו, אז 15 במרץ אפשר?

כב' השופט:           כן. 15 במרץ אפשר.

עו"ד ליבאי:           תודה רבה.

 

כב' השופט:           אנחנו ניפגש מחר בשעה 09.00.

                            ה ח ל ט ה

                            אני קובע ליום 15.3.2004 שעה 09.00.

                            הנאשם מוזהר כי עליו להתייצב לדיון שנקבע.

                            ניתן והודע היום 1.2.2004, בנוכחות הצדדים.

                                                           

                                    ג'ורג' קרא, שופט

 

הישיבה נעולה

 

 
 
Hit Counter