גזר דין

 1.         הנאשם הורשע בעבירה של שידול לשבועת שקר ובעבירה של גניבה בידי מורשה. נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. האירועים נסובו סביב קשריו של הנאשם, עו"ד במקצועו, עם עובדת זרה, שבחלק ניכר מתקופת שהייתה בארץ הייתה במעמד של שוהה בלתי חוקית. תחילת הקשר יסודו בשירות אותה בקשה המתלוננת וקבלה, מהנאשם, במסגרת תפקידו כעו"ד, ולאחר מכן, בעיקר עקב היות הנאשם יוצא רומניה ודובר רומנית, והמתלוננת אזרחית רומניה, סייע הנאשם למתלוננת בנושאים מסויימים והמתלוננת נתנה את אמונה המלא בנאשם.

 

2.         במסגרת הסיוע שהגיש הנאשם למתלוננת ריכז הנאשם את פניותיה של המתלוננת אל מול משרד הפנים על מנת ששהותה של המתלוננת בארץ תוארך כחוק. בהקשר זה, המציא הנאשם מסמכים ומכתבים שונים למשרד הפנים, ובין היתר נימק את הבקשות בעובדת היות המתלוננת חולת סרטן, והשתית את הצורך להאריך את שהייתה בארץ בדבר טיפול רפואי אותו מקבלת המתלוננת, טיפול שאמור להציל את חייה. עובדה היא, כפי שנקבע בהכרעת הדין, שהמתלוננת לא היית חולת סרטן והנאשם גם ידע עובדה זו. במסגרת זו, ערך הנאשם תצהיר בו הצהירה המתלוננת כי היא מקבלת טיפולים רפואיים ותרופות מבית החולים הנוצרי צרפתי לחולים סופניים, עובדה שכאמור לא היה לה בסיס, והנאשם אישר באותו תצהיר, כי האמור בתצהיר תורגם למתלוננת לשפה הרומנית, והוא אף אימת את חתימתה. להשלמת התמונה בנקודה זו יובהר כי המתלוננת אכן הייתה ערה למצג השווא שנוצר בגינה אך, כפי שנאמר בהכרעת הדין, היא פעלה אחר הנחיותיו והצעותיו של הנאשם אשר היה זה שהתווה את המהלכים אל מול משרד הפנים.

 

3.         עבירת הגניבה בידי מורשה נסובה אף היא, כאמור, סביב הקשר שבין הנאשם למתלוננת. המתלוננת שהתה בארץ שנים לא מעטות ועבדה בעבודות ניקיון, בהיקף נרחב. מאחר ששהייתה בארץ לא הייתה חוקית ומאחר שהייתה תושבת זרה, יעץ לה הנאשם להפקיד את הכספים אותם השתכרה בידיו, ע"מ שהוא ישמש לה, למעשה, "כבנק", עד אשר המתלוננת תבקש את הכספים לידיה, וכך היה. המתלוננת הפקידה ביד הנאשם סך של כ- 70,000$, ובגין כל הפקדה נערך רישום. אולם, כאשר בקשה המתלוננת לשוב לארצה ולמולדתה ופנתה לנאשם לקבלת הכספים, החלה מסכת ייסוריה שתמציתה הייתה סירוב הנאשם להשיב את הכסף והתכחשותו לזכויותיה של המתלוננת ולעובדת הפקדת הכספים בידיו. רק לאחר שהמתלוננת נקטה בהליך אזרחי כנגד הנאשם, הסכים הנאשם להשיב לידיה סך של 54,000$ בהסדר פשרה, לא לפני שהגיש תצהיר לבית המשפט בו הכחיש את החוב.

 

4.         מעשיו של הנאשם מעשים מכוערים הם, חמורים ושפלים. הנאשם לא נרתע מלהפנות עורף לתושבת זרה, שנתנה בו את אמונה המלא, הפקידה בידיו את כל חסכונותיה אותם צברה בארץ ושמה את מבטחה בנאשם וב- "פתק" החתום על ידו. במשך שנים רבות הפקידה המתלוננת סכומי עתק, גם מבחינתה וגם באופן מוחלט, ביד הנאשם, ע"מ שימש לה כבנק, אולם, בהגיע רגע האמת ניצל הנאשם את מלוא עוצמת ההבדל שבין מעמדם: הוא עו"ד אזרח ישראל והיא שוהה בלתי חוקית, הוא שנטוע כאן בעסקיו ועם משפחתו, והיא שאינה דוברת את השפה העברית וכל משפחתה בחו"ל. הוא, שכל כספה, עשרות אלפי דולרים, בידיו, והיא, נטולת כח להשיב מלחמה שערה. עומק הכיעור במעשיו של הנאשם בא לידי ביטוי בגרסא אותה העלה פתאום, מראשו, בעדותו, לפיה הכספים הושבו למתלוננת בהליך האזרחי אך ורק משום שהמתלוננת סחטה אותו מינית על רקע קשר רומנטי שהיה ביניהם. יובהר כי לגרסא זו אין רגליים, המתלוננת לא נחקרה במילה וחצי מלה עם גרסא מוזרה זו וגם בהליך האזרחי לא העלה הנאשם גרסתו זו.

 

5.         הנאשם:

כאמור, הנאשם עו"ד במקצועו, כבן 72, ונאמר כי אין לו הרשעות קודמות אך הוא הושעה מלשכת עוה"ד בעבר. הנאשם ביקש לזקוף לזכותו את מצבו הרפואי הרעוע, את העובדה שהוא ניצול שואה, את העובדה שאשתו חולת סרטן והיא עומדת לטוס לארה"ב לניתוח נוסף להצלת חייה. כן הפנה הנאשם לכך שחובותיו עצומים והעבירות בוצעו לפני זמן רב. עוד ביקש הנאשם להתחשב בעובדה שהוא מזה כשנתיים מושעה מלשכת עוה"ד וההרשעה תשים קץ למקור לחמו. אכן, טיעונים אלה כבדי משקל הם ולא ניתן להתעלם מהם שעה שבאים לגזור את דינו של הנאשם. מדובר בנתונים אישיים, בריאותיים ומשפחתיים שאינם מן השפה אל החוץ. אולם, גזר הדין משמעו גזירת דינו של הנאשם ועליו ליתן את הדין על מעשיו. הנימוקים לקולא, כפי שאלה פורטו לעיל, משקלם הקלה מסוימת בעונש אולם לא בנטילת עוקצו. אף שהנאשם לא העניק למתלוננת שירות כעו"ד שעה שהפקידה בידיו את כספה, התשתית ליחסיהם מקורו בהיות הנאשם עו"ד, והמתלוננת נתנה את אמונה בו גם מכח תפקידו. במעשיו פגע הנאשם בקהילת עורכי הדין ובאמון שהוא הבסיס לפעילותם. על העונש לבטא, פרט לשיקולים לקולא כפי שאלה פורטו לעיל, גם את חומרת מעשיו של הנאשם.

 

שקלול האמור לעיל מביא למסקנה כי לא ניתן לקבל את בקשת הנאשם להקל עימו ולהטיל עליו עונש של מאסר על תנאי, שהוא, בענייננו עונש בלתי מוחשי כלל. על העונש לבטא את חומרת  מעשיו של הנאשם, את המסר שעל עונש זה לשדר, וגם, את הנסיבות לקולא.

התוצאה היא שאני גוזר על הנאשם כלהלן:

א.                  אני גוזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים.

ב.                  אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו  ממאסר על עבירה מסוג של פשע.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתנה היום, י"ז בכסלו, תשס"ה (30 בנובמבר 2004), במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו.

 

קלדנית: מאיה כהן