|
הצעת שינוי חוק בימ"ש שיפוט
משמעתי, סמכות נציב תלונות הציבור, תקנות הדיון שיש בהם לשפר תדמית בימ"ש וחובתו
שבחוק גם לשופטים,
כל
חבר כנסת ו\או אדם מהישוב התומך ברעיון מתבקש לתת דעתו בפומבי, בכל דף תקשורתי
ו\או אקרן שהוא ו\או אתר אינטרנט ו\או פורום תקשורתי אפשרי (עיתונות כתובה
ואלקטרונית ועוד).
יוזם
הרעיון בר-נוי שאולי
info@court.org.il ואתר דיון פומבי
http://www.court.org.il
המבקש לקבל דעות ו\או עזרה כדי
לקדם את הקמת בית הדין המשמעתי לשופטים.
בית
דין זה יעזור גם למערכת המשפט הישראלית, יפגין בגרות ציבורית, יטיב אם הציבור
בכלל.
פרק א' - דן יחיד (ערכאה
ראשונה)
1. עריכת כתב האישום המשמעתי
(להלן, אישום)
כתב אישום נגד שופט ייערך בידי
הנציב תלונות (ביקורת) שופטי ו\או שהוסמך על ידו וכפוף לו; כתב אישום יוגש לדן
יחיד והעתק ממנו יימסר לשופט 15 יום לפני תחילת הדיון.
2. קריאת כתב אישום
(א) בתחילת הדיון יזהה הדן
היחיד את השופט, יקרא בפניו את כתב האישום ויביא לידיעתו שהוא רשאי לבקש,
מטעמים שיפרט, את העברת הדיון לדן יחיד אחר; ביקש השופט כן, הדן היחיד יעביר את
הדיון לדן יחד אחר; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את
הנימוקים לכך.
(ב) לא הועבר הדיון לדן יחיד
אחר, יבקש הדן היחיד את תגובתו של השופט לכתב האישום.
3. ביטול כתב האישום
דן יחיד יבטל את האישום אם
נתקיים אחד מאלה:
(1) העובדות המפורטות בכתב
האישום אינן מהוות עבירה;
(2) השופט כבר זוכה או הורשע
בשל המעשה נושא כתב האישום;
4. נוכחות השופט
דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם
שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות, ובלבד שלא עשה כן שלא בפני
השופט ומבלי שנתן לשופט הזדמנות לעיין במסמכים.
5. הבאת ראיות
דן יחיד יתיר לשופט להשמיע
טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים ולהביא ראיות מטעמו.
6. רישום פרוטוקול
דן יחיד ירשום פרוטוקול של
הדיון; עם סיום הדיון יחתמו הדן יחיד והנאשם על הפרוטוקול; השופט רשאי הוסיף
לפרוטוקול את הערותיו.
7. דרך בירור האישום
דן יחיד יפעל בדרך הנראית לו
מועילה וצודקת ביותר לבירור האישום.
8. דחיית דיון
דן יחיד ידחה, לבקשת השופט את
הדיון, שראה שזה דרוש לאפשר לשופט להכין הגנתו ולהביא ראיותיו.
9. פסק
(א) בתום הדיון רשאי דן יחיד
לזכות את הנאשם, להרשיעו ולגזור את דינו (בפרק זה -הפסק), וכן רשאי הדן היחיד
להרשיעו בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לשופט הזדמנות סבירה להתגונן.
(ב) לא יגזור דן יחיד דינו של
השופט מבלי שיאפשר לו לטעון את טענותיו לעונש, לרבות הבאת עדים.
(ג) כל פסק יובא לידיעת נשיא
בימ"ש עליון, שר המשפטים, מנהל ביהמ"ש, לנציב תלונות הציבור, המלין וכן זו
תפרסם ברשומות לידיעת כלל הציבור.
פרק ב' – דרך ברור עררים
10. הודעת ערר
(א) שופט שהרשיעו דן יחיד,
יכול השופט לערר תוך 15 ימים שנודע לו תוכן הפסק להגיש עליו ערר.
(ב) זוכה השופט, יכול נציב
תלונות הציבור ו\או מטעמו לערר תוך 15 יום מעת שנודה לו זיכוי השופט.
(ג) ערר יהיה בהגשת הודעת ערר
לנשיא בימ"ש עליון ו\או לשר המשפטים בשישה עותקים.
(ד) הנשיא לבימ"ש עליון ו\או
שר המשפטים יעבור את הערר למזכירות ביה"ד ולצד השני, לדיון המותב.
11. תוכן כתב ערר
הודעת ערר תפרט את נימוקי
הערר, אולם אם לא ניתנו בהודעה נימוקים, או לא פורטו במידה מספקת, רשאי אחד
מדייני המותב הדן בערר להורות לעורר להגיש נימוקים או נימוקים מפורטים יותר
במועד שיקבע; לא מילא העורר אחר הוראה זו רשאי הדן היחיד בתחילת הדיון בערר
לדחות את הערר מטעם זה.
.12 דיון בערר
(א) הדיון בערר יהיה בפני
העורר, אולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו וללא הצדק סביר, רשאי
הדן היחיד לדון בערר שלא בפניו.
13. חזרה מערר
העורר רשאי לחזור בו מעררו כל
עוד לא ניתנה ההחלטה בערר.
14. הבאת ראיות
דן היחיד הדן בערר רשאי, אם
סבור שהדבר דרוש לעשיית צדק, להתיר הבאת ראיות חדשות נוספות.
15. סמכויות הדן בערר
(א) הדן היחיד הדן בערר רשאי
לעשות אחת מאלה:
(1) להעביר את הערר לדיון בפני
מותב הדינים;
(2) להקל בעונש המשמעתי;
(3) לדחות את הערר.
(ב) היה הערר גם על חיוב
בפיצויים, רשאי הדן היחיד הדן בערר להקטין את שיעור הפיצויים.
(ג) הדן היחיד הדן בערר רשאי
לקבוע את סדר הדיון ומהותו, מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה קודמת או לפניו
מסקנות מחומר הראיות החדש שהגיש השופט במצורף ערר.
פרק ג': האישום
16. התובע
התביעה בבית הדין למשמעת תנוהל
על ידי נציב תלונת השופטים ו\או מי שמונה לכך מבין עובדי נציבות שהינו חבר לשכת
עורכי הדין בישראל ו\או משפטן מוסמך (להלן -התובע).
17. עריכת כתב אישום ומסירתו
כתב אישום ייערך בידי נציב
תלונות הציבור ו\או מי מעובדי הנציבות הוסמיכו לכך, ויוגש לבית הדין למשמעת
בחמישה עותקים, עותק יימסר לשופט (הנאשם) בהקדם האפשרי ולא יאוחר 15 יום לפחות
לפני תחילת הדיון.
18. תוכן כתב אישום
כתב אישום יכיל פרטים אלה:
(1) הדן היחיד שידון באישום;
(2) מספר כתב האישום;
(3) שם השופט ושם משפחתו, מספר
תעודת הזהות ומקום כהונתו כשופט;
(4) ציון עבירת המשמעת והסעיף
לפיה מואשם הנאשם;
(5) תיאור העובדות המהוות את
עבירת המשמעת בציון המקום וזמן ביצועה במידה שאפשר לבררם;
(6) ציון שמות העדים לעובדות,
וראיות אחרות - אם ישנן.
19. צירוף אישומים
מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה
אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם
מהווים פרשה אחת.
20. צירוף נאשמים
מותר להאשים בכתב אישום אחד
כמה שופטים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף
ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים
פרשה אחת, אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.
21. הפרדת הדיון
בית דין למשמעת רשאי, בכל שלב
שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על
הפרדת דיון של שופט פלוני שהואשם עם אחרים.
22. כתב אישום חדש בהפרדת
הדיון
ניתן צו להפרדת הדיון, יוגש
כתב אישום אחר בשל האישום שהדיון עליו הופרד, או נגד השופט שהדיון בעניינו
הופרד; ורשאי בית הדין למשמעת, אם הוא סבור שלא ייגרם על ידי כך עיוות-דין,
להמשיך בדיון שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.
23. איחוד דיונים
בית הדין למשמעת רשאי, בכל שלב
שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים
באותו בית דין למשמעת, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות התקנות ובית הדין למשמעת
סבור הצירוף לא יגרום לעיוות דין.
24. תיקון כתב אישום בידי
התובע
תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת
הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית הדין
למשמעת המפרטת את השינוי; בית הדין למשמעת ימציא העתק מן ההודעה לשופט.
25. תיקון כתב אישום בידי בית
הדין
בית דין למשמעת רשאי, לבקשת
בעל דין, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע
ממנו, ובלבד שניתנה לשופט הזדמנות סבירה להתגונן; תיקון ייעשה בכתב האישום
ופרוטוקול.
26. חזרה מאישום
(א) תובע רשאי, בכל עת שלאחר
תחילת הדיון, לחזור בו מאישום שבכתב האישום נגד שופט; אולם לא יעשה כן אם הודה
השופט בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום או אישום אחר; לא היה בעובדות
שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית הדין למשמעת.
27. תוצאות חזרה מאישום
חזר בו תובע מאישום לפני תשובת
השופט לאישום, יבטל בית הדין למשמעת את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין
למשמעת את הנאשם מאותו אישום.
פרק ד': זימון למשפט
28. הזמנה לדיון
(א) כונן בית דין למשמעת שהוגש
לו כתב אישום, יזומן בית הדין בצו זימון חתום על ידי חבר מותב ביה"ד על צו
הזימון יקבע את מקום מושבו של בית הדין למשמעת ותאריך תחילת הדיון, יחייב כל
הצדדים לדיון שיפורטו בצו להתייצב במקום ובזמן שנקבע; כן יכול צו הזימון לכלול
הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים הדרושים לעניין.
(ב) בכתב הזימון תובא לידיעת
השופט זכותו לבחור לו סניגור, ולהזמין עדים להגנתו.
פרק ה': עיון בראיות התביעה
29. עיון בחומר התביעה
עם מסירת כתב האישום לשופט יש
להודיע לו כי הוא או סניגורו רשאים לעיין בחומר ולהעתיק על שבונו את הראיות
שבידי התביעה, השופט ו\או סנגורו יאשרו בחתימה כל מסמך שהוצג לעניין מתיק
התביעה.
30. דרכי עיון והעתקה
עיון בחומר החקירה או העתק
ממנו יהיו מזכירות נצבות תלונות השופטים ובנוכחות כותב כתוב האישום.
31. סייג להבאת ראיות
(א) לא יגיש תובע לבית הדין
למשמעת ראיה ולא ישמיע עד, אם לשופט או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין
בראיה או בהודעת העד וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
(ב) הודעה של עד בעניניים
פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור
לנאשם או לסניגורו, זמן סביר מראש, את שם העד ואת עיקר התוכן של עדותו לפי
הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.
32. סייג לזכות העיון בחומר
הראיות
הוראות סימן זה אינן חלות על
ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות
להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.
פרק ו': עיון בעדויות מומחים
של ההגנה
33. הגדרות
בסימן זה -
"חוות דעת"- חוות דעתו של
מומחה בשאלה שבמדע, במחקר, באמנות או בידיעה מקצועית;
"תעודת רופא"- תעודה של רופא
על מצב בריאותו של אדם.
34. עיון בעדויות מומחים של
הסניגוריה
(א) בית הדין למשמעת רשאי,
לבקשת התובע, לצוות על שופט או על סניגורו:
(1) לאפשר לתובע לעיין בכל זמן
סביר בחוות דעת בכתב או בתעודת רופא שהשופט מתכוון להביאו לפני בית הדין למשמעת
כראיה;
(2) לערוך בכתב את עיקר תוכנה
של עדות מומחה שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע, בכל זמן סביר, לעיין בו;
(3) לאפשר לתובע להעתיק מסמכים
כאמור.
(ב) העיון יהיה במקום ובמעמד
אדם שהנאשם או סניגורו יקבע לצורך זה או בכל
דרך אחרת שיקבע בית הדין
למשמעת.
35. סייג להבאת ראיות
לא יגיש נאשם לבית הדין למשמעת
חוות דעת או תעודת רופא ולא ישמיע מומחה שלא
קויים לגביהן צו שניתן לפי
תקנה 35, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית הדין
למשמעת.
פרק ז': הזמנת עדים והמצאת
מסמכים
36. הגדרות
בסימן זה,"מסמכים"- לרבות
מוצגים אחרים.
37. הזמנת עד
(א) בית הדין למשמעת יזמין,
לבקשת השופט שתוגש תוך 5 ימים מיום המצאת האישום, כל אדם להעיד בפניו, ו\או
לבקשת כותב כתב האישום בעת הגשת כתב האישום למזכירות ביה"ד למשמעת.
(ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת
הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פה לעד בעת דיון בית הדין, בשעת הדין.
38. צורת הזמנה ותוכנה
הזמנה בכתב לעד תיחתם בידי
הדין היחיד ובחותמת בית הדין למשמעת ותכיל:
(1) מספר תיק בית הדין למשמעת;
(2) ציון שם הנאשם;
(3) שם המוזמן ומענו.
(4) המקום והמועד שבהם עליו
להתייצב;
(5) ציון הוראת סעיף 101ו
לפקודה.
39. צו להמצאת מסמכים ומוצגים
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת
בעל דין או מיזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית הדין,
במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.
40. הזמנת עד על אתר
בית הדין למשמעת רשאי לצוות על
אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע ודין אדם כזה כדין מי
שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.
41. עד שנבצר ממנו לבוא לבית
הדין
נוכח בית הדין למשמעת שנבצר
מעד לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.
פרק ח': הליכי המשפט (ערכאה
ראשונה)
42. נוכחות הנאשם
באין הוראה אחרת בחוק לא יידון
נאשם אלא בפניו.
43. ניהול פרוטוקול ורישומו
(א) בית הדין למשמעת ינהל
פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע לדין.
(ב) הפרוטוקול ינוהל ביד דין
ביה"ד, ברישום ו\או הקלטה כפי שקבע בית הדין.
(ג) כתב האישום, מסמכים שהוגשו
והתקבלו על ידי בית הדין למשמעת וכל תעודה הנוגעת לדיון יצורפו לפרוטוקול
ויהוו חלק ממנו.
44. תיקון פרוטוקול
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת
בעל דין, ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום
בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית הדין למשמעת יזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם
הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערר עליו.
45. רישום תיקון
בקשה לתיקון פרוטוקול וכל
החלטה על בבקשה יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית הדין.
46. הפרוטוקול - ראיה לכאורה
פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה
למהלך הדיון, אולם בדיון בערר באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול
ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית הדין לערעורים.
47. ראיה שלא בעברית
ראיה הנמסרת ברשות בית הדין
למשמעת לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית הדין למשמעת ובעלי הדין,
תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם
לא הורה בית הדין למשמעת הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה
לדברים שתורגמו.
48. פרשת התביעה
לא הודה שופט בעובדות בהן כדי
להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית הדין למשמעת לא
קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית הדין את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה
עליהן הודאה.
49. סיום פרשת התביעה
בגמר ראיותיו יודיע התובע
שפרשת התביעה הסתיימה.
50. זיכוי בשל העדר הוכחה
לכאורה
נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה
האשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את שופט, בין על פי טענת השופט ובין
מיזמתו, לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין.
51. פרשת ההגנה
לא זוכה השופט לפי תקנה 50,
רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה.
52. סדר הפתיחה והבאת ראיות של
נשפטים אחרים
נאשמו כמה שופטים בכתב אישום
אחד, יביאו ראיותיהם לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, והכול אם לא הורה בית
הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
52. השופט כעד הגנה
השופט יעיד בתחילת ראיותיה של
ההגנה, אולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת
ההגנה.
53. סייג לחקירת שופט
שופט לא יישאל בחקירה שכנגד
שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא
ראיה אחרת לכך בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.
54. סיום פרשת ההגנה
בגמר ראיותיו יודיע השופט
שפרשת ההגנה נסתיימה.
54. ראיות נוספות מטעם התובע
בית הדין רשאי להרשות לתובע
להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן
מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
55. סתירת ראיות נוספות
הביא התובע ראיות נוספות, רשאי
השופט להביא ראיות לסתור אותן.
56. ראיות מטעם בית הדין
למשמעת
סיימו בעלי הדין הבאת
ראיותיהם, רשאי בית הדין, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - אף אם כבר
נשמעה עדותו בפני בית הדין - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם
מיזמת בית הדין. .57. סתירת ראיות מטעם בית הדין למשמעת
הובאו ראיות לפי תקנה 56,
רשאים בעלי הדין ברשות בית הדין להביא ראיות לסתור אותן.
57. סיכום טענות
בתום הבאת הראיות, או משנתקבלו
הודיה בעובדות ולא הובאו איות, רשאים התובע ואחריו השופט להשמיע סיכומיהם
לעניין האשמה.
58. סדר חקירת עדים
(א) עד שטרם העיד - פרט לנאשם
- לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר אינו נפסל
לעדות בשל כך בלבד.
(ב) בית הדין למשמעת יזהיר את
העד לפני גביית עדותו, וסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרות עדים
וביטול השבועה), התש"ם-1980, יחולו.
(ג) עד נחקר תחילה בידי בעל
הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו, רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה
שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
(ד) סיימו בעלי הדין את
חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד, ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך
חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.
(ה) חקר בית הדין עד, רשאים
בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין
למשמעת.
(ו) נאשמו כמה נאשמים בכתב
אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהא סדר חקירת
העדים כזה:
(1) היה העד עד תביעה -
יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום;
(2) היה העד עד סנגוריה -
יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי
הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת - בהיפוך הסדר האמור.
(ז) לא קרא התובע לעד שצוין
כעד תביעה בכתב האישום והנאשם קרא לעד להעיד,
רשאי בית-הדין למשמעת להרשות
לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית, כאילו היתה חקירה שכנגד, ולקבוע סדר חקירתו
בידי בעלי הדין האחרים.
59. חקירה הוגנת
בחקירת עד בבית הדין למשמעת לא
ירשה בית הדין למשמעת חקירה אשר, לדעת בית הדין למשמעת, אינה לענין ואינה
הוגנת, ובפרט לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, הטעיה
או ביוש שאינם לענין ואינם הוגנים.
60. עד עויין
קבע בית הדין למשמעת כי עד
שקרא לו בעל-דין הוא עד עויין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית הדין למשמעת
עדות הסותרת את עדותו בחקירה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור
את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין
האחרים.
61. זכות חקירה שכנגד במקרים
מסויימים
היה לבית הדין למשמעת יסוד
להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר,
אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
62. עד מטעם בית הדין למשמעת
נקרא עד להעיד מיזמת בית הדין
למשמעת, ייתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר
שיקבע.
63. סמכות לסרב להזמנת עד
רשאי בית הדין לסרב לבקשה
להזמין עד אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לעניין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן
להוכחה בדרך אחרת, או אם ראה שאין בה צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי
האמת.
64. הכרעת הדין
(א) בתום בירור האשמה יחליט
בית-הדין למשמעת בהחלטה מנומקת בכתב (להלן - הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם, או,
אם מצא אותו אשם - על הרשעתו. בית הדין למשמעת יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה
בפומבי, יחתום עליה וירשום בה תאריך הקריאה; בית הדין למשמעת רשאי, במקום לקרוא
את הכרעתו, ימסור לשופט העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תוכנה; זיכה בית
הדין את השופט, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה
(א), אם הודיע בית הדין למשמעת על זיכוי השופט רשאי הוא:
(1) לפרש נימוקיו מיד או תוך
10 מיום ההודעה;
(2) לקרואת נימוקים בפומבי או
בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב תוך 10 ימים לאחר ההודעה.
65. הרשעה בעבירה על פי עובדות
שלא נטענו בכתב האישום בית הדין למשמעת רשאי להרשיע שופט בעבירה שאשמתו בה
נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד
שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
66. הרשעה בעבירות אחדות
בית הדין למשמעת רשאי להרשיע
נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו נתגלתה בהן מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא
יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
67. ראיות לקביעת העונש
הרשיע בית-הדין למשמעת את
השופט, רשאי התובע להביא ראיות לענין העונש, ובכלל זה ראיות בדבר הרשעותיו
הקודמות של הנאשם, לרבות הרשעותיו המשמעתיות.
68. דברי השופט וראיותיו
סיים התובע הבאת ראיותיו
לעונש, או שלא הביא ראיות, רשאי השופט להביא ראיות להקלת העונש.
69. סכומים לעניין העונש
נסתיימו הליכים שתקנות 67 ו
68, רשאי התובע, ואחריו הסניגור והשופט, להשמיע סיכומיהם לעונש.
70. גזר הדין
בתום הטענות לעניין העונש
יגזור בית הדין למשמעת את דינו של שופט; בית הדין למשמעת יקרא את גזר הדין
בפומבי, יחתום עליו וירשום בו תאריך קריאתו.
71. פסק הדין
הכרעת הדין וגזר הדין מהווים
יחד את פסק הדין.
72. הסבר על זכות לערר למותב
דיני בית הדין.
בתום קריאת גזר הדין יסביר בית
הדין לשופט את זכותו לערר על פסק הדין ויודיע לו על המועד הגשתו.
73. דחיית ביצוע העונש
הטיל בית הדין למשמעת עונש על
השופט והודיע השופט במעמד מתן גזר הדין, על רצונו לערר על פסק הדין, רשאי בית
הדין לצוות על דחיית ביצוע העונש עד להחלטה בערר.
סימן ט': סדר הדיון בערר
(ערכאה שנייה)
74. דיון בפני בעלי הדין
הדיון בערר יהיה בפני בעלי
הדין.
75. טענת פסלות שופט בערר
(א) בתחילת שמיעת הערר ולפני
כל טענה אחרת רשאי בעל דין לבקש ששופט יפסול עצמו מלישב בדין.
(ב) נענה בית הדין לערעורים
לבקשה, יושהה הדיון בערר עד למינוי שופט אחר.
76. סדר הטענות בערר
(א) בערר יטען תחילה העורר
ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
(ב) באיחוד עררים של שפטים ושל
תובע יטען תחילה שופט, זולת אם הורה בית הדין לעררים על דרך אחרת; באיחוד
ערריהם של שופטים אחדים יקבע בית הדין לעררים את סדר הטענות ביניהם.
(ג) יכול בית הדין לעררים
להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון ולהשיב לטענות בעל-דין אחר.
(ד) נתבקש בית הדין לעררים
להחליט בעניין ענשו של שופט, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה
לפני סיום הדיון.
77. גביית ראיות
בית הדין לעררים ישמע ראיות
נוספת אותם אישר הדן היחיד בהליך קדם הערר.
78. שינוי במסקנות
בית הדין לעררים רשאי להסיק
מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה
הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
79. ראיות במשפט שהוחזר
הוחזר המשפט לערכאה הקודמת,
רשאית היא בכפוף להוראות בית הדין לעררים להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי
לגבותן שנית.
80. דחיית ערר על אף טענה
שנתקבלה
בית הדין לעררים רשאי לדחות
ערר אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.
81. הרשעה בעבירה שונה
בית הדין לעררים רשאי להרשיע
נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה
בערכאה הקודמת ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם
הזדמנות סבירה להתגונן.
82. קריאת פסק הדין בערר
בית הדין לעררים יקרא את פסק
הדין ואת נימוקיו בפומבי, יחתום עליו וירשום בו תאריך קריאתו. בית הדין לעררים
רשאי במקום לקרוא את פסק דין למסור לשופט העתק ולהסביר בפומבי את עיקרי תוכנו;
זיכה בית הדין לעררים את השופט או דחה ערר על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק
דינו, ורשאי הוא:
א. לפרש את הנימוקים מיד או
תוך 10 ימים יום קריאתו;
ב. לקרוא את הנימוקים בפומבי,
בהסכמת בעלי הדין, להמציאם בכתב תוך 10 ימים לאחר קריאה.
83. מתן הוראות אחרות
נוסף על האמור בפרק זה רשאי
בית הדין לעררים לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת להיתה לתת על פי כל דין
בתיאומים לפי העניין.
פרק י' - הוראות שונות
84. מות של שופט
נפטר השופט יפסק כל הליך
משמעתי נגדו על פי כתב האישום.
85. המצאת מסמכים
(א) מסמך שיש להמציאו לבעל דין
או לעד לפי הפקודה או לפי תקנות אלו, המצאתו תהיה באחת מאלה:
(1) במסירה במכתב רשום לידו
ו\או למזכיר ראשי של בימ"ש במקום מושבו של השופט; המזכיר ימסור את כתב האישום
לשופט, ידווח לביה"ד על המסירה, יציין מועד המסירה וסיבות לעיכוב אם היתה כזו.
(2) נוכח בית הדין כי המצאה
לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור
המסירה, רשאי בית הדין לפי העניין, לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
(3) נוכח בית הדין שאי אפשר
להמציא את המסמך כאמור בתקנות המשנה (א) ו-(ב) לעיל, רשאי הוא להורות על המצאתו
בדרך אחרת שיורה.
86. הודאת שופט כראיה
נוכח בית הדין כי הודאת שופט
ניתנה על ידו מתוך טעות או הטעיה שלא מטעמו, לא יקבל אותה כראיה.
פרק יא' – הרכב בית הדין
ומקום מושבו.
87. בית הדין המשמעתי ומטרתו,
(א) ערכת שיפוט השופטים הינה
בית הדין המשמעתי, הינה מחוץ למערכת ביהמ"ש. הינו, בית דין לברור תלונת המלין
שגובשה בידי נציב התלונות ו\או מי מטעמו נגד שופט.
(ב) מטרת בית הדין המשמעתי,
הנהיג נורמה ושיוון בפני החיקוק ו\או זכות הציבור לדעת את שופטיו ו\או אישם
שופט ו\או זוכי שופט, באופן זהה לזה שמתברר כל אישום נגד אזרח רגיל.
(ג) בדין הערכאה ראשונה בבית
הדין ידון דן יחיד, בערכה השנייה הליך הערר ידונו שלושה ו\או יותר.
88. מינוי דינים לבית הדין
(א) הנשיא לביה"ד היה שופט
בדימוס (מחוזי ו\או עליון) ו\או משפטן מובהק או עו"ד שפרש מעסקי מדון בביהמ"ש,
ואיש ציבור בעל יושר אישי וידיעת חקיקה, הנשיא יהיה הוותיק מבין דינים בבית
הדין.
(ב) מותב דינים בית הדין יבחרו
בדרך בחירת שופטים, בהמלצה הנשיא בימ"ש עליון ו\או שר המשפטים ו\או הנשיא לשכת
עורכי הדין ו\או נציב שרות המדינה. המבקש להמליץ ו\או לשמש דין בבת הדין רשאי
להגיש המלצתו לאחד הנמנים בסעיף זה, כל ההמלצות ימסרו בכתב לוועדה ו\או
לממליצים בפני הוועדה.
(ג) בבית הדין המשמעתי לשופטים
יכהנו 11 דינים, מקום מושבו הקבוע יהיה ירושלים (הנהלתו ולשכות הדינים) בית
הדין ינהל את הדיונים באולמות בתי המשפט המחוזיים, לפי הצורך ובדלתיים פתוחות.
(ד) נשיא בית הדין יקבע את
הרכב הדינים בערר ו\או מי מהם ידון כדן יחיד, במשפט המשמעתי לשופט.
פרק יב' – תלונה על השופט
89. הגשת תלונה והשימוש בה,
(א) תלונה על השופט יוגש על
ידי הניזוק ממעשה השופט ו\או עורך דינו לנציב תלונות השופטים.
(ב) נציב התלונות יברר את טיב
התלונה, אם יש בזו ממש כדי אישום משמעתי ו\או הניזוק המלין ו\או פלילי. הנציב
לא יפרסם ברבים על פתיחת הברור כנגד השופט ו\או את שמו של המלין ו\או עורך
דינו.
(ג) הנציב רשאי לברור את
התלונה בכול דרך אפשרית, ללא פגיעה בצנעת הפרט, של מי מהמעורבים ובאופן הנאה
למערכת ביקורת כלשון חוק מבקר המדינה.
(ד) לאחר הגשת כתב האישום
כאמור בתקנה 85, יפרסום ברשומות דבר פתיחת דיון משמעתי זה בלבד
90. דחית תלונת המלין,
(א) ראה נציב תלונות השופטים
שאין בתלונה ממש, יידע את המלין על דעתו , ינמק עד תום, זה בהסבר פשוט שמובן
לבר דעת שאינו משפטן, אם בכתב ו\או בשיחה אישית, לאחר זומן בכתב.
(ב) המלין יהיה רשאי לערור
בפני בית הדין למשמעת על החלטת נציב תלונת השופטים תלונות השופטים את התלונה,
המלין יכול לערור על החלטת הנציב לבית הדין, בפני דן יחיד, כהוראת פרק ב'
לתקנה.. |
